ראשי » חדשות » בארץ

סולם יעקב: פרידה מהאיש ששילב בין כל העולמות

השר והמשפטן יעקב נאמן ז"ל זכה לאמונם של שועי ארץ הודות לחריצותו, לדייקנותו ולדיסקרטיות שלו, וגם בזכות יכולתו הנדירה ליישב מחלוקות. משפחתו נפרדה מהאבא שקיבלה מחדש כשפרש מעסקי הציבור

ליל חג השבועות, ירושלים, לפני חמש שנים. במסגרת 'תיקון ליל שבועות' הגעתי למרכז בגין, שם מציעים לקהל נושאים פופולריים עם כותרות מושכות, כמו "מרבי יוסי ועד סיינפלד - האם לחז"ל היה חוש הומור". בין כל הג'אז הפסאודו-לימודי הזה הסתתר שיעור אחד עם כותרת בנאלית: "שתהיו עמלים בתורה". המרצה: שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן.

הייתי בטוח שהוא ישמש מעין "להקת חימום" לנושאים הקלילים שיבואו בהמשך, אך האולם היה מלא מפה לפה בבני כל הגילים, הצבעים והמינים. על הבמה עמד הפרופסור נמוך הקומה, ובקול שקט וצרוד ריתק את השומעים והכניסם אל נבכי העולם שהיה עולמו: המשפט האוניברסלי והפלפול התלמודי היהודי. זה היה ה'תיקון' האמיתי שלי באותו הלילה.

"היה לו רצון עמוק לשלב בין העולם היהודי לעולם המערבי המודרני, הוא חי מצוין גם בעולם הישיבות וגם בתוך האליטה הליברלית", אומר פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש נאמן במשך שנים יו"ר חבר הנאמנים.

"הוא רתם את יכולת הגישור שלו והבנתו העמוקה את העולמות השונים, לרעיון שחייבים למצוא תמיד פתרונות של פשרה שיאפשרו חיים ביחד", הוסיף. "ההוכחה לכך היא דו"ח נאמן המפורסם בעניין הרגיש של הגיור (פורסם ב-1997, מ"ט). הוא שם על השולחן משימה בלתי-אפשרית והביא להסכמות בנושא רגיש במיוחד, דבר שרק הוא היה מסוגל לעשות. הוא הבין שנשמת אפנו היא היכולת לנהל דיאלוג בין אחים ולהתפשר".

בתחילת השבוע הלך נאמן לעולמו, והוא בן 77. "היית סבא של גם וגם", ספדה לו נכדתו שוהם. "גם כזה שלוקח אותנו מדי שנה לחופשות הסקי הידועות וקונה לנו מתנות בחו"ל, וגם סבא שקונה לנו ספרי קודש ומפנה את זמנו ללמוד איתנו תורה. גם סבא מלא רצינות וגם סבא מצחיק ושמח, כזה שהמשפחה חשובה לו מאוד אך יעשה הכול למען כלל ישראל".

ההלוויה וימי השבעה סיפקו לבני המשפחה האבלים מפגשים מכל אותם עולמות שאביהם היה שרוי בהם. החדר הגדול בבית האבן הירושלמי בשכונת טלביה היה צר מהכיל את כל הבאים לנחם את הרעיה הדסה, את צעיר הילדים איתן ואת הבנות מוריה, נועה, מיכל, דרורית ויעל הבכורה - היחידה שהמשיכה את דרכו המשפטית כעורכת דין במשרדו ("אבא אמר לה בזמנו שזה לא מקצוע לנשים", אומרים בני המשפחה).

במוצאי שבת הספיק להדליק את הנר השמיני של חנוכה, ובבוקר ביקש להניח תפילין. "לא ראיתי אדם שקיבל את הנהגתו של הקדוש ברוך הוא בהשלמה, גם בצער וגם בשמחה, כמו אבא", אומרת הבת מוריה, ונועה מוסיפה: "הוא ראה עצמו כשליח של הקב"ה. לא כסיסמה, הוא חי את זה. במעשה שלו, בתפילתו, בלימוד, באמונה, בהנהגה היומיומית. דרכו בחיים הייתה 'כל דעביד רחמנא - לטב עביד'. תראו, בסוף הכול יסתדר".

"הוא התחיל בעולם האקדמי אבל הטמפרמנט שלו היה מעשי מדי, ולכן הקים משרד ונכנס לפעילות הציבורית", אומר פרופ' שחר ליפשיץ. "באופן טבעי הפך ליועץ של האליטות, אבל זה לא מנע ממנו להיות איש של חסד. הוא שמע על תוכניתנו להקים קליניקות משפטיות המסייעות לאנשים חסרי אמצעים, ומיד נידב את משרדו. לצערנו הוא לא הספיק לעשות זאת".

ליפשיץ נזכר כיצד דאג נאמן לארגן ערב הוקרה לאחד מעורכי הדין שפוטר מהמשרד שבו עבד לאחר שיכולתו הקוגניטיבית נפגעה, כדי להשיב לו את כבודו. "זה מעיד על רגישותו הגדולה מאחורי החזות העניינית שהפגין". "לא איש רגשי אבל רגיש מאוד", מגדירה בתו נועה, "כשהוא בירך אותנו, קולו רעד".

שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין למד אצל נאמן דיני חוזים ומסים. אחרי סיום לימודיו הציע לו נאמן להיות המתמחה הראשון במשרד החדש שהקים עם שותפיו, הרצוג ופוקס. "התיידדנו מאוד והחיים הובילו אותנו לצומתי מפגש מעניינים", הוא אומר. "כששימש שר האוצר קיבל את כל חוות הדעת המשפטיות שלי כיועץ המשפטי לממשלה ללא סייג, והיו רבות כאלו, אף שהיה משפטן דגול בזכות עצמו.

"היו בינינו גם מחלוקות, למשל בעניין הפרטת חברת המים 'מקורות'. במקרה אחר התנגדתי לשליחויות המדיניות שאליהן נהג ראש הממשלה שרון לשגר את בנו עמרי. עוד קודם לכן מצאתי עצמי מתעמת מולו בסוגיית הכיתוב האישי על מצבותיהם של חללי צה"ל. הוא ייצג את ההורים שתבעו להוסיף מילים אישיות, והצליח לשכנע את בית המשפט להתיר זאת".
 

בעתירה הזו, מגלה נאמן בספרו האוטוביוגרפי 'אל תירא עבדי יעקב' - שיצא לאור השבוע אחרי שהספיק להגיה אותו לפני מותו - כי הסתייע במשפט העברי. "הבאתי מקורות מהמשנה ומהגמרא וגם משו"תים וגדולים בתורה בני ימינו, ולפיהם רשאית המשפחה להוסיף על המצבה את שמות בני המשפחה. ידעתי ששילוב המקורות היהודיים עלול לעורר אנטגוניזם אצל חלק מהשופטים, אבל רציתי להראות שכבר לפני עשרות ומאות שנים דנו חכמינו בנושאים אלה - ופסקו בנושא הסבוך והעדין הזה פסיקות שכוחן יפה עד ימינו".

רובינשטיין ונאמן למדו יחד בשיעורי גמרא שונים, בהם שיעורו הקבוע למשפטנים של הרב שלמה עמאר, היום רבה הראשי של ירושלים. "נאמן היה אדם ישר, חרוץ ויעיל, אוהב תורה ותומך בלומדי תורה, וגם איש של חסד", אומר רובינשטיין.
 
כאשר דיבר בכנס דיני ממונות בירושלים על תמיכתו בהפיכת המשפט העברי למחייב, האשימו אותו בשאיפה להקים מדינת הלכה. "עשו לו עוול גדול", אומר פרופ' ליפשיץ. "במדינה יהודית ודמוקרטית צריך שגם המשפט יהיה כזה. המשפט מחולל זהות, וצריכים אנשים שזהותם משקפת מחויבות לערכים ליברליים מודרניים וגם לערכים יהודיים, שיפתחו את המשפט העברי מתוך יכולת לנהל דיאלוג עם ערכי העולם המודרני".

בדיון שהתקיים בשנת 2000 הסביר נאמן: "חוקי ההלכה אינם צריכים ואינם יכולים להיות חוקי המדינה. אדם צריך לשמור שבת או כשרות מתוך אמונה, לא מחשש שאם לא ישמור ילך לכלא".

תפילת מנחה בבית האבלים מתחילה, ובדיוק ברגע הזה נכנסים נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ורעייתו השופטת בדימוס אלישבע. ברק שולף כיפה אדומה עם סמל בר-אילן, והשניים עומדים להתפלל עם כולם.

"ב-1968 נפגשתי עם יעקב בפקולטה למשפטים בבר-אילן", נזכר ברק. "הוא סיפר לי שהוא עומד ללמד דיני חוזים וביקש את עזרתי. הצעתי לו את כל רשימותיי עם ראשי הפרקים לקורס. מאז בכל פעם שנפגשנו היה אומר לי 'אהרן, הכול בזכותך'.
 
"כשהוא מונה להיות שר המשפטים הייתי נשיא בית המשפט העליון. אהבתי אותו מאוד, ואני חושב שגם הוא אהב אותי. מה שהטריד אותו היה סוגיית עינוי הדין. ניסינו לפתור את הבעיה, אבל היינו חלוקים בדבר הדרך. הוא הציע להטיל הוצאות משפט כבדות על הצד המפסיד כדי להקטין את מספר הפונים לבתי המשפט, ואילו התפיסה שלי גורסת לא להגביל את זכות הגישה לבית המשפט כדי לא לחסום את אלה שאין להם אמצעים".
 
יעקב נאמן עמד בראשן של שלוש ועדות שנקראו על שמו. פרט לוועדת הגיור הנזכרת הייתה גם ועדה שעסקה בהר הבית, וועדה שניסתה לנסח את חוק יסוד 'החקיקה', שנועד להסדיר את יחסי בית המשפט והכנסת. ברק מגלה לראשונה כי נאמן בא להתייעץ עמו והשניים הסכימו כמעט על כל הסעיפים - פרט ל"פסקת ההתגברות", זו המאפשרת לכנסת לבטל בחזרה פסילת חוק על ידי בית המשפט העליון.

"כבר לא הייתי בבית המשפט, אבל הבעתי הסכמה גם לזאת בתנאים מסוימים", אומר הנשיא לשעבר. "אבל יעקב כשר משפטים הכין הצעת חוק שלה כבר לא יכולתי להסכים, מכיוון שהיא הייתה שונה מהדו"ח בעניינים מהותיים. הצעתי לו להקפיא אותה, והוא שמע לעצתי".

שמו של נאמן עלה כמועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון על ידי הנשיא משה לנדוי. "הוא לא רצה", מגלה חתנו, אמיר ילינק. "הוא אמר שהוא לא מסוגל לשמוע עורכי דין מדברים כל כך הרבה שעות".

התקופה הקשה בחייו, אומרים בני המשפחה, הייתה כשהוגש נגדו כתב האישום הפיקטיבי על ידי היועץ המשפטי דאז מיכאל בן-יאיר ופרקליטת המדינה עדנה ארבל. הוא הואשם בהגשת תצהיר כוזב כתשובה לעתירה לבית המשפט העליון בעניין השר דרעי, ובמסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. ביולי 1997 זוכּה, לאחר שבית המשפט קבע כי הדבר נעשה ללא כוונה פלילית. אחרי שזוכה האשימו ארבל ובן-יאיר זה את זו במהלך הסרק. "שניהם צודקים", הפטיר נאמן בזמנו.

"הבטנו בהשתוממות על התמודדותו", מספרות הבנות. "הוא לא נתן לזה לזהם את האווירה המשפחתית או לזרוע שנאה כשעוצמת הרגשות גואה, והראה לנו כמה כוח יש למשפחה. אבל אימא סבלה מאוד".
 

כניסתו המחודשת למשרד המשפטים ב-2013 לוותה בחששות שיפתח במסע נקמה נגד הפרקליטות שפגעה בו. החששות התבדו במהרה. "לא היה בו שמץ של נקמנות", אומר השופט רובינשטיין. "זה לא היה האופי שלו. הוא אפילו פיתח יחסים טובים עם השופטת ארבל שהייתה פרקליטת המדינה בימים שבהם הוגש נגדו כתב אישום".

"אחרי שזוכה התלבט אם לקבל על עצמו את תפקיד שר האוצר שהציע לו נתניהו", מספרת מוריה. "אמרתי לו, 'אבא, אתה עשית את שלך, עכשיו תהיה במשפחה. אתה לא צריך את זה'. דאגנו לו. גם אז היה איש עם לב גדול, אבל לא בריא במיוחד".

בספרו מספר נאמן על הפגנת הסטודנטים שהתקיימה נגדו בהיותו שר האוצר, שבה צולמו המפגינים שרים מילים חדשות לצלילי מנגינה מוכרת. "הפזמון החוזר היה: 'יעקב יעקב תתפטר'. זכיתי לשמוע את השיר בגרסה אוהדת בליל שישי, בביצוע ילדַי. 'אבא אבא תתפטר', הם שרו, והודו כי היו שמחים מאוד לראות אותי נוטש את האוצר ונמצא יותר בבית, נהנה מהאוצר הפרטי שלנו".

איש לא ידע שאת ההחלטה להתפטר מתפקיד שר האוצר קיבל אחרי שהלך לסדרת התייעצויות עם גדולי הרבנים של התקופה. מספר איתן: "הוא התלבט והלכתי איתו לסבב רבנים. היינו אצל הרב עובדיה יוסף, אצל הרב מרדכי אליהו, אצל האדמו"ר מבוסטון ואצל הרב קנייבסקי. הוא העריך את דעתם ואת תפיסת העולם שלהם. הם השיבו בחיוב. הדרך שבה הכפיף את עצמו לגדולי התורה הייתה מרשימה, כי בחיי היומיום הוא לא היה מחובר כל כך לרבנים האלה". "הוא שמע, אבל את ההחלטה קיבל בעצמו", ממהרת מוריה להדגיש.

הרבנים לא היו שבעי רצון ממסקנות ועדת נאמן בנושאי הגיור, אני מעיר. "אסור להתבלבל בין מה שעסקני החצר של הרבנים מוציאים החוצה לבין האמת. ההערכה העצומה שאבא קיבל מהליטאים, מהחסידים ומהספרדים מעידה שזה לא באמת הרגיז אותם, וראיתי זאת במו עיניי".

כשאני שואל את בני המשפחה על ידידיו בצמרת, השרים ושועי הארץ, ועל הסודות הכמוסים שלהם שאולי היה האיש היחיד שידע, הם מחייכים: "אנחנו, כמו אבא, יודעים להיזהר, ונענה לך כמו שהוא ענה לכולם - בשתיקה. הסיכויים שלנו לדעת על מערכת הקשרים שלו היו אפסיים. הוא היה דיסקרטי, וסירב לספר גם כשביקשנו. מה שנכנס מעולם לא יצא. אולי תשאל את הנהגים שלו, הם היו חשופים לכול".

נאמן היה איש 'מאחורי הקלעים' אולטימטיבי, וידע לגשר על המחלוקות הקשות ביותר ולמצוא את שביל הזהב. עדיין זכורה התמונה שבה הוא מתרוצץ בכנסת בין חדריהם של ראש הממשלה שרון ושר הביטחון בנימין בן-אליעזר כדי למצוא מוצא לסבך הפוליטי שאיים על פירוק הממשלה, או ניסיונותיו לפשר בין נתניהו לאהוד ברק. הבת מוריה אינה אוהבת את המילה פשרה, ומעדיפה לדבר על יכולתו ליצור את התמהיל הנכון ולמזג בין בני אדם, ולא רק בין חברות וממשלות.

הדיסקרטיות קנתה לו שם של "כספת נעולה", מספר איש ציבור, וזה מה שהביא לאמון הבלתי-מוגבל שרחשו לו. "שכלו הישר ויכולת המשא ומתן הנדירה שלו גרמו לכך שאנשי ממשל וציבור רבים פנו אליו לקבל עצה טובה או לגשר על מחלוקות. הוא לא היה חבר כנסת ולא שייך למפלגה כלשהי, ולכן גם לא הייתה לו מחויבות פוליטית. המינויים שלו נעשו תמיד על סמך אמון והערכה אישיים של ראשי המדינה כלפיו".

שאלתי את המשפחה מה היה התפקיד שממנו הכי נהנה. "להיות סבא", חורצת מיכל, ומוריה מהנהנת בהסכמה. כשפרש בגיל 75 מצא משמעות גדולה בלימוד עם הנכדים והנכדות בישיבת עתניאל ובמדרשת מגדל-עוז.
 

 
הוא השתדל שלא להיעדר משום שמחה משפחתית שאליה הוזמן, ולהבדיל גם מכל הלוויה, אפילו של הקרובים הרחוקים ביותר. "יום אחד אימא ראתה אותו מתלבש בחגיגיות, ושאלה לאן הוא הולך. הוא ענה: לבר מצווה של נכד אחיו של בעל החנות שבה אנו קונים את הרוגלך".

מה הרגיז את אבא?
"אי-עמידה בזמנים", עונים כולם במקהלה. "'למה אף פעם במשפחת נאמן אי-אפשר לצאת בזמן?!' נהג לנזוף בנו. אם התפילה לא התחילה בזמן או נגרם טורח כלשהו לציבור, הוא היה משמיע נאומים ארוכים שהרעיון בבסיסם היה ערך הזמן, גם הזמן של הזולת".

מדי שנה בעשרת ימי תשובה נהג יעקב נאמן להתפנות מעיסוקיו ולהסתגר בישיבת הכותל לימים של תפילה ולימוד, אחרי שבמשך שנים התגוררה המשפחה ברובע היהודי מול הר הבית. "הוא היה רחוק מקיצוניות, אבל הייתה לו שאיפה רדיקלית לגאולה", אומר איתן. "אולי צריך שמשהו יבער בך מבפנים, שידלג על הקשיים והמציאות המוגבלת שבה אין מקדש בהר הבית היום, כדי לפתח את המסוגלות להיות איש אשכולות הנוגע בפנים רבות כל כך של הישראליות".

בניגוד למה שדווח, יענקל'ה נאמן כפי שכינו אותו חבריו נפטר מכשל לבבי שדרדר את מצבו בחודש האחרון. בשבועיים שלפני פטירתו הספיקו בני המשפחה להיפרד ממנו כל אחד בדרכו. "אמרנו לו תודה על כל מה שהעניק לנו", רועד קולה של נועה. "הרגשתי שעכשיו הוא מגיע אל המנוחה אחרי שכל חייו לא נח לרגע", מוסיפה מוריה. "העבודה נתנה לו את החיות, ובאופן פרדוקסלי היא גם מוטטה אותו בסופו של דבר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg