בנט: "ירשנו מצב בעייתי ושינינו אותו מן הקצה אל הקצה"
אחרי הפשרה במשבר עמונה, שר החינוך נפתלי בנט דוחה את הטענות נגד המתיישבים בנושא עלות הפינוי, מבטיח לא לתמוך בעתיד בלפיד כראש ממשלה, ומצפה לכניסת הממשל החדש בוושינגטון: "זו הזדמנות היסטורית"
"ב-1977 הימין נבחר, אבל רק ב-2016 התחלנו למשול", מכריז שר החינוך נפתלי בנט כסיכום למכלול הנושאים שעלו בשיחתנו. "חוק ההסדרה, שינוי המדיניות כלפי המחבלים, השינויים במערכת המשפט, באקדמיה, בסל התרבות, השינוי בעקבות 'צוק איתן' - כל הדברים האלה קרו כי התחלנו למשול. לא באנו להיבחר אלא למשול".
בנט נושא בתפקיד שר החינוך, אבל רוב הכותרות שהוא זוכה להן אינן דווקא בתחומי משרדו. בחודשים האחרונים הוא נכנס לעובי הקורה בסוגיית עמונה ואילץ את המערכת, כולל היועץ המשפטי לממשלה והמנהל האזרחי, למצוא פתרון.
בנט עצמו לא רצה בחוק ההסדרה מלכתחילה, אך משראה כי אין כל התקדמות למציאת פתרון - לא מצד ראש הממשלה שחשש מגרירת ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג, ולא מכיוון המערכת המשפטית - התחולל אצלו השינוי. הוא החליט ללכת על החוק, והורה לשרת המשפטים באותה ישיבה של ועדת השרים לענייני חקיקה להביא את חוק ההסדרה לאישור ולקבוע תקנות המאפשרות לקבוע מתן פיצויים במקום הריסה.
הייתה זו הפעם הראשונה שבה בנט ונתניהו התגייסו יחדיו ושיתפו פעולה באופן הדוק, נפגשו עם המתיישבים באישון ליל, ולחצו על הגורמים המשפטיים למצוא פתרון. השניים ידעו שאי-מציאת פתרון ופינוי אלים יובילו לפירוקה המיידי של הקואליציה, והתאמצו שלא להגיע לשם.
"אני מאוד שמח שמי שמוביל בעצם את האג'נדות המרכזיות במדינת ישראל בהרבה תחומים הוא הבית היהודי", הוא אומר השבוע בריאיון ל'מקור ראשון'. "לא רק חוק ההסדרה, אלא גם חוק משאל העם (הקובע כי ייערך משאל על כל הסכם מדיני שיכלול נסיגה משטחים, מ"ט) או שינוי המדיניות בתחום שחרור מחבלים. שינינו את כל התפיסה.
"היום מה ששולט הוא שיח הריבונות, כשעד עכשיו היה שחקן אחד במגרש שנקרא מדינה פלסטינית. עכשיו דנים במה שא"ב יהושע או יוסי ביילין אומרים על ריבונות בשטחי C, ולא על המדינה הפלסטינית".
בנט סבור שבסוגיית עמונה מתנהל מסע הכפשה נגד המתיישבים. "מנסים ליצור תחושה שמדובר בחבורת גזלנים. 95 אחוזים מאותן 4,000 יחידות דיור ברחבי יהודה ושומרון עלו על הקרקע לאחר שבשנות השמונים הפרקליטה פליאה אלבק ז"ל סימנה קו כחול הקובע מהו גבול האדמות הפרטיות. על בסיס הקו הזה הוקמו יישובים, אם בעפרה, באלון-מורה או בבית-אל.
"לפני כמה שנים קם איזה צוות ש'הגדיל ראש' ושינה את תוואי הקו, ולפתע אלפי יחידות מצאו את עצמן בחוץ. פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהוא עבריין. זו מציאות שלא ניתן לקבל, ואת זה אנו מרפאים. אחרי עשרות שנים שבהן אלפי תושבים היו אזרחים סוג ב', הם השתחררו מאיום ההריסה, ויותר מכך - הם יוסדרו.
"זה שינוי משמעותי מאוד מבחינה אסטרטגית. מול פסק דין חלוט של בית המשפט העליון המורה על החרבת יישוב בישראל, הפעלנו את כל הכלים הפוליטיים והמשפטיים שעומדים לרשותנו והבאנו מתווה שאמנם איננו מושלם אך הוא גם יוצר התיישבות חדשה וגם משאיר אחיזה מסוימת על ההר, כאשר כל הסיכונים נלקחו בחשבון".
כולל הסיכון שגם המתווה הזה, שכבר הוגשו בנוגע אליו התנגדויות, ייפול בסופו של דבר ונחזור שוב לנקודת ההתחלה? האם התושבים, שחתמו על המתווה, היו מודעים לכך?
"התושבים מכירים את הסיכונים. מדובר באנשים חכמים ומביני עניין. הרי מה האלטרנטיבה?"
אינך חושש שאם בג"ץ יבטל גם את המתווה הזה, תחזור האופציה של פינוי כוחני שאחריתו מי ישורנה?
"הכול יכול להיות. אני מאוד מקווה שבג"ץ לא יבטל החלטות מנהליות של ממשלת ישראל, שניתנו בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה. בנינו מתווה שמביא בחשבון את הגרוע מכול, ובו פתרונות התיישבותיים חשובים. כך שאנו ערוכים לכל התפתחות. אני מקווה שבג"ץ ישכיל לאמץ מתווה שכל כך התאמצנו להשיגו".
בנט מתפאר בהישג, אבל העובדות בפועל הן שדווקא הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל היא זו שבימיה מפרקים יישוב יהודי ביהודה ושומרון. בתשובה לכך הוא ממשיל את המצב לצינור, שגם אחרי שסגרו לו את הברז ממשיכות לטפטף כמה טיפות מים.
"יש כאן בעצם פרפורי שאריות של עידן אחר", גורס בנט. "ממשלת ישראל הצהירה במשך שנים רבות שהיא מוכנה לפנות את עמונה ואת נתיב-האבות, ורק ביקשה פרק זמן כדי לבצע. לבג"ץ נמאס מהדחיות. יש עוד שלושה מקרים של פסק דין חלוט. ירשנו מצב בעייתי, ושינינו אותו מן הקצה אל הקצה. אם לבית היהודי היה כוח פוליטי בעבר לא היינו מגיעים לכך, וגם לא להתנתקות".
יש מי שמכנים את התקציבים שיועברו לאנשי עמונה "גזל הקופה הציבורית", ואותם עצמם "שודדים".
בנט שולף את הסלולרי שלו ומפעיל את המחשבון. "הכי קל לצייר אותם כגנבים. הקיצוץ של 1.6 מיליארד שקל בשנה נבע מסיבות אחרות, כשעמונה היא השולית ביותר עם קיצוץ של 70 מיליון שקל, כ-4 אחוזים מהסכום הכולל. זה שקר וספין מכוער נגד מתיישבי עמונה ונגד המתנחלים בכלל".
איך הצלחת לכופף את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהתנגד נמרצות לחוק ההסדרה?
"אני לא אוהב את המלה 'לכופף'. מנדלבליט לא 'התהפך' ולא שינה את עמדותיו. לפי תפיסתו, התפקיד שלו הוא לסייע במימוש תפיסות הממשלה במסגרת החוק, לעומת יועצים משפטיים קודמים שראו את תפקידם כמעין שופטים העומדים בצד. לא עבדנו מול מנדלבליט אלא מול ראש הממשלה, כדי לקדם את המתווה שדרש מאמץ יוצא דופן של מערכת המשפט ומערכת הביטחון.
"במשך חודשים דבר לא זז. קו פרשת המים היה כאשר ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק ההסדרה. אז נפל האסימון שאנחנו רציניים. עם הרבה נחישות ועבודה פוליטית חכמה, בגיבוי התושבים שהרימו את הנושא לאוויר - הצלחנו".
העימותים הגלויים והסמויים בין ראש הממשלה למי ששימש בעבר ראש המטה שלו וכיום מכהן כשר החינוך בממשלתו, הפכו כבר לדבר שבשגרה. לפני חצי שנה עקץ בנט את נתניהו כשאמר ש"אי אפשר להיות בעד ארץ ישראל בעברית, ולהקים את מדינת פלסטין באנגלית". דווקא לאחר הריאיון המדובר בשבוע שעבר לתוכנית '60 דקות', שבו חזר נתניהו על מחויבותו לרעיון המדינה הפלסטינית, שתיקתו של יו"ר הבית היהודי הייתה רועמת מתמיד.
"כולם מכירים את דעתי", הוא מתגונן. "יש לי הערכה לראש הממשלה, אבל גם מחלוקת מהותית. אני חושב שרעיון הקמת מדינת פלסטין ביהודה ושומרון הוא מסוכן מבחינה דמוגרפית, ביטחונית וערכית, בעוד הוא סבור שהדבר ראוי, כפי שהוא ביטא זאת בנאום בר-אילן".
בנט שולל לחלוטין את האפשרות שההצהרה המחודשת של נתניהו באה על רקע רצונו 'לאתרג' את עצמו מחשש מהחקירות המשטרתיות בפרשיות השונות. נתניהו לא במשחק הזה, הוא אומר.
מה בער לו לומר את הדברים? הרי ככל הידוע, הנשיא הנבחר טראמפ איננו מקדש את רעיון שתי המדינות.
"באמת התאכזבתי, כי קיוויתי שלקראת העידן החדש יהיה שינוי. אני רואה פה הזדמנות היסטורית שאם לא תנוצל תהיה כאן בכייה לדורות. התפרקות העולם האסלאמי וחיזוק מעמדה של ישראל באזור, הליכי ההתפוררות המסוימים באירופה ושינוי העומק המתחולל בארה"ב, מצביעים על כך שבפעם הראשונה מלחמת מאז ששת הימים אנחנו בצומת דרכים היסטורי. אין שום גורם שמכתיב לנו, וישראל תצטרך להחליט מה היא רוצה לעשות. האם אנו רוצים מדינת פלסטין, או ריבונות בשטחי C".
אתה יושב בממשלה ובקבינט, מה באמת צריך לעשות?
"מבחינתי הצעד הבא הוא להפוך את תוכנית הריבונות שהצעתי לפני שש שנים, לתוכנית עבודה ממשית. להתחיל במעלה-אדומים, בקעת הירדן וגוש עציון, ולעבור בהדרגה להחלת החוק הישראלי על שטחי C כולם".
יכול להיות שאתה מגלה אופטימיות-יתר באשר לתגובת הממשל החדש לצעדים האלה? אל תשכח שבממשל החדש יושב שר הגנה שהתבטא נגד ההתנחלויות, ומזכיר מדינה ושרים שאיננו יודעים בדיוק את גישתם, שלא לדבר על טראמפ שהוא בלתי צפוי לחלוטין.
"זה לא עניין של אופטימיות אלא של זיהוי הזדמנות היסטורית. אם אנחנו נכריע מה אנו רוצים ונפעל להגשמת ההכרעה, יקבלו זאת. כמו בן-גוריון שידע להכריע על הקמת המדינה, אשכול על סיפוח ירושלים המזרחית, ובגין שסיפח את הגולן למרות שספג על כך".
זו הייתה תקופה אחרת.
"גם עכשיו זו תקופה אחרת, תקופת הזדמנות. השאלה איננה מה ארה"ב תעשה, אלא מה אנחנו נעשה ואם נדע לעשות זאת ולא להחמיץ. העברת השגרירות לירושלים היא החלטה אמריקאית, ואני מקווה ומאמין שיש שם רצון אמיתי לעשות זאת. נראה שיש שם תעוזה לשבור מוסכמות שפג תוקפן. הלחץ הבינלאומי עלינו נובע בראש ובראשונה מחוסר הקוהרנטיות שלנו. הם טוענים שאנחנו לא אומרים להם את האמת".
נתניהו הוא האדם הנכון לקבל את ההחלטות האלה?
בפעם הראשונה, אולי היחידה במהלך הריאיון, בנט לוקח נשימה עמוקה ומשתהה ארוכות בטרם יענה. "הבית היהודי יעשה הכול כדי להזריק את אותה תעוזה לתוך מדיניות ממשלת ישראל".
האם הדבר כולל את החלפת ראש הממשלה? אני שואל. "אנחנו בממשלה של נתניהו ואין לנו כוונה לפרק אותה אלא להפך, אנחנו מאמינים בה. אבל כמו בחוק ההסדרה או ב'צוק איתן', כשעמדתי לבד מול קבינט שלם שהתנגד להשמדת המנהרות, ובשבועיים וחצי של מערכה, בנחישות רבה, הבאנו לשינוי".
יש מצב שלאחר הבחירות הבאות הבית היהודי יחבור שוב ללפיד וישאיר את נתניהו והליכוד בחוץ?
"לא. אנחנו נתמוך רק בראש ממשלה מהימין".
לפיד טוען שהוא ימין.
"לא, ממש לא. אנחנו חברים אבל הוא לא ימין".
גם בפרשת הצוללות עומד בנט לימין נתניהו. "הייתי בקבינט שהצביע בעד הצוללות. אני מקבל את הרציונל ותומך בזה, ומשוכנע שנתניהו פועל רק ממניעים ראויים. אני מבקר אותו מעת לעת, אבל מושחת הוא לא".
אתה תומך בהגבלת תקופת הכהונה של ראש ממשלה?
"בגדול זה דבר ראוי שראוי לשקול, אך לא נכון לעשות זאת פרסונלית על נתניהו", משיב בנט, אף שחוק כזה עלול להגביל גם אותו בעתיד כמי ששאיפותיו להגיע לצמרת ידועות.
שאלתי את השר בנט מה צריכה להיות התגובה הישראלית לטבח ההמוני המתרחש בסוריה. בנט שולל מעורבות צבאית ישראלית, אך מתווה שלושה עקרונות: מדיניות של אפס סובלנות לכל פגיעה בישראל, מניעת סוריה מלשמש בסיס אספקה לחיזבאללה, והחשוב מכול - שבתום המערכה לא נמצא את איראן על הגבול הסורי. "איראן יושבת על הגבול הלבנוני בתור חיזבאללה, היא נמצאת במידה מסוימת גם בגבול העזתי עם חמאס, ולא נקבל נוכחות איראנית גם על הגבול הסורי".
אבל הנוכחות הרוסית והציר רוסיה-אסד-איראן עומדים בניגוד לשלושת העקרונות הללו, אני טוען. לא בהכרח, הוא עונה. המצב מורכב הרבה יותר. "על איך נגיע לזה אני מבקש לא להרחיב".
גם במעורבות צבאית?
"ממש לא. יש לנו כלים מדיניים, יחסים עם רוסיה וארה"ב, וגם עם חלק ממדינות ערב. אנחנו כוח לאומי במזרח התיכון. יש לנו סל כלים שנותנים יכולת לקדם את המדיניות הרצויה לנו".
במהלך הקיץ האחרון קיים נתניהו פגישות עם כל אמצעי התקשורת כמעט, בין היתר כדי להפריך את האשמותיו של בנט שלפיהן לא התקיים דיון רציני בקבינט בעניין מנהרות חמאס לפני 'צוק איתן'. "לא אהבתי שכל הקיץ הוא תקף אותי שוב ושוב", אומר על כך בנט.
"צוות קצינים רציני ובכיר במשרד מבקר המדינה סרק את כל הפרוטוקולים וראיינו את כולם. הם קבעו ברורות את מה שטענתי כל הזמן, שמהקמת הממשלה ועד יום מציאת גופות הנערים, 30 ביוני, נושא המנהרות לא נדון בקבינט.
"בשבועות הקרובים יתפרסם שב-30 ביוני בערב הבאתי לקבינט את סוגיית מנהרות התקיפה לראשונה בכל חומרתה, והצגתי את הפתרון - כניסה קרקעית להשמדתן מהקצה העזתי שלהם. לצה"ל לא הייתה תוכנית אלטרנטיבית.
"מאותו יום נאבקתי לבדי במשך שבועיים וחצי שעלו לנו במחיר כבד מכיוון שאיבדנו את גורם ההפתעה, ואחרי פגיעות משמעותיות בעורף, עד שהצטברו מספיק קולות בקבינט לאשר את התקיפה. לא צריך לקחת לנו חמישים יום להילחם בחמאס ולצאת בתיקו. צה"ל צריך להיות מסוגל להכריע את חמאס בארבעה ימים ולמנוע מראש את המלחמה".
בנט נאבק גם על זכותם של חברי הקבינט לקבל מידע מכלי ראשון. מאז אותו 'משבר קבינט' חל לדבריו שינוי מהותי במצב העניינים, והוא מקבל תדרוך שבועי מראש המועצה לביטחון לאומי. הוא משבח את מסקנות ועדת עמידרור שקבעה כללים לתדרוך קבוע של השרים, גם אם בעתיד יימנע ממנו לרדת לשטח ולקבל תמונת אמת בשיחות ישירות עם הקצינים.
"הירידה לשטח הייתה אילוץ כאשר הבחנתי שאינני מקבל את המידע", הוא אומר. כשאני שואל האם עכשיו הוא בטוח שהתדרוך לא יסבול מ'התאמות' למה שרוצים להציג ולא תמיד יקלע לאמת, הוא אומר כי יבחן את הדברים בהתאם למצב.
"האחריות שלי היא לא כלפי פוליטיקאי זה או אחר, אלא כלפי אזרחי ישראל וחיילי צה"ל מתוקף כהונתי בקבינט. אם נגיע למצב כמו לקראת 'צוק איתן', שארגיש שאנחנו ממודרים ממידע, ודאי שאשאף להגיע לשטח, עם כל הכבוד להמלצות".
ביום שבו נפגשנו נחקר ח"כ באסל גטאס מבל"ד במשרדי יחידת להב 433 בחשד שהבריח טלפונים למחבלים הכלואים בישראל, וועדת הכנסת הסירה את חסינותו. בנט תומך בהפעלת חוק ההדחה נגד גטאס: "אסור לו להיות בכנסת אפילו דקה אחת, בלי כל קשר להליכי החקירה וההעמדה לדין".
תוצאות מבחני פיז"ה שפורסמו לאחרונה אינם משאירים מקום רב לאופטימיות. תלמידי ישראל מדורגים במקום ה-40 במתמטיקה ובמדעים, ובמקום ה-33 בקריאה. הפערים בין המגזרים השונים, בייחוד חרדים וערבים, גדולים במיוחד. שיעור המצטיינים, ארבעה אחוזים, נמוך מיתר המדינות, לעומת אחוז המתקשים הגבוה יותר - 31 אחוזים מול ממוצע של 18 אחוזים.
בנט משוכנע שבתום תקופת כהונתו כשר החינוך יוכל להצביע על הישגים שידגישו עד כמה צדק בעניין המתמטיקה והמדעים, תוכנית שהוא ספג בגינה ביקורת עזה. "יש סכנה מוחשית לעתיד הטכנולוגיה, המערכת הביטחונית וקיום המדינה. בלי מדענים אין לנו עתיד. יש נתון אחד שמדיר שינה מעיניי. באופקים ובחצור הגלילית ניגשו רק 2 אחוזים לחמש יחידות במתמטיקה, מול 25 אחוזים ברמת-השרון או 26 אחוזים בקריית-אונו. לא יכול להיות שהסיכויים של ילד להצליח בחיים יהיו אפסיים רק משום שהוא נולד רחוק מתל-אביב.
"אני מאמין בתחרות חופשית, אבל חייבת להיות תחרות הוגנת, שקו ההתחלה יהיה שווה. אני נחוש להמשיך בתוכנית, והצהרתי שיש לי יעד מדיד: להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר המסיימים חמש יחידות במתמטיקה. כבר עכשיו יש תזוזה משמעותית. השנה הגענו ל-13 אלף מסיימי חמש יחידות, ואני כבר רואה מה קורה בכיתות ט' עד י"א".
לשם השגת היעד הזה נפתחו בפריפריה 130 מגמות של חמש יחידות, והמורים תומרצו. גם באנגלית הכריז בנט על מעבר משינון כללי דקדוק ללימוד שפה מדוברת. "נמשיך בלי למצמץ גם ברפורמות הכיתות הקטנות והסייעת השנייה בגנים", הוא מבטיח.
מצד שני ויתרתם לחרדים על לימודי ליבה משיקולים קואליציוניים, דבר שלא תורם לסגירת הפערים.
"גם אצל הערבים וגם אצל החרדים לא ויתרנו על דבר. הערבים מתחילים ללמוד עברית מכיתה ג'. אצל החרדים הסיפור מורכב יותר. הגישה שלי היא שבמקום להילחם בקיר נגד אותם עשרה אחוזים במוסדות הפטור שאינם מעוניינים בלימודי ליבה, נרים את רמת הלימוד לאותם 90 אחוזים שכן מעוניינים ללמוד מתמטיקה ואנגלית. בסוף נסתדר גם עם אותם עשרה אחוזים. דרעי נתן לרשת החינוך של ש"ס ללמוד מתמטיקה ואנגלית ברמת חמש יחידות. גם בכל מערכות החינוך החרדיות רואים שינויים, אבל בקצב אטי יותר".
מינויו של פרופ' אסא כשר לנסח כללי אתיקה להתבטאויות פוליטיות של מרצים במוסדות להשכלה גבוהה, עורר שוב את הביקורת על בנט משמאל בטענה הידועה של "סתימת פיות". האמירות הללו נשמעו גם בעקבות ספר האזרחות החדש ופסילת הצגות שונות, ועכשיו בעקבות מניעת כניסתם של אנשי 'שוברים שתיקה' למוסדות החינוך וקיום בירורים למנהלים שאפשרו זאת.
"יש כאן מתקפה עצומה של השמאל והתקשורת על צעדים הכרחיים", אומר בנט. "בתי הספר הם מוסדות שבאים לחנך, ובחינוך יש מגבלות על חופש ביטוי שלא קיימים מחוץ למערכת. כשם שלא תכניס לבית ספר מופע עם עירום, שבחוץ יכול להיחשב לגיטימי. קו החינוך שלנו הוא בעד מדינת ישראל כציונית, יהודית ודמוקרטית, ויש לנו גבולות.
"כשאני רואה אוניברסיטאות שנותנות נקודות זכות למי שעובד, למשל, בקליניקות משפטיות של ארגונים הפועלים נגד מדינת ישראל, או מרצה שמטיף נגד שירות אזרחי או נגד חיילי צה"ל - זה מחוץ לתחום. אני בעד חופש אקדמי. המדינה מממנת את האקדמיה ב-11 מיליארד שקלים, ויש לנו אמירה בנושא. צריך למצוא את נקודת האיזון בין חופש הביטוי ובין השתוללות נגד ישראל בקמפוסים. מיניתי את פרופ' אסא כשר שאיננו איש ימין אלא נמצא במיינסטרים לקבוע כללים, ונביא זאת להחלטה".
בזמן שאנו מציינים את שבוע התפוצות, הסיעות החרדיות מעלות את חוק הכותל במטרה להגביל את הזרמים הלא-אורתודוקסיים. בינתיים הם הצליחו באיומים קואליציוניים למסמס את הרפורמה בכותל שנועדה לפשר בין הניצים. נראה שעלינו על מסלול התנגשות עם יהדות התפוצות, בעיקר בארה"ב. מה בדעתך לעשות בכובעך כשר התפוצות כדי למנוע את ההתנגשות?
"יש אי-הבנה בארץ ביחס למתרחש בתפוצות. אנחנו מאבדים מיליוני יהודים כתוצאה מהתבוללות. ההיסטוריה תשאל אותנו בעוד מאה שנה מה עשינו בנדון. בארה"ב, המרכז היהודי הגדול ביותר מחוץ לישראל, הרוב המוחץ איננו אורתודוקסי. הרפורמים הם חלק מהפתרון לשימור היהדות, לא הבעיה. לכן פעלתי בניגוד לקונצנזוס והקמתי את 'עזרת ישראל' בלי לשאול אף אחד, והיא פועלת עד היום. ההתנפלות הזו נובעת מראייה צרה. אנחנו לא באים לשנות את אופייה של מדינת ישראל. אנחנו צריכים לחבק את יהדות התפוצות ולא לבעוט בה".
מתחילת השנה מפעיל משרד התפוצות 'סטארטאפ', כלשונו של בנט, חברה לתועלת הציבור בשם 'מוזאיק יונייטד' שמטרתה חיבור ליהודי התפוצות. המיזם הראשון שהושק במסגרת זו הוא 'פרויקט הקמפוסים', שתכליתו להגיע לצעירים יהודים באוניברסיטאות בארה"ב שאינם רשומים או שייכים לקהילות הרשמיות ולחברם ליהדות ולמדינת ישראל. הפרויקט פועל יחד עם ארגון הסטודנטים היהודים 'הלל', תנועת חב"ד וארגון 'עולמי'.
"הם מארגנים סמינרים, שבתונים, סעודות שבת ומחנות, וכך מפגישים אותם עם היהדות ועם ישראל. המטרה הראשונית איננה להילחם ב-BDS, אבל זו בהחלט תוצאה מבורכת של המיזם הזה", אומר בנט.
פרשת סלומינסקי תפסה את בנט בהפתעה, אם כי השמועות הגיעו לאוזניו כבר לפני כמה שנים. "יכולתי לקבל את כל המחמאות מהתקשורת אם הייתי מעיף אותו לכל הרוחות, ואז כולם היו אומרים כמה אני נפלא. דיברתי איתו כמה פעמים, והוא הכחיש בצורה מוחלטת. אני לא מוכן לסלק חבר כנסת רק על סמך שמועות מכלי שני או שלישי. יש עכשיו בדיקת משטרה. אני קורא לכל אחת שקרה לה משהו לפנות או למשטרה או אפילו אליי".
האם כיו"ר המפלגה אינך רואה בעיה אתית בכך שיהודית שילת, שהתמודדה בעצמה בפריימריז בבית היהודי כיריבה פוליטית של סלומינסקי, תוביל את הפרשה, תתחקר ותתראיין?
"אני לא מתכוון לחלק ציונים ליהודית שילת. נמתין לבדיקת המשטרה. אני לא אקבל הטרדות מיניות בבית היהודי נקודה. מצד שני אני גם לא מוכן לשפוך דם על פי שמועות, וזה כל מה שיש עד עכשיו".
לא מטריד אותך האוסף של חובשי כיפות, בהם שניים מהסיעה שלך, ששמם נקשר לאחרונה בפרשיות מין?
"דתיים, חילונים וחרדים הם בני אדם. זו לא תופעה מיוחדת לציונות הדתית. אני לא שופט איש. מצופה ממנהיגי ציבור לקיים סטנדרט מוסרי גבוה, במיוחד מאנשי הציונות הדתית".
אתה מתכוון להאיץ מהלך לכיבוש ראשות הממשלה בבחירות הבאות?
"אני משוכנע שהבית היהודי והתפיסות שלנו צריכים להוביל את מדינת ישראל. אנחנו צריכים להיות שלושים מנדטים. אמנם יש לנו רק שמונה מנדטים, אבל האפקט הוא כשל שלושים. תאר לעצמך מה היה לו באמת היו לנו שלושים מנדטים.
"אבל צריך להבין שלא לעולם נוכל לחולל נסים עם שמונה מנדטים. הדבר התאפשר כעת בשל הקונסטלציה הנוכחית. עם שלושים מנדטים, נצליח לחולל את השינוי ההיסטורי שמדינת ישראל זקוקה לו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם