"המאבק על רצף המדינה הפלסטינית יוכרע כאן"
'פורום עוטף ירושלים' הוקם כיוזמה של כמה יישובים נגד המאחזים הפלסטיניים החולשים על כביש 1 סמוך למעלה אדומים. נתוני 2016 מלמדים על הישג: ירידה בבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית באזור
אורכו המלא של כביש מספר 1 הוא 96 קילומטר. הכביש מתחיל במחלף קיבוץ גלויות בתל־אביב, נמתח לכיוון מזרח, חוצה את ירושלים, עובר סמוך למעלה-אדומים ומסתיים בצומת בית-הערבה שבצפון ים המלח. שליש מעורק התחבורה הראשי של המדינה עובר מעבר לקו הירוק.
ב'פורום עוטף ירושלים' מנהלים כבר כמה שנים מלחמה עיקשת ונחושה, לעתים סיזיפית, על קטע קטן של שבעה קילומטרים מתוך הכביש ועל השטחים שמצדדיו. מדובר בקטע הנמצא ממזרח לירושלים, בין מעלה-אדומים ליישוב מצפה-יריחו, אזור המכונה 'גוש אדומים' וכולל את היישובים כפר-אדומים, אלון ונופי-פרת, שעומדים מאחורי הקמת הפורום.
עיקר המאבק הוא בבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית שמשתוללת באזור בחסות הרשות הפלסטינית ובמימון האיחוד האירופי. לראשונה מאז הקמת הפורום, סיכום נתוני שנת 2016 מעיד כי הבנייה הבלתי-חוקית נבלמה ואף רשמה נסיגה קלה בעקבות פעולות אכיפה שמבצעת המדינה בדחיפה חזקה של הפורום.
פורום עוטף ירושלים הוקם ב-2011. את הקמתו יזמו תושבי כפר-אדומים, אלון, נופי-פרת ומצפה-יריחו, ואליהם הצטרפה המועצה האזורית מטה בנימין ועמותת 'רגבים' שמובילה פעילות דומה בכל יהודה ושומרון כבר עשר שנים. הפורום מורכב מנציגי היישובים, נציג המועצה ונציג של 'רגבים'. מי שלא הצטרפה לפעילות הפורום היא עיריית מעלה-אדומים.
הפעילות נעשית בכמה מישורים: פקח מטעם הפורום מסייר בשטח בקביעות, חברי הפורום יוזמים עתירות לבג"ץ, ונציגי הפורום משתתפים בקביעות בדיונים המתקיימים בוועדת המשנה לענייני יו"ש של ועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ מוטי יוגב.
כחלק מ'תוכנית פיאד' (על שמו של סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלסטיני עד 2013), ברשות הפלסטינית משקיעים מאמצים רבים להשתלט על השטח המדובר - שטח C הנתון בשליטה ישראלית מלאה - במטרה ליצור רצף טריטוריאלי פלסטיני בין שכם ורמאללה לבית-לחם וחברון. מאמצי ההשתלטות נעשים הן על ידי האוכלוסייה הבדואית שנמצאת בשטח הפתוח שבין מזרח ירושלים וגוש אדומים, והן באמצעות ניסיונות בלתי-פוסקים ליישב במקום פלסטינים מאזורים אחרים ביו"ש.
לנוכח הקריאה שמושמעת לאחרונה לספח את מעלה-אדומים ולהחיל עליה את החוק הישראלי, מסבירים אנשי הפורום כי אי-החלת הריבונות הישראלית באזור פירושה הקמת המדינה הפלסטינית בפועל. "מדינת ישראל חייבת להחליט מה היא עושה עם המרחב הזה", אומר יניב אהרוני, תושב כפר-אדומים ופקח השטח של הפורום.
"אם השטח הזה הוא חלק ממדינת ישראל ויישאר כזה בכל הסכם עתידי אז לספח עכשיו, כי המצב הקיים לא יכול להימשך. כרגע המדינה פשוט מוותרת על השטח בלי הסכם, דה-פקטו. הנקודה הזו היא צומת מרכזי מאוד גם בחיבור של תל-אביב וירושלים ממערב עם ים המלח במזרח, וגם ברצף של ההתיישבות היהודית בהר. מדובר בעורק חיים משמעותי ביותר, שאם נאבד את האחיזה בו נביא בפועל להקמת מדינה פלסטינית. המאבק על הרצף הטריטוריאלי של המדינה הפלסטינית יוכרע כאן".
הדרך העיקרית להיאבק בהתפשטות הבנייה הבלתי- חוקית היא ביצוע מעקב יומיומי אחר הנעשה בשטח. לשם כך מסייר אהרוני בשטח בכל יום ובכל שעה, גם בסופי שבוע, בשבתות ובחגים. המטרה - לא לאפשר הקמה של מבנים נוספים. "הם יודעים בדיוק מתי הפקחים של המנהל האזרחי בחופשה, ומנצלים את זה", אומר אהרוני. "כל הזמן מנסים לבצע מחטפים. בלילות, בשבתות וחגים, אפילו ביום כיפור.
"בשנה שעברה זיהינו ביום כיפור משאיות נכנסות לשטח. ניסינו להגיע אליהן אבל הן נמלטו. אותנו זה מחייב להישאר עם היד על הדופק 24/7. זה ריטואל שחוזר על עצמו: בימים שבהם פקחי המנהל בחופש הם מכניסים לשטח משאיות עם פאנלים להקמת קרוונים. אם אנחנו מגלים את זה אנחנו מיד מזעיקים משטרה, בחלק מהמקרים מחרימים את הציוד ולפעמים המנהל פשוט הורס את המבנים".
בשלוש השנים האחרונות עורך אהרוני ספירה מדוקדקת של המבנים בשטח באמצעות תצלומי אוויר של כל אחד מהמאחזים. "בשנים עברו היה לנו קושי לקבל תצלומי אוויר מהמנהל האזרחי, אבל היום אנחנו כבר לא מסתמכים עליהם בעניין הזה. יש לנו רחפן משלנו, אני מעלה אותו לאוויר ויש לי תצלומים משלי". אהרוני מסביר כי אף שצילומי הרחפן איכותיים וברורים מהתצ"אות שקיבל בעבר מהמנהל, ניתוח התצלומים אורך שעות. "צריך לנתח כל דבר שרואים בתמונה, להבין אם זה מבנה מגורים או דיר, מלונה, צלייה או משהו שבאמת משמש למגורים".
מהנתונים שנאספו בפורום עולה כי בשנת 2003 היו במרחב 209 מבנים. התיעוד הבא מתייחס לשנת 2012, אז תועדו 418 מבנים - בדיוק פי שניים מהבדיקה הקודמת. בשנת 2014 תועדו 770 מבנים. ב-2015 הגיע המספר ל-831 מבנים, ובשנת 2016 נרשמה לראשונה ירידה במספר המבנים הבלתי-חוקיים בשטח - 822 מבנים, ירידה של חצי אחוז ביחס ל-2015. אבל לא רק הנתונים מעודדים. במערכת הביטחון מזהים כי בעקבות המאבק המוצלח שמנהל הפורום חלה ירידה בהזרמת הכספים ובהיקף הפעילות של האיחוד האירופי בגזרה, והפעילות הועברה לגזרות שכנות.
בתוך המאחזים מבקרים מדי יום נציגים מהאו"ם, מהאיחוד האירופי ומארגונים בינלאומיים אחרים. אותם נציגים לא מסתירים את בואם למאחזים הבדואיים-פלסטיניים; הם עושים זאת באור יום ובכלי רכב הנושאים את סמלי הארגון שהם מייצגים. אותם גופים מעבירים במודע סכומי עתק לקידום האחיזה הפלסטינית בשטחי C. האיחוד האירופי, למשל, העביר בשנים האחרונות מאות מיליוני אירו למטרה הזו.
מסמך מעקב של האיחוד האירופי מספטמבר 2014 מלמד כי עמדת האיחוד עברה ממצב של תמיכה כספית בלבד, למצב של מעורבות פעילה בהשתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C. במסמך נכתב: "יש לעודד את הרשות הפלסטינית להמשיך ולהרחיב באופן משמעותי את הפעלת הסיוע לאנשיה בשטח C, ולהמשיך בקנה אחד עם התחייבויותיה לעשות כן. האיחוד האירופי והרשות הפלסטינית מקדמים באופן אקטיבי תכנון שטח שאם יצליח, עתיד לסלול את הדרך לפיתוח ולהרחבת השליטה הפלסטינית על שטח C".
בתגובה למעורבות הבוטה של אותם ארגונים זרים החליטו בפורום עוטף ירושלים להגיב בסרטון משלהם, שכוון כולו נגד אדם אחד - שגריר האיחוד האירופי בישראל לאנס פאבורג-אנדרסן. הסרטון מציג את הבנייה הבלתי-חוקית באזור תוך הדגשת האיומים והסיכונים הנשקפים ממנה, ובסיומו מוצגת דמותו של השגריר כשזמם על פיו, והכיתוב "חייבים לרסן את אנדרסן".
הסרטון עורר סערה בזירה הפוליטית בארץ, ונשיא המדינה גינה את הסרטון והתנצל בפני השגריר. גם באיחוד האירופי הגיבו בהודעה ובה נאמר: "סרט הווידאו שפורסם על ידי קבוצה של מתנחלים ותקף את שגריר האיחוד האירופי הוא מזעזע. למרות חילוקי הדעות, לעולם אין להצדיק איומים אישיים והוצאת דיבה".
התבוננות במפה על תא השטח המדובר עלולה להטעות, אך תצפית שערכנו מאחת הגבעות הסמוכות לכפר-אדומים ממחישה עד כמה הערים הפלסטיניות קרובות זו לזו. מצפון נמצאות רמאללה ובית-אל ומדרום אפשר לראות בבירור את פאתי העיר בית-לחם, ומרחק הנסיעה קצר ביותר. ההתיישבות היהודית באזור החלה באמצע שנות השבעים. ותיקי ההתיישבות מספרים כי באותה תקופה היו הבדואים נוודים, פשוטו כמשמעו: בחורף היו יורדים עם עדריהם מזרחה לאזור ים המלח - החם והיבש יותר מההרים - ונוטים שם את אוהליהם, ובימות הקיץ נעים בחזרה מערבה לכיוון ההר.
משה אייל, נציג היישוב מצפה-יריחו בפורום, מספר כי כשעבר לגור ביישוב בשנת 1983 היו באזור מבנים בודדים. "העובדה שבשנים האחרונות חלה התעצמות בלתי-מוסברת של בנייה בלתי-חוקית, שהאכיפה כלפיה מתבצעת במשורה אל מול אכיפה דווקנית כלפי יהודים, יוצרת תחושת עלבון ודאגה עמוקה. הבנייה הפלסטינית במרחב היא איום ביטחוני על עורקי התחבורה באזור, פולשת לתחומי הקו הכחול של היישובים ומסכנת את האפשרות שלנו להרחיבם בעתיד".
באזור גוש אדומים בלבד ישנם כ-24 מאחזים לא חוקיים שבהם חיים כ-7,000 בדואים פלסטינים. עד לפני עשור התגוררה האוכלוסייה הבדואית בעיקר באוהלים ובמבני ארעי. בשנים האחרונות נבנות יותר ויותר 'קרווילות' בסיוע מדינות האיחוד האירופי, תוך פגיעה בריבונות הישראלית באזור. לכל מבנה חדש שקם מוצמדת מדבקה עם סמל האיחוד האירופי, ועל חלק מהמבנים מונף דגל עם אותו סמל.
מדובר בבנייה בלתי-חוקית שנעשית בניגוד לכל חוקי התכנון והבנייה, כך שברוב מוחלט של המקרים גם אין אפשרות להסדיר את אותם מאחזים. חלק מהמאחזים בנויים על אדמות מדינה, ואחרים נמצאים בתוך תחום תוכנית המתאר של היישובים הישראליים באזור. כמה וכמה מבנים הוקמו במרחק של מטרים אחדים מכביש מס' 1 או מתחת לקווי מתח גבוה.
אהרוני: "הקירבה של הבתים לכביש היא לא רק עבירה על חוקי התכנון, אלא גם סכנה ביטחונית לנוסעים בכביש. לא אחת התושבים יוצאים וזורקים אבנים על רכבים שנוסעים בכביש. אם לא נעצור את זה היום, מחר המדינה תצטרך לשים כאן מצלמות כמו שעשתה בכביש 443". כ-250 מצלמות הוצבו בחודשים האחרונים בקטעים מכביש 443, בעקבות האירועים הביטחוניים היומיומיים שם.
לרוב המאחזים הוצאו צווי הריסה, אך אלה כמעט אינם נאכפים או שהם נתקעים בבג"ץ. הפתרון שמקדמת המדינה הוא "תוכנית קיבוע" בעבור הבדואים, דהיינו הקמת יישובים המיועדים רק להם על אדמות מדינה - אחד באזור אבו-דיס ואחד סמוך ליריחו. אבל גם מעבר הבדואים ליישובים החדשים - שהוכשרו בידי המדינה בעלות של עשרות מיליוני שקלים - לא קורה. "הבדואים הם רק כלי משחק בידי הרשות הפלסטינית, היא מאיימת עליהם שאם יעברו היא תתנכל להם", אומר אהרוני.
באחד המאחזים אנחנו פוגשים את אחמד. הוא נשוי לשתי נשים שמתגוררות בשני מאחזים סמוכים, וחולק את חייו בין שני המתחמים. מאישה אחת יש לו חמישה ילדים, ומהשנייה ארבעה. לדבריו הוא מתגורר באזור כבר ארבעים שנה. באוהל הסמוך מתגורר אביו של אחמד, באסם, שנולד באזור באר-שבע. ילדיו לא יודעים את גילו המדויק אך מעריכים אותו כתשעים. אחמד מזמין אותנו להיכנס לקרווילה של משפחתו. המבנה, ששטחו כ-30 מ"ר, מורכב מחלל אחד גדול ללא חלוקה או מחיצות פנימיות, ונעדר ריצוף לחלוטין.
על האדמה פרוסים שטיחים, בפינת המבנה ערימת מזרנים, ובפינה אחרת נקודת חשמל שמעניקה מתח לטלוויזיה ישנה ולמטעני הטלפונים הניידים. "באו ודיברו איתנו, אמרו לנו שצריך לעבור", הוא אומר. "אנחנו מוכנים לעבור אבל רק אם יהיה שם שטח שיספיק לכולנו, כי אנחנו הבדואים יש לנו את צורת החיים שלנו. צריך מקום למשפחה שכולם יגורו ביחד. צריך מקום לכבשים ולעזים. אם יהיה מספיק מקום להכול אז אין בעיה".
מי שמונה מטעם המדינה לקדם את העתקת הבדואים הוא ראש המנהל האזרחי לשעבר תא"ל במיל' דב (פופי) צדקה, הידוע בעמדותיו השמאליות. בפורום עוטף ירושלים גילו כי צדקה מייעץ ל'קרן לשיתוף פעולה כלכלי', הממומנת בידי מדינות באירופה והאיחוד האירופי, ומתנגדת בכל תוקף לתוכנית להעתקת הבדואים. את העובדה הזו חשף העיתונאי קלמן ליבסקינד ב'מעריב' לפני כשלושה חודשים. לפני כמה ימים נחשף בעיתון 'הארץ' כי בלחץ של פורום עוטף ירושלים ועמותת 'רגבים' סיימה המדינה את העסקתו של תא"ל במיל' צדקה.
ניסיונות ההשתלטות אינם נעשים רק בדרך של בנייה, אלא גם באמצעות מרעה וחקלאות. הרועים הבדואים מגיעים עם עדריהם עד לגדרות היישובים הישראליים של גוש אדומים, ואינם חוששים להתקרב גם למחנות צבאיים שנמצאים באזור. הבדואים מנסים לקבוע עובדות בשטח גם על ידי שתילה של מטעים נרחבים. לפני כמה חודשים איתר הפורום שטח של 600 דונם שהוכשר לקראת שתילה. "זה שטח עצום שבכולו כבר היו חפורים בורות עבור העצים. ברגע האחרון עצרנו את זה", אומר אהרוני.
נציג המועצה האזורית בנימין בפורום הוא עוזר ראש המועצה רוני שניר. "בלימת הבנייה הבלתי-חוקית על אדמות מדינה היא הישג אדיר של הפורום", הוא אומר. "זו הצלחה שהושגה תוך שיתוף פעולה מצוין שלנו עם המנהל האזרחי.
"אנחנו לא באים להחליף את המנהל האזרחי, אנחנו משתדלים לעזור כי יש לנו היכולת והידע. המטרה הבאה היא להשלים את תוכנית הקיבוע של האוכלוסייה הבדואית-פלסטינית באזורים שיועדו לה, והשבת השטח לריבונות המדינה". שניר מציע למועצות אחרות ביו"ש להעתיק את המודל המוצלח: "יש כאן הצלחה מוכחת, ולהתיישבות יש אינטרס להקים צוותים ולפעול בדרך דומה בכל יהודה ושומרון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם