ראשי » חדשות » משפט ופלילים

ברוך המבדיל: חוט השערה שבין מתנות לשוחד

חריגה אתית או עברה פלילית? עד שיתפזר העשן סביב הסיגרים והשמפניה שקיבל לכאורה נתניהו ממקורבו, שאלנו כמה מומחי אתיקה על תקדימי העבר לעומת נורמות ההווה, ועל הקו הדק שבין מתנה מחבר לטובות הנאה אסורות

בספרו 'המנהיג והתקשורת' מספר פרופ' רפי מן כי דוד בן-גוריון, שהיה חובב ספרים מובהק, בתחומי היסטוריה ודתות בעיקר, נהג לבקש מאנשי השירות הדיפלומטי להביא לו ספרים מכל קצות תבל. באחת הפעמים הוא אף פנה לקונסול ישראל בשווייץ וביקש ממנו להביא לו ספר של פירושים יווניים לאריסטו בהוצאת האקדמיה הפרוסית בברלין. לראש לשכתו טדי קולק היה רעיון, והוא הקים קרן מתרומותיהם של ידידים אמריקאים שתספק את תאוות הספרים של 'הזקן'.
 
"איש לא חשב אז שמשהו כאן לא בסדר", אומר מן, היסטוריון וחוקר תקשורת באוניברסיטת אריאל. "אמנם מדובר היה במתנות שהגיעו מעולם התרבות, אבל היום גם אם נתניהו היה מקבל מתנות מעולם התרבות או הארכיאולוגיה למשל, היו אומרים שזה לא בסדר".

פרשת הסיגרים והשמפניה, שעל פי הפרסומים הרעיף איש העסקים ארנון מילצ'ן על רה"מ נתניהו ומשפחתו, איננה החקירה הראשונה של נתניהו בגין טובות הנאה. כבר לפני עשרים שנה, בעקבות עדותו של קבלן ההובלות משה עמדי, התגלו בביתו של נתניהו מתנות יקרות ערך כמו חפצי אמנות וכלים יוקרתיים. בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין לסגור את התיק בהיעדר ראיות, בניגוד לדעתה של פרקליטת המדינה.

"זה שנים רבות המותג 'נתניהו' מזוהה עם תכונות שונות שאחת מהן היא נהנתנות, ראה ענייני הבתים או גלידת הפיסטוק", אומר פרופ' מן. "בניית המותג התקשורתי הזה איננה מוסברת רק באלמנט הפוליטי, דהיינו התנפלות שמאלנית על מנהיגי הימין, אלא יש לכך בסיס במציאות. מצד שני, מעולם לא יוחסה לו בלקסיקון התקשורתי שחיתות כמו לאולמרט".

האסוציאציה הראשונה העולה בראשו של פרופ' רפי מן בעקבות פרשת המתנות הנוכחית, היא זו של הנשיא עזר ויצמן. בדצמבר 1999 חשף העיתונאי יואב יצחק שוויצמן קיבל כחצי מיליון דולר מידידו איל ההון אדוארד סרוסי. ויצמן טען בזמנו, ממש כמו נתניהו היום, כי מדובר במתנה מידיד קרוב. הוא לא הועמד לדין לאחר שהתפטר מתפקידו, בנימוק של הרעה במצב בריאותו.

בחוות הדעת שפרסם אז היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הוא כתב: "התהיות שהועלו על ידינו יצרו אפוא תמונה בעייתית קשה, שבה נבחר ציבור 'נסמך על שולחנם' של שועים, בניגוד לכללים... ואולם, קשה להוכיח במקרה דנן שהדברים נעשו בזיקה לתפקיד, וגם את היסוד הנפשי של המודעות, זאת נוכח אופיים של יחסי הידידות כפי שנרקמו לאורך השנים עם נותני הכספים".

"על פרשת נתניהו צריך להסתכל באותו הקשר של תקדים עזר ויצמן, ואני מתפלא שבתקשורת לא מעלים את זה", אומר מן. 

כלומר, אתה מצפה שנתניהו יתפטר?
"כרגע אני לא רואה את זה קורה. למרבה הצער, בישראל אנשים אינם פורשים בשל הרף הציבורי, אלא בהגיעם לרף הפלילי. מובן שאם יוגש נגדו כתב אישום יהיה סביר מאוד לדרוש את השעייתו או התפטרותו.

"מכל מיני סיבות אנחנו לא מאמצים את הגישה שלפיהן יש נורמות ציבוריות לא ראויות, שכאשר מדובר באיש ציבור הן חמורות לא פחות מאישום פלילי. כשמדווחים שנתניהו פנה לשר החוץ האמריקאי כדי שיסייע למילצ'ן בקבלת ויזה לארה"ב, יש כאן משהו שהוא מעבר לידידות ארוכת-שנים, אלא גם התערבות לכאורה בעניינים העסקיים של הידיד".

האם אין כאן עיסוק-יתר בזוטי דברים? אין מעטפות מזומנים אז מתעסקים בסיגרים ובשמפניה ורודה?
"אנחנו לא מדברים על משלוח פרחים ביום שישי. אם מדובר במתנות שהגיעו לסכומים גדולים, עשרות אלפים בחודש, זה יוצא מגדר ידידות גרידא למשהו בעייתי שדורש בדיקה, כמו בפרשת ויצמן".

לדעת פרופ' מן, מבחן הרף הפלילי תלוי במספר המתנות, בערכן ובשאלה אם הן התקבלו על בסיס קבוע. המעבר לחקירה פלילית נובע בין היתר מהלחץ התקשורתי על היועץ המשפטי לממשלה. "למנדלבליט יש רקורד של אדם מקצועי ואמין, והוא הבין שיש לו בעיה כאשר הוא הצטייר באופן מתמשך כמי שאינו ממלא באמונה את תפקידו, לכאורה בגלל קרבתו לנתניהו".

הפרשה השנייה שבה מעורב מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס, לא מפילה את רפי מן מהכיסא. "מה שהפתיע הוא שהדבר הגיע לחקירה משטרתית. שיחה בין נתניהו למוזס היא דבר סביר. איך אומרים, 'שלום עושים עם אויבים'. אפשר לצפות שבתוך היריבות הזו מישהו יקום ויארגן פגישה כלשהי. שני הצדדים עשו דברים חמורים, גם אם אין בכך משהו פלילי.
   
"כאשר מו"ל 'ידיעות אחרונות' אומר שהוא ישנה את הקו המערכתי שלו בתמורה לקבלת הדרישות שלו, זו אמירה בעייתית מאוד. היא גורמת נזק עצום לאמון הציבור באמצעי התקשורת, שגם כך נמצא במקום נמוך מאוד. גם אם אף אחד אינו נאיבי לחשוב שהמו"ל אינו מתערב בקו המערכתי של העיתון, עדיין יש כאן חריגה שמשפיעה לרעה גם לאחור, והיא מחזקת את הדעה השלילית כלפי העיתון בכל הקשור להתנהלותו מול נתניהו".

גם אמינותו של נתניהו, סבור מן, נפגעת מהפרשה. מן מזכיר את התצהיר שהגיש הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית לפני הבחירות האחרונות, בתשובה לעתירה שבה נטען כי 'ישראל היום' הוא "פלטפורמת תעמולה" של ראש הממשלה.

באותו תצהיר נאמר כי לנתניהו אין "כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו עם מערכת 'ישראל היום' או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף".

"צריך להבדיל בין מתנות לשוחד", אומר עו"ד שמואל הולנדר, ששימש נציב שירות המדינה תחת שישה ראשי ממשלה, מרבין עד נתניהו. "בשניהם נבחר הציבור מקבל כסף או שווה כסף כמו מימון חופשה, טיסות או אירוח. כאשר לנותן המתנה יש אינטרס, זהו שוחד. מתנה היא דבר הניתן ללא אינטרס, והוא שייך לרמה הפלילית הנמוכה יותר של פגיעה בטוהר המידות. לכן גם לא חל עליה עונש מאסר, אלא קנס בלבד.

"החוק הוא חד-משמעי, והוא קובע כי מתנות שמקבל עובד הציבור באשר הוא עובד הציבור, לא מתנת חתונה או בר-מצווה, חייבות לעבור לרשות המדינה. מי שעובר על כך נדון לקנס בשווי פי שלושה מערך המתנה".

מה תעשה המדינה בסיגרים ובבקבוקי שמפניה ורודה?
"הכול תלוי במינון. אפשר להתווכח על גודל הסכום, וברור שאם הסכומים משמעותיים יש בעיה. יש תקנות המאפשרות לוועדה בראשות שופט לאשר את החזקת המתנות או לשלם תמורתן.

"אם מדובר בחבר נעורים או ידיד ותיק שגם אתה נותן לו מתנות כי הרי חברות היא בדרך כלל עניין הדדי, או במתנה לרגל אירוע חגיגי - חתונה, בר-מצווה או יום נישואין - אין בזה בעיה, אבל מתנות שעובד ציבור מקבל הן בדרך כלל במסגרת תפקידו.

"אינני יודע מה טיב היחסים בין נתניהו למילצ'ן והאם גם נתניהו נתן לו מתנות, לכן אינני רוצה להביע דעה לגופו של מקרה. אני מדבר על מה שאומר החוק".

ד"ר דורון נבות, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה וחוקר שחיתות בפוליטיקה הישראלית, מסייג תחילה ומבהיר כי נתניהו נהנה מחזקת החפות וכי כל הפרטים שנודעו עד עתה מקורם בהדלפות. ואולם, הוא מדגיש, אם יתברר כי נתניהו קיבל סיגרים בשווי עשרות אלפי שקלים, הרי שאין ספק בדבר פליליותם של המעשים.

"זה עלול להביא לסיום הקריירה שלו, ואף לכלא", סבור נבות. "יש כאן אופציה לא רק לעברה קלה על חוק המתנות, אלא גם לעברות קשות פי כמה. הדבר תלוי בשווי המתנות, בכוונת נותן המתנה – במקרה שלנו ארנון מילצ'ן או בעל הון אחר – וגם במודעות של נתניהו. במונח 'מודעות' הכוונה היא האם היה מודע לכך שמנסים להשפיע עליו בעניין קונקרטי או באופן כללי, ולא האם ידע שמדובר בשוחד או לא. אם יתברר שידע זו עברת שוחד, גם אם לא עשה כלום".
   
לא קל להוכיח את היסוד הנפשי הזה.
"נכון. קשה להוכיח יסוד נפשי, בוודאי בהתנהגויות כאלה, ולכן יש מה שנקרא חזקות עובדתיות או נסיבתיות. גם אם אין ראיה פוזיטיבית בדמות הקלטה או מסמך, בפרשיות מסוג זה מערכת אכיפת החוק מניחה הנחות עובדתיות ואומרת: אם אני נותן לך סיגרים בסכומים כאלה לאורך זמן, ואני איש עסקים שעסקיי קשורים לסמכות השלטונית שלך, סביר להניח שאני מנסה לשחד וסביר להניח שאתה יודע ומקבל זאת".

נבות דוחה את הטענה שהשמיע פרקליטו של ראש הממשלה, שלפיה מדובר במתנות שמחליפים ביניהם ידידים ותיקים. "ידידים אינם נוהגים כך, את זה עורך הדין וינרוט שוכח. כל ישראל חברים, אבל אין שום אזרח שמקבל מחבריו הקרובים טובות הנאה במשך שנים בסכומים מצטברים של אלפי שקלים.

"אנשים שמצויים במערכת יחסים המבוססת על אינטרסים הם שמחלקים זה לזה טובות הנאה. גם אם היו חברים, זה לא מוציא מכלל אפשרות שהיחסים מבוססים גם על שחיתות. החברות הזו לא צמחה מהתיכון, מהצבא או מהגן. אפשרות השוחד שרירה וקיימת".

לעומת הדברים הללו נשמעה השבוע גם עמדתו של המשפטן האמריקאי פרופ' אלן דרשוביץ, הסבור כי אין לחקור כלל ראש ממשלה מכהן. לדבריו, הענקת מתנות לאישי ציבור היא דבר מקובל בארה"ב. הרף הפלילי מתקיים כאשר נעשית עסקה שבה תמורת המתנות מתקבלת טובת הנאה כלשהי, מינוי או הצבעה.

בישראל החוק הוא אחר, אבל הרעיון להפוך את העניין לחקירה פלילית מתישה ופוגעת, חותר לדעת דרשוביץ תחת הכרעת העם שהתקבלה בבחירות דמוקרטיות. לדבריו, ישראל מגזימה בכך יותר מכל מדינה דמוקרטית אחרת.

הולנדר סבור כי אין סיבה להתפטרות ראש הממשלה. "'חוק יסוד הממשלה' מחייב שר להתפטר רק אם הורשע בעברה שיש עמה קלון. בג"ץ דרעי, שהייתי מעורב בו בהיותי היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, קבע שגם הגשת כתב אישום מחייבת התפטרות. היו גם שרים שהתפטרו עם תחילת החקירה, כמו נאמן או אולמרט בפרשת מעטפות טלנסקי".

לדברי הולנדר, עדיף שעובד הציבור יהיה פרנואיד, ויש לו גם דימוי מעניין: "כמו שבבני-ברק ממציאים כל יום חומרה הלכתית חדשה, עדיף שעובדי ציבור יחמירו על עצמם. לפעמים אני תוהה, ריבונו של עולם, האנשים האלה מגיעים להיות ראשי ממשלה כשכל אחד מהם היה יכול להרוויח המון כסף בסקטור הפרטי, אבל הם העדיפו בכל זאת להיות משרתי ציבור, איך זה שבסופו של דבר הם נופלים על כסף? ולא שמדובר במיליארדים".

הולנדר מספר כי יום אחד מצא על שולחנו מתנה - עט כסוף שניתן לו מטעם קרן מסוימת. "להחזיר אותו לא היה נעים, ולכן העדפתי לשלם לקרן 1,500 שקל מכיסי בעבור עט שאני ממש לא צריך, שמעולם לא השתמשתי בו ונראה לי שהוא כבר אבד, אבל הקבלה שמורה עמי עד היום...".

הרב דוד סתיו, יו"ר רבני 'צהר' ורב היישוב שוהם, אומר כי בלי להתייחס ספציפית לפרשיות נתניהו שבהן אין עדיין מידע מספק, ברמה העקרונית הנושא הוא פלילי ולא רק מוסרי-אתי. "אמנם הפסוק 'כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים' מדבר על דיינים ושופטים, אבל חז"ל הרחיבו זאת גם לנושאי משרות ציבוריות.

"גם כשחושבים שאין קשר בין המתנה לתפקיד או לעניין הנדון, יש גם עניין של מראית עין. הפוסקים סבורים כי לפני איש ציבור מונחות עשרות סוגיות שעליו להפעיל בהן שיקול דעת, למשל למי להעניק סיוע, ושיקול הדעת הזה דומה מאוד לשיקול הדעת שהשופט מפעיל".
  
גם כשמדובר בחברים משכבר הימים?
"אין התייחסות ספציפית של הפוסקים לכך, אבל אם הם קבעו ש'האוהב והשונא פסולים לעדות', אפשר להסיק מכך שעל איש ציבור להימנע מלעסוק בעניינם של חבריו ושל אויביו. קשה לראות כיצד מנהיג ציבור יכול לדון בעניינים הקשורים לאותו חבר. הרב אברהם שפירא זצ"ל סיפר לי שהוא קיבל משלוח מנות ענק בשל היותו חבר הוועדה למינוי דיינים, והוא הורה מיד להחזירו".

ישראל היא מדינה מושחתת בעיניך?
"יש כאן יותר מדי סיפורים שמתארים את הצורך לרפד בשלמונים בכל מיני צמתים מרכזיים. אני לא יודע אם אנחנו גרועים מאחרים, אבל המערכת הציבורית חייבת ללא ספק לעבור שידוד מערכות. המחוקק קבע כללים שימנעו שחיתות, אבל בפועל לא תמיד קל להוכיח והדברים נעשים מאחורי דלתיים סגורות וקשה לעלות עליהם.

"לא אחת נשאלתי האם מותר לרפד בשלמונים חברי ועדת מכרזים כדי לזכות במכרז כלשהו. כשהשבתי בשלילה אמרו לי 'אתה מבין שאתה מקפח את פרנסתנו'. זו לא שאלה פשוטה או מצחיקה אלא עצובה, מכיוון שידוע להם כי מתחריהם אכן עושים זאת והם מעוניינים לעמוד בתנאי התחרות. זה מעיד על הלך רוח מסוים, ואני רוצה לקוות שמדובר במקרים בודדים שאינם מעידים על הכלל".

מהי ההתייחסות הראויה למנהיג שחוטא בנהנתנות יתר?
"ברמב"ם כתוב שמלך ישראל צריך להקדיש את כל זמנו לענייני המדינה, ובזמנו הפנוי לעסוק בענייני תורה ורוח ולא בענייני שתייה, נשים וכדומה. מצד שני, לא צריך לצפות ממנהיג שיחיה בעולם לא ריאלי. ברור שאין אנשים אידיאליים, וצריך להסתפק בטוב ביותר הקיים בתוכנו. אני לא רוצה לחוות דעה על פוליטיקאים, כולם אנשים בעלי זכויות וניסיון".

יש אירוניה מיוחדת בכך שדווקא אהוד אולמרט היה ראש הממשלה שמינה ועדה לנסח כללי אתיקה לשרי הממשלה. בראש הוועדה עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, וחבריה היו הפרופסורים גבריאלה שלו ואסא כשר.
 

ההמלצות הוגשו לשר המשפטים דאז יעקב נאמן ז"ל, אך אף שעברו מאז שנים, עד היום הנושא לא נדון. פרק מיוחד בדו"ח עוסק במתנות, "כדי למנוע פגיעה באמון שרוחש הציבור לחבר הממשלה ולטוהר מידותיו, וזאת גם אם אין בדברים שעשה חבר הממשלה משום עברה פלילית".

"מהדו"ח ברור שקבלה סיטונאית של מתנות אינה באה בחשבון", אומר פרופ' כשר, כאמור מחברי הוועדה. "הפרשה הזו אולי שופכת אור על הסיבה לכך שראש הממשלה מסרב להביא את הדו"ח לדיון ולהחלטה. מבחינה אתית ברור כשמש בצהריים שההתנהלות הזו איננה תקינה. מדובר במתנות בעלות ערך רב, שניתנו באופן מתמשך בין אנשים פעילים בתחום שנתניהו מקבל בו החלטות, למשל תקשורת.

"גם אם מדובר בחברים טובים מימי קדם, הדבר היה חייב להיפסק כאשר נתניהו התמנה לראש ממשלה. יש דברים שהם בגדר מראית עין. גם אם לעצמו זה אולי לא נורא, אבל נראה נורא".

מהי הסנקציה המתאימה כלפי מי שחורג מהכללים הללו?
"ההצעה שלנו מדברת על ועדה של אישי ציבור, לא פוליטיקאים, שתשמש מעין ועדת אתיקה לממשלה. כל חריגה תדווח לראש הממשלה, ואם ראש הממשלה הוא שהתנהל שלא כשורה - הדבר יפורסם לציבור. כמובן אין לה סמכות לגרום לסילוקו או השעייתו של שר או ראש ממשלה".

לדעת פרופ' כשר, גם הפרשה השנייה שבה מעורבים נתניהו וארנון מוזס משתייכת לקטגוריה הזו. "גם כאן יש ענייני 'קח ותן' שאינם באים בחשבון באופן אתי. גם סיקור אוהד יכול להיחשב טובת הנאה".
 
מצד שני, אין חבר כנסת או איש ציבור שאינו מקיים עם עיתונאים יחסים הדדיים של סיפורים ו'סקופים' תמורת סיקור חיובי ואוהד.
"זו תקלה אתית דו-צדדית. עיתונאי אינו אמור לשרת את מקורותיו, אלא לקבל מהם חומרים ולעשות בהם שימוש לפי דעתו המקצועית. הסדרים הנוגדים את האתיקה העיתונאית והפרלמנטרית אינם באים בחשבון. אם כולם עושים כך, זה מעיד על תת-רמה של התרבות הפוליטית ושל האתיקה העיתונאית".
 
בלי הדלפות לא יובא מידע חיוני לידיעת הכלל, ומה לעשות, לפעמים צריך לתת בעבורן תמורה.
"זה בסדר אם זה נעשה על בסיס חד-פעמי ובדרך של כל מקרה לגופו, אבל לא על בסיס הסדר קבוע שבו אתה תיתן לי כל הזמן חומרים ואני כל הזמן 'אייפה' אותך".

בקיצור, אנחנו מדינה מושחתת?
"לא הייתי אומר. צריך להבחין בין המדינה לרמת השלטונות שלה. יש לנו בעיות קשות מאוד ברמת השלטונות, ועוד קודם לכן - ברמת התקשורת".

ואילו רפי מן נזכר במכשיר הטלוויזיה שקיבל בן-גוריון במתנה, שעדיין ניצב בצריף בשדה-בוקר כמוצג מוזיאוני. "בן-גוריון שיגר מכתב לנותן בזו הלשון: 'קבל נא את תודתי העמוקה על מתנת הטלוויזיה שהענקת לי.

"אמנם תמיד התנגדתי להכנסת טלוויזיה לארץ כי לא ראיתי בה כל ברכה אינטלקטואלית וחינוכית, אם כי ידעתי שבסופו של דבר תחדור לארצנו. אני רוצה לקוות שבמתנה החשובה שהענקת לי אוכל לראות בעתיד גם דברים שיש בהם ברכה'".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg