"אני זכיתי להיות אחיו, אבל אנחנו מוקפים בעוד רבים כמותו"
"הוא היה בחור ערכי ומסור שהלך בראש צלול וידע לקראת מה הוא הולך", אמר אחיו של חגי בן ארי בראיון ל-360. "הוא היה מתנדב, עיקש ועם כוח רצון אדיר. זו המורשת שלו. זה מה שאנחנו נזכור"
שמונה שנים הפרידו בין חגי בן ארי, ההרוג ה-73 של "צוק איתן", אשר השיב אתמול (ד') את נשמתו לבורא לאחר שנתיים של מאבק בפציעה קשה שנגרמה לו במהלך המבצע, לבין אחיו הגדול – נעם בן ארי.
איך עברו עליכם השנתיים האחרונות?
"שנתיים של הסתגלות, כשכל יום זה משהו חדש. כל יום הוא אחר במצב שהוא לא טבעי. רובנו לא יודעים מה זה צמח. גם אני עד לפני שנתיים וחצי לא ידעתי מה זה. מי שמתפתה לפתח תקווה במצב כזה, מתרסק".
הייתה לכם תקווה?
"הראש ידע שלא, אבל הלב מיאן להאמין. ויחד עם זאת - רופא אמר לנו פעם שהרפואה זה המדע הכי לא מדויק שיש. יש מקומות שבהם אתה רוצה להיאחז, להחזיק בתקווה. אבל היינו פחות ופחות אופטימיים עם הזמן".
מה תספרו לילדיו של חגי?
"יש זיכרונות. הילד הגדול הוא בן עשר וצבר הרבה חוויות עם אבא. חגי היה תמיד נורא טוטאלי בכל מה שהוא עשה. אז כשהוא היה חייל הוא היה הכי טוב שיש וכשהוא היה אבא – הוא ניסה להיות האבא הכי טוב. ברוך השם למורן יש זיכרונות ממנו. מה גם שאנחנו בעידן דיגיטלי. הזיכרונות צרובים איפשהו, תרתי משמע".
יש לפעמים תחושות של כעס? שהוא לא היה צריך להיות המקום הזה?
"אני יכול להגיד על עצמי שלא. רק המון גאווה. אנחנו יכולים לספר על בחור ערכי ומסור שהלך בראש צלול וידע למה הוא הולך. היה מתנדב, עיקש ועם כוח רצון אדיר. זו המורשת שלו. זה מה שאנחנו נזכור. אני זכיתי שאני אח שלו. אבל אנחנו מוקפים בעוד הרבה כמוהו. ערכיים ואידיאולוגיים, שיש להם רצון שבשבילו הם קמים בבוקר".
היום הצבא עוטף אתכם?
"אני לא בקיא בכל הפרטים אבל אני יודע לומר שחגי השכיל לרכוש לעצמו חברי אמת שליוו אותנו כל השנתיים האחרונות וליוו אותו. זה לא ברור מאליו שממשיכים להגיע לפצוע ראש. בסופו של דבר אנחנו בגולן. זה רחוק, זה זמן. אנשים פינו זמן לבוא לפה. הוא הרוויח את זה ביושר רב וזה רק הוא".
תת-אלוף במילואים, חבר הכנסת לשעבר וחבר המשפחה, אפי איתם, המתגורר בנוב, אמר ל-360: "זה יום מאוד עצוב. חגי השתייך להרבה מאוד מעגלים. מעגל הלוחמים של סיירת צנחנים, ומעגל הילדים של נוב ושל הגולן, ונדמה לי שכל המעגלים האלה ביחד חווים את מה שכולנו מרגישים היום – שאבד לנו לוחם, איש שרק התחיל את חייו. שירת חייו נפסקה.
"גם אבא של חגי הוא אלוף משנה, ששייך לדור שלי", המשיך איתם. "דיברנו שלושתנו על תעוזה, על חופש לתכנן דברים ואני שמחתי שילד כזה צמח בנוב, הפך לגבר ולאבא וללוחם ובהרבה מובנים היה הרבה יותר טוב מאתנו.
"ידענו שהסיכוי להשתקם מהפציעה מאוד מאוד קטן. מילה טובה לאגף השיקום של צה"ל, שלא חסך במאמצים, ברגישות או בכסף כדי לאפשר לחגי לחזור הביתה. אני חושב שהשנתיים שהוא היה בבית, אפשר לכולנו בתוך הישוב אפשרות להכיר עוד רבדים של חגי. חני ויוני ההורים של חגי הם סוג של אצולה צנועה והם נשאו את השנתיים האלה בגבורה אמתית.
על קהילת נוב אמר איתם: "נוב היא קהילה מאוד חזקה, מאוד אכפתית ומעורבת וחני ויוני הם אנשים של אנשים, של חברים ואנחנו ממשיכים. יש להם משפחה, ילדים נפלאים וגם אנחנו שם, בדרכנו היומיומית הצנועה".
אקו"ם