"רבים מתושבי ישראל לא מוגנים מטילים"
ח"כ אלהרר טענה בוועדה לביקורת המדינה כי בכל הנוגע למתקפת טילים, "קיימות שלוש תכניות לפינוי ואף לא אחת מהן מוכנה להפעלה". עם זאת נאמר כי בקרוב תאושר תכנית. ראש הרשות לחירום: "בכל שנה מוקצים 250 מיליון ש"ח, מלבד תקציבי המשרדים השונים"
בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לביקורת המדינה עלה כי בשלב זה עדיין אין תקציב למיגון בעת מתקפת טילים על ישראל, זאת על אף שקיימות תכניות מפורטות בנושא. לדברי סגן ראש המטה לביטחון לאומי, זאב צוק רם, עיקרי התכנית הרב-שנתית להגנת האוכלוסייה בעורף הוגשה כבר לממשלה, ופרטיה יסוכמו בין הממשלה לבין ראש הרשות הלאומית לחירום, בצלאל טרייבר.
ח''כ אלהרר: ''בעתיד הלא מאוד רחוק, מדינת ישראל צפויה לספוג טילים''.
צילום: SHUTTERSTOCK
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, טענה כי "העיקר חסר מהתכנית, ומביאים לציבור מיצג שווא. בעתיד הלא מאוד רחוק, מדינת ישראל צפויה לספוג טילים. ועדת השרים שאמורה לדון בנושא ממעטת מאוד להתכנס, ורבים מתושבי ישראל אינם מוגנים. המקלטים לא כשירים ולא מספיקים ובוודאי לא לשהייה ממושכת. קיימות שלוש תכניות שונות לפינוי אזרחים, עם חפיפה חלקית, ואף לא אחת מהן מוכנה לחלוטין להפעלה ביום פקודה".
טרייבר מצדו אמר בוועדה כי משרדי הממשלה מתאמצים לתאם את ההיערכות זה עם זה, לאור הפערים שהתגלו בין ההיערכות הקיימת לזו הדרושה. עוד ציין ראש הרשות את התרחיש הצפוי לאיום על העורף, שגובש בקיץ האחרון ועל-פיו הוגדרו סדר העדיפויות והצרכים להכנה. כך בשנה הקרובה יושלמו ההכנות לרעידת אדמה משמעותית, ובהמשך השלמת המלאי האסטרטגי לחירום כמו דלק, הובלה, תשתיות חשמל ועוד – ומלאי נוסף יירכש בשנה הקרובה.

''אף לא אחת מהתכניות מוכנה לחלוטין להפעלה ביום פקודה''. טילים איראנים
צילום: AFP
ח"כ אייל בן ראובן מהמחנה הציוני אמר כי התכנית לא מתוקצבת וכי היא טרם אושרה. ח"כ נחמן שי הוסיף כי התכניות וההיערכות הן למלחמה הקודמת. אריאל סיזל, מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון הפנים, הדגיש את חוסר הבהירות הקיימת בחלוקת הסמכויות בין משרדי הביטחון וביטחון-הפנים במקרה חירום.
עם זאת, נאמר כי בשבועות הקרובים תאושר התכנית בממשלה, וכן מקודם התיקון בחוק הנצרך לשיפור ההגנה על תשתיות חשמל וגז ונתב"ג, ושיפור המוכנות של הרשויות המקומיות כמרכזי ההפעלה והתקשורת והכנת המקלטים.
טרייבר פירט את התכנית לפינוי אוכלוסייה במקרה מלחמה, בהיקפים שונים, ואת ההיערכות של משרדי הרווחה והבריאות לפינוי אוכלוסיות חלשות ונזקקות. "כיום יש לנו יכולת קליטה לפינוי של כ-400 אלף איש, שיפונו בעיקר לבתי ספר ובתי מלון", אמר. הוא הודה כי קיים מחסור גדול במקלטים ציבוריים בצפון, ופירט תכנית לסבסוד ממשלתי, באשראי והטבות, להקמת ממ"דים בבניינים ישנים. לדבריו, 250 מיליון שקלים מוקצים בכל שנה לשיפור מוכנות העורף לחירום, מלבד תקציבי המשרדים השונים בעניין.

ראש הרשות הלאומית לחירום: ''כיום יש לנו יכולת קליטה לפינוי של כ-400 אלף איש''. תושבי נהריה נכנסים למקלט
צילום: משה מילנר לע''מ
ראש מחלקת המיגון בפיקוד העורף, אל"מ גולן ואך, טען כי מצב המיגון הוא טוב לאין ערוך מאשר בעבר: לדבריו, בכל מוסד ציבורי יש מרחב מוגן, ובכל בית שהוקם אחרי שנת 92' יש ממ"ד לכל דירה. "מצאנו 309 חניונים תת-קרקעיים שבהם יכולים לשהות כמאה אלף אזרחים נוספים", הוסיף.
מנגד אמר ראש מנהל הביטחון במרכז השלטון המקומי, יוחאי וג'ימה, כי הרשות המקומית לא תוכל לדאוג לצרכיהם של המסתתרים באותם חניונים. ראש אגף פס"ח (פינוי, סעד, חללים) במשרד הפנים אלי מועלם, הוסיף כי פעם בשלוש שנים נבדקות תכניות פינוי האוכלוסייה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg