איך ירייה אחת בחברון טלטלה מדינה שלמה?
לא מותו של פרס וגם לא מאסרו של אולמרט זכו לסיקור תקשורתי כפי שזכה סמל בן 20 מחטיבת כפיר. כל דיון במשפט זכה לכותרות ראשיות ומאות טורים נכתבו על האירוע בחברון. "הפרשה מתמצתת ב-5 מטרים, 5 שניות וירייה אחת את כל הקונפליקט"
רגע לפני שמשפטו של אלאור אזריה מוכרע דבר אחד כבר ברור – מדובר באירוע החדשותי הגדול בשנים האחרונות. מרגע שפורסם סרטון ארגון השמאל הקיצוני 'בצלם' באמצע חג פורים פורסמו מאות, ואולי אלפי, ידיעות בתקשורת הישראלית, ונכתבו אין-ספורטורים על החייל היורה מחברון.משפטו של אזריה סוקר בהרחבה כפי שלא סוקר מעולם אף משפט במדינת ישראל. לא משפטו של הנשיא האנס קצב, לא משפטו של ראש הממשלה המושחת אולמרט ולא אף משפט שאתם מכירים. כל דיון פתח מהדורת חדשות ולווה בכותרות ראשיות ובהודעות פוש.
פנינו לאנשי תקשורת ולמומחים לתחום דעת הקהל בישראל כדי להבין מה יש בפרשה שמרתק אליה את התקשורת הישראלית ואת הקהל הישראלי.
הפרסומאי, היועץ האסטרטגי ויועץ תקשורת, מוטי מורל, סבור כי העיסוק הציבורי הרב במשפט אזריה נובע מטעות שביצעו ראשי מערכת הביטחון עם תחילת המשפט. "יש כלל מרכזי וחשוב בכל הנוגע לנושא שאתה לא רוצה לעסוק בו והכלל הוא 'אל תדבר עליו'. ברגע שאתה מדבר על משהו אתה מעורר עניין סביבו.
"כאן, מיד אחרי הירי, הרמטכ"ל התבטא בעניין, אחריו יעלון כשר ביטחון התבטא ודובר צה"ל התייחס בהרחבה לנושא ואז גם ראש הממשלה נתניהו התבטא בעניין, וחזר בו, וטלפן למשפחה, ומשפחת אזריה נצרכה להגיב ולהתגונן מההתבטאויות האלו, ואז גם שר הביטחון של היום אביגדור ליברמן התבטא בנושא גם אז ושוב כשר ביטחון.
"ההתבטאויות האלו", מסביר מורל, "יצרו דיון בתקשורת ונשמעו דעות כאלו ואחרות האם צדק אלאור אזריה או האם פשע. כך החל כדור שלג של התייחסות שגרר פנימה את כל הציבור בישראל. מבחינה זו מערכת הביטחון לא נהגה נכון בפרשה בכך שהיא רצה ישר לתקשורת. ברגע שאתה פותח מיקרופון ומדבר אתה מעורר דיון. כיון שיש כאן סוגיית עומק לא פשוטה הדיון הסעיר את כולנו", מסכם מורל.
אשת התקשורת אמילי עמרוסי סבורה כי "הסיבה המרכזית שבגללה תפס משפט אזריה תשומת לב מרובה כל כך נובעת מכך שהוא מתמצת בחמשה מטרים, חמש שניות וירייה אחת את כל הלבטים שלנו באזור. "עולה כאן השאלה מי אנחנו - גוליית או דוד? האם אנו צודקים בשהותנו ביו"ש או שאנו כובשים? הסיפור הזה הוא ממש מעבדה קטנה וממוקדת של כל הוויכוח הישראלי בין ימין ושמאל ולכן לא מפתיע שכולנו נשאבנו ורובנו גם גיבשנו דעה על פי ההגדרה הפוליטית הלכתחילאית שלנו", טוענת עמרוסי.
"המציאות הזו גם יצרה לצערי הטיה בטיפול בפרשה. כבר כמעט לא דנו במה היה באמת בשטח, בשאלה מה אמרו או לא אמרו באמת המפקדים, בעמימות, אלא כל הפרשנויות היו מוטות לפי עמדה פוליטית. כך קרה שאמנם היה דיווח רב על המשפט אבל בפועל התעסקות קטנה מאד בתוכן שלו ובשאלה מה באמת היה בשטח.
"רק בתוכנית עובדה של אילנה דיין עסקו בזה - מעט מדי ומאוחר מדי. לכן מבחינה מסוימת לטעמי אולי דיברו על הנושא אבל לא עסקו בו באמת כפי שצריך וזה חבל מאוד. הסיבה היא ככל הנראה כמו שאמרתי בגלל המטענים העודפים של המשפט הזה", היא מסכמת.
איש יחסי הציבור והיועץ האסטרטגי הוותיק יהושע מור יוסף סבור כי בהתנהלות לא נכונה של שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל גדי אייזנקוט נוצרה מציאות מסוכנת שבה ישראל תפגע ממשפט אזריה ללא קשר לתוצאות המשפט.
"מה שהיה צריך לעשות זה לגמור את המשפט בתוך המערכת הצבאית בשקט ולבצע תחקיר מעמיק בשאלה האם היה כאן מעשה ראוי או לא. אלא שבוגי והרמטכ"ל רצו להראות לעולם כולו שצה"ל הוא צבא נקי וטהור ולעשות קמפיין על חשבון חייל פשוט אחד. הם ניצלו את המקרה והפכו את החייל לקורבן וזאת ללא בדיקה, וללא שהמערכת הצבאית בכלל חקרה את הנושא לעומק.
"מה שקרה בתגובה זה שהציבור הישראלי הגיב בעוצמה ואמר למערכת הביטחון 'אתם לא תעשו מהחייל הזה קורבן או שעיר לעזאזל. הוא השליח של כולנו ותתנהגו אליו בהתאם'. כך קרה שמי שעמד כרגע למשפט זה בכלל לא אלאור אזריה אלא צה"ל כשהשאלה היא האם הוא מגבה ותומך בחייל שלו או לא", מסביר מור יוסף.
"בכל מקרה תוצאת המשפט היא נזק עצום לכולנו, שהרי אם החייל יזוכה - בעולם יטענו שזיכינו רוצח שירה במחבל כפות, אם הוא יורשע - הציבור ירגיש שהמערכת לא מגבה את חייליה. לכן היה צריך לעשות עסקת טיעון ולגמור את הפרשה בשקט. למרבה הצער לא זו התוצאה וחבל מאוד שזה כך".
העיתונאית ובלוגרית התקשורת טל שניידר סבורה כי הסיבה המרכזית לעיסוק האינטנסיבי במשפט נובעת מהתלכדות של מספר נושאים יחד. "כולנו מדברים על הצבא בלי סוף, אנו חיים במדינה של העם צבא ולכל אחד יש תמיד מה להגיד על מה שקורה בצה"ל כי כולנו משרתים בצבא ואנו מכירים את המערכת.
"בנוסף לכך", מסבירה שניידר, "הפעם יש לנו סרטון שרואים בו פריים אחרי פריים את מה שקרה בשטח. בדרך כלל לעיתונאים אין מידע מוחלט על נשוא הסיקור שלהם אלא מידע חלקי בלבד והם מנסים עד כמה שאפשר להצליב את העובדות כדי לרדת לחקר האמת עד כמה שניתן. כאן קרה משהו אחר. כולנו רואים מה קרה ממש מול העיניים. זה גרם לכך שכולנו יכולים לדון על המקרה ולנתח אותו בעצמנו לכאורה ללא קשר לחקירה ולמשפט שמתנהל.
תיעוד ״בצלם״: אזריה יורה במחבל
"כיון שצה"ל מעניין את כולנו וכאן יש סרטון שרואים בו הכל מהרגע הראשון עד הירי, נוצרה מציאות שכולם עסקו בכך בלי סוף ללא קשר לפרטים נוספים שבהם דן המשפט. הסרטון שחרר את הלשון לכולנו - משר הביטחון ועד אחרון האזרחים", היא מסכמת.
היועץ האסטרטגי ליאור חורב סבור שישנם ממדים רבים בפרשה שמשכו אליהם את העניין הציבורי ולדבריו ההתלכדות של כל אלה יצרה את ההד הציבורי הכל כך רחב בפרשה. "הממד הראשון שקומם אזרחים רבים קשור לכך שאלאור אזריה הוא חייל פשוט שהרמטכ"ל ושר הביטחון יצאו נגדו ככה. אנשים ראו בכך מעין השלכה של בעיה על הש"ג שנמצא בשטח ובעצם בריחה מאחריות. הרי אלאור שייך לגדוד בחטיבת כפיר שנושאת על כתפיה את השירות הכי קשה ושחור של צה"ל בשטחים, ואנשים זעמו שככה בקלות מפקירים חייל כזה.
"בנוסף", מסביר חורב, "לרוב אלו ששרתו כמו אלאור ביו"ש ישנן חוויות כאלו שבהן הם פעלו ברמה כזו או אחרת כמוהו לא בגלל מניעים פליליים אלא בגלל מבוכה וקושי השירות. אחר כך כבני אדם מבוגרים הם מבינים שטעו.
"הרי אלאור הוא חייל צעיר, ממש בחור שמשרת בחטיבה שהיא פועלת רק ביו"ש בתנאים הכי קשים ושחורים כל הזמן ואין לו כלים להכיל את המורכבות הזו. הציבור מבין זאת ומזדהה עם הקושי וזועם על כך שבקלות כזו שופטים חייל כזה".
לדברי חורב, "היה צריך לסגור את הפרשה בדרגים צבאיים ולא לעשות ממנה את הרעש. אנשים רבים שמשרתים ביו"ש מבינים זאת. מהבחינה הזו אלאור שלא בטובתו נעשה קורבן של מציאות קשה מאוד שלא הוא יצר. הרי ברור שהוא, בין אן יורשע בין אם יזוכה, יסבול כל חייו והפרשה לא תשקע אצלו. אנשים מבינים את העוול הזה ומוחים עליו בדרכם בכך שהם מתעניינים במה שקרה.
"מעבר להכל", מסביר חורב, "יש כאן א-סימטריה ממש קיצונית. מצד אחד ישנו כאן מחבל רוצח שכולם מבינים שרצה להרוג את אלאור וחבריו ומצד שני חייל ישראלי שפשוט לא עמד בלחץ. לבוא ולשפוט אדם על רמה מוסרית שבה אנו מגלים יחס אנושי לחיית אדם ורוצח ישראלים זו מדרגה מוסרית גבוהה שקשה לרבים מאיתנו לעכל.
"הרי אנחנו לא שופטים את אלאור מול המחבל ובהשוואה אליו אלא ביחס לטוהר הנשק שאנו דורשים מעצמנו כחברה. זו אמירה לא פשוטה וקשה מאוד בסביבה שבה עם ישראל חי. אז נכון שזו הרמה אליה עם ישראל שואף אבל ברור לכולם כמה זה קשה ולכן כאן הציבור הביע את הקושי שלו", הוא מסכם.
יועץ התקשורת אמנון שומרון רואה בפרשה חזרה על ויכוח ישן בתלבושת חדשה. "אלאור אזריה היה החייל השקוף של כולנו. את כל הוויכוחים הפוליטיים הישנים והחבוטים ארזנו מחדש דרך הסיפור שלו. הדיבורים על טוהר הנשק וערכי צה"ל היו קשקוש שהתלווה לשיח סביבו ונועד רק להעניק תוקף מוסרי לטיעונים המוכרים.
"עם שם אחר, במקום אחר ועם מתעד אחר הכל היה שונה", טוען שומרון. "ראינו את זה בחיסולי המחבלים בטרור הסכינים שהתרחשו במקביל כשמחבלים ומחבלות חוסלו מבלי שבאמת סיכנו חיים. היה נוח לנהל את הוויכוח על גבו השחוח של אזריה. כל עולם הסטראוטיפים התנקז אליו. הוא מזרחי מרמלה, ימני, אוהד בית"ר, לוחם בחטיבת כפיר, שמתנייד ברחובות חברון ליד אמבולנס של מתנחלים ועם ניצבים כמו ברוך מרזל ותמונת רקע גדולה של מערת המכפלה וזיכרונות מברוך גולדשטיין.
"הגינויים המיידים של שר הביטחון מהליכוד ושל רמטכ"ל ללא סטיגמה יצרו טשטוש ראשוני אבל מהר מאוד התמקמו כל השחקנים במקומותיהם. השמאל במקומו, הימין במקומו ובמרכז נעה הממלכתיות הישראלית באי נוחות מקיומו של משפט פלילי לעבירה מבצעית.
"ההפגנה בכיכר רבין למען שחרורו ביטאה נאמנה את הלך הרוח הזה. ארגון חובבני ע"י אנשים מלאי רצון טוב. רוב הציבור נרתע מלהגיע בגלל הדימוי השכונתי של המאבק אבל מי שבכל זאת הגיע ראה תמהיל מיוחד של אותה ישראל השנייה שעדיין לא עברה מן העולם. אף פסק דין שיינתן לאזריה לא ישים קץ לפולמוס. כי אזריה היה בסה"כ דמות קרטון, וירטואלית, החייל השקוף של כולנו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם