משמעות החלטת האו"ם: מחרם ועד העמדת בכירים לדין
מומחים למשפט בינלאומי מסכימים כי בשלב ראשון יתמקדו גורמים אנטי-ישראלים בהגברת החרם. בהמשך יכולה ישראל לעמוד לדין בבית הדין בהאג באשמת פשעי מלחמה. למרות זאת לישראל יש מה לעשות: "להציב אולטימטום לפלסטינים"
מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה בסוף השבוע החלטה לגנות את הבנייה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. השאלה כעת היא האם מדובר בהצהרה סמלית או שלהצעה יש שניים והיא יכולה להביא למהלכים נגד מדינת ישראל בגופים בינלאומיים ובמדינות בעולם."השלכות משפטיות ישירות אין להחלטה הזו כי היא התקבלה תחת פרק 6 במגילת האו"ם והחלטות שמתקבלות תחת פרק 6 במגילת האו"ם אינן מחייבות", מציין פרופסור אבי בל - חבר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, ועמית בכיר בפורום קהלת.
אולם מוסיף פרופ' בל, כי למרות התוקף החסר של ההחלטה ישנן עדיין מוסדות וארגונים בעולם שיכולים להתייחס אליה ולקבל אותה כמשמעותית ואף לפעול על פיה. "יש מדינות וארגונים שמשתמשים בהחלטות גם תחת פרק 6 כדי להצדיק פעילות משפטית שהם נוקטים בה. למשל האירופאים הרבה פעמים מצטטים קטעים מהחלטות של פרק 6 כדי להצדיק פעולות שלהם.
"הם יסבירו כעת פעולות נגד ישראל במישור הכלכלי - כל מה שקשור למוצרים שמיוצרים ביו"ש ואף בשכונות של ירושלים מעבר לקו הירוק וכן פעולות כנגד אנשים שגרים ביו"ש. את כל החרמות הכלכליים הללו והסירוב לשתף פעולה ולתת מלגות או לקיים כל קשר כלכלי, את זה הם ינמקו בהחלטה הזו של מועצת הביטחון. זה יכול להשליך על בנקים ועסקים שיש להם סניפים ביהודה ושומרון, זה יכול להשליך על קופות חולים וארגוני רפואה שפועלים ביו"ש. האיחוד האירופי יכול כעת לפעול נגדם כלכלית כי הוא הרבה פעמים מצדיק פעילות כזו בהחלטות של פרק 6 ממגילות האו"ם. צריך להבין שכעת כל פעילות כלכלית גם בשכונות היהודיות של ירושלים מעבר לקו הירוק נכנסת לאותה קטגוריה ויש לזה השלכה ממשית".
השלכה נוספת עליה מדבר פרופ' בל קשורה לבית הדין הבינלאומי הגבוהה לצדק. "יש תקדים מדאיג של בית הדין הבינלאומי הגבוה לצדק שפסק בשנת 2004 כנגד אי החוקיות של גדר ההפרדה. בחלק מפסק הדין הם מדברים על שאלת החוקיות של ההתנחלויות והם מצטטים בנושא רק מקורות של האו"ם כי אין להם תקדימים אחרים לצטט. ההתנחלויות זה מקרה יוצא דופן. בחלק הזה אין תקדימים משפטיים אין ביקורת על פעילות דומה בעולם מלבד ישראל, וההוכחה לכך שההתנחלויות הן בלתי חוקיות אלו שלוש החלטות של האו"ם בנושא ומן הסתם זה יספק תחמושת לבית הדין הגבוה לצדק הבינלאומי ויתכן אף שזה ייתן תחמושת לבית הדין הפלילי הבינלאומי שיושב בהאג".
האם האיחוד האירופי יכול לפעול כנגד אישים ישראליים?
"יש רשימה של דברים שהאירופים מפרסמים כל שנה, מעין מסמך המלצות לדיפלומטים ביחס לישראל, ויש המלצה כל שנה על רשימה של צעדים שהאיחוד ממליץ. יש ברשימה הזו צעדים כלכליים, יש בה צעדים דיפלומטיים ויש בה גם המלצות לצעדים אישיים. זה לרוב לא נגד מנהיגים ישראליים אלא כנגד אנשים שגרים מעבר לקו הירוק. הם כבר בעבר יישמו פעולות כאלו ומן הסתם הם ימשיכו ליישם פעולות כאלו בעתיד. לכן יש כאן השלכה לא רק כלכלית אלא ממש על אנשים מעבר לקו הירוק".
פרופסור יוג'ין קנטרוביץ' סבור כי ההחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם היא סמלית בלבד כיוון שהיא נעשתה תחת פרק 6 הלא מחייב של העצרת. "התקבלה בעבר החלטה שחיזבאללה צריך להיות מפורק מנשקו, מישהו זוכר את זה בכלל? באותו אופן מתקבלות הרבה החלטות של המועצה ואף אחד לא זוכר אותם. לכן גם כאן השאלה האם להחלטה תהיה משמעות או לא קשורה לשאלה כיצד ישראל תפעל. ברור שכרגע מצבנו לא טוב כי ממשל אובמה ידרבן ארגונים בעולם לפעול נגדנו והם גם ידרבנו מדינות לעשות כן.
"לכן לדעתי אנחנו צריכים להודיע לפלסטינים שעליהם לפרוש מייד מבית הדין הפלילי בהאג שאם לא יעשו כן לא נממן אותם יותר ולא נסייע להם בשום צורה. זו צריכה להיות דרישת אולטימטום לפלסטינים. הרבה מדינות פרשו לאחרונה מבית הדין וארה"ב אגב מחויבת בחוק שלא לתמוך בו אם הפלסטינים יצטרפו אליו. הנשיא האמריקאי מחויב בחוק גם להגן על כל ישראלי שייתבע על ידי בית הדין, לכן מותר לנו וחשוב לנו לפעול ככה.
פרופ' קנטרוביץ' גם תוקף את מי שאישור חוק ההסדרה מסוכן בגלל מועצת הביטחון של האו"ם. "מועצת הביטחון, בהשראת אמריקה, פעלה נגד ישראל למרות שלא חוקקנו את חוק ההסדרה ואפילו פינינו את עמונה. כל הקונספט הזה קרס. מה שצריך כעת זה הפוך בדיוק. לחזק מאוד את הקריאה באמריקה להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים. נראה מי יחרים את אמריקה ואת ממשלו של טראמפ.
"בנוסף לכך על ישראל להעיף מירושלים את משקיפי האו"ם מארמון הנציב שנמצאים שם משנת 1948. עלינו להודיע לאו"ם שירושלים היא שלנו ושהמשקיפים יצאו מכאן מייד. מנגד יש להעביר את שגרירות ארה"ב לארמון הנציב. במילים אחרות צריך לשנות דיסקט ולא לפחד אלא לפעול בעצומה. לצערי אני חושש שפקידים ישראלים ינסו להיות עכשיו זהירים וחכמים ולא צודקים כדי לא להיפגע בחו"ל. זו טעות איומה. אנחנו צודקים לגמרי וככה עלינו לנהוג", מסכם פרופ' קנטרוביץ'.
עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר אומרת כי ההחלטה של האו"ם מאד קשה לישראל והיא מעמיקה ומבססת את היוזמות שעלו בשנים האחרונות להפעיל סנקציות על יצרנים שפועלים ביו"ש, להחרים פעילויות ביו"ש וכן לתבוע את ישראל על פעילותה ביו"ש. "אלה יוזמות של ארגונים אנטישמיים, אנטי ישראליים, פלסטינים ואפילו קצת האיחוד האירופי. כעת יש תוקף לפעילות הזו מצד מועצת הביטחון. כרגע ההחלטה אין לה סעד אופרטיבי אלא רק כאשר מדינת ישראל תתחיל להפר את מה שהוחלט בה.
"אם ישראל תחליט לספח חלקים מיו"ש אז מועצת הביטחון תהיה כבולה בהחלטה של עצמה לראות בזה פשע מלחמה ואז היא תוכל לפנות לבית הדין הפלילי בהאג להגיש נגד ישראל תביעה על פשעי מלחמה. לפנייה כזו יהיה משקל אדיר וזה לא כמו ארגון פלסטיני קיקיוני שפונה. הוא הדין לגבי חרמות. יש עוצמה רבה לכך שמועצת הביטחון של האו"ם קובעת שעסקים עם חברות ביו"ש הם עסקים לא חוקיים ולכן יש להטיל סנקציות. זה שונה מחרם של סטודנטים. לכן זה נותן רוח גבית עצומה למי שפועלים כנגד ישראל בעולם. וזה מצד גוף שגם מדינת ישראל כפופה אליו שהרי ישראל מכירה במועצת הביטחון של האו"ם. אף גוף בישראל לא יצא ואמר שישראל לא מכירה בהחלטה וזו לכן זו בעיה קשה מאוד".
אקו"ם