ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

לאתחל מחדש את המדיניות: "טראמפ יהיה חבר של ישראל"

בקי נורטון דונלופ, חברת צוות המעבר של נשיא ארה"ב, מספרת על תהליך הבחירה של המינויים בממשל החדש, וצופה שמינוי השגריר פרידמן ייתקל בהתנגדות עזה. "לפני כל החלטה, הנשיא ישמע מה אומרים במודיעין ובמחלקת המדינה"

לפני שנה הם היו מוקצים מחמת מיאוס. אף שמדובר בקבוצה מרשימה של אינטלקטואלים ופוליטיקאים מהעולם המערבי, הממסד הישראלי - ולא רק הוא - לא ירק לכיוונם. השנה כבר ברור שמדובר באחת מקבוצות ההשפעה החזקות ביותר בעולם. כמו בדפוסים בעייתיים אחרים שנחשפו בשנה החולפת, העובדה שלא שמעתם עליהם מלמדת על מי שאמורים היו להשמיע, כלומר על התקשורת, ולא עליהם עצמם.
 
על מי מדובר? על שמרני כל העולם שהתאחדו לראשונה כבר לפני שנה, ב'ועידת ירושלים למנהיגים'. הם הגיעו לארצנו הקטנטונת מארה"ב, מאירופה, מהודו וממקומות נוספים. ב'מקור ראשון' פרסמנו אז ריאיון עם חבר הפרלמנט הבריטי רוג'ר הלמר, איש מפלגת הימין 'יוקיפ'.

הוא צידד בפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, הסתייג מתזת ההתחממות הגלובלית ובעיקר מההגבלות שהיא משיתה על התעשייה, הזהיר ממשבר ההגירה ומסכנת הטרור הנלווית אליו, תקף את התקשורת והתייצב לימין ישראל בלי אבל, בלי חבל ובלי הסתייגות.

שנה אחת חלפה, והחזון שהציגו הלמר וחבריו מתממש אחת לאחת. בריטניה פרשה מהאיחוד האירופי, התקשורת המערבית התגלתה במלוא מערומיה, ובארה"ב מתמנה שר אנרגיה שאיננו מקבל בשלמותה את "ההתחממות הגלובלית" והשלכותיה.

ומה שהכי חשוב מבחינתנו, ישראל הפכה ממדינה דחויה ומותקפת לקמע שהכול רוצים להחזיק בכיס. בראש כל השינויים הללו נמצאת כמובן בחירתו לנשיאות של דונלד טראמפ, האיש שריסק את כללי המשחק ובעצם הימים האלה מאתחל מחדש את המדיניות האמריקאית.
 
מי שצפויה להיות בעלת השפעה חשובה על התפיסות המנחות של טראמפ היא 'קרן המורשת' (Heritage Foundation) שהשבוע קיימה שוב את 'ועידת ירושלים למנהיגים'. למרבה הצער, גם הפעם הממסד הישראלי התעלם. שרת המשפטים איילת שקד הייתה אמורה לנאום באירוע, אך ביטלה את הגעתה. לא ברור מדוע מתוך חמשת השרים וסגני השרים העוסקים בקשרי החוץ של ישראל, אפילו אחד לא טרח להגיע.

אחת המשתתפות החשובות בוועידה הייתה בקי נורטון דונלופ, מבכירות 'קרן המורשת'. דונלופ היא מנושאות מורשתו של הנשיא המנוח רונלד רייגן, ובין היתר מובילה את 'פרויקט הפעולה' של המפלגה הרפובליקנית. היא מדגישה שהגיעה לארץ עבור הקרן, ושדבריה נאמרים תחת הכובע הזה. עם זאת, גם דונלופ מבינה שאי אפשר להתעלם ממה שהפך אותה לדמות הבולטת של הוועידה - חברותה בצוות המעבר של ממשל טראמפ.

בעצם הימים האלה היא שותפה לתהליך שיקבע במידה רבה כיצד ייראו ארבע השנים הבאות: המינויים. לא פחות מ־4,000 תפקידים יאיישו טראמפ ואנשיו בחודשים הקרובים. דונלופ נקראה לדגל מסיבה אחת פשוטה - היא הכינה אותם. "בשנה האחרונה גייסתי ל'קרן המורשת' אנשים שרוצים לשרת (בממשל). יש לי כ־5,000 מועמדים, אנשים בעלי רזומה או אנשים שאחרים המליצו עליהם ואמרו לי 'בקי, האנשים האלה צריכים לשרת בממשל הבא'".
 
כלומר, זמן רב מאוד לפני שהמועמד הרפובליקני נבחר, את התכוננת לאפשרות הזו והכנת את האנשים שיכולים לשרת בממשל שלו?
"נכון. זה הפרויקט שעשינו במשך שנה, כשעוד לא ידענו מי יהיה המועמד הרפובליקני אך האמנו שהשמרן ינצח את הדמוקרט, בין אם זו הילרי ובין אם זה ברני".

איך מתבצע בפועל תהליך המינויים של הנשיא?
"למעשה ישנם שני צוותים. צוות ראשון בודק את כל התפקידים שיש לאייש בכל המשרדים והסוכנויות: כמה אנשים עובדים שם, כמה מתוכם פוליטיים, כמה הנשיא צריך לאייש ומהן הסוגיות שיתעוררו בהמשך. הצוות השני מזהה את האנשים הפוטנציאליים המתאימים לאייש את התפקידים הללו, ומציע היכן לשבץ כל אחד".

וטראמפ ימנה באופן אישי 4,000 בעלי תפקידים?
"לא. יש בבית הלבן משרד שנקרא 'הסגל הנשיאותי'. עבדתי במשרד הזה בתקופת רייגן, כך שאני יודעת כיצד עובדת השיטה. הנשיא בוחר באופן אישי רק את המינויים שמחייבים את אישור הסנאט. באופן טבעי אלה המינויים הבכירים יותר, ומדובר על כ־450 איש.

"תהליך הבחירה והסינון מתרחש בעצם הימים האלה. התחילו מחברי הקבינט, ואז ממשיכים הלאה. הנשיא הנבחר רוצה שיציגו לו לפחות שלושה או ארבעה מועמדים לכל תפקיד. הוא יכול גם לומר 'תנו לי לראיין שניים מתוך הארבעה, ואז אומר לכם אם זה מספק או שצריך להמשיך בחיפוש'. צריך תמיד להסביר לו למה ממליצים דווקא על האנשים האלה".

כל השמות שדונלופ ממליצה עליהם מחזיקים כמובן בהשקפת עולם שמרנית וימנית. "30 שנה חיכיתי שייבחר לנשיאות אדם שהאג'נדה שלו דומה לזו של רונלד רייגן, עכשיו נבחר אדם כזה". בצוות החשיבה של הקרן זיהו 12 נושאים שהממשל צריך לשים בראש סדר העדיפויות שלו, ולטפל בהם במאה הימים הראשונים. "אני שמחה לומר שטראמפ לקח את הרשימה, והוא מעוניין בדו־שיח איתנו".

דיברנו על המינויים, אבל מה תהיה המדיניות? בסוף, זה מה שחשוב.
"המדיניות היא מה שיחליט הנשיא. לא משנה את מי הוא בוחר, ולא משנה אם שר החוץ שלו חבר של פוטין - הוא וגם האחרים יישמו את המדיניות של הנשיא".
   
אחד התחומים הללו הוא כמובן שאלת יהודה ושומרון. "לומר 'הגדה המערבית' ו'פלסטינים' זה לא כמו להגיד 'יהודה ושומרון' ו'ערבים'. גם השימוש במונחים הנכונים חשוב", אומרת דונלופ בהערת אגב. לא תמיד עמדותיה היו נציות, ורק לפני שלוש שנים היא צידדה בהקמת מדינה פלסטינית.

מה שגרם לה לדבריה לשנות את דעתה הוא לימוד של הנושא והיכרות טובה יותר עם הפרטים, וכיום היא שוללת את הרעיון. בהתאם לשינוי שחל בהשקפת עולמה, דונלופ התקרבה לימין הישראלי ולחוגי המתנחלים. את יום שלישי הקדישו היא וחבריה לוועידה לביקור במועצה האזורית שומרון, ביקור שני במספר. "התרשמנו מאוד ממה שראינו שם, זה נותן תקווה לעתיד. אני לא אומרת 'התנחלויות' אלא 'ערים' ו'יישובים'", היא מקפידה שוב על הסמנטיקה.

אז מה תהיה בפועל המדיניות בנוגע לישראל?
"התשובה הקצרה היא שזה עדיין לא ברור, אבל כבר יש סימנים. המינוי של מייק פנס לסגן נשיא הוא סימן. ההתבטאויות הפומביות של הנשיא הנבחר הן סימן. העובדה שהוא כבר הודיע מי יהיה השגריר שלו היא איתות רב משמעות. כל אלה ועוד הם סימנים שאומרים 'אני אהיה חבר של ישראל, אמריקה תהיה חברה של ישראל. אני רוצה להעביר את השגרירות לירושלים, ואני רוצה לבחון את הסוגיות האחרות'".
 

דונלופ, שכאמור איננה מדברת כנציגת ממשל טראמפ, משוכנעת שעידן התכתיבים מאחורינו. "אמריקה לא רוצה להגיד לישראל מה לעשות". עם זאת, היא מונה שתי מגבלות שעשויות לעמוד בפני הגשמת כל מאווייה של ישראל: "ראשית, אף אחד לא רוצה מלחמה, ובשיטה האמריקאית יש קונגרס שצריך להתמודד איתו".

אף שלרפובליקנים יש רוב הן בסנאט הן בבית הנבחרים, יהיו החלטות שהממשל יתקשה להעביר. "הדמוקרטים יכולים לעשות פיליבסטר על כל נושא שנראה להם מהותי. וכדי לעצור פיליבסטר יש צורך ב־60 סנאטורים. לרפובליקנים יש 52, כלומר שכדי להעביר למשל את השגרירות צריך עוד שמונה אצבעות של הדמוקרטים.

"מר טראמפ רוצה להעביר את השגרירות ומחויב לכך, אך אם העברת השגרירות דורשת חקיקה מחודשת, צ'אק שומר (מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, שהוא גם בכיר בקהילה היהודית של ניו־יורק, א"כ) יקבע אם השגרירות תעבור'". דונלופ צופה שגם מינוי השגריר האוהד דיוויד פרידמן ייתקל בהתנגדות עזה של הדמוקרטים. אגב, גם הרפובליקנים טרפדו בשעתו בדרך זו כמה מהמינויים של אובמה.
   
המגבלה השנייה היא ההשלכות. "לפני כל החלטה, הנשיא ישמע מה אומר המודיעין ומה אומרת מחלקת המדינה. ייתכן שיהיו ויכוחים, אבל אנחנו לא רוצים מלחמה וגם לכם מלחמה זה לא טוב. אלה סוג השיקולים שהוא יצטרך לשקול".

האם אפשר לומר שהממשל הבא לא רק שלא יתנגד לנוכחות הישראלית ביו"ש אלא יתמוך בה?
"המינויים השונים מלמדים שהאפשרות הזו תישקל. כלומר, אם עד היום רעיונות מהסוג הזה כלל לא עלו על השולחן, מעתה תהיה פתיחות לשמוע ולבחון אותם. אבל כאמור, מול כל הצעה ייבחנו ההשלכות והתוצאות.

"לא הרגשתי טוב כל כך מאז הימים שבהם עבדתי עבור רונלד רייגן", אומרת דונלופ לסיום. "העמדות של הנשיא הנבחר תואמות ברובן את אלה של האמריקאים הרפובליקנים. דברים שדיברנו עליהם, דברים שרצינו שיקרו, גם הוא מדבר עליהם. לכן אנו אופטימיים מאוד. שמחתי לראות שגם כאן יש הרבה אנשים אופטימיים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg