"בשל החקירה נקבל מנתניהו כל מה שאנחנו רוצים"
בישיבת הממשלה הבוקר יעלה לדיון נושא פתיחת המרכולים בשבת. במפלגות החרדיות בונים על מצבו הרגיש של ראש הממשלה, בשל החקירה המתנהלת נגדו. "במצב הזה נקבל כל מה שאנחנו רוצים", אמר ל-360 גורם ביהדות התורה
משבר קואליציוני חדש בפתח? בישיבת הממשלה שתערך הבוקר (יום א') יעלה לדיון נושא פתיחת המרכולים בשבת בתל אביב – נושא שנגרר כמעט עשור, וכעת נדרש להגיע לנקודת הכרעה. על הפרק: שאלת פתיחתם של 140 עד 180 עסקים בתל אביב יפו.המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – כבר הוציאו הודעה נחרצת בעניין. "לא נסכים בשום אופן שהממשלה תאשר את חוק העזר לפתיחת המרכולים בשבת. אישור כזה משמעותו הפרה חמורה של הסטטוס קוו". מנגד, בליכוד נשמעים קולות בעד פתיחת החנויות, בשל צביונה החילוני של העיר.
בג''ץ ממתין לתשובת המדינה. שוק שרונה.
ראובן קסטרו
סוגיית השבת בתל אביב איננה בראש מעייניהם של חברי הכנסת החרדיים, אולם הם מחויבים למדיניות הוותיקה הנהוגה במפלגות החרדיות, השוללת שינוי במצב הקיים. במפלגות החרדיות בונים כעת על מצבו הרגיש של ראש הממשלה, בשל החקירה המתנהלת נגדו. "במצב הזה, אנחנו נקבל כל מה שאנחנו רוצים", אמר ל-360 גורם ביהדות התורה.
ברקע הדברים, היסטוריה רבת שנים של מחלוקות בנושא השבת. כבר בשנת 2007 עתרה קבוצה של בעלי מכולות נגד עיריית תל אביב, שלא אכפה את חוק שעות העבודה והמנוחה, ואפשרה לרשתות כמו AM:PM לפתוח את סניפיהן בשבת.
העתירה הגיעה לבג"ץ, שקבע בשנת 2013 כי עיריית תל אביב צריכה לאכוף את החוק ולסגור את החנויות. בעקבות זאת, ראש העיר רון חולדאי חוקק חוק עזר שמאפשר פתיחה של מכולות, אבל שר הפנים דאז גדעון סער לא אישר אותו. חולדאי לא התייאש וחוקק חוק נוסף, שונה, שעשוי היה להנציח את המצב הקיים בצורה מתוחכמת יותר. את החוק הנוסף סער לא פסל, אבל גם לא אישר. זו הייתה נקודת הזמן שהוא פרש מהחיים הפוליטיים ומחליפו, גלעד ארדן, השאיר את המצב תלוי.
ב-2013 בג''ץ קבע כי עיריית תל אביב צריכה לסגור את החנויות. סניף AM:PM בשינקין.
צילום: אריק סולטן
כשנכנס סילבן שלום לתפקיד הוא המשיך בהתמהמהות, ואחרי שבג"ץ קבע כי הוא מחויב להחליט, הודיע שלום כי הוא מצוי בניגוד עניינים ומשך ידיו מההחלטה. ראש הממשלה ביקש להעביר את הסמכות לשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, אבל גם היא לא רצתה להחזיק בתפוח האדמה הלוהט, ולאחר דין ודברים הוחלט כי הסוגיה תיפתר באמצעות הצעת מחליטים של הממשלה כולה.
מאז, בג"ץ ממתין לתשובת המדינה. אם המדינה לא תשיב תשובה ברורה, ככל הנראה חוק העזר יאושר – מצב שהחרדים מתנגדים לו, ולכן דוחפים לתשובה נחרצת נגדו.
ממפלגת הבית היהודי נמסר: ״מעמדה של השבת בישראל בלתי ניתן לערעור, היא נכס לאומי שיש לשמרו כפי שהוא. כל שיח, עיסוק ועניין בדבר שינוי הסטטוס קוו הקיים חייב להיעשות בהידברות ובהסכמה. אי לכך, שרי המפלגה יתנגדו לשינוי חוקתי כלשהו בצביונה ובסטטוס קוו הקיים במדינה עוד מהקמתה".
״מעמדה של השבת בישראל בלתי ניתן לערעור''. בנט, שקד ואריאל.
צילום: מירי צחי
בתנועת נאמני תורה ועבודה, שניסו להביא לחוק כולל המסדיר את השבת הציבורית, אמרו: "סוגיית השבת גדולה בהיקפה מסוגיית המרכולים בתל אביב. יש לערוך דיון בסוגיה השבת באופן כולל: תחבורה ציבורית, מסחר, מרכזי תרבות, עבודה ועוד. לצערנו נעשה שימוש ציני בערך שמירת השבת.
"אי קבלת החלטה מאפשרת התגברות של הפעילות המסחרית בשבת, ולכן היא גרועה יותר מאשר יצירת הסדרה. הציבור, ובייחוד האוכלוסיות החלשות, נפגעים מכך. השבת הפכה לטרגדיה חברתית, תרבותית ודתית כיוון שהיא הופכת לסלע מחלוקת ולשק חבטות. לצערנו הסטטוס קוו אינו אלא למראית עין בלבד ולמעשה יש החמרה באופייה של השבת בישראל.
"השארת סוגיות בוערות בנושאי דת ומדינה לבג"ץ זו בריחה מאחריות. מנהיגות ציונית לא זורקת אחריות אלא לוקחת, וכך צריכה לעשות הציונות הדתית. אנו מקווים כי המנהיגות הנוכחית תיקח אחריות ולא תברח מהצורך להסדיר את הנושא לטובת השבת ועם ישראל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם