לימודי האזרחות בקריסה - המפמ"רית תקבל קביעות?
"כולכם על הזרת שלי", אמרה מפמ"רית אזרחות למדריכי המקצוע, אך הביטוי הקשה הזה הוא רק קצה הקרחון בהתנהלותה שכוללת: מינוי אדם תומך סרבנות, הוצאת "הצהרת בלפור" מהבגרות, הכרה בישראל כמדינת כל אזרחיה וניפוי מערך האזרחות במשרד החינוך. האם בנט ייתן לה קביעות ל-30 שנה?
האם ייתכן שמי שלוקחת את לימודי האזרחות בישראל לכיוון השמאל-קיצוני ואנשי מערך האזרחות במשרד החינוך העידו כי היא הרסה את המקצוע, תקבל בקרוב קביעות במשרד החינוך, דווקא במשמרת של בנט? שלוש שנים אחרי שמונתה לתפקיד מפמ"רית אזרחות, צפויה יעל גוראון לקבל מינוי קבוע על ידי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, כפי שנודע לכתבנו גדעון דוקוב.אנשי משרד החינוך, מורים ומדריכי מקצוע האזרחות בהווה ובעבר, שעבדו תחת המפמר"ית יעל גוראון פנו בשבועות האחרונות לאפליקציית החדשות 360 והעידו על תהליך עבודה מבולבל, כוחני ומוטה אידאולוגית. כתבות שפורסמו במהלך השנתיים האחרונות סקרו את התנהלותה של גוראון בין היתר על המצאת "המושגון" - חוברת מושגים לבגרות באזרחות ששונתה למעלה מחמש פעמים, הוצאת "הצהרת בלפור" מהמושגים המחייבים לבגרות והחזרתה לאחר ביקורת, פיטורי מדריכות ותיקות ועוד.
הטענות נגד גוראון מתחלקות לשתיים, אלו הנוגעות להטיה של המקצוע אל מחוזות השמאל הרדיקלי תחת הנהגתה, ואלו הנוגעות ביחסיה עם הכפופים לה. רבים במערך האזרחות במשרד החינוך וכן מורי המקצוע תיארו בשיחה עם אפליקציית החדשות 360 התנהלות חמורה של המפמ"רית וחוסר מקצועיות שפגעו בסופו של דבר בתלמידים.
בין היתר פורסם ב-nrg כי היא הנחתה להוציא את "הצהרת בלפור" מתכנית הלימודים, אך לאחר הפרסום והלחץ הציבורי היא שינתה את ההנחיה. בנוסף, לשאלה במבחן הבגרות בנוגע לפתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני הנחתה גוראון לקבל כתשובה נכונה את המשפט "הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה". שלושה מורים עמם שוחחנו יצאו נגד הוראת גוראון ואחד מהם אף אמר "אפשר באותה מידה לומר בואו נחסל את מדינת ישראל, זו גם אופציה". בהמשך אף הנחתה את המורים בהשתלמויות ובמיילים להוציא את "הצהרת בלפור" כמושג מחייב לבגרות ולאחר שהדבר פורסם ב-nrg חזרה בה מהנחייתה.
בתחילת השנה הצטרף לרשימה מהלך נוסף של גוראון המתפרסם כאן לראשונה. אחד המורים שהתראיינו לכתבה סיפר כי בתחילת השנה בחרה גוראון ביהושע רץ - להנחות את המורים החדשים. רץ, ממוקם בקצה השמאלי של המפה הפוליטית ובשנת 2014 כתב בבלוג כי הוא תומך בסרבנות לגיוס לצה"ל ומביע צער על כך שכשהיה צעיר לא חשב לסרב. "יהושע רץ מונה על ידה להעביר השתלמות למורים חדשים לאזרחות ומדובר פה על שמאל רדיקלי. איך זה יכול להיות? אדם כזה יכשיר את המורים החדשים לאזרחות של מדינת ישראל?", תהה אותו מורה.
אך הטענות נגד גוראון אינם רק בשל דעותיה הפוליטיות. לקראת ההחלטה על המינוי הקבוע ביקשו למעלה מעשרה אנשי משרד החינוך בעבר ובהווה, לצד מדריכות ומורים לאזרחות שעבדו תחת גוראון לספר על מקצת מהאירועים שהתרחשו במשרד החינוך במטה מקצוע האזרחות, במטרה לשקול שנית מינוי לתפקיד כל כך רגיש, אדם כל כך שנוי במחלוקת. "היא לא מקצועית ולא הכירה את חומר הלימודים כלל בשנים שעבדתי מולה", אמרה עובדת לשעבר שביקשה להישאר בעילום שם. "היא לא הצליחה לנהל את המדריכים והקבוצה כמו שצריך, ויתרה מזאת היא נפנפה את הוותיקים והקיפה עצמה באנשים חדשים ולא מנוסים".
בדיקת 360 מגלה כי הטענה על הרחקת אנשי המקצוע הוותיקים נכונה. מעדויות וכן מהשוואת רשימות החדשים והוותיקים במשרד מצאנו כי נעלמו להם שושי יצחקי שהועזבה לאחר 19 שנים, אתי אבוחצירה שמשרתה צומצמה לפתע, עפרה כדורי, איה שנהר פריצקי, רוית רז, אביב צמח, סימה רוזיליו, בלהה אלפרסון והרשימה ארוכה.
אדם בעל תפקיד בכיר במקצוע האזרחות במשרד החינוך, אמר כי "גוראון משליטה אווירה של טרור במשרד", אולם גם הוא בחר להישאר בעילום שם מחשש להתנכלויות. "מדובר באישה שקרנית ותחמנית שרואה במקצוע הזה קרש קפיצה. היא לא אשת חינוך. אף פעם לא שמעתי אותה מדברת על תלמיד, על שיעור, תמיד רק על המורים הרעים". הבכיר סיפר כי בין התבטאויותיה נגד המורים, אמרה להם גוראון באחת מההשתלמויות "אתם עושים לי מיגרנה אני לא יכולה עם זה יותר".
לדבריו, באקט בוטה של ניגוד עניינים פעלה גוראון יחד עם חברה שלה (שם שמור במערכת) העוסקת בכתיבת ספרי "מיקודית" לבגרות (ספרים המכילים את החומר עליו ייבחנו התלמידים בצורה המצומצמת ביותר - ש.א.כ). "הן החליטו יחד על המושגים שצריך להדגיש בלמידה, עד שצעקנו די, ועצרנו אותה".
עוד אמר הבכיר כי "אין לה חזון ואין לה תפיסה בנוגע למקצוע, היא נסמכת על מועצת המורים לאזרחות שמקדמת אותה ואת תפיסותיה. יש לה הנהגת צללים שאיתן היא עובדת, היא חלילה לא עובדת עם המדריכות הבכירות, הן שוליות בעיניה. אדר כהן להבדיל עשה עבודה מצוינת ופשוט לא היה ממוקם נכון במפה הפוליטית".
עובדת אחרת תיארה כי גוראון הקימה מערך של הלשנות בקרב עובדי המשרד וכי היא רודפת כל מי שמעז להעביר עליה ביקורת. "היא הלכה למודרכת הביתה וביקשה שתתקשר אלי בזמן שהיא מאזינה לשיחה. היא רצתה לשמוע אם איך אני מדברת עליה". לדבריה, גוראון חוששת שחלק מהוותיקים יודעים יותר ממנה בתחום המקצועי, "היא באה חסרת ידע לחלוטין ולא ידעה מה זה בחינת בגרות. לא רצתה ללמוד. היא סיפרה במשרד שקיבלה מקצוע הרוס ולכן נאלצת לבנות אותו מחדש".
אותה עובדת הדגישה כי הביקורת שלה לא קשורה לדעותיה הפוליטיות של גוראון. "עברנו כמה מפמ"רים. אצלה אין כלום מקצועי. ציבור המדריכים מגוון מאוד – דתיים וחילונים, ימין ושמאל, ערבים ויהודים, מרכז ופריפריה". עוד היא מתארת מקרה שבשנה הראשונה מורה העירה לגוראון משהו והיא השפילה אותה בנוכחות כל המורים. "המורה הזו הפסיקה לבדוק בחינת בגרות בגלל שהושפלה. יתר המעריכים (בודקי הבחינות – ש.א.כ) חוששים שהיא לא תאפשר להם לבדוק בחינות בגרות".
מעריך בחינות בגרות לשעבר מתאר התנהלות דומה. "היא עשתה ניקוי אורוות. פיטרה ורמזה לאנשים שצריכים להתפטר. כל המדריכים הוותיקים הוחלפו בחבר'ה שהיא מכירה, ללא ניסיון. זה ידוע ומוכר שהיא לא טובה ביחסי אנוש אבל מה שמטריד אותי בעיקר זה חוסר המקצועיות שלה. ניכר שהיא פשוט חובבנית".
עוד טען המעריך שעזב את תפקידו בעקבות יחסה של גוראון כי "היא משתמשת בהגדרות לא מדויקות, הנחיות מעורפלות, ומנהלת ויכוחים מאוד לא נעימים בקבוצת מורים לאזרחות בפייסבוק. ישנם התנצחויות קשות של מורים נגד פועלה והיא מוחקת פוסטים שלא נעימים לה או שמעבירים עליה ביקורת. היא פוליטיקאית טובה אבל כולם יודעים איך היא פועלת, בחצי השנה האחרונה היא הורידה פרופיל במטרה שמינויה יאושר".
עובדת אחרת שגם כן כבר אינה חלק מהמערך מתארת מקרה מוזר שבקרב אנשי האזרחות במשרד החינוך מכונה "נאום הזרתות". לדבריה, בישיבת מדריכים לאחר שהתפרסמו דברים נגד גוראון, היא פנתה אליהם ואמרה בבוטות: "'כל מי שרוצה לחפש אותי - כולכם על הז..רת שלי'. ככה אשת חינוך מדברת?"
לדבריה "היום כמה מורים יצאו לפנסיה בניגוד לתכניתם המקורית. התחושה בקרב הרבה מורים שיש בלגן, שזה כבר לא אזרחות. המקצוע סובל מחוסר יציבות מזעזעת. אם הייתי רואה שכל ההתנהלות באה מההיבט האידיאולוגי הייתי אומרת אין מה לעשות, אבל זה אפילו לא עניין אידיאולוגי. היא מניפולטיבית בצורה בלתי רגילה ויודעת למרוח את מי שעומד לפניה בצורה בלתי רגילה. אני חושבת שהמקצוע נפגע. מאות אלפי תלמידים נפגעים".
ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר במשרד החינוך, הסביר בראיון כי במהלך כל השנים שבהן נמצאת גוראון בתפקיד הוא מקבל "גלי הדף" כהגדרתו ממורים, מדריכים ובכירים במשרד החינוך על אופן תפקודה. "פונים אליי אנשים מתוך המעגלים שהייתי קרוב אליהם, אנשי המשרד, ומספרים לי על מעשיה". כששאלתי האם בעיניו ראוי ששר החינוך יתערב במינויה, ענה, "לא נעים לי לומר, אבל השר נפתלי בנט לא עוסק מספיק במערכת החינוך. צריך לזכור שמינוי קבוע אומר 30 שנה קדימה. יש דבר עקרוני שניסיתי להעביר אותו כשכיהנתי בתפקיד יו"ר המזכירות הפדגוגית ובהמשך גם לשר בנט כשנכנס לתפקיד - שמפמ"ר בכל מקצוע לא יכהן יותר מעשר שנים, גם בתחומים ניטרליים כמו ביולוגיה".
בירידה לפרטים, תיארו המרואיינים את יצירת "המושגון" לראשונה בתולדות מקצוע האזרחות על ידי גוראון, שבו כתובים כל המושגים המחייבים לבחינת הבגרות. המושגון הותקף לראשונה על ידי חברי ועדת המקצוע שהתפטרו מתפקידם בעקבות התנהלותה של גוראון ובהמשך אף על ידי אסף מלאך, יו"ר ועדת המקצוע שאמר בראיון לפני כחצי שנה ל-nrg כי "הבנתי שאי אפשר להשאיר על כנו את המחוון המקורי, עם כל בעיותיו. לכן קידמתי כתיבת מחוון חדש, מקצועי יותר, שגם יהיה מאוזן ולא חד־צדדי כפי שהיה קודם לכן בנוגע לכמה מושגים חשובים".
אולם גם לאחר עריכת המושגון (מחוון) על ידי מלאך, פסל בחודש יולי האחרון בג"ץ את השימוש בו בטענה שהוא אינו מקצועי. "מי אמר שבמקצוע אזרחות צריך מושגון שבו רק מדקלמים מושגים ולא מקיימים דיון? האם יש מושגון דומה במקצועות אחרים?" תהו שופטי בג"ץ. בנוסף מתחו השופטים ביקורת על אופן קבלתו של המושגון לאחר שרוב חברי ועדת המקצוע התנגדו לו. נציין גם כי אנשי שלומה של גוראון ציינו שלא לייחוס כי מדובר ב"טעות שלא הייתה צריכה להיוולד".
בינתיים עם "המושגון" שיצרה המפמ"רית המכהנת נאלצים להתמודד המורים בשטח. כאשר מאז לידתו ועד היום עבר לא פחות מחמש עריכות, שינויים ותוספות, שמבלבלות הן את המורים והן את התלמידים שנאלצים לעקוב אחרי התזזיתיות שאוחזת במקצוע מאז כניסת גוראון לתפקיד. "יש פערים בין מה שהיא אומרת שקורה למה שקורה בפועל. המושגון השתנה חמש פעמים עד עכשיו, השינוי האחרון שאני יודע עליו התבטא גם בקבלת תשובות בהוראות למעריכי בגרות בשאלה העוסקת ב'חוק השבות'", תיאר מורה לאזרחות.
"אם עד היום תלמיד היה צריך להציג או את תוכן החוק או את מטרתו ומקבל את מלוא התשובות, בהנחיה החדשה של גוראון ניתן לקבל כתשובה מדויקת רק את תוכן החוק ולא את מטרתו - שימור מדינת הלאום של העם היהודי. כשעוסקים רק בתוכן החוק ולא רק במטרות שלו מסיטים את הדיון ומראים שיש חוק מוזר שלא ברור מה עניינו", אמר המורה.
ד"ר צמרת מתרעם על הדרך שבה מוליכה גוראון את המקצוע. הוא מזכיר כי גוראון חברת "מועצת המורים לאזרחות" הייתה מהחתומות על המאבק נגדו ונגד התפיסה הציונית שהוביל במערכת החינוך. "בין היתר אחד הדברים שאני הצלחתי להשפיע היה הניסיון להסתכל על מדינת ישראל לכל הפחות מימי הצהרת בלפור, כלומר מהימים שבהם קיבלנו את הלגיטימציה הבינלאומית הראשונה, דרך החלטת החלוקה ב-47' שנראית לי מאוד משמעותית והמאבק שיש לנו עם הערבים. ששני הדברים האלה בעצם הם התחלת הנכבה שלהם. היא ביטלה את שני החלקים האלה".
צמרת מציין עוד כי "מי שמדגיש את זכויות האזרח בלי להדגיש את זכויות הלאום, חוטא ומחטיא. זה קשור להשקפה לגמרי אחרת שלה שבכל תוכנית הלימודים אנחנו צריכים לקבל את ההסכמה של הרשימה המשותפת. זה כלל שלא מקובל עליי שהציבור הערבי בארץ יהיה חייב לאשר את תוכנית הלימודים".
יש לציין כי כל המרואיינים שעדיין נושאים בתפקידים במשרד החינוך גם אם "הוזזו" על ידי גוראון או בשל פועלה וכן מורים ששוחחו עמנו ביקשו כולם להישאר בעילום שם מחשש לפגיעה בתפקידם. "אנשים חוששים לראשם אחרי שפוטרו מדריכות מחוזיות ומעריכי בחינות בגרות שהתנגדו לה, זו פרנסה של אנשים", אמר אחד המורים.
לצד הלך האימים שמטילה גוראון במשרד, גם הוראת משרד החינוך לאנשיו שלא להתראיין פן יאונה להם רע, מורגשת היטב ולא רק בכתבה הזאת. למרות התנהלותה הבעייתית של גוראון, שיכולה למלא פרוטוקולים שלמים, נראה כי במשרד החינוך לא מתרשמים ואף צפויים לאשר החודש את מינויה כקבוע. בשל החשש מהמהלך פנה פורום מורים ציונים לאזרחות במכתב לשר החינוך נפתלי בנט בבקשה להיפגש עמו בדחיפות ולמנוע את המהלך. המורים טענו במכתבם כי ההתנהלות השלטת במקצוע כיום היא בוקה ומבולקה של הוראות המשתנות חדשות לבקרים, כשהמגמה השלטת היא בכיוונים הרדיקאליים של השמאל הקיצוני ו'מועצת המורים לאזרחות' המקדמת את עמדותיו".
הגורמים ששוחחו עמנו הביעו תקווה כי הדברים יגיעו ליו"ר המזכירות הפדגוגית ד"ר מוישי וינשטוק ולשר החינוך נפתלי בנט, מאחר שהם עצמם חוששים לגשת אליהם.
ממשרד החינוך נמסר: "במשרד החינוך מגנים בתוקף את ההשתלחות הבלתי מרוסנת והאישית נגד המפמ"רית לאזרחות ומדגישים, כי מדובר באשת מקצוע אשר פועלת ללא לאות ומשוא פנים כדי לקדם את הוראת האזרחות, לטובת המורים והתלמידים בישראל".
מלשכת שר החינוך לא נמסרה תגובה לטענות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם