דיון מכריע אצל היועמ"ש בעניין "צו שימוש מפריע"
מנדלבליט ייאלץ לקבוע מה יעלה בגורלו של "צו שימוש מפריע", במסגרתו תובעים פלסטינאים את הוצאתם של יהודים משטחים חקלאיים. בדו"ח השופט המנוח אדמונד לוי נכתב: "צו זה הנו דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יקיים היום (ד') דיון מיוחד בנושא "צו שימוש מפריע", אשר מוצא במקרים של סכסוכי קרקעות בין יהודים לפלסטינאים. הצו, אשר עד היום הוצא נגד יהודים בלבד, קובע כי השימוש שעושה החקלאי (היהודי) בקרקע מפריע לסדר הציבורי, ומורה על כן למנהל האזרחי לעקור את גידוליו החקלאיים.
בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה בעניין צו שימוש מפריע, שהוגשה על ידי החקלאי חן בן אליהו וחברת "משק אחיה", אשר נגד מטעיהם הוצא במנהל צו שימוש מפריע. בעקבות ערר שהגיש בן אליהו החליטה ועדת הערר במנהל לבטל את הצו שהוצא נגדו - אלא שראש המנהל האזרחי בחר שלא לאמץ את החלטת ועדת הערר, שלא מחייבת אותו.
משפטנים רבים מתחו ביקורת על השימוש שעושה המנהל האזרחי בצו והביעו את דעתם כי במקרים של סכסוכי בעלות במקרקעין, יש לאפשר לצדדים למצות את הליך בירור הבעלות בבית משפט. לדידם אין זה מקומה של המדינה לנקוט צד בסכסוך. בדו"ח שחיבר אדמונד לוי בנושא, כתב שופט בית המשפט העליון לשעבר כי "צו זה הנו דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו". עוד נכתב בדו"ח כי "סכסוכי קרקעות הם מתחום המשפט הפרטי ואל להן לרשויות להתערב בהם".
בדו"ח לוי הוצע לבטל את הצו או לחלופין - להורות על שינוי המצב הנוכחי; כיום ניתן לערער על צו שימוש מפריע בפני ועדת ערר במנהל האזרחי, אך כאמור החלטת הוועדה אינה מחייבת ומהווה "המלצה" בלבד. דו"ח לוי הציע שוועדת הערר תהא בעלת סמכות לבטל את הצו וכן שעל החלטתה ניתן יהיה להשיג בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
בעקבות הביקורת שנמתחה על הצו בדו"ח לוי ועל ידי משפטנים אחרים, חיבר היועץ המשפטי למשרד הביטחון עו"ד אחז בן ארי חוות דעת הקובעת שורת קריטריונים למימוש הצו. בדיון שיתקיים בשבוע הבא יידרש היועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט להכריע בין עמדת משרד הביטחון, השואפת לצמצם את השימוש בצו, לבין העמדה המנוגדת שמציג המנהל.
ב"פורום המשפטי לישראל ציונית ודמוקרטית" העבירו למנדלבליט חוות דעת לפיה הצו אינו חוקי ועל כן יש להפסיק לאלתר את השימוש בו. חוות הדעת הוגשה על ידי מנכ״ל הפורום המשפטי נחי אייל ועורכי הדין איתי הכהן, אורי ימין, יחזקאל לוי, דורון ניר צבי ויוסי פוקס, ופירטה את הבעיות החוקתיות שיש בהפעלתו של הצו בסכסוכי קרקעות ביהודה, בדגש על היקף השימוש בו, הדרישות שהוא מציב, הליקויים במהותו והאפליה שהוא יוצר.
״השימוש בצו עומד בקיצוניות יוצאת דופן ביחס לחקיקה הכללית במדינת ישראל ונעשה באופן בלתי שוויוני, בעיקר כלפי סוג אחד של פולשים - תושבים יהודים״, לשון חוות הדעת.
המשפטנים תקפו את הנרטיב העומד בבסיס הצו בדבר היעדר גישה של פלשתינאים לערכאות משפטיות, שכן לדבריהם המציאות מוכיחה כי תביעות פלשתינאיות רבות נידונות בבתי המשפט השונים בירושלים: בשלום תביעות נזיקין ותאונות דרכים, במחוזי ענייני מקרקעין, ובבג"ץ עתירות נגד המדינה.
עורכי הדין מה"פורום המשפטי" טענו כי המצב בשטח עומד בניגוד לשם שניתן לצו - כי השימוש בקרקע לא "מפריע". לטענתם, "לא ברור כיצד עיבוד חקלאי של קרקע שאינה קרקע מדינה ואין לה דורש (וממילא אין בנמצא מתלונן) מעורר חשש להפרה של הסדר הציבורי".
דווקא משום שבאזור יו"ש ישנה השלכה משמעותית להחלטות בסכסוכי קרקעות, נדרשת מדיניות רגישה ושוויונית כלפי שתי האוכלוסיות, תוך מתן כלים משפטיים לבירור הטענות. "לפיכך אנו סבורים כי על מדינת ישראל להפסיק לאלתר את השימוש בצו אשר אינו עומד בקנה אחד עם עקרונות המשפט בישראל", דברי הפורום.
אקו"ם