ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אלקין: להחיל את חוקי הסביבה הישראליים על יו"ש

נציג השר לאיכות הסביבה הכריז על כוונתו בכנס טעון באוניברסיטת ת"א עם נציגי עשרות ארגונים. בעוד דובר אחד האשים את "מפעל ההתנחלויות" במשבר הסביבתי ביו"ש, אחר האשים את הפלסטינים בהרס אתרים ארכיאולוגיים "כמו דאעש". הפלסטינים סירבו להשתתף

כנס ראשון מסוגו שעוסק במשבר הסביבתי הנרחב ביהודה ושומרון נערך היום (ה') בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. מאות משתתפים, פעילי סביבה לצד אנשי מנהל אזרחי, ארגוני סביבה וממשל, השתתפו בכנס והעלו לסדר היום נושאים בוערים ומשמעותיים שלא זכו במשך שנים להתייחסות, כמו ביוב שמוזרם לנחלי הסביבה, השלכת פסולת ברחבי יו"ש, בעיות מים ועוד.

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שייצג בכנס את השר זאב אלקין מהליכוד, היושב שבעה על אמו, הצהיר כי בכוונתו של אלקין להחיל לראשונה בהיסטוריה את חוקי הסביבה הישראליים גם ביהודה ושומרון, הנתונות תחת שליטה צבאית.
 
"המלחמה הזו מורכבת הרבה יותר ממה שניתן לשער. הסביבה ומשאבי הטבע שנפגעים ביו"ש לא יודעים גבולות מדיניים, והתחלנו לאחרונה להפעיל חדר מבצעים לטיפול במפגעים עם אנשי המנהל האזרחי, תוך קביעה מיידית של מתווה לפעולה רגולטיבית, אכיפה ותמרוץ", אמר דנציגר.

לדבריו, מספר רב של מחוזות חולשים על שטחי יהודה ושומרון, דבר המשפיע על המענה שניתן למפגעי הסביבה. "בשנה הקרובה נגביר את הנוכחות הייעודית שלנו בשטחי יהודה ושומרון, כדי שנוכל לתת מענה הדוק וטוב כמו שאנחנו נותנים לשאר תושבי מדינת ישראל. אנו מקיימים דיונים בשבועות האחרונים בשאלה מי יוביל את זה – המנהל האזרחי או אנחנו", ציין דנציגר.

את הכנס יזמו ירון רוזנטל מבית ספר שדה כפר עציון, אריאל פילבר, מנהל בית ספר שדה עפרה והחברה להגנת הטבע. במהלך הכנס הציגו המשתתפים - ובהם אנשי החברה להגנת הטבע, הארגונים "ירוק עכשיו", "רגבים" ו-"אקופיס מזרח תיכון" - שורה ארוכה של עוולות סביבתיות ומפגעים שמהווים פגיעה חוצת גבולות ביהודים ובערבים כאחד.
 
החיסרון הגדול ביותר בכנס החשוב הורגש מאוד בהיעדרם של נציגים פלסטינים, שסירבו לשתף פעולה עם כנס שבו לוקחים חלק מתנחלים.

גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון "אקופיס מזרח תיכון", שלו סניפים ברשות הפלסטינית ובירדן, עורר זעם בקרב משתתפי הכנס כשטען כי פעילות אנשי הסביבה ביו"ש צבועה.

"האוקסימורון של כנס הסביבה הזה הוא מפעל ההתנחלויות, הדוגל בתפיסת עוד ועוד אדמות במטרה למנוע הקמה של מדינה פלסטינית ולקבוע עובדות בשטח. הוא זה שגורם נזק בלתי הפיך לסביבה והרס של שטחים פתוחים" אמר, והבהיר כי גם הפלסטינים וגם הישראלים אשמים במציאות הסביבתית המורכבת ביו"ש. הוא טען עוד כי יש צורך אקוטי בשיתוף פעולה, ולו לפחות בדרגים הנמוכים - התושבים.

גם דנציגר ציין כי בשנה הבאה חייבים לעשות הכל כדי לשתף בכנס גורמים פלסטיניים שהדאגה לסביבה חשובה להם: "זה כמו ללכת לטיפול זוגי במעמד צד אחד בזוגיות. נהיה חייבים למצוא דרך להביא אותם ולשתף אותם בעשייה".
 
איצ'ה מאיר, יו"ר "איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון", הציג מציאות סביבתית עגומה תחת הכותרת "תמונת מצב - סביבה ללא רחמים". לדבריו, ביוב פלסטיני זורם באין מפריע לאורך כביש השומרון בגב ההר, פלסטינים מכשירים אתרי גרוטאות לרכבים הרוסים מתוך ציפייה לעליית מחיר הברזל וכאמצעי לתפיסה והשתלטות על שטחים, ותחנות דלק בבעלות פלסטינים מזהמות קרקעות ללא פיקוח כלשהו.

פרופסור חיים גבירצמן, מומחה מים בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, אמר כי הפלסטינים לא מתחברים לביוב ומנסים להגיע לפתרונות למפגעי סביבה ומים כאמצעי נוסף להפעלת טרור על ישראל - ובמנהל האזרחי משתפים איתם פעולה. "מה שעשתה ישראל לפלסטינים בחיבור מים לכפרים שלהם לא נעשה תחת שום שלטון אחר בעולם, בטח לא במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אפילו נלסון מנדלה לא דאג לכך", הוסיף גבירצמן.

לאור מעשי ביזה והרס אתרים ארכיאולוגיים ישראליים קדומים ביהודה ושומרון, הוקם לאחרונה ארגון "שומרים על הנצח", ששם לו למטרה לחשוף את אוזלת ידו של המנהל האזרחי בכל הקשור לשמירה על ערכי מורשת יהודיים.
 

ישי חמו, דובר הארגון שהשתתף באחד מהפאנלים, אמר כי "אנחנו מזהים ניסיון מכוון למחוק את ההיסטוריה של התרבות הישראלית הקדומה ביו"ש. זו מחיקה עקבית ונרחבת של פיסות היסטוריה מקומיות, כמו שעושים אנשי דאעש בתדמור בסוריה. לרשות העתיקות יש שישה מפקחים שחולשים על כל מדינת ישראל, בעוד במנהל יש קצין ארכיאולוגיה אחד שאחראי על כל יו"ש - וגם זה לאחר תקופה ארוכה שהתקן לא אויש".

חמו ציין כי באזור יו"ש מצויים כרבע מאתרי הארכיאולוגיה של ישראל - 10,000 אתרים קדמוניים. בשנה האחרונה נתפסו ארבע חוליות של גנבי עתיקות, ובפועל עובדות עשרות חוליות נוספות באין מפריע ובהיעדר הרתעה.

עיקר חיצי הביקורת הופנו כלפי קצין איכות הסביבה, בני אלבז, שביקש להציג בפני המשתתפים את העשייה הנרחבת שנעשית במנהל בשנתיים האחרונות, כשהחליט להתגייס לטיפול במשבר. "המנהל האזרחי עושה עבודת קודש בכל התחומים ביהודה ושומרון, במערכת מורכבת ביותר מול כל האוכלוסיות באזור, כדי ליצור מינוף של טיפול במפגעים".

אלבז הציג השקעות של מיליונים במכוני טיהור שפכים ואיסוף פסולת, פיקוח ואכיפת פסולת מיובאת מישראל לשטחי איו"ש ועוד. "אני רואה את הצדק הסביבתי בטיפול בכל האוכלוסיות באזור, ואני רואה את כל התושבים ביהודה ושומרון באותו פן - ישראלים ופלסטינים כאחד", אמר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg