ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

נתניהו: נהרוס בנייה ערבית ביו"ש למרות מחאות האירופים

הבנייה הערבית הבלתי חוקית יושבת לנתניהו עמוק בראש, אחרי הדיונים האינסופיים סביב פינוי והריסת יישובים ביהודה ושומרון. "בקרוב אתם תראו אכיפה במקומות שלא היו", הבטיח ראש הממשלה בישיבה סגורה. וגם: מה גרם למלחמה האדירה בין כחלון ולפיד

בשבוע שבו סדר יומה של המערכת הפוליטית מתחיל במתווה הפשרה סביב עמונה, נמשך עם החשדות החמורים לעבירות ביטחוניות של ח"כ באסל גטאס, ומסתיים באישור התקציב הדו שנתי בכנסת - קצת קשה לחברי הכנסת שלנו לבחור במה להתמקד. הם עוד עסוקים בנושא אחד וכבר מתרגש עליהם הנושא האחר, וכך הלאה.

נתניהו קורא להטיל וטו בהצבעת האו"ם על ההתנחלויות (צילום: רויטרס)
 

למרות שאת החלק הפתוח של ישיבת סיעת הליכוד הקדיש השבוע ראש הממשלה נתניהו בעיקר לפרשיית ח"כ גטאס ולמתקפה על יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שלא הסכים לחתום על הטופס שיוזם תהליך להדחתו של גטאס, החלק הסגור של הישיבה הוקדש ברובו לשתי שאלות אחרות - איך ממשיכים מכאן והלאה בכל מה שקשור ליישובים אחרים ביהודה ושומרון שנמצאים בסכנת פינוי והריסה, ובעיקר לשאלת היקפי הבנייה הבלתי חוקית העצומים בחלקים במגזר הערבי, מחוץ לקו הירוק ובתוכו.

ביחס לשני הנושאים בחר ראש הממשלה, במקום במילים, בתנועת יד שחזרה על עצמה כמעט לאורך כל ישיבת הסיעה. תנועת היד המדוברת סימנה – חכו, חכו. מעט סבלנות. יש לנו עוד חודש. מדובר באותה תנועת יד שמכווצת את כל האצבעות לקבוצה אחת, כשהיד עולה ויורדת, וחוזר חלילה.
 
כך הגיב נתניהו לפניית ראשי ההתיישבות שנכחו בחדר ושאלו מה יקרה עם הבתים הבאים שמועמדים לפינוי, כמו שכונת "נתיב האבות" בגוש עציון ותשעת הבתים בעפרה. אותה תנועה גם הופנתה לעברו של ראש מועצת בקעת הירדן, שהזכיר את היקף הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית בשטחי C.

הבנייה הערבית הבלתי חוקית יושבת לנתניהו עמוק בראש. כמעט ואין הזדמנות שהוא אינו מזכיר אותה. גם השבוע, כשהתייחס לפינוי המתקרב בעמונה, הרגיש ראש הממשלה צורך לאזן את הדברים באמצעות אמירות על אכיפה דומה גם מול הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי. כשהוא נמצא בפורום סגור, הוא אף מגביר את הטון סביב הסוגיה, כולל הבהרה חד משמעית שגם המחאות הבלתי פוסקות מצד האיחוד האירופי, שכנראה התגברו עוד יותר בעת האחרונה, לא ירתיעו אותו ואת הממשלה.

אמירות כאלו לא תשמעו מנתניהו בנאום פומבי ומצולם. "בנייה בלתי חוקית זו מחלה", הסביר השבוע ראש הממשלה לחברי סיעתו. "אנחנו הרסנו רק השנה בשטח הריבוני של מדינת ישראל 1000 מבנים. אבל הבעיה היא שנוספים יותר. זו מכת מדינה". כשפרצופיהם של חברי סיעתו שידרו בתגובה את השאלה המתבקשת – אז מה בדיוק הולך לקרות עם זה, השיב נתניהו לשאלה האילמת: "ולכן בימים הקרובים אתם תראו אכיפה במקומות שלא היו. זה יבוא לידי ביטוי גם במקומות שזה לא בא לידי ביטוי קודם".
 
ראש הממשלה הזכיר שעד לאחרונה לא היו משאבים לכך, אך בעיקר לא היה רצון (ככל הנראה גם בימי שלטונו). "עכשיו יש גם משאבים וגם את הרצון, בעיקר את הרצון", הודיע. "זה צורך לאומי. מי שרוצה להיות איתנו יהיה איתנו. אבל מי שלא הולך איתנו - אנחנו נלך נגדו. זה לא מכוון רק נגד אדם בודד אלא גם נגד תנועות כמו התנועה האסלאמית. מה לא אמרו לנו. אמרו לנו שכדאי שניזהר (מלהוציא אותה מחוץ לחוק) ואיזה תגובות יהיו. ומה קרה? כלום. להפך. המון אזרחים ערבים מבסוטים ושואלים אותנו למה לקח כל כך הרבה זמן".

והנה גם ההבטחה לה חיכו נציגי ההתיישבות בסיעה, שניסו כל העת להזכיר את נושא הבנייה הערבית הבלתי חוקית דווקא באזורי יהודה ושומרון. "נעשה את זה גם בתחום אכיפת הבנייה ביהודה ושומרון", פנה נתניהו, רגע לפני שקם ממקומו, לראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחייני.

"אנחנו פועלים גם ביו"ש בקצב גדול מאוד. ואנחנו מקבלים על זה פניות מהאיחוד האירופי, אבל אני רוצה להגיד לך שאנחנו נמשיך. ואני גם אומר לך את הדבר הבא...". אלא שנתניהו בחר שלא להגיד את "הדבר הבא" במילים, אלא שוב סימן בידו – סבלנות, תמתינו עוד קצת. "לאט, לאט", תרגמה אותו בקול ח"כ ענת ברקו. "שוויה, שוויה", תרגם לשפה נוספת סגן השר איוב קרא. "אתם לא מצלמים אותי, כן?", וידא נתניהו שתנועת ידו לא תועדה בטעות. רק זה חסר לו. בכל זאת, אובמה עדיין איתנו למשך החודש הקרוב.

השבוע של אישור תקציב בכנסת הוא כמובן השבוע של שר האוצר. אבל גם שרי אוצר לשעבר זוכים להבלטה בימים כאלו, ברצונם או שלא ברצונם. את מה שקורה בימים האחרונים בין מפלגתו של שר האוצר הנוכחי לבין מפלגתו של האוצר הקודם אפשר להגדיר כמלחמת הכל בכל.
 

על רקע המתקפות ההדדיות שנערכו השבוע בין הצדדים קצת קשה להאמין שרק לפני הבחירות האחרונות חיזר במרץ יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אחרי יו"ר כולנו משה כחלון. במציאות הנוכחית זה נראה לפתע כמו היסטוריה רחוקה, אבל זה היה רק לפני קצת יותר משנה וחצי. למען האמת, אם יש שר שבאופוזיציה מאוד נזהרים בכבודו, ואף מתקשים לתקוף אותו, זהו שר האוצר כחלון.

הסיבה לכך כפולה. קודם כל, פרקטית. אין כיום במערכת הפוליטית מפלגה אחת, מימין ומשמאל, שלא רואה את כחלון כפרטנר פוליטי אפשרי להמשך הדרך. כל ראש מפלגה בכנסת יודע שלפחות עכשיו לא ניתן להקים קואליציה כלשהי ללא מפלגתו של כחלון. לא רק עכשיו, אלא גם לאחר הבחירות הבאות (בהנחה שלא יקרה משהו בלתי צפוי).

במקרה של כחלון, הדברים נכונים גם בנוגע ליחסים האישיים בינו ובין ראשי המפלגות. כחלון אינו מסוכסך עם אף אחד מהם. הסיבה השנייה היא שאפילו גדולי המתנגדים לממשלה מקרב חברי האופוזיציה מתקשים להגדיר חלקים גדולים מפרקי תקציב המדינה כאנטי חברתיים. בשיחות סגורות מודים רבים מהם שהתקציב שעבר השבוע כולל לא מעט דברים טובים ורפורמות חשובות.

אלא שבכל זאת חזינו השבוע במתקפה רבתי בין אנשי כולנו ואנשי יש עתיד. מתברר שלא מדובר בהיתקלות מקרית אלא במהלך מחושב מצד אנשיו של כחלון. לפני שבועיים, לאחר שכמה ח"כים בסיעת כולנו החלו לבקר את פעילותו של שר האוצר הקודם, נתקל לפיד ביו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, במליאת הכנסת.
 
"קיבלתם החלטה ללכת לנו על הראש?", התעניין לפיד אצל בן שיחו. פולקמן לא התבלבל מההתקלה והשיב: "שחברי הכנסת שלכם יתחילו להיות ענייניים בוועדות בנוגע לחוק ההסדרים. ההתנהגות שלכם לא סבירה". לפיד הבהיר מצדו שמפלגתו אינה תוקפת את סיעת כולנו והוסיף כי פולקמן וחבריו מוזמנים לעשות מה שהם רוצים בהקשר הזה.

"אבל רק שנדע", סיים את דבריו בנימה מעט מופתעת. אז נכון, חברי הכנסת של יש עתיד אכן היו אלו שביקרו ראשונים את התנהלותו והחלטותיו של שר האוצר. אבל זה היה יחסית בקטנה. בסיעת כולנו החליטו לעוט על ההזדמנות ולנצל את שעת הכושר הפוליטית, ופתחו במתקפה בכיוונו של לפיד ומפלגתו, כמעט בכל חזית אפשרית. במהלך הנאומים סביב הצעות אי האמון שהוגשו השבוע נגד הממשלה, בחר כחלון במפתיע לעלות לדוכן הנואמים ולהשיב בשם הממשלה.
 
לפני הנאום החזיק שר האוצר בידיו שני דפים. על אחד הופיע המצע הכלכלי של המחנה הציוני ואילו על הדף השני התנוסס המצע הכלכלי של יש עתיד. עד הרגע האחרון עוד התלבטו בסביבתו של כחלון איזה מסמך להציג. ברגעים שלפני הנאום כבר היה ברור שיש רק אופציה אחת – ללכת ללפיד על הראש. לא כאירוע חד פעמי, אלא כהחלטה אסטרטגית ומתמשכת.

מזה תקופה ארוכה שבקרב אנשיו של כחלון הצטבר כעס על אותם שלושה-ארבעה מנדטים, שלפחות בסקרים נדדו לעבר לפיד. "לפיד והמפלגה שלו שותים למפלגת כולנו מנדטים עם קשית מאז הבחירות", הסביר מי שהסביר השבוע בכנסת. "שתי המפלגות נמצאות על אותה משבצת של פנייה למעמד הבינוני, ושני הראשים כיהנו או מכהנים כשרי אוצר. אז את מי בסיעת כולנו אמורים לתקוף אם לא את לפיד ויש עתיד? את נתניהו? את המחנה הציוני?". צפו לעוד מזה גם בהמשך.

סיפור יוזמת ההדחה של ח"כ בסאל גטאס לא עשה ללפיד ולמפלגתו שירות טוב. המצחיק בכל הסיפור הזה הוא שכולם ידעו שמדובר במארב מתוכנן היטב. בליכוד ידעו שהם מציבים ללפיד מלכודת, עם אותה דרישה לחתום על יוזמת ההדחה, וגם לפיד ידע שמדובר במלכודת. ובכל זאת, זה לא מנע ממנו ליפול לתוכה.
 

יו"ר יש עתיד פוזל כבר תקופה ארוכה ימינה. ההתחייבות לפנות קודם כל לליכוד, אם ירכיב ממשלה, והאמירות על זה שהוא לא רוצה שלום עם הפלסטינים אלא רוצה שהם יעופו לו מהעיניים, כל אלו נועדו לאוזני מצביעי הליכוד. יוזמת ההדחה של גטאס שמה אותו במקום לא נוח.

מצד אחד, הוא היה שמח לראות את גטאס מחוץ לכנסת. מצד שני, עליו לנווט בין כמה מחברי סיעתו שנמצאים במקום אחר לחלוטין על המפה הפוליטית. ומצד שלישי, האפיק הפלילי והסרת החסינות באמת נראו לו נתיבים מוצלחים יותר מחוק ההדחה. השר זאב אלקין, שיודע לזהות נסיבות פוליטיות, קלט מהר מאוד את העניין ודחק את לפיד לפינה. גם נתניהו זיהה היטב את ההזדמנות ומיהר להגדיר את לפיד כשמאלן.

"אתה עושה עלי סיבוב כבר כמה ימים", פנה לפיד לאלקין ביום רביעי, כשהאחרון ניגש אליו במליאת הכנסת. אלקין רק חייך בתגובה, ואז הציע ללפיד להצטרף בכל זאת להגשת הבקשה להדיח את גטאס. "בוא נדבר אחרי חנוכה", לא פסל יו"ר יש עתיד את הרעיון והסביר כי הוא רוצה לראות קודם איך החקירה תתקדם והאם המסלול הפלילי צובר תאוצה או שהופך למריחה.
 
"אני לא פוסל שנחתום על הבקשה בהמשך", הפתיע את אלקין (שעד אז לא פנה ללפיד ישירות). לפיד לא יפול לאותה מלכודת פעמיים. אם החקירה נגד גטאס תתמהמה, סביר להניח שהוא וחברי מפלגתו יחתמו על בקשת ההדחה, ובכך יפתחו את הדרך בפני האפשרות לעשות שימוש באותו חוק שרק לפני כמה חודשים רבים טענו שהוא תיאורטי בלבד ושלעולם לא יבוא לכדי מימוש.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg