ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"חשוב מאוד היה להבהיר שכאן נחצה קו אדום"

התגובה החריפה של נתניהו נגד המדינות שתמכו בהחלטת מועצת הביטחון מעוררת מחלוקת בין הדיפלומטים, לבין אנשי האקדמיה: האם מדובר בתגובה מידתית לבגידה של ארצות הברית, או אמוציונלית. ויש גם מי שסבור שחופשת חג המולד נטלה את העוקץ מצעדיו של ראש הממשלה

התגובה החריפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כנגד המדינות שתמכו בהחלטת מועצת הביטחון, עוררה כצפוי ביקורת אצל גורמים פוליטיים משמאל, כמו גם תגובת נגד חריפה, של אוקראינה למשל. כזכור, נתניהו ביטל את ביקורו בארץ של ראש ממשלת אוקראינה, ביטל פגישה עם תרזה מיי ראשת ממשלת אנגליה, ביטל את תמיכת ישראל בסנגל ובמדינות נוספות וקיצץ את תמיכת ישראל באו"ם.

נתניהו: מפסיקים את המימון למוסדות האו״ם (רויטרס)
 

על רקע הביקורות בארץ והתגובות בעולם לכיוון החדש של נתניהו, פנינו לשני דיפלומטים ומומחה ליחסים בינלאומיים שינתחו את ההתנהלות עד כה מבחינת מבט מקצועית דיפלומטית.
 
התגובה הישראלית מובנת לאור המצב החדש

שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית, זלמן שובל, סבור כי הפעולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו סבירה לאור השבר שגורמת החלטת מועצת הביטחון לישראל. "באופן כללי דיפלומטיה היא הליכה באמצע. תמיד טוב ללכת בדרך של מניעת עימותים, כדי שהצד השני לא ייצא נפגע או יחוש נפגע כתוצאה ממהלך כזה או אחר שלנו" מסביר שובל. "אבל יש מצבים בהם אי אפשר לטאטא מתחת השטיח עמדות עקרוניות שלנו. הרי סנגל והאוקראינים יכולים להגיד שהם פעלו ככה לא כדי באמת לפגוע בישראל אלא כי ארה"ב לחצה, כי זו עמדה מקובלת בעולם. לכן חשוב מאד היה להבהיר שכאן נחצה קו אדום".
 
שובל מסביר כי גם בדיפלומטיה לעתים צריך להציב גבולות ברורים: "אסור לנו להשלות את הצד השני שעמדה כל כך חשובה שלנו היא דבר שניתן לרמיסה. אני לא נכנס לפרטים של תגובת ראש הממשלה, אבל עקרונית אני מבין אותה. באופן דומה אני מבין גם את הקריאה לשיחת הנזיפה של דן שפירו. הרי אם הוא לא היה קורא לשגריר ארצות הברית היו אומרים שנתניהו חזק על סנגל ואוקראינה בעוד שמי שתזמר את כל ההחלטה היו האמריקנים. לכן אני מתאר לעצמי שהייתה שיחה בה הצדדים הבהירו את עמדותיהם, וישראל הביעה מורת רוח. ברור שזה אקט מיוחד, אבל ממשל אובמה פגע בכל ההסכמים וההבנות שהיו בין ישראל - אפילו עם ממשלים אמריקנים מסויגים או עוינים. גם בתקופת ממשל בוש האב, הממשל התייעץ עם משפטנים וקבע שההתנחלויות הן מכשול לשלום. אבל הוא לא קבע בזמנו שהן בלתי חוקיות".
 
לפי שובל, כעומק הבגידה כך עומק התגובה. "פתאום מגיע ממשל אמריקני שפשוט נסוג מכל מה שהיה מוסכם בין המדינות, ופוגע במדיניות האמריקנית, בכל ההבנות עם ישראל. זו לא החלטה נקודתית או תגובה למשהו או אפילו נקמה אישית. יש כאן המשכיות של עמדת ברק אובמה ביחס לישראל ולסכסוך הפלסטיני שהייתה עמדת הממשל מהיום הראשון לכהונתו, זו אותה עמדה שהובעה בנאום קהיר ובכלל הפעילות האמריקנית. לכן גם מי שאומר בישראל שלו היה בארץ שלטון אחר אז ההחלטה של האו"ם הייתה נמנעת - טועה ומטעה. ההחלטה הזו היא עמדת ברק אובמה והיא לא הייתה נמנעת בשום מצב".

העולם אדיש לתגובת ישראל

פרופסור אבי פּרִימוֹר, לשעבר שגריר ישראל באיחוד האירופי, בבלגיה ולוקסמבורג ובגרמניה, משמש כיום נשיא המועצה הישראלית ליחסי חוץ, ועומד בראש המרכז ללימודים אירופיים באוניברסיטת תל אביב. פרימור סבור כי אין משמעות או התייחסות רצינית בעולם לעמדת או תגובת ישראל. "בעולם יש עמדה ברורה לחלוטין בנושא יהודה ושומרון והיא שישראל לא בסדר בתחום הזה. אני מדבר על מדינות נייטרליות או אפילו ידידותיות לישראל. לכן, גם ההחלטה באו"ם התקבלה במחיאות כפיים במעשה שאינו דיפלומטי אלא רגשי. הם מחאו כפיים לעצמם. והסיבה היא שישראל נתפסת כלגיטימית ברוב העולם חוץ מהשליטה שלה בייהודה ושומרון. לכן העולם אדיש לגמרי לתגובה של ראש הממשלה. יש כאלו שמתווכחים עם תוכן דבריו, תוהים אם הוא צודק, או מתמקדים מעירים שהוא לא מדייק - אבל זהו. אין שום רעש - ואני עוקב אחרי התקשורת העולמית. המצב הזה בעצם אומר שבעולם לא מתייחסים ברצינות לתגובה הזעם הישראלית אלא לוקחים אותה כמובן מאליו ולא סופרים אותה".
 

לדברי פרימור, לאדישות העולמית כלפי תגובת נתניהו יש גם סיבה פרוזאית יותר – חג המולד. "שכל העולם כרגע עסוק בדברים חשובים הרבה יותר עבורו  - חופשת חג המולד או אירועים פנימיים במדינות. במקום לדבר על ההחלטה, אנשים יצאו לחופש והתעלמו לגמרי מהזעם הישראלי".
 

ראש הממשלה פועל באופן אמוציונלי
פרופסור איתן גלבוע, הואע פרופסור אמריטוס לתקשורת בינלאומית המכהן כראש בית הספר לתקשורת וראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. גלבוע סבור שתגובת ראש הממשלה היא אמוציונלית, אינה נכונה ופוגעת בישראל. "לדעתי ראש הממשלה מתנהג כמו שסין התנהגה בשעתו כשהייתה מנתקת יחסים עם כל מדינה שהייתה חותמת על קשר דיפלומטי עם טייוואן, או שמערב גרמניה בשעתו הייתה זועמת על כל מדינה שהייתה מייצרת קשרים דיפלומטיים עם מזרח גרמניה. הפעילות הזו רק פגעה בסין ובגרמניה המערבית", טוען דלבוע.

גלבוע טוען, שנתניהו מפנה את הזעם שלו למקום הלא נכון. "אני מבין מאיפה זה מגיע, הזעם של ראש הממשלה. ארה"ב חוללה כאן מעשה מאד חמור ופגעה אנושות בישראל. אבל צריך לזכור שהתוצאה בהצבעה באו"ם היא לא אמתית. הרבה מדינות היו נמנעות, לו ארה"ב לא הייתה לוחצת עליהן. לכן דווקא צריך לדבר איתן ולהסביר בעוצמה את הטענות של ישראל, ועד כמה ההחלטה הזו לא ראויה".
 
לטענת גלבוע, תגובתו של נתניהו הייתה חריפה מדי. "להחזיר שגרירים זה מהלך מקובל ומובן בעולם הדיפלומטי. אבל מה עוזר לבטל ביקורים של ראשי מדינה כמו ראש ממשלת אוקראינה? עדיף היה שהוא היה מגיע וישראל תסביר לו את עמדתה. הרי אובמה מכין נגדנו עוד פעולות, וגם קרי, בניגוד לכל נוהל אמריקני, ינאם בוועידה בפריז חמישה ימים לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן. קיים תסריט לפיו אובמה יפעל שהנאום הזה של קרי יהפוך גם כן להחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, וישראל תפגע עוד יותר. לכן זה לא הזמן לפגוע במדינות שחברות במועצת הביטחון, אלא דווקא להסביר עוד יותר את האינטרס הישראלי".

לפי גלבוע, נתניהו היה צריך להפגין אחדות כלפי פנים במקום תגובה קשה כלפי חוץ. "עדיף שנתניהו ילכד שורות עם לפיד, לבני והרצוג ויראה שרוב מוחלט בישראל מתנגד נחרצות להחלטה במועצת הביטחון. בעולם לא יודעים שבארץ רוב מוחלט של הישראלים הם נגד ההחלטה. רק שכדי לקבל החלטה כזו צריך מנהיגות, צריך לא לפחד מהאופוזיציה, מיאיר לפיד ומהרצוג, אלא לרתום אותם. כאן לראש הממשלה יש בעיה, הוא פועל כרגע באופן אמוציונלי וחושש לשתף פעולה עם יריבים פוליטיים".

גלבוע מסכם: "אמוציות זה לא אסטרטגיה, ובפני ישראל יעמדו בקרוב עוד מבחנים גדולים מאוד שאובמה יפעיל נגדנו. צריך להיערך בשכל לקראתם ולא לגרום לעוד מדינות להיות מסויגות מישראל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg