קרי: "להתנחלויות אין חשיבות ביטחונית לישראל"
בנאום שבו פרש את חזון ממשל אובמה לשלום עם הפלסטינים, אמר מזכיר המדינה כי "ההתנחלויות פוגעות בישראל אסטרטגית והופכות את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי". על הגינוי באו"ם אמר: "הצבענו בהתאם לעקרונות שלנו"
מזכיר המדינה היוצא של ארה"ב, ג'ון קרי, נשא הערב (ד') נאום שבו הציג את חזון ממשל אובמה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הנאום הגיע על רקע המתיחות בין ישראל לארה"ב, לאחר ההימנעות בשבוע שעבר מהטלת וטו על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם לגנות את הבנייה בהתנחלויות ובמזרח ירושלים."היום אני רוצה לחלוק מחשבות על הסכסוך", פתח קרי. "הנשיא אובמה היה מחוייב לביטחון ישראל. זה נושא שעבדתי עליו הרבה בתקופתי. פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הדרך היחידה להבטיח חיים של כבוד לפלסטינים.
הנאום של ג'ון קרי (צילום: רויטרס)
"שני הצדדים צריכים לפעול עכשיו שלום. אני רוצה לחלוק הצעה אפשרית לפתרון. צריך לדבר על האמת הלא נעימה כי מה שקורה במציאות לא טובה לאף אחד. העבודה שלי היא להגן על ארה"ב ועל האינטרסים שלנו. לצערי ישנם כאלו שחושבים שהחברות מצדנו היא לצאת נגד העקרונות שלנו.
"אנחנו הצבענו בהתאם לעקרונות שלנו. האנשים שיצאו נגדנו לא ראו שההצבעה שלנו הייתה בהתאם לערכים שלנו ולערכים של ישראל. זו הייתה הצבעה למען עתיד ישראל, כדי שתחיה בשלום עם שכניהם. זה מה שאנחנו מנסים לעשות", אמר מזכיר המדינה.
קרי טען כי ממשלו של אובמה היה הכי מחוייב אי פעם לביטחון ישראל, ואמר: "לא היה ממשל שעשה יותר למען ישראל. נתניהו בעצמו אמר שתמיכת הממשל הזה בישראל היא חסרת תקדים. פעם אחר פעם התנגדנו לחרם על ישראל. תחת סיכונים של פגיעה בכלכלה שלנו, תמכנו ביטחונית בישראל והעברנו לה מענקים.
"המחויבות הזו מאוד אישית מבחינתי. בפעם הראשונה שהייתי בישראל התאהבתי במדינה הזו. טיפסתי על מצדה והייתי בים המלח. ראיתי גם את זוועות השואה ביד ושם ואת מתקפות חיזבאללה בצפון. החוויות הללו לימדו על החשיבות של ביטחון ישראל. ביקרתי גם בגדה ופגשתי פלסטינים שעומדים במחסומים ולא יכולים להגיע למקומות אליהם הם צריכים להגיע. ראיתי את הסכסוך הזה נמשך יותר מידי זמן.
"ראיתי את המלחמה בעזה, ומוות של ילדים שם, ופגיעה בגני ילדים ביישובים בעוטף עזה. אף צד לא צריך לחיות כך. אנחנו התחייבנו להשקיע במציאת פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי, כי זה חלק מהאינטרס האמריקאי. למרות זאת, הפתרון של שתי המדינות נמצא בסיכון. יש גורמים שפוגעים באפשרות בשלום, ויוצרים מציאות שאיש לא רוצה בה".
לדבריו, לאנשים שחיים בישראל יש ברירה. "אם הבחירה תהיה מדינה אחת, ישראל תהיה או יהודית או דמוקרטית. רוב האנשים מבינים זאת, ולכן חשוב שסקרים יראו שיש רצון לפתרון שתי המדינות. אחרי עשורים של סכסוך שני הצדדים כבר לא רואים את הצד השני כבני אדם אלא כאיום.
"האמת היא שהקיטוב באזור הזה הוא מעבר לרצונות האמיתיים של האנשים. כל מי שמותח ביקורת על פלסטינים נחשב כתומך בכיבוש, ומי שמבקר את ישראל נחשב לאנטישמי".
"הסטטוס קוו מוביל למדינה אחת, הבעיה רק מחמירה והאפשרויות מצטמצמות. תנו לי לומר - אין הצדקה לטרור ולא תהיה, והגל האחרון של הטרור היה אלים ולא מוצדק. ועדיין יש גורמים שמהללים אלימות כזו וזאת למרות הגינויים מצד ההנהגה הפלסטינית. הם עדיין נכשלים לגנות באופן ברור את אותה אלימות".
קרי הוסיף כי "הבעיה הגדולה ביותר היא חמאס שמסרב להכיר במדינת ישראל. גורמים כאלה אחראים לאלימות הקשה ביותר באזור והם מוכנים להרוג חפים מפשע ולסכן את האזרחים הפלסטינים גם כן. כמו כן, המצב ההומניטרי בעזה הוא נוראי, כשיש מחסור במים, חשמל, אוכל ועדיין חמאס ממשיך להתחמש ולאיים על ישראל בצורה שלא ניתן לסבול.
"עם זאת, אסור להתעלם מהגדה. נתניהו אומר שהוא בעד שתי מדינות, אך הממשל שלו לא מקדם זאת ומקדם במקום התנחלויות ומוביל למדינה אחת. מספר המתנחלים רק גדל בעקביות. הוא גדל ביותר ממאתיים אלף איש. אין טעם להעמיד פנים שאלה גושי התנחלויות גדולים וחשובים. חלק מהיישובים האלה ממקומים באזורים מרוחקים איפה שאמורה לקום מדינה פלסטינית.
"מה זה אומר לעולם, לארה"ב ולפלסטינים? אין זה אומר שהם הגורם לסכסוך. חלק מההתנלויות ישארו גם במצב של שלום בהתחשב במצב הדמוגרפי, אך אם עוד מתנחלים יעברו לאזורים פלסטיניים יהיה יותר ויותר קשה להגיע לפתרון".
לדברי מזכיר המדינה, "להתנחלויות אין חשיבות ביטחונית לישראל. הן פוגעות בישראל אסטרטגית והופכות את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי. עכשיו מנהיגי המתנחלים קידמו חוק שיהפוך את אותם התנחלויות לחוקיות.
זהו צעד גדול שמרחיק את השלום. אפילו היועמ"ש הישראלי אמר שזהו חוק לא חוקתי.
"מישהו כאן מאמין שהמתנחלים יהיו מוכנים להיות כפופים לחוק הישראלי? חלק שאלו למה לא לבנות בגושים שיהו חלק מישראל? הסיבה היא כי עדיין אין החלטה אמיתית איזה גושים יהיו חלק מישראל. איך ישראל יכולה להמשיך בכיבוש שמנוגד לעקרונות הדמוקרטיים שלה, איך ארצות הברית אמורה לחיות עם המציאות הזו? לאף אחד אין תשובות לכך".
קרי הוסיף כי "אחד ממנהיגי המפלגות התומכות בהתנחלויות אף אמר לאחר הבחירות בארצות הברית כי 'עידן פתרון שתי המדינות הסתיים, מדיניות ישראל בגדה המערבית היא של נפרד אך לא שווה', דבר שלא ניתן להסכים לו. אם היינו מטילים וטו על ההחלטה באו"ם היינו מעודדים עוד בנייה של התנחלויות, דבר שאנו מתנגדים אליו באופן עקרוני.
"איננו יכולים בלב שקט לתמוך בהרחבת ההתנחלויות או להפנות מבט מפעולות האלימות של הפלסטינים. גם אם לא נוכל לעצור זאת לא ניתן לצפות מאתנו להגן על כך לא קיבלנו את ההחלטה בלב קל. עודדנו את ישראל לתת לפלסטינים עוד אפשרויות בשטחים, כולל מעבר בתוך השטחים. אני מדגיש שוב: אף אחד מהצעדים שדיברתי לא יפגע בביטחון ישראל. לא מדובר בצעדים כלכליים אלא בצעדים שיקדמו את פתרון שתי המדינות.
"אם אנחנו רציניים לגבי פתרון זה, צריך לקדם אותו מעכשיו ולהראות ששלום אכן אפשרי, ולהתקדם ולהניח יסודות. הצעדים האלה יאפשרו שיחות נוספות ההסכם הסופי יגיע רק באמצעות שיחות ישירות בין הצדדים. יש מדינות שחושבות שצריך להכתיב שלום ולהכיר במדינה פלסטינית. אך אנחנו לא נעשה את זה. אנחנו נעודד את הצדדים לבוא למשא ומתן בשנה הזו, ובשנה הבאה יהיו נקודות שבהן יצטרכו להתקבל החלטות".
קרי אמר עוד על פתרון שתי המדינות כי "לפני 120 שנה התכנס בבזל הקונגרס היהודי הראשון והתקבלה ההחלטה על הקמת המדינה היהודית הדמוקרטית. כמעט לפני 70 החלטת האו"ם אפשרה את הקמת ישראל לאפשרית, ודיברה על שתי מדינות אחת יהודית ואחת ערבית.
"ישראל נאלצה להילחם על חייה וגם הפלסטינים סבלו. ישראל חחגה עצמאות והפלסטינים את הנכבה. לפני 50 שנה הסתיימה ששת הימים. ישראל נלחמה על חייה ותציין זאת, והפלסטינים יציינו משהו אחר והפוך. עברו 20 שנ מאז הסכמי אוסלו. לצערנו לא הגענו להסכם ביניים או סופי ושני הצדדים אחראים לכך. אפשר יהיה לפתור את הסכסוך אם תהיה מחוייבות של שתי הצדדים.
"ידענו מה הצרכים הבסיסיים של שני הצדדים, ובדקתי אפשרויות עם מנהיגים באזור לגבי מה צריכים הצדדים. אני חושב שאפשר למצוא פתרון שיספק את הצרכים האלו, אבל הפער כעת כל כך גדול, שכל צד לא מכיר בצרכים של הצד השני. המשא ומתן קשה אבל לפחות כל צד צריך להכיר בצרכים של הצד השני. אז אולי נגיע לאיזשהו אמון בין הצדדים".
בהמשך הנאום פירט קרי את העקרונות שלשיטתו מהוות את הבסיס למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. "עקרון מספר אחד: הבטחת גבולות בטוחים בין מדינת ישראל ובין מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67 עם חילופי שטחים.
זה הבסיס למשא ומתן. חילופי שטחים והסכמה חשובים להסכם. יש גם הכרה שהגבולות יהיו בטוחים וברי הגנה, ושהשטח הפלסטיני הוא שטח ראוי.
"עקרון מספר שתיים: החלטה 181. שתי מדינות לשני עמים וזכויות שוות לאזרחי שתי המדינות - מדינה לעם היהודי ומדינה לעם הפלסטיני. הכרה במדינה היהודית זה ערך עליון מבחינת ארצות הברית. יש גם 1.8 מיליון ערבים ישראלים והם חייבים לחיות כאזרחים שווי זכויות. לכן חשוב ששתי המדינות יכירו אחת בשנייה.
"עקרון מספר שלוש: פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, כולל הכרה בסבל, פיצויים ומגורים במסגרת הסכם. הסבל של הפליטים הוא אמיתי. צריך לדבר על פיצוי ולעזור להם למצוא מגורים, והקהילה הבינלאומית תתרום כסף ועזרה. יש הכרה כללית שהפתרון חייב ללכת ידי ביד עם שתי המדינות", אמר מזכיר המדינה.
לפנות בוקר (שעון ישראל) הודה דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית, מארק טונר, כי גורמים בממשל בארה"ב ראו מראש טיוטות של ההחלטה שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם נגד הבנייה ביהודה, שומרון וירושלים, והיו מעורבים בניסוחה. "הגורמים הציעו שינויים נחוצים כדי להפוך את הנוסח ליותר מאוזן", אמר טונר לכתבים בוושינגטון.
שגרירת ארה"ב באו"ם על אי הטלת הווטו (צילום: רויטרס)
טונר הוסיף שהמעורבות של ארה"ב החלה רק לאחר שהיה ברור כי בכוונתה של מצרים לקדם את ההחלטה. "הרעיון שההחלטה סוכמה מראש אינו נכון", טען בתגובה להאשמות מצד ממשלת ישראל כי ממשל אובמה הלך מאחורי גבה, ותכנן עם הפלסטינים והמצרים את ההחלטה לאורך כל הדרך.
טונר התייחס גם לנאומו של קרי, ואמר: "הוא מרגיש שזו חובתו בשבועות ובימים האחרונים שלו כמזכיר המדינה לפרוש את מה שהוא רואה כדרך לפתרון שתי מדינות בדרכי שלום במזרח התיכון", אמר טונר. "תמיד חשוב לנסות לדאוג לכך שהתהליך יתקדם, ולהציג חזונות חיוביים לעתיד".
כשנשאל האם הנאום של קרי יהיה המילה האחרונה של הממשל היוצא בנושא הסכסוך, והאם קרי ישתתף בוועידה בפריז ב-15 בינואר, אמר טונר כי אינו רוצה לעסוק בתחזיות. "ודאי שהממשל הזה ימשיך לעבוד עד ה-20 בינואר", רמז.
טרם נאומו של קרי התייחס נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ, להתנהלותה של ארצו בהצבעה במועצת הביטחון. בחשבון הטוויטר שלו צייץ טראמפ כי "אי אפשר להמשיך את היחס המבזה והלא מכבד שישראל מקבלת. פעם הם ראו בארצות הברית כבעלת ברית".
We cannot continue to let Israel be treated with such total disdain and disrespect. They used to have a great friend in the U.S., but.......
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 28 בדצמבר 2016
בציוץ אחר כתב טראמפ: "לא עוד. תחילת הסוף הייתה בעסקה הגרועה שנחתמה עם איראן, ועכשיו ההצעה הזו באו"ם! הישארי חזקה ישראל, ה-20 בינואר קרב", כשהוא מתייחס אל התאריך בו הוא אמור להיכנס לתפקיד.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מיהר להגיב לציוצים של טראמפ והודה לו בציוץ משלו בו כתב: "תודה לנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, על הידידות החמה ועל התמיכה הברורה שלך במדינת ישראל".
not anymore. The beginning of the end was the horrible Iran deal, and now this (U.N.)! Stay strong Israel, January 20th is fast approaching!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) 28 בדצמבר 2016
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם