הגיהנום של אסד, גרסת הילדים
יסמין בת ה-6 נפצעה מפגז שנחת בחצר ביתה, ואמה הייתה משוכנעת שאיבדה אותה. טארק בן ה-12 התחשמל והרופאים נאבקים כעת כדי להציל את ידיו. כרמן בת ה-9 הגיעה לישראל לאחר שבית החולים בסוריה לא הצליח לטפל בה. שלושה ילדים, שלושה סיפורים
טרגדיה משותפת: אל בתי החולים בצפון הארץ נפלטים מדי יום פצועים מהמלחמה שמעבר לגדר, בסוריה. ילדים ומבוגרים, נשים וגברים מובלים באמבולנסים הצבאיים היישר למחלקות הטיפול ולצוותים המנוסים. עובדים סוציאליים מקבלים את פניהם ומנסים להעניק מעט אור בכל החושך שממנו באו. בבית החולים "זיו" שבצפת טופלו יותר מ-700 פצועים ממלחמת האזרחים, ובכלל, בבתי החולים הצפוניים טיפלו בכמה אלפים.
כל הפצועים מגיעים לגבול, לעתים, בדרך לא דרך. בין הפצועים ילדים ותינוקות שמגיעים בגפם אחרי שאיבדו את הוריהם במלחמה. רובם סובלים מפציעות מלחמה קשות ומורכבות, קטיעות גפיים ופגיעות הדף ורסיסים כתוצאה מפיצוצים.
טארק, בן ה-12 הוא תושב העיר דרעה שבדרום סוריה. כבר בתחילת המלחמה בארצו, לפני כחמש שנים, נכבשה העיר בידי המורדים, ומאז משטר אסד מפגיז את בתיה ותושביה ללא הפסקה. שכונות רבות בעיר הפכו לאבק.
הוא הגיע לצפת לפני כשבועיים לאחר שהתחשמל בחצר ביתו. הוא נגע בחוט חשמל חשוף שהיה מחובר לגנרטור ונזקק לסדרת ניתוחים ביד. כשהגיע ל"זיו" לקחו הרופאים את ידו השרופה והכניסו אותה אל תוך בטנו, כדי שבשר ועור יצמחו על הגדם השרוף. בהמשך ישיבו את היד למקומה. הוא צפוי להתמודד עם ניתוחים קשים ומורכבים בשתי ידיו שנפגעו.
טארק הגיע אל בית החולים ללא כלום מלבד הבגדים שעל גופו. אמו התלוותה אליו, ואביו נותר בדרעה כדי לטפל בארבעת האחים שנשארו בזירת הלחימה. "טארק הוא ילד מאוד שקט, ביישן וסגור. הסביבה החדשה והמדינה הזרה, יחד עם הפציעה הקשה, לא מאפשרים לו ליצור איתנו קשר", מספר פארס עיסה, העובד הסוציאלי שמלווה את הפצועים הסורים מזה ארבע שנים.
יסמין, בת 6, תושבת אחד הכפרים במחוז קוניטרה הסמוך לגבול ישראל בגולן, הגיעה לפני כשלושה שבועות מביתה, לאחר שנפצעה באורח קשה מפגז שנפל בקרבתה. היא מאושפזת בטיפול נמרץ ילדים בשל פגיעה בטנית קשה, וסובלת מרסיסים בידה הימנית.
היא הגיעה אל בית החולים עם אמה, שסיפרה כי לאחר ששמעה פיצוץ מחריד היא יצאה לחצר וראתה את בתה מוטלת על הרצפה. יסמין היא בתה היחידה, וברגעים שלאחר הפיצוץ היא הייתה בטוחה שאיבדה אותה. "האמא כל הזמן סיפרה לנו שהיא בטוחה שאיבדה את הדבר היקר לה ביותר בחיים", מספר פארס. "הילדה מלאה בזיהומים וסגורה בחדר בידוד במחלקת טיפול נמרץ".
יסמין התעוררה בשבוע שעבר. היא לא מדברת ולא משתפת פעולה עם רופאיה. היא צפויה לעבור אשפוז ארוך ומורכב בישראל.
כרמן, בת 9, מתגוררת בעיירה קטנה באזור מחוז דרעה. רסיס חדר אל הכבד שלה וגרם לדימומים קשים ולחוסר תפקוד. היא טופלה בסוריה במשך חצי שנה, ולאחר שלא היו מסוגלים לטפל בה עוד, בשל חוסר באמצעי רפואה העבירו אותה בני משפחתה לגבול ישראל. משם הצבא לקח אותה ואת אמה לבית החולים "זיו", שבו עברה ניתוח וטיפולים כדי להציל את הכבד שלה.
לאחרונה כרמן חזרה לחייך. למרות השמירה ההדוקה מצד חיילים במדים שמונעים ממנה ומשאר המטופלים הסורים ובני משפחותיהם לצאת מחדריהם, מנסה כרמן לבחון את הגבולות. בחיוך וקוקיות בשיערה ביקשה כרמן לצאת מחדרה, לאחר ששמעה המולה מביקור של קבוצת נערים נוצרית שהגיעה לשמח ולחלק מתנות לחג המולד.
החייל פוקד עליה לשוב מיד לחדרה, ובודק שאף אחד לא יצלם או יתעד אותה. שוטרי המשטרה הצבאית נמצאים בכניסה לחדר האשפוז ומונעים בקשיחות ניסיונות של הילדים לצאת מחדרם.
אמה של כרמן נמצאת לידה בבית החולים ואביה הנכה נותר לטפל בחמשת אחיה בעיירה. סבא וסבתא שלה מסייעים לאב ומצפים לשובם לסוריה. כשהגיעו כרמן ואמה לבית החולים ציידו אותם אנשי הרפואה בבגדים, ציוד היגיינה ומשחקים, בניסיון להפיג את שעות השעמום והכאבים.
"אנשים אפילו תרמו להם מסכי מגע, טאבלטים, כדי לשמח אותם. יש התגייסות מאוד גדולה למען הפצועים", אומר פארס. למרגלות מיטות האשפוז פרוסים מזרונים שעליהם ישנים המלווים שהגיעו מסוריה ביחד עם הילדים הפצועים.
"מתרגלים אולי לעבודה הזאת ולמפגש עם הפצועים הסורים, אבל אי אפשר להתרגל לסיפורים, כי בכל פעם מגיע סיפור חדש ואתה מגלה שיכולים להיות סיפורים יותר קשים עם פציעות מורכבות", אומר פארס. הוא מלווה את הפצועים הסורים, גדולים כקטנים, אך העבודה מול הילדים היא הקשה ביותר: "סף הכאב והפחדים של הילדים והתינוקות זה משהו אחר לגמרי, הרבה יותר מורכב", הוא מוסיף.
בשבועות האחרונים החלו אנשי בית החולים בגיוס תרומות כספיות למימון קביים, כסאות גלגלים, פרוטזות וכדומה. זמנם של הפצועים בישראל מוקצב ומבית החולים "זיו" הם חוזרים לסוריה, אל הלא נודע, למקומות שבהם אין מרפאות, בתי חולים או טיפולים רפואיים שיסייעו להם להחלים.
הרופאים והצוות הסיעודי מציידים את הפצועים, ילדים כמבוגרים, בכל הדרוש להתנהלות במקום שבו יהיו בעתיד. כדי שיוכלו לתפקד באופן סביר, דואגים לצייד אותם בחזרתם לסוריה, בציוד רפואי: מכשור, תרופות, תחבושות וגם הנחיות להמשך טיפול עצמי.
ד"ר סלמאן זרקא, מנהל בית החולים אומר כי "כל תרומה כספית תתורגם לסיוע רפואי וליכולת שלנו לסייע לפצועים הסורים, שחוזרים לארץ שסועה ללא כל יכולת להמשיך לתפקד. בזמן שכל העולם שותק, אנחנו לא שותקים, וכך גם כל המסייעים לנו בהצלת חיים".
ניתן לתרום לעזרת הפצועים הסורים באמצעות חשבון ייחודי בבנק דיסקונט, בנק 11, סניף 98, לחשבון מספר 44591 עבור קרן מחקרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם