ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

שלב אחר שלב: כך החליטה ארה"ב לא להטיל וטו באו"ם

ה"וושינגטון פוסט" פרסם עדויות מצד בכירים בממשל אובמה על הלבטים והשיקולים בהצבעה במועצת הביטחון. סגן הנשיא הזהיר מתגובת נגד קשה, אבל רוב הבכירים הסכימו כי "אין מה להפסיד – המו"מ בין הצדדים במצב כה גרוע שההחלטה לא יכולה להרע אותו"

איך הגיעה ארצות הברית, ידידתה הקרובה של ישראל, למצב שבו הסכימה להרשות להחלטת מועצת הביטחון נגדה להתקבל? עיתון "וושינגטון פוסט" פרסם היום (ה') את גרסת ארה"ב למה שהתרחש מאחורי הקלעים בחודשים האחרונים – כולל הלבטים הפנימיים בממשל כיצד לנהוג בהצבעה באו"ם.

המאמר טוען כי סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הזהיר מתגובת נגד קשה מצד ישראל והקונגרס. אולם רוב הבכירים החליטו כי הגיע הזמן לנקוט עמדה לאור "האצת הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים" וחוק ההסדרה, למרות הביקורת האמריקאית בנושא.
 
וטו אמריקאי היה משדר מסר כי היא תומכת בפעולות אלו, ויותר מכך – היה "מחלץ" את ישראל את ישראל מהצרה לארבע שנים לפחות, לאור הרטוריקה הפרו-ישראלית של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.

"אנשים התווכחו האם תגובת הנגד להימנעות תעשה יותר נזק מתועלת, ותכה גלים בפוליטיקה שלנו ובישראל ותאיץ תהליכים", צוטט בכיר בממשל, שהוסיף: "אבל כל טענה אפשרית בנוגע להידרדרות המצב כבר מתבצעת בפועל". לאחר עשורים של הימנעות מוויכוחים בארה"ב בנוגע לישראל, יועצים של אובמה סיפרו שמכיוון שהוא לא היה צריך להתמודד לקדנציה נוספת, לא היה לו מה להפסיד.

לבסוף ניתנה ההוראה לשגרירה באו"ם סמנתה פאוור שהרימה את ידה, נמנעה בהצבעה ונתנה להחלטה לעבור. למרות התגובות הקשות, שהיו צפויות, בכירים בממשל אמרו כי הוא מרוצה מכך שנושא ההתיישבות, וה"סכנה שהוא מציב להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים", חזר לסדר היום הבינלאומי.
 
הסימן הראשון לעתיד לבוא, לפי המאמר, הגיע מיד לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם המועמדים לנשיאות דונלד טראמפ והילרי קלינטון בספטמבר. שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו התראיין בטלוויזיה הישראלית ואמר אובמה מתלבט כיצד לקדם את פתרון שתי המדינות.

שגרירת ארה"ב באו"ם לא הטילה וטו (צילום: רויטרס):
 
"זו יכולה להיות הודעה שנוציא, או החלטה באו"ם שתתרום למאמץ שיימשך גם בממשל הבא", אמר שפירו, שבבירור ציפה באותו זמן לניצחון של קלינטון – שיכולה הייתה לשחק את "השוטרת הטובה" לעומת אובמה ולהביא את ישראל לשולחן המשא ומתן.

על פי המאמר, אובמה ניסה לקדם את המו"מ בין הישראלים לפלסטינים במשך שמונה שנים, ובזמן הזה ממשלו מנע כל מעורבות מצד מועצת הביטחון, ושכנע את חבריה שלא להגיש הצעות נגד ישראל. זאת גם משום שהוא ראה את רוב ההצעות כחד צדדיות מדי, וגם כי לא ראה טעם לחסל את הסיכוי לשיחות כל עוד יש סיכוי סביר שהצדדים יסכימו להיפגש.
 
אך עם הזמן הלכה וגברה המוכנות מצד הממשל להקשיב לחברות מועצת הביטחון, לאור מה שתואר ב"וושינגטון פוסט" כ"הרחבה מהירה של ההתנחלויות" והתבטאויות מצד בכירים ב"קואליציית הימין" של נתניהו כי פתרון שתי המדינות למעשה מת.

ניצחונו של טראמפ בבחירות הגביר את החשש בישראל מפעולת פרידה של אובמה, וגם את הנחישות של חברות מועצת הביטחון להעלות החלטה לפני החלפת הממשל. הפלסטינים, באמצעות מצרים החברה במועצה, ניסחו הצעת החלטה כבר בקיץ, ובו זמנית כתבה גם חברה אחרת, ניו זילנד, הצעה משלה לאחר שארה"ב שכנעה אותה בעבר לא להגיש הצעה דומה.

שתי ההצעות החלו לתפוס תאוצה בתחילת דצמבר. לפי ה"פוסט", ארה"ב אמרה לניו זילנד ולמצרים שהיא אפילו לא תשקול את העניין, אלא אם כן ההחלטות "יאוזנו" ויכילו גם ביקורת על האלימות הפלסטינית בנוסף לבנייה הישראלית ביו"ש ובירושלים.
 
גורמים רשמיים בארה"ב הכחישו השבוע האשמות מצד ישראל כי קידמה את ההחלטה באו"ם מאחורי הקלעים. לאחר שעיתון מצרי פרסם פרוטוקול מפגש של מזכיר המדינה ג'ון קרי והיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס, עם נציג המו"מ הפלסטיני סאיב עריקאת ונציג מודיעין – טענו הגורמים כי היא מוטעית. טענה נוספת שהוכחשה היא כי סגן הנשיא ג'ו ביידן התקשר לנשיא אוקראינה פטרו פורושנקו באמצע דצמבר, ודרש ממנו להצביע בעד ההחלטה.

לפי המאמר, העיתוי שבו מצרים החליטה להעלות את הצעתה הפתיע את אובמה, שהיה באמצע חופשה בהוואי. הוא אמר לצוות שלו בבית הלבן שהוא פתוח לאופציה להימנע, בתנאי שהניסוח "מאוזן" ושלא ייעשה שינוי של הרגע האחרון בטקסט. בריטניה עזרה לשנות מעט את הטקסט, שנוסח "בזהירות, כך שישתמש בשפה דומה להחלטות משנות ה-70 שארה"ב קיבלה", נכתב ב"פוסט".

לבסוף, ביטלה מצרים את הצעתה תחת לחץ כבד מצד ישראל וטראמפ, ובמקומה העלו אותה ארבע מדינות שונות, בהתאם לחוקי מועצת הביטחון. המאמר טוען שעד הרגע האחרון, כמעט אף אחד לא ידע כיצד תצביע ארה"ב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg