נקודת האל חזור: המשפט שפגע באמון הציבור בצה"ל
בית הדין יכריע ביום רביעי בבוקר את דינו של אלאור אזריה, ויביא את אחד המשפטים הצבאיים המתוקשרים ביותר שאירעו בישראל לרגעי השיא. בין אם יזוכה או יורשע, מדובר בהחלטה שעשויה ללוות את הצבא במשך תקופה ארוכה ואף להבעיר את השטח
תשעה חודשים של דיונים ועדויות בבתי הדין יגיעו מחר בבוקר (יום ד') לנקודת השיא במשפטו של החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, שירה בחג פורים האחרון בראשו של המחבל עבד אל-פתאח א-שריף. המשפט נסוב סביב אירוע הירי השנוי במחלוקת במחבל, שהיה שרוע על הארץ בזמן הירי, אחרי שדקר ופצע דקות קודם לכן את א.ו., חברו של אזריה לפלוגה.אלאור עזריה: סיכום האירועים (קרדיט עריכה: עלאא עאקלה)
עשרות שעות, אלפי עמודי פרוטוקול וסיכומי הצדדים, ומעל חמישים עדים יתנקזו לנקודה אחת שבה תודיע ראש ההרכב, אל"מ מאיה הלר, על החלטתה - האם אזריה יורשע או יזוכה, ואיזה מחיר הוא עשוי לשלם על מה שאירע בשטח אילו ירשיעו אותו השופטים בעבירות המיוחסות לו: הריגה והתנהגות שאינה הולמת.
בפעם האחרונה שהורשע חייל בעבירה של הריגה, במהלך אירוע מבצעי, גזר עליו בית הדין הצבאי שמונה שנות מאסר. באפריל 2003 ירה לוחם בגדוד הסיור המדברי, תייסיר אל הייב, בפעיל השלום הבריטי טום הורנדל ברפיח, שנפגע מהירי ונפטר לאחר שנה. בית המשפט אימץ אז טענת עדי ראיה פלסטינים וזרים שהירי התבצע מעמדה צבאית בלא סיבה.
בסופו של דבר, ועדה צבאית קיצרה את עונשו של החייל בשנה וחצי, ואחרי שש שנים וחצי בכלא הצבאי הוא שוחרר. לא ברור עוד מה ימסור בית הדין בשעה עשר, אבל לכולם ברור שהרשעה עלולה להביא לעונש של מספר שנות מאסר בפועל.
ביום רביעי בבוקר ניתן יהיה להביט על התקרית ועל סערה שנוצרה סביבה, ולטעון כי גם אם יוכרע שהירי שביצע אזריה הוא פלילי - על האירוע הזה יהיו צריכים לשלם את המחיר גם המפקדים שלו, לא על ספסל הנאשמים אלא לפחות בציר הפיקודי. הסיפור הזה מלמד על כשל בהתנהלות הפלוגה שלו, בניהול הזירה, בביצוע התחקיר שלא ברור אם היה ומה טיבו, והשיח של מפקדים בכירים עם קצינים ולוחמים רגע לפני שנכנסו אל חדרי החקירות של מצ"ח.
הקרב העיקש שניהלו נציגי ההגנה מול התביעה ולהיפך, ועדויות חבריו של אזריה לפלוגה הוכיחו עד כמה עמוק הפער בין החיילים והמפקדים, ודוכן העדים הפך לזירת התגוששות - כאשר חלק מקו ההגנה של עורכי דינו של החייל היה "ללכת על הראש" של המפקדים, ובעיקר על זה של מפקד הפלוגה רס"ן תום נעמן.
בינתיים מפקדיו של אזריה מתקדמים בתפקידיהם. מפקד החטיבה המרחבית באירוע, אל"מ יריב בן עזרא, עזב את תפקידו והמשיך לתפקיד בכיר בחיל האוויר. מפקד חטיבת 'כפיר' מונה לאחרונה לפקד על אוגדה בגבול ישראל מצרים ומתוך כך יועלה גם בדרגה לתא"ל, ומפקד הגדוד סא"ל דוד שפירא סיים את תפקידו בגדוד, והמשיך לתפקיד בבית הספר לקצינים.
בפועל, כאשר מביטים על אוסף העדויות שעלו במשפט וההתנהלות של השלושה מותר להציב מראה על תפקודו ולשאול האם מה שאירע בשטח, ולאחר מכן בפלוגה ובגדוד ראוי כדי להעניק להם לצל"ש או טר"ש.
כל צד, כמובן, ינסה לטעון להגנתו אך ישנם דברים שקשה להתעלם מהם - דוגמת ניהול הזירה על ידי מפקד הפלוגה רס"ן נעמן, שלאחר האירוע ננזף על כך בידי מפקדיו, אבל המשיך הלאה בתפקידו. הסתובבות האזרחים בשטח, העובדה כי זירת האירוע אינה מבודדת, והסתובבות אזריה עם נשקו במקום האירוע לאחר הירי שביצע, בניגוד להוראות מפקדיו, מעלות תהיות שכבר הובאו כאן גם בעבר, אבל הבוקר נכון לדון בהן שוב.
איכותו של התחקיר הצבאי על האירוע מעלה שאלות גם כן. אזריה טוען כי נלקח אחרי האירוע לשיחה עם מפקד חטיבת כפיר במפקדת חטיבת עציון, זו נערכה מספר דקות, ולדבריו הבין כי מדובר בדין משמעתי. אלא שמפקדיו טוענים כי מדובר היה בתחקיר האירוע, לאחריו הוא נלקח למעצר והמשך החקירות. מלבדו, טוענים לוחמי נוספים ואנשי היישוב היהודי בחברון כי לא הופיעו בשום תחקיר על האירוע.
עדים שהופיעו מצד ההגנה בבית הדין הוסיפו להטיל דופי בהתנהלות המפקדים, עם שורת טענות על שיחות שניהלו מפקד החטיבה המרחבית ומפקדי הגדוד עם קצינים ולוחמים לאחר האירוע, טרם החקירות במצ"ח, ואלו השפיעו על עמדות הלוחמים שהתבטאו בחקירות.
בשיחות הללו נאמר לטענת החיילים כי אזריה הוא 'שקרן', 'רמאי' וכי מדובר באירוע חמור ולא תקין. אילו הדברים הללו היו מדויקים, הם אכן מעלים שאלה ומצביעים על התנהגות כושלת מצד המפקדים שהיו צריכים לגלות איפוק, ולהמתין כדי להימנע מכל אפשרות להשפעה על הליך החקירה והמשפט - גם אם בפועל כלל לא בטוח שהשפיעו.
בצבא ובמערכת הביטחון היו יכולים לחכות מעט עם היציאה לתקשורת. דובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, מסר הודעה לתקשורת שעות ספורות לאחר פרסום הסרטון המדובר בכלי התקשורת, ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון עשה מהלך דומה בכנסת שנשא, שבו אמר כי מדובר בחייל שסרח.
כמוהם התבטא גם הרמטכ"ל בפומבי לא פעם אודות הפרשה, ואולי נכון היה לחכות עוד רגע קט ולבחון עוד פעם את שאירע בשטח, בעיקר אחרי שבדיעבד מתגלה כי דברים רבים שנרשמו באותו בוקר של ירי ביישוב היהודי בחברון אינם עושים לצה"ל כבוד.
מול הביקורת על התנהלות של הצבא והמערכת כולה, העובדה כי עורכי דינו של החייל בחרו לתקוף פעם אחר פעם את מפקדיו ולא אחת גם את ראש הרכב השופטים לא הוסיפה כבוד למשפט הזה. מפקד הגדוד, סא"ל שפירא, עשה דבר או שניים בחייו, ומבין על בשרו מה המשמעות של נטרול מחבל אחרי שפרץ לישיבת מרכז הרב בחודש מרץ 2008, ונלחם פנים אל פנים עם מחבל שרצח שמונה נערים צעירים - מעשה גבורה קצת יותר משמעותי בירי במחבל שרוע על הארץ, אשר לא בטוח כי עורר סכנה.
ראוי היה כי טיעוני ההגנה יעסקו בניסיון לנקות את שמו של אזריה, ולא בניסיון להטיל רפש על קצינים. לפעמים היה נראה ליושבי בית הדין כי בהגנה נערכים לקראת הרשעה ומכינים את התירוצים ליום שאחרי, ודאי בשעה שהושמעו טענות וניסיון לקעקע את אמינות השופטת מאיה הלר.
על כל פנים צה"ל יידרש להיות חכם במשפט, לאחר שבקרב מול אזריה הפסידו הרמטכ"ל ופקודיו, ודעת הקהל מדברת בעד עצמה. אילו יורשע החייל יצטרכו בצבא לבחון היטב את השלב הבא ולשקול את העונש שיבקשו להטיל על החייל היורה מחברון. ניצחון בקרב והרשעה במעשים עם עונש מידתי אמורים לרצות את אנשי הפרקליטות הצבאית, אך דרישה לעונש מאסר ממושך ורצון לנצח במלחמה כולה עלולה להפוך את הנזק שכבר נעשה לגדול וחריף יותר.
מה שלא יהיה ברביעי בבוקר בבית הדין בקריה - מדובר באירוע שעלול להכות וללוות את הצבא עוד תקופה לא מבוטלת. זיכוי רק יגביר את הביקורת וייחשב כישלון מוחלט, והרשעה מנגד עלולה להעיר את השטח ואת המחאה שעלולה לגלוש גם לתוך הצבא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם