ראשי » חדשות » בעולם » המזרח התיכון

הצצה לקהילה הוותיקה במפרץ הפרסי: יהדות בחריין

אף שמדובר במדינה מוסלמית, היהודים נהנים מהצלחה עסקית ומשתלבים במשרות רשמיות ודיפלומטיות. סרטון של הדלקת נרות חנוכה משותפת עם מוסלמים עורר סערה בנסיכות

מוסלמים עטויי כאפיות רוקדים במעגלים לצלילי השיר "עם ישראל חי", אוחזים בידיהם של יהודים חרדים ונעים בקצב השיר "והריקותי לכם ברכה עד בלי די", ו"ייבנה המקדש". לא, זו לא הזיה. זה קרה ממש לפני שבוע בממלכת בחריין הסמוכה לערב הסעודית.

הצילומים הבלתי-שגרתיים של קבוצת יהודים אמריקאים יחד עם שייח'ים נכבדים הופצו ברשתות החברתיות, זכו למאות אלפי צפיות והתקבלו בהתלהבות בקרב גולשים יהודים בארץ ובעולם. בבחריין עצמה ובמדינות ערב הם גרמו לסערה של ממש.

חנוכה בבחריין:

 
אלא שזו ממש לא הייתה הפעם הראשונה שבה נרות החנוכה דלקו בנסיכות שבמפרץ הפרסי. הרב משה לוין, סגן הרב הראשי של צרפת ומנכ"ל ועידת רבני אירופה, הוזמן באופן רשמי על ידי המלך לבחריין לפני שנה. "זה היה ביקור מופלא, בדיוק בזמן הזה של חנוכה", הוא מספר ל'מקור ראשון'.

"המלך שאל אותי אם ארצה להדליק נרות בארמון המלוכה, אבל העדפתי להדליק נרות בבית הכנסת הישן של יהודי המקום. באמת הייתה הרגשה מיוחדת, אפילו היסטורית. התחושה שם הייתה בטוחה לגמרי. התקבלתי בכבוד רב ובסבר פנים יפות. התהלכתי שם עם כיפה על הראש, ומול בית הכנסת היהודי לא היו שומרים כמו שיש היום בכל מקום באירופה.

"בערב הגיעו 500 אנשים לאולם גדול וביקשו ממני לדבר לפני כולם. היו שם שרים ואנשים בכירים שבאו לראות ולשמוע את הרב היהודי, והתרשמתי שהם מכבדים מאוד את היהדות".

הרב לוין מבהיר כי הכבוד ליהדות נובע בראש ובראשונה מהיחס הטוב שהמלך, חמד בן-עיסא אל-ח'ליפה, מעניק ליהודים. "כשהקהילה היהודית הצטמצמה, מבנה בית הכנסת נשאר יתום. היו מי שרצו לנצל את המקום כדי לבנות ספרייה, אך המלך התנגד, שיפץ את המבנה ושימר אותו כבית תפילה ליהודים.
 
"הכבוד שלו לדת היהודית מרשים. הייתי בטוח שהוא ירצה לשמור את דבר הביקור שלי בסוד, אבל כשהגעתי לשדה התעופה בדרך חזרה לצרפת ראיתי את התמונות המשותפות שלנו מפורסמות לעיני כול".

שורשיה של הקהילה היהודית במדינת האי שבמפרץ הפרסי מגיעים עד למאה השביעית לספירה. עדות מרכזית על חיים יהודיים בבחריין היא זו של הנוסע בנימין מטודלה, שביקר באזור במאה ה-12 וציין כי ראה קהילות יהודיות בשני מוקדים מרכזיים בממלכה. הם עסקו בעיקר במסחר בבדים ובתבלינים ובייבוא מוצרי מזון בסיסיים, וכן בשליית פנינים בחופים בעבור המלך.

במאה ה-19 הגיעו למקום סוחרים יהודים מאיראן, מהודו, מעיראק וגם מתימן. בשיאה מנתה הקהילה היהודית כ-1,500 איש. אחד הרחובות, 'דרך אל-מותנבי', כונה בשלב מסוים 'רחוב היהודים' והחנויות בו היו סגורות בשבת. 

כיום חיים בממלכה מעט יותר משלושים יהודים באופן רשמי. מוסדות הקהילה לא ממש פעילים, אבל בית הכנסת שנבנה ב-1930 קיים וגם בית הקברות היהודי. היהודים החיים בבחריין מפוזרים ברחבי האי ונפגשים רק באירועים מיוחדים.

לרב לוין יש תוכנית עתידית להביא יהודים להכיר את הקהילה שהייתה בבחריין. "היום יש קהילה קטנה מאוד, כולל זקנים וגם בחורים צעירים בני עשרים. אני חושב שצריך לספר את סיפורה המיוחד של הקהילה היהודית בבחריין, ואני מתכוון לשוב לבקר שם".
 

  
שמעון, שם בדוי, סוחר יהודי מקומי שמבקש להסתיר את שמו האמיתי למען ביטחונו האישי, מספר: "בית הכנסת הישן ששימש את הקהילה היהודית שופץ אמנם באדיבות מלך בחריין, אבל הוא נותר סגור ומיותם. בארון הקודש יש שני ספרי תורה, אבל אף אחד לא קורא בהם כי אין מניין.

"מרבית היהודים בממלכה מנהלים אורח חיים חילוני או מסורתי. אנשים לא באים להתפלל גם בגלל מספרם הקטן, וגם בגלל סכסוך פנימי. הסיפור די עצוב, אבל אופייני מאוד ליהודים. יש פה שתי משפחות ותיקות, ולפני עשר שנים הן רבו בגלל עסקים, ומאז עשרות היהודים שנמצאים פה חלוקים בין שתי המשפחות ואין תפילות משותפות".

שמעון, שמגדיר עצמו חילוני, מספר על כמה משפחות יהודיות שמדליקות נרות חנוכה ועל חגים יהודיים נוספים שנשמרים בבחריין. "היחס של המלך ליהודים טוב מאוד. הוא שומר עלינו ודואג שאף אחד לא יפגע בנו.

בגלל היחס המיוחד שהוא נותן ליהודים, מדינות זרות אינן חוששות לשלוח לממלכה נציגים יהודים לשגרירויות שלהם. בראש השנה ובליל הסדר אנחנו בדרך כלל מארחים את הדיפלומטים היהודים המוצבים בבחריין. לא מתפללים, אבל אוכלים יחד אוכל כשר שמביאים מלונדון ונפגשים באווירה טובה".
 
בשנות השלושים והארבעים הייתה בחריין נתונה לשליטת המנדט הבריטי. לדברי שמעון, "לכל היהודים בממלכה יש אזרחות כפולה, בדרך כלל בריטית. הם רוכשים השכלה גבוהה בלונדון ומקיימים אורח חיים מערבי".

אף שמדובר במדינה מוסלמית, שמעון מגדיר את חיי היהודים כ"גן עדן". בחסות המלך הם מנהלים עסקים, ומשתלבים גם במשרות רשמיות בפרלמנט ובנציגויות של בחריין בחו"ל. אחת היהודיות המפורסמות של בחריין היא הודא עזרא נונו, שהייתה עד 2013 שגרירת בחריין בארה"ב.

נונו, אשת עסקים מצליחה, מונתה בידי המלך בסוף 2006 כחברה במועצת ה'שורה', הפרלמנט הבחרייני. היא למדה בלונדון לתואר ראשון בחשבונאות ולתואר שני במנהל עסקים, וכיהנה כמנכ"לית ארגון המפקח על זכויות האדם בבחריין. 

משנת 2013 מכהנת יהודייה נוספת כחברת פרלמנט בבחריין, נאנסי ח'דורי. היא נולדה בלונדון ולמדה כלכלה וספרות אנגלית, ואף כתבה ספר על תולדות הקהילה היהודית בבחריין. הודות לפעילותה בפרלמנט נבחרה לעמוד בראש הוועדה לענייני חוץ וביטחון.
  

בספרה מצטטת ח'דורי אדם בשם איברהים כהן, שמספר על שני בתי ספר ללימוד עברית שהיו בממלכה, אחד בבית הכנסת והשני בבית פרטי. חיי היהודים היו טובים מאוד עד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-1948. מיד לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כותבת ח'דורי, וכן בזמן מלחמת ששת הימים, החלו מהומות ופוגרומים של מוסלמים ביהודים, ואלה ברחו - חלקם למדינת ישראל.

אף שהמקומיים אינם מביעים שנאה כלפי ישראל, חברי הקהילה נמנעים מלהזכיר את מדינת היהודים. מי שמבקר בישראל עושה זאת באמצעות דרכונו האירופי. אם יש יחסים כלשהם בין המדינות, הרי שהם מתנהלים מתחת לפני השטח.

אופי היחסים התבטא בין היתר בטיפול רפואי שקיבלה בישראל אחת מנסיכות בחריין. הנסיכה, שנזקקה לטיפול רפואי דחוף, העדיפה לקבל אותו במדינת ישראל. היא שהתה בישראל חודשיים, ובמהלכם אושפזה בבית חולים באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"היום אנחנו חיים פה ממש טוב", אומר שמעון. "היהודים פעילים מאוד, בעיקר בתחומי הבנקאות, המסחר והתכשיטים. מעט הילדים הקטנים שיש פה לומדים בפנימיות בלונדון, ובוגרים יותר נשלחים לאוניברסיטאות בארה"ב. היהודים מעדיפים לעסוק במקצועות חופשיים כמו מסחר בזהב ותכשיטים. והצורך של המוסלמים בזהב, בעיקר כתשלום מוהר לקראת החתונה, מספק פרנסה".

כשאני מבקש משמעון להתייחס לביקור המשלחת היהודית-אמריקאית, הוא מגלה שחבריה סולקו מהממלכה. "הם סיפרו לתקשורת שהם באו לעשות עסקים וזה לא נכון. אני לא יודע איך בדיוק הם סולקו, אבל זה מה ששמעתי שקרה. הם רצו להיכנס גם לכוויית ולא נתנו להם". 

אז מה גרם הפעם לסערה? כנראה, כמו במקרים אחרים בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט, היו אלה הרשתות החברתיות. גולשים מוסלמים ברשת זעמו על הביקור של הקבוצה היהודית בבחריין. תנועת 'נערים למען ירושלים' בבחריין הפיצה סרטון וידאו שבו נחשפת לטענתה מטרת הביקור של המשלחת היהודית בנסיכות: "קבוצת היהודים שהגיעה לבחריין משתייכת לקבוצת שומרי בית המקדש, קבוצה דתית קיצונית שמעוניינת להרוס את מסגד אל-אקצה המבורך ולבנות במקומו את בית המקדש.
 

"את הקבוצה הזאת מייצגות מפלגות פוליטיות כמו מפלגת ש"ס בישות הציונית, שמקבלת תמיכה כספית מאנשי עסקים ציונים שחיים מחוץ לישות הציונית, כדוגמת היהודים החסידים הדתיים שמרוכזים בעיקר בניו-יורק. אלו האנשים שביקרו בבחריין", אמר נציג התנועה.

אפילו חמאס הצטרף לחגיגה ופרסם גינוי למה שכינה "שיתוף פעולה עם הישות הציונית". "אנחנו מגנים את הביקור של קבוצת אנשי עסקים יהודים בבחריין ואת הריקודים המשותפים עם קבוצת יהודים ציונים קיצוניים, שהביאו להשפלה ולבושה.

"האירוע הזה בבחריין פוגע ברגשות הפלסטינים הסובלים באופן יומיומי מפשעי הציונים המתבצעים לעיני העולם כולו. אנחנו דורשים ממדינת בחריין וממדינות ערב והאסלאם לפעול באופן מיידי להפסקת כל פעולה של נורמליזציה עם האויב הציוני בכל התחומים".

יואלי (שם בדוי), שנמנה עם הקבוצה היהודית שמופיעה בסרטון דוחה את האשמות ומתאר את האירוע מנקודת מבטו: "היינו קבוצה של 25 יהודים שיצאה מניו-יורק לטיול של שישה ימים לפני חנוכה. הייתה שם אווירה מיוחדת, כפי שאפשר לראות בסרטונים. רקדנו ושרנו לצלילי הלהקה היהודית 'פומפדיסא' שהבאנו מניו-יורק, הם עשו שמח".

הוא הוסיף שבאירוע בבחריין השתתפו אנשי עסקים מקומיים שמקושרים לממשל, ואפילו גורמים רשמיים. "שרנו, רקדנו ודיברנו על נושאים משותפים כדי להרבות אור. זו הייתה מטרת הנסיעה - לעורר את העולם לחיבור, ואנחנו כיהודים חייבים להיות אור לגויים. צריך להדגיש שאנחנו לא ישראלים ולא באנו בשם מדינת ישראל, באנו בשם היהדות. זה בכלל לא היה עניין פוליטי".

גורם רשמי בנסיכות, ששוחח איתנו בקצרה בטלפון אך סירב להתראיין בשמו לתקשורת הישראלית, ציין כי בממלכה הופתעו לראות את התמונות והסרטונים שהופצו ברשת מהביקור של היהודים האמריקאים.

"הביקור שלהם נעשה ללא תיאום עם הרשויות, ולכן אנחנו לא יכולים להגיב בנוגע אליו". הוא הבהיר כי הדבר פגע מאוד בכל המשתתפים באירוע ואפילו סיכן אותם: "הם נכנסו למדינה כאנשי עסקים ואז עשו את החגיגות האלו והעלו סרטונים לרשת, דבר שלא תרם למדינה. צר לנו על כך".

לטענותיו של הגורם הרשמי בבחריין משיב יואלי בפשטות: "זה נכון, לא עשינו את הביקור בתיאום עם השגרירות, אבל אני חושב שהם פשוט נבהלו מההצלחה האדירה של הביקור שלנו. ייתכן שהם בעצם חשים אכזבה שהם לא היו חלק מההצלחה. אנחנו פשוט עשינו את התפקיד שלנו כיהודים - להפיץ אור. אנחנו לא ציונים קיצוניים כפי שניסו לצייר אותנו.

"אולי אנחנו מבקרים בישראל, כיהודים, אבל אף אחד מהקבוצה אינו ישראלי. אנחנו אנשים טובים שפשוט נהנים לראות מוסלמים ויהודים יושבים יחד ומדברים על עסקים ועל נושאים אחרים, בלי שום מתח ושנאה. זה היה ממש מרגש". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg