ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

תליון נמצא בסוביבור: מי את קרולינה כהן?

בחפירות ארכיאולוגיות שהתקיימו באתר בו שכן מחנה ההשמדה סוביבור, התגלו ממצאים חדשים על שיטת ההשמדה במחנה – אותו ניסו הנאצים להעלים ולכסות. בין הממצאים: תליון של קרולינה כהן, ככל הנראה נערה מפרנקפורט

בחפירה ארכיאולוגית שמבצע הארכיאולוג יורם חיימי במחנה ההשמדה סוביבור בפולין, זוהו שרידי צריף גזיזת שיער ובו סיכות ותכשיטי נשים. בין השאר, נחשף תליון ועליו תאריך לידה ששם בעליו עשוי להיות קרולינה כהן ז"ל, נערה מפרנקפורט. תליון כמעט זהה לזה, היחיד המוכר עד כה, היה שייך לאנה פרנק – הנערה היהודייה שהתחבאה באמסטרדם עד שנמצאה על ידי הנאצים ונשלחה עם משפחתה למחנות ההשמדה.

התגלית בסוביבור (צילום: רשות העתיקות)
 

התליון התגלה באוקטובר בחפירה ארכיאולוגית חדשה במחנה שביצע הארכיאולוג יורם חיימי, שותפו הפולני וויצ'ך מזורק והארכיאולוג איבר סכוטה מהולנד. החפירה היא בליווי של המכון הבינלאומי לחקר השואה של "יד ושם" ובמימון ועדת ההיגוי להקמת אתר ההנצחה בסוביבור.

בשרידי צריף גזיזת השיער, בו "הפקידו" נשים יהודיות שנשלחו למחנה את תכשיטיהן תמורת ההבטחה כי יוחזר להן אחרי ה"מקלחת" בתאי הגזים, נמצאו מתחת ללוחות הרצפה תכשיטים שונים שחלקם נשתמרו עד היום. בין התכשיטים:תליון משולש עליו נכתב "מזל טוב" בעברית, עם התאריך 3.7.1929 ושם העיר פרנקפורט.
  
מחנה סוביבור הוקם במרץ 1942, ונסגר בסופו של דבר באוקטובר 1943 לאחר המרד היהודי לאחר שבין 160,000-300,000 גברים, נשים וילדים נרצחו מאחורי שעריו. תאי הגזים במחנה ההשמדה בסוביבור נחשפו רק בשנים האחרונות, במבצע ארכיאולוגי שאותו הוביל הארכיאולוג הישראלי יורם חיימי, שחפר במקום ביחד עם שותפו הפולני וויטק מזורק. בחפירות נחשפו תאי הגזים שבהם נרצחו כרבע מליון יהודים. התגלית מוגדרת כאחת החשובות ביותר בתחום חקר השואה.

העדויות המעטות, המפות המאולתרות והממצאים בשטח אִפשרו לשפוך אור על שיטת העבודה של מכונת ההשמדה הנאצית שפעלה בסוביבור. בכניסה למחנה, כך למדו החוקרים, עמד רציף הרכבת, שקלט את רבבות היהודים שהובלו לשם מרחבי אירופה. תהליך ההשמדה הקצר להחריד - שעה עד שעתיים לכל היותר - החל בבנייני מחנה מספר 2, שם הוכרחו היהודים להתפשט וחפצי הערך שלהם נאספו.

 
לאחר מכן הם הוצעדו בהימלפרשטרסה, "הרחוב אל השמיים" - שביל ברוחב חמישה מטרים המוביל למחנה מספר 3, אזור ההשמדה. בתחילת הדרך הזו עמדה הקופה, ה‘קאסה‘, שבה הפקידו הקורבנות חפצים יקרי ערך, בתמורה להבטחה שיקבלו אותם בחזרה לאחר המקלחת. במחנה 3 פעלו שמונה תאי גזים, שעשן ממנועי טנקים הוזרם אליהם בצינורות.
המוני בני אדם נדחסו אל התאים, ובתוך דקות נחנקו למוות מהעשן הרעיל. כמה מטרים משם בערו כמעט במשך כל שעות היממה מדורות ענק, שכילו את הגופות ופינו את המקום למשלוח היהודים הבא. 

החפירות הארכיאולוגית במחנה המוות סוביבור החלו בשנת 2007. באתר לא נותרו כמעט ממצאים, מלבד מגדל שמירה בודד ו"הר האפר" שנמצא במקום. הסיבה להיעדרם של ראיות על הנעשה במקום, היא שהנאצים סגרו את פעילות המחנה והשמידו כל ראיה לרצח העם שהתרחש בו, לאחר המרד שביצעו האסירים במחנה בשנת 1943.
 
במהלך הפרויקט לחשיפת המחנה, נמצאו אלפי פריטים אישיים שהיו שייכים לתושבי המחנה: טבעות, תליונים, עגילים, תכשיטים, בקבוקי בושם, בקבוקי תרופות, כלי אוכל ועוד. בנוסף, התגלתה גם באר המים ששימשה את האסירים במחנה מספר 1 בו התרחש המרד. בבאר נמצאו חפצים אישיים רבים של יהודים כיוון שבעת חיסול המחנה הגרמנים מילאו אותה פסולת מהמחנה.

בנוסף, בחפירות נתגלה כי שודדים חפרו בקברי אחים במחנה בחיפוש אחר אוצרות. עובדי המוזיאון במחנה ההשמדה סוביבור גילו שהקברים במקום הושחתו, ככל הנראה בידי שודדים שחיפשו זהב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg