"נקמת ישראל באו"ם תעלה לה במושב במועצת הביטחון"
ההצבעה נגד ההתנחלויות טרפה את הקלפים של מאמצי ראש הממשלה נתניהו להשיג מקום בגוף היוקרתי. מראש היה מדובר ביעד קשה להשגה, ובקהילה הבינלאומית מזהירים שהמשימה הפכה כעת מסובכת הרבה יותר
החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות הישראליות בחודש שעבר היוותה מהלומה משמעותית לאמינות הבינלאומית של המדינה היהודית. עם זאת, ההחלטה גם מאיימת על מהלך עדין הרבה יותר: הניסיון מאחורי הקלעים של ראש הממשלה בנימין נתניהו להבטיח לישראל בפעם הראשונה מושב בגוף הביטחוני של הארגון, שבו 15 חברות.השגרירה האמריקאית סמנתה פאוור מסבירה מדוע לא תטיל וטו על ההחלטה נגד ישראל (צילום: רויטרס)
במשך השנה האחרונה עסקה ישראל בקמפיין אינטנסיבי, גם אם דון-קישוטי, להשיג אחד משני מושבים במועצת הביטחון השמורים למדינות מערביות בשנים 2019-2020 – מטרה שבשבילה תצטרך ישראל לגבור על בלגיה או גרמניה.
המאמץ הזה מצוי כעת בסכנה לאחר שנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, וכן תומכיו בקונגרס, מאיימים להגיב בחריפות נגד האו"ם והממשלות שתמכו במה שנתפס כהחלטה מאוד לא הוגנת. הצעד הזה עלול לנכר אפילו כמה מהתומכים הפוטנציאליים של הניסיון הישראלי להגיע למועצת הביטחון.
נתניהו זימן בחג המולד את שגרירי המדינות שהצביעו במועצת הביטחון בעד ההחלטה, וזאת כדי להביע בפניהם את אכזבתו. הוא הכריז כי ישראל תשקול מחדש את יחסיה עם האו"ם, וכי תקצץ בסיוע שהוא משגרת לשתי המדינות האפריקאיות שתמכו בהחלטה, אנגולה וסנגל. צעד זה עלול להגביר את הסיכון שהקבוצה האפריקאית באו"ם, הכוללת את קולותיהם של 54 מתוך 193 המדינות בעצרת הכללית של הארגון, תנקום בירושלים.
דיפלומט באו"ם אמר כי תגובתה של ישראל להחלטה על ההתנחלויות "בהחלט אינה מסייעת לקמפיין שלה. קבוצת המדינות האפריקאיות לא תאהב זאת". דיפלומט ערבי ציין כי "בהחלט מדובר בנסיגה מבחינת ישראל – לא רק בגלל ההצבעה עצמה, אלא בעקבות התגובה שלה לאחר מכן". הוא הוסיף בדבריו ל"פוריין פוליסי" כי למעשה חזרה ירושלים "לשלב הראשוני ביותר".
שגריר אירופי קבע אף הוא כי ישראל הייתה "רצינית למדי בכל הקשור למועמדותה" לגוף הביטחוני בשנה האחרונה, אך מתקפת הקסם הדיפלומטית שלה נתקלה בקיר לבנים בגלל החלטת ההתנחלויות. "אני חושב שזה נגמר", אמר הדיפלומט ל"פוריין פוליסי", "מעולם לא חשבתי שגם כך תזכה ישראל במושב הזה".
בוושינגטון, עם זאת, בית הנבחרים שבשליטת הרפובליקנים מתכנן חקיקה שתקצץ במימון האמריקאי לאו"ם. טראמפ, בינתיים, הזהיר ב"טוויטר" כי יחסיה של ארה"ב עם הארגון הבינלאומי יושפעו בעקבות ההצבעה במועצת הביטחון. "בקשר לאו"ם, דברים יהיו שונים אחרי 20 בינואר", הוא צייץ לאחר ההחלטה על ההתנחלויות.
דובר המשלחת הישראלית לאו"ם סירב לענות לבקשת התגובה שנשלחה אליו. בכירים ישראלים מודים שהם עומדים בפני מאבק קשה במיוחד בניסיונם לזכות במושב במועצת הביטחון, אך הם מקווים שהאווירה הפוליטית תשתפר עד הצבעת האספה הכללית בעניין, בקיץ 2018.
במקביל נותרה ישראל מחויבת לקדם את הקמפיין שלה בסוגיה זו, ומתכננת לארח מאוחר יותר השנה את המסע השלישי של שגרירי או"ם במדינה היהודית. באמצע דצמבר, בזמן שהרשות הפלסטינית קוששה את התמיכה לגינוי במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, אירח שגריר ישראל באו"ם דני דנון משלחת של שגרירי או"ם מאפריקה, מאסיה, מאמריקה הלטינית ומאירופה לסמינר בן חמישה ימים על היזמות הישראלית בתחומי חקלאות, המאבק בטרור ומלחמת סייבר.
המסע אורגן ומומן על ידי "הוועד היהודי-אמריקאי". הגיעו אליו 14 דיפלומטים ממדינות שנות, כולל אלבניה, ארגנטינה, בוצוואנה, ג'מייקה, מקסיקו ואוגנדה, שבאו לישראל כדי לשמוע את טענות הממשלה בדבר תרומתה של ירושלים לקהילה הבינלאומית. הטיול כלל גם מסע צדדי לרמאללה, שבה המשלחת הבינלאומית נפגשה עם בכירים פלסטינים.
נתניהו, בינתיים, יצא בקריאה פומבית בחודש שעבר לנשיא הקזחי נורסולטן נזרבייב בבקשה שיתמוך בקמפיין הישראלי. "אם אתה מעוניין בשינוי אמיתי בעולם", ציין נתניהו, "דמיין את מדינת ישראל במועצת הביטחון של האו"ם".
תקוותה של ישראל לזכות במושב בשולחן הפרסה האיקוני של מועצת הביטחון היא השלב האחרון בקמפיין הדיפלומטי המתמשך שלה לשפר את יחסיה עם ממשלות שונות ברחבי העולם, כולל מדינות אפריקאיות שבאופן מסורתי התנגדו לישראל באו"ם ואויבותיה לשעבר במזרח התיכון.
מוקדם יותר השנה נסע נתניהו לארבע מדינות אפריקאיות – אתיופיה, קניה, רואנדה ואוגנדה – בשביל לבסס את קשריה של ירושלים עמן. בספטמבר פגש נתניהו יותר מתריסר מנהיגים אפריקאים ושגרירים בשולי העצרת הכללית של האו"ם. בהמשך הזמינה ישראל את נשיא רואנדה פול קגמה ומנהיגים אפריקאים אחרים לכנס במטה האו"ם שעסק בטכנולוגיה ויזמות באפריקה. נתניהו מתכנן לצאת למערב אפריקה באמצע השנה.
מנהיגי ישראל סבורים שהשיגו התקדמות ניכרת בהרחבת הקשרים הדיפלומטיים של המדינה. בנאומו בספטמבר בעצרת הכללית אמר נתניהו כי לישראל יש יחסים דיפלומטיים עם יותר מ-160 מדינות – מספר כפול כמעט ממספר המדינות שעמדו בקשרים עם ישראל כשהיה שגריר בארגון הבינלאומי שלושים שנה קודם לכן. נתניהו ייחס זו לעובדה שרוב הממשלות – בניגוד למשלחותיהן באו"ם – מכירות בכך שישראל יכולה להיות שותפה יקרת ערך, וזאת בגלל סוכנויות המודיעין הידועות שלה וניסיונה בתחומים שונים, החל בביטחון סייבר וכלה ביזמות חקלאית שיכולה לעמוד לטובת העולם. ישראל גם גיבשה יחסים חשובים, אף שהם סודיים ביותר ולא רשמיים, עם מדינות עשירות במפרץ פרסי, כולל ערב הסעודית, קטארואיחוד האמירויות, שחולקות עמה כולן את חששן מעלייתה של איראן.
במובנים רבים ישראל היא מועמדת בלתי סבירה לכהונה בגוף הביטחוני של האו"ם. נתניהו תוקף לעתים קרובות את הארגון הבינלאומי ואומר שהוא מוסד צבוע ואנטי-ישראלי, שכבר מיצה את כל התוקף המוסרי שאולי היה בידיו לאחר שהכיר בעצמאותה של ישראל. בנאומו האחרון הוא לעג לעצרת הכללית של האו"ם וכינה אותה "פארסה מוסרית".
אך בה בעת נתניהו האיץ והוביל את המאמץ ארוך הטווח של ירושלים לנרמל את יחסיה עם מדינות אחרות באו"ם – מהלך שבו תומכת ארה"ב. ניצניו של המאמץ הזה בממשל קלינטון, כששגריר ארה"ב דאז ריצ'רד הולברוק סייע לישראל להתקבל לגוש המערב-אירופי, אחד הגושים האזוריים שמנהלים את האו"ם. ההתפתחות הזאת סייעה לישראל להתחרות על עמדות בוועדות האו"ם. עם זאת, היא עדיין המדינה המזרח-תיכונית היחידה שמעולם לא כיהנה במועצת הביטחון, וב-2005 הכריזה כי ברצונה להשיג יעד זה.
אבל ההצבעה ב-2018, שעדיין נמצאת הרחק באופק, מדגימה את המגבלות שלה בכל הקשור להתקדמות הבינלאומית של ישראל. אילן גולדברג, חוקר המזרח התיכון ב"מרכז לביטחון אמריקאי חדש", אמר כי במשך שנתיים האמין נתניהו שיוכל "להמעיט בחשיבות הסוגיה הפלסטינית ולקבל הכרה בינלאומית" באמצעות גיבוש יחסים מעשיים עם אפריקה, מזרח אסיה ואירופה. "שיתוף הפעולה הגובר והשקט בתחום הביטחוני בין ישראל למדינות ערביות נוספות הוא עדות לגישה זו, וכן לאינטרסים המשותפים הגדלים בהתעמתות מול איראן", הוא הסביר ל"פוריין פוליסי", "אך ההחלטה על ההתנחלויות הייתה תזכורת שגם לאסטרטגיה הזאת יש גבול".
לדברי גולדברג, תהליך השלום הגווע כנראה "צפוי עדיין לגבות את מחירו מישראל בזירה הבינלאומית". אך בטווח הארוך, הוא הוסיף, ישראל תמשיך להרחיב את הקמפיין העולמי שלה "במטרה לזכות בהכרה בינלאומית נרחבת יותר".
אלא שלישראל אין כמות זמן בלתי מוגבלת. היא מוכרחה להבטיח לעצמה 129 קולות – שני שלישים מ-193 המדינות החברות בעצרת הכללית – לפני ההצבעה ב-2018. בכירים ישראלים מבינים שאפילו לפני ההחלטה על ההתנחלויות הם עמדו בפני קרב קשה, ובכל זאת הם סבורים שביכולתם לזכות בדי תמיכה – ובמיוחד בהצבעה שבה הנציגים נותנים את קולם בחשאי.
ביוני, בפעם הראשונה אי פעם, נבחרה ישראל לעמוד בראש אחד הגופים הצדדיים החשובים ביותר של האו"ם, והתגברה על התנגדות נוקשה של מדינות שבהן רוב הערבי-מוסלמי. ירושלים השיגה 109 מ-175 הקולות שהצביעו על ראשות הוועדה השישית, המפקחת על עניינים משפטיים בעצרת הכללית. שנתיים קודם לכן, ב-2014, נבחרה ישראל להיות סגנית יושב ראש גוף אחר של העצרת הכללית, העוסק בדה-קולוניזציה.
הספקנים בדבר יכולתה של ישראל לבנות די תמיכה פוליטית אמרו כי ההחלטה במועצת הביטחון בחודש שעבר מוכיחה כי מדיניות ההתנחלויות של ירושלים עדיין חשובה – וכי בהיעדרו של שינוי קיצוני אין לישראל סיכוי לזכות במושב במועצה.
"רוב מדינות ערב רוצות להתקדם מהסוגיה הפלסטינית, אבל ברור גם שהן לא יכולות לעשות כן כל עוד הכיבוש ותוכנית ההתנחלויות נמשכת בשלה", הסביר חוסיין איביש, חוקר בכיר ב"מוסד מדינות המפרץ הערביות" בוושינגטון. "הן דעת הקהל והן ערכיהן שלהן מונעות מהן לזנוח זאת, גם אם השיקולים האסטרטגיים דוחפים אות לנסות למצוא דרך לעשות כן", הוא הוסיף, "ישראל לא תקבל מושב במועצת הביטחון".
אף שהמוניטין של ישראל במטה האו"ם נמצא בשפל המדרגה, בוושינגטון מצבה מעולם לא היה טוב יותר. מחוקקים בשתי המפלגות, שאליהן הצטרף הנשיא הנבחר טראמפ, התחרו בינם לבין עצמם בניסיון להתנגד להחלטתו של ממשל אובמה להימנע בהצבעה במועצת הביטחון. מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר הדמוקרטי מניו-יורק, כינה את ההימנעות "צעד "מתסכל במיוחד, מאכזב וסותר". הרפובליקאים בבית הנבחרים הרחיקו לכת הרבה יותר, והבטיחו להעביר כמה החלטות בשני הבתים המגנות את הצבעת האו"ם.
בינתיים, שלושה סנאטורים רפובליקאים – טד קרוז מטקסס, מרקו רוביו מפלורידה ודין הלר מנוואדה – הציגו בשבוע שעבר חקיקה הקוראת להעתיק את מקומה של שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים. נשיאים רפובליקאים ודמוקרטים כאחד התנגדו בעבר ליוזמת הנלהבת הזו של הנצים הפרו-ישראלים בגבעת הקפיטול. טראמפ עצמו תקף את האו"ם מיד לאחר ההצבעה במועצת הביטחון, וכינה אותו "מועדון לאנשים שמתאספים יחדיו, עונים ומבלים".
מי שמתמרץ במיוחד את ההתלהבות הזאת היא איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית העוצמתית, שמזרימה עשרות מיליוני דולרים כדי לתמוך בעמדות בעד ירושלים בקרב המחוקקים. אלא שההצבעה במועצת הביטחון, שהסתכמה ברוב של 14 בעד, אפס נגד ורק ארה"ב נמנעה, הוכיחה כי הנטייה הפרו-ישראלית של הקונגרס נמצאת מחוץ למיינסטרים בכל הקשור לקהילה הבינלאומית.
סקר שפורסם ביום רביעי רמז כי הרגש בקרב הציבור האמריקאי אינו מניע את פעילותו של בית הנבחרים. 43 אחוזים מהמצביעים האמריקאים אפילו לא שמעו מעט, אם בכלל, על ההחלטה שגינתה את ההתנחלויות הישראלית – כך לפי המשאל של "פוליטיקו" ו"מורנינג קונסולט". המצביעים חלוקים מאוד בדעתם בכל הקשור למדיניות ההתנחלויות הישראלית, כ-28 אחוזים תמכו בה ו-28 אחוזים נוספים אמרו כי הן לא חוקיות.
"ההצבעה באו"ם הייתה מכה אדירה לאגדה ולפיה מדיניות הכיבוש הישראלית כבר אינה נושא שנוי במחלוקת בקהילה הבינלאומית", ציין איביש, "הרעיון ולפיו עמדתה הבינלאומית של ישראל משתפרת במהירות, וזאת למרות מדיניותה בעניין הפלסטיני, הייתה אבן דרך מרכזית במנטרה הפוליטית של נתניהו לציבור הישראלי בשנים האחרונות", הוא הוסיף, "אבל המקום שבו טעה והטעה את הציבור היה בתחושה ולפיה לאיש לא אכפת ממדיניותה של ישראל ושהסוגיה הפלסטינית היא אות מתה, שנשכחה מזמן וננטשה הן על ידי מדינות ערב והן על ידי הקהילה הבינלאומית".
אקו"ם