עם 5 מתקני התפלה: האם ישראל עדיין צריכה לדאוג לכנרת?
היא הצליחה להתגבר על מחסור אדיר במים בתוך 10 שנים בסך הכל והיד עוד נטויה; היא מובילת סטארט-אפ בתחום ומדינות מכל העולם מגיעות אליה כדי ללמוד את שיטותיה: האם עדיין נכון לומר ש'חבל על כל טיפה'?
התקשורת מעדכנת את הישראלים במצבה של הכנרת כמעט מידי יום ואלו מפללים שתותיר מאחוריה אחת ולתמיד את אותו קו אדום וחמקמק - אך האם היום, לאור טכנולוגיית ההתפלה שיצרה מהפכה רבתי בתכנון משק המים בארץ, ישראל עדין תלויה באגם הלאומי?
מתקן ההתפלה בחדרה
צילום: מקס ילינסון
"לא צריך לבדוק כל יום את מצב הגשמים", אומר אברהם טנא, ראש תחום התפלה ברשות המים לשעבר, "אבל האקלים עדין מאוד חשוב. כל תכנית ההתפלה ותכנון משק המים נועד בעצם כדי שנשתמש קודם כל במשאבים הטבעיים בצורה מושכלת ונשמור עליהם לדורות הבאים, כי אלה בסופו של דבר המים הכי זולים. במקביל אנחנו גם ממחזרים מים ומתפילים וצריך להמשיך בכך. ההתפלה היא כדי להשלים כמויות נדרשות. אחרי שרואים כמה חסר – מחליטים כמה צריך להתפיל".
חמישה מתקני התפלת מים נבנו לחופי הים התיכון בעשר השנים האחרונות - באשקלון, חדרה, חוף פלמחים, נחל שורק ואשדוד, ואלו מספקים לא פחות משליש מכלל המים הנצרכים בארץ. פרט לאלו, ישנם עוד 34 מתקני התפלה קטנים של מים מליחים – בעיקר באזור הנגב, הערבה ומישור החוף.
אם קיימת טכנולוגיית ההתפלה, שאותה הבאנו לרמת שכלול מאוד גבוהה, למה אנחנו עדין תלויים בגשמים ובכמות המים בכנרת?
''ישראל פתרה את התלות במזג האוויר במגזר הביתי במרכז הארץ, אך לא עבור כל יתר צרכני המים. ד''ר עמיר גבעתי
צילום: אייל מרגולין ג'יני
"למרות מהפכת ההתפלה - וקשה לדמיין איפה היינו היום בלעדיה – אנחנו עדין תלויים מאוד באקלים", מסביר ד"ר עמיר גבעתי, מנהל המחלקה ברשות המים. "ישראל פתרה את התלות במזג האוויר במגזר הביתי במרכז הארץ אומנם - אבל עבור כל יתר צרכני המים – לא.
"החקלאים, שהם עדין צרכן המים הגדול ביותר (משתמשים במחצית מכלל המים הנצרכים בישראל, ש"ג), תלויים במזג האוויר ובבצורות כיוון שזה מקור המים הכי זמין והכי זול עבורם וכל חקלאי יעדיף את זה. בנוסף, מי שמנותק מהמערכת הארצית - הצפון, הגליל והגולן - נמצא בשוקת שבורה של ממש היום, בעקבות שלוש שנים (2013-2015, ש"ג) של בצורת קשה, שכמעט לא ירדו בהן גשמים. אלמלא הגשמים החודש - היינו במצב באמת קשה.
"בנוסף יש את הטבע, שמאוד נפגע מהמלחת הכנרת בעקבות עודף שאיבה, ושאנחנו רוצים להשאיר מים גם לו – לנחלים ולמערכת האקולוגית; את ירדן, שבמסגרת ההסכמים אנחנו מעבירים לה מים לכנרת ושאם לא היינו מעבירים לה מים – מצבה היה רע ביותר; ואת הרשות הפלסטינית. אז אנחנו עדין תלויים מאוד באקלים - ובכלכלה. בניית מתקן התפלה לחקלאי הצפון היא כמובן עניין אפשרי מבחינה תיאורטית, אבל זה יהיה מאוד יקר ויעלה כמובן את מחיר המים שישלמו החקלאים".
''ברור לנו כבר שצריך להתפיל עוד''. הכנרת
צילום: אלון דזיי, רשות הכינרת
למה שהם לא ישתמשו במי קולחין מושבים, שהם בוודאי זולים יותר?
"הם אכן זולים יותר, אבל כאן טמונה הבעיה הכפולה של החקלאים. כדי שיהיו מי קולחין – צריכים להיות אנשים. ובפריפריה ואיפה שישנה חקלאות – אין אנשים. לבנות מערכת להובלת מי קולחין מושבים מגוש דן, כמו השפד"ן, זה לא כלכלי, וישנה גם הבעיה של כלים שלובים, העברת מים ממקום נמוך, מישור החוף, למקום גבוה.
"המטרה היא למצוא את התמהיל הנכון בין מים טבעיים, מותפלים ומושבים. מה שנקרא 'ניהול משולב' של מים. ברור לנו כבר שצריך להתפיל עוד, והיום אנחנו מקדמים מתקן התפלה בגליל המערבי. עוד לא הוחלט איפה הוא יוקם, כי אף ישוב לא מעוניין שייבנה מתקן התפלה לחופיו – אבל זה הכרחי. ההתפלה היא העתיד".
טנא מסביר כי למרות ההקלה הרגעית, לישראל תמיד יהיה מחסור במים. "אנחנו אף פעם לא נייצר יותר מים משאנחנו צריכים ותמיד נהיה על הסף. אם לא נקים עוד מתקן התפלה בקרוב – שוב יהיה מחסור – וזו כבר החלטה של מקבלי החלטות, להגיע למסקנות הנכונות.
"היום צריכת המים בישראל היא 2.2 מיליארד מטרים מעוקבים של מים לשנה. אבל זה היום. כמובן שהצריכה היא פועל יוצא של כמות האוכלוסייה, וזו נמצאת בעליה מתמדת, של 1.8% בשנה. כך שבעתיד יהיה צורך במים רבים יותר בכל המגזרים - לשימוש הביתי כמו גם לחקלאות.
האם ישראל היא מעצמת מים?
היא לא מעצמת מים, אבל היא מדינה שהצליחה לסגור פער אדיר בין היצע לביקוש ואחת המדינות הבודדות שהצליחו לעשות את זה. אסור לשכוח שזו מדינה מדברית. היום מדינות מכל העולם מגיעות ללמוד מאתנו איך לעשות את זה נכון. מים תמיד היו סיבה למלחמות - אנחנו רוצים לראות את המים כגשר לשלום".
ד"ר עמיר גבעתי הוא הידרו מטאורולוג ומנהל המחלקה למים עיליים בשירות ההידרולוגי של רשות המים, בה הוא עובד מזה 12 שנים.
אברהם טנא הוא ראש תחום התפלה ברשות המים לשעבר וכיום פרשן ויועץ עצמאי לענייני מים. ניהל את הקמת חמשת מפעלי ההתפלה הגדולים בארץ ונחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בנושא.
אקו"ם