ראשי » חדשות » בארץ

יוצאי אתיופיה חולים בסוכרת פי 3 מיתר הישראלים

ועדת העלייה והקליטה קיימה דיון בנושא השתלבות בני העדה האתיופית בארץ וקידום תכנית שיקום בריאותית עבורה, ודנה גם בקשיי ההשתלבות של בני העדה בלימודים גבוהים, במשטרה ובשירות המדינה. ח"כ נגוסה: "נתניהו עצמו מעורב בתכנית"

יוצאי אתיופיה חולים בסוכרת פי שלושה משאר הישראלים - כך נחשף היום (ג') בוועדת העלייה והקליטה, שדנה ביישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה.
 
פקדו גמדו, חבר ועד עמותת "עין הבריאות", טען כי יוצאי אתיופיה חולים יותר מאזרחים אחר ובמחלות רבות יותר - אלא שמשרד הבריאות לא מוצא לנכון להקדיש לעניין מחשבה ותכנית שיקום סדורה. כיום 17% מכלל האזרחים יוצאי אתיופיה חולים במחלת הסוכרת. "ללא הסברה", אמר גמדו, "רבים מהאתיופים מגיעים לסיבוכים כתוצאה מהמחלה".

לדברי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, החשיפה לעולם המערבי מקלקלת רבים מההרגלים הנכונים של בני העדה. אפק הבטיח כי תמיכה לקופות חולים עם ריכוז גבוה ליוצאי אתיופיה, תיבחן. בנוסף הוא הציג את הצורך בהגדלת מספר המגשרים במערכת ואמר כי ביקש עבורם תקנים כעובדים רשמיים של המשרד.
 
יו"ר הועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי זוהי הפעם הראשונה שראש ממשלה בישראל מעורב בתכנית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה. "נתניהו פועל תוך מעורבות נציגי הקהילה בהכנת התכנית", אמר. "לכל התכניות יש כתובת אחת - משרד ראש הממשלה - שאחראי על יישום ההחלטות".

אהוד פראוור, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר כי שלב התכנון אמנם הושלם אך "אחריות הביצוע מוטלת על המשרדים". עירית בירן, סגנית מנהל המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, הציגה את התכניות לתגבור לימודים וביניהן את התוכנית לאיתור וטיפוח תלמידים מצטיינים ומחוננים מקרב העדה, כאשר היקף הביצוע המתוכנן ליוצאי אתיופיה הוא 600 תלמידים. בתגובה טען ח"כ עומר בר-לב (המחנה הציוני) כי איתור מצטיינים לא יפתור את הבעיה לצמצום הפערים.
 
שרה זילברשטרום, מנהלת אגף התמחות במשרד, הדגישה בעניין הכשרת עובדי הוראה וקליטה במערכת, כי בעוד שהיעד היה שילוב 300 מורים בני הקהילה - שולבו 121 מורים מעבר ליעד. לדברי גילי דנה, מפקחת במינהל החברה ונוער במשרד, 3,800 ילדים בני העדה בכיתות א'-ד' צפויים להשתלב בחוגים החל מיוני 2017 בשיתוף חברת המתנ"סים.

יאיר דורנפלד, ראש חטיבת התכנון במשרד לביטחון פנים,  הדגיש את הכוונה להציב מתורגמנים בחקירות של נוער, ולבצע הכשרות לגיוס וקידום בני העדה במשטרה. על פיו, ניתן להבחין בעליית אחוזי הגיוס ומספר הקצינים מבני העדה, וכן ירידה במספר תיקי המשטרה שנפתחים לבני הקהילה. "48% מתוך האוכלוסייה הכללית בעלי אמון במשטרת ישראל, לעומת רק 25% מבני הקהילה האתיופית".

בלאל מוסא, ממונה תכנון בנציבות שירות המדינה, טען כי בשילוב אקדמאים בשירות המדינה, היעד היה קליטת 80 סטודנטים, כשבמהלך שנת 2016 נקלטו 56 אקדמאים ו-24 סטודנטים. במהלך 2016 ייעדו משרות לבני העדה האתיופית – 76 משרות בדרגים השונים בשירות המדינה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg