דריסה

הנרצח בפיגוע בטקס למתנדבים: "המסע הארוך השתלם"

ארז אורבך לא גויס לצה"ל בשל מחלה נדירה, אך נאבק במערכת והצליח לעלות על מדים. "מעולם לא ראיתי את עצמי שונה מאחרים או בעל זכויות יתר", אמר, והוסיף שבתפקידו הוא "מרגיש מועיל, תורם ומשפיע. אני בטוח שכל מי שמתנדב כמוני חש אותו דבר"

nrg חדשות | 9/1/2017 10:29
תגיות: ארז אורבך,דריסה בארמון הנציב,פיגוע,ירושלים
ארז אורבך, שנהרג אתמול (יום א') בפיגוע הדריסה בארמון הנציב, היה חייל שהתנדב לשירות צבאי בחיל האוויר. למרות שצה"ל פטר אותו מגיוס בעקבות מחלתו הוא נלחם עם הרשויות, עלה על מדים, הצהיר שהוא מרוצה – וקבע כי הוא לא רואה את עצמו שונה מאחרים. בצהריים הובא אורבך למנוחות בבית העלמין בכפר-עציון, בלוויית בני משפחתו וחבריו.

זירת הפיגוע: הרגעים הראשונים לאחר הדריסה
 
קטעים נוספים

בטקס שנערך השנה ביום ההוקרה לחיילים מתנדבים בבסיס חיל האוויר אמר אורבך, שהתבקש לדבר בשם כל המתנדבים, דברים המתיישבים יפה עם אישיותו. "ברשות מפקד הבסיס, מפקדי הטייסות, קצינים, נגדים וחיילים. בנות, מובן שאני גם מדבר אליכן", הוא פתח.

 
צילום: מירי צחי
קברו של ארז אורבך צילום: מירי צחי


"שמי ארז אורבך, ואני מתנדב בחיל", הציג החייל את עצמו, "אני מבקש לומר שני דברים על התפקיד הזה: האחד, אני מאוד מרוצה לשרת בתפקיד זה, והשני – לא העליתי בדעתי מעולם שזה מה שאעשה בשירות הצבאי שלי".

הוא הוסיף ואמר כי "כשהגיע הצו הראשון לגיוס לא שיערתי איזה מסע ארוך אעבור כדי להתגייס. החשש שלי שלא אוכל להתגייס עקב מחלתי הנדירה התאמת: צה"ל החליט לפטור אותי משירות. על אף מחלתי מעולם לא ראיתי את עצמי שונה מאחרים או בעל זכויות יתר. ודאי לא חשבתי שמגיע לי לעשות פחות מאחרים. ידעתי אז, ואני יודע גם היום, שאני כמעט כמו כולם, והחלטתי שאני לא מוותר. אם הצבא לא רוצה שאתגייס לשורותיו – אני אתנדב.

"ברוך השם, אחרי מילוי טפסים וטלפונים לרוב ומעבר בין ועדות, עם המתנה ארוכה ביניהן, קיבלתי אישור להתנדב", סיפר אורבך את השתלשלות העניינים, "לפני כחמישה חודשים התגייסתי, וכיום אני מרגיש שאני משרת בתפקיד איכותי ומשמעותי. אני עושה דברים שמעולם לא העליתי בדעתי שאעשה, ואני שותף לדברים שמעולם לא דמיינתי שהם אכן קיימים".

 
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
זירת הפיגוע בארמון הנציב בירושלים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


החייל המתנדב סיפק משל כדי להסביר את תפקידו: "אם להשתמש במונח מקצועי מעולמי שלי, אמנם אני בורג קטן במכונה גדולה - אבל זהו בורג שבלעדיו המכונה עלולה לא לעבוד. על אף העייפות שבסוף כל יום עבודה", הוא הוסיף, "אני מרגיש שזהו חלקי ואותו אני צריך לתת. אני מרגיש מועיל, תורם ומשפיע. בסוף כל יום כזה, ועל אף העייפות, אני יודע שהמסע הארוך לגיוסי כמתנדב השתלם. ואני בטוח שכל מי שמתנדב כמוני מרגיש בדיוק אותו הדבר", הוא סיכם.

אורבך נהרג אתמול יחד עם שלוש חיילות אחרות בפיגוע הדריסה שביצע פאדי אלקנבר, תושב ג'בל מוכבר, באמצעות משאית שבה נהג. מלבדו נרצחו במתקפת הטרור גם סג"מ שיר חג'אג', סג"מ שירה צור וסגן יעל יקותיאל. חמישה מפצועי הפיגוע עדיין מאושפזים בבתי החולים בירושלים.

אורבך בן העשרים התגורר באלון-שבות. הוא בנם הבכור של אורי וקרן, ואח לארבעה אחים ואחות אחת. הוא למד בישיבה התיכונית "נווה-שמואל" באפרת, ולאחר סיום לימודיו למד בישיבת ההסדר במעלות ונלחם על הזכות להתנדב לשירות צבאי.

 
ארז אורבך, ההרוג בפיגוע הדריסה


ממלא מקום ראש מועצת גוש עציון, משה סוויל, סיפר כי "משפחת אורבך כבר שנים ארוכות עסוקה בפעילות למען הציבור, ולצערנו זאת לא הפעם הראשונה שהמשפחה הרחבה מתמודדת עם כאב ואובדן. בית אלון-שבות, שרק לפני שנה וקצת איבד את יעקב דון בפיגוע, מתמודד עם קורבן נוסף של הטרור".

יחידת חילוץ עציון מסרה בתגובה לידיעה על מותו של ארז כי היא כואבת את הירצחו. "יחידת חילוץ עציון כואבת את הירצחו של ארז אורבך הי"ד, בנו של חברנו היקר אורי אורבך שהיה במשך שנים רבות מעמודי התווך של היחידה, עד פרישתו מפעילות לאחרונה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך