ראשי » חדשות » בארץ

המימון הזר של הארגונים מאחורי המאבק באום אל חיראן

מכון המחקר NGO Monitor המנטר את פעילותן של עמותות וארגונים לא ממשלתיים, מפרסם היום כי הארגונים שהובילו את מאבק הבדואים בנגב קיבלו מימון של מיליוני שקלים מממשלות ומגופים באירופה. "גם למממנים באירופה יש אחריות לכך", אומרים בארגון

העימותים הבוקר בכפר הבדואי הלא מוכר אום אל חיראן, לא הפתיעו את מכון המחקר NGO Monitor, המנטר את הפעילות ואת המימון של ארגונים לא ממשלתיים (NGO) בישראל. "הפעילות של הארגונים הללו תורמת לאווירה שבה אין מקום לפשרה הוגנת, וחשוב לזכור שגם למממנים באירופה יש אחריות לכך", אומר פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor. "התוצאות הטרגיות של פעילותם נראות עכשיו בבירור".

לאור האירועים האלימים הבוקר בכפר אום אל חיראן, נמסר היום מ-NGO Monitor כי המכון תיעד כיצד ארגונים כמו "עדאלה", "רבנים לזכויות אדם" ו"פורום דו-קיום בנגב", מלבים את המתח בין האוכלוסייה הבדואית למדינת ישראל - במימון ממשלתי אירופי. כבר בשנת 2013, פרסם מכון המחקר דו"ח המתעד כיצד ארגונים פוליטיים מנצלים את סוגיית הבדואים בנגב, על מנת לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם.

מהומות באום אל חיראן


לפי נתוני NGO Monitor, ארגון "עדאלה" הוא הארגון המוביל את המאבק של תושבי אום אל חיראן, בעיקר באמצעות עתירות משפטיות. בין השנים 2014-2015, קיבל "עדאלה" קיבל 436,114 שקל מהאיחוד האירופי למען "קידום זכויות אדם בקרב ערבים בדואים בנגב". בבקשת המענק שפרסם "עדאלה" ל"הצלת הכפר אום אל חיראן", הוא מתייחס לבדואים בנגב כ"פלסטינים", מזהיר מפני "נכבה" נוספת וקורא למדינת ישראל "גזענית". לפי פרסומי הארגון, "אופן הפעולה יכלול עתירות, קמפיינים תקשורתיים, סיורים בנגב, קמפיינים ברשת, שלטים ופוסטרים וולובי באו"ם, באיחוד האירופי ובארה"ב".
 

מהמרכז המשפטי עדאלה, שייצג את תושבי אום אל חיראן בהליכים המשפטיים נגד הריסת הכפר, נמסר הבוקר כי "המערכת המשפטית הישראלית וממשלת ישראל הן האחראיות להרג בכפר עתיר/אום אלחיראן. פסק הדין של בית המשפט העליון, שמאפשר הריסת כפר שקיים כבר יותר מ-60 שנה על מנת להקים יישוב יהודי על חורבותיו, הינו אחד מפסקי הדין הגזעניים ביותר שהוציא בית המשפט העליון".

ארגון "רבנים לזכויות אדם" עורך קמפיין מתמשך נגד "הפשע" של פינוי הכפר אם אל-חיראן. הארגון דחה את פסיקת בג"ץ בעניין, וקרא לפעילים להגיע לכפר כדי להתנגד לפינויו והריסתו.

"פורום דו-קיום בנגב" קיבל בין השנים 2014-2016, 1.2 מיליון שקל ממשרד החוץ השוויצרי וקרן רוזה לוקסמבורג (גרמניה) לפרויקטים שונים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. הארגון מתייחס לישובים ישראלים חדשים המוקמים בנגב כ"התנחלויות יהודיות", קורא לממשלת ישראל "להפסיק את המדינות המפלה ואת הרחבה ההתנחלויות היהודיות בנגב ואת ריכוז התושבים הבדואים בעיירות", וטוען כי "ההריסה של עתיר ואום אל חיראן היא תוקפנית וגזענית".

הבוקר, היו באום אל חיראן מספר נציגים של ארגוני זכויות אדם, שראו את פיגוע הדריסה בצורה שונה מזו שראו כוחות הביטחון במקום, ואף הצהירו על כך בפני אמצעי התקשורת במקום. כך למשל מיכל הרמתי מארגון Free Jerusalem, שאמרה לכתבים כי "לא היו אבנים או שום דבר כזה, היו כל מיני אנשים שעמדו וניסו לדבר ולעצור את השוטרים. השוטרים התקדמו, ואז התחלנו לשמוע יריות. התקרבנו לאזור של היריות, היה המון יריות מכל הכיוונים. פתאום אנחנו רואים אוטו (רכב) שמתרחק כביכול מהאזור של היריות, מתרחק מהשוטרים ומתחיל לרדת למטה, יש המון המון יריות, אני מניחה שרוב היריות מכוונות לאוטו. פתאום האוטו מאבד שליטה, ומתחיל להתדרדר למטה במהירות אדירה, פוגע בשוטרים וממשיך להתדרדר עד שהוא נתקל במחסום, אז נשמעת צפירה ארוכה, כלומר - ברור לי שהנהג מת לגמרי".
 

 
בתשובה לשאלה של אחד הכתבים אם הרכב ניסה לפגוע בשוטרים עונה הרמתי: "האוטו (הרכב) התדרדר בלי שליטה ואז פגע בשוטרים. היו קודם את היריות, מן הסתם הבנאדם כבר מת בשלב הזה שהוא התדרדר. אתה רואה שאין לו שום שליטה. זה היה השלב שבו הוא פגע בשוטרים. השוטרים ירו בו לפני שהוא התדרדר. לא היה אבנים ולא היה כלום. זה לא נראה כמו פיגוע דריסה, זה נראה כמו שירו בו והוא התדרדר".

בארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, שאף הוא עוסק בכפרים הלא מוכרים של הבדואים בנגב, הוציאו הבוקר הודעה ארוכה בתגובה לאירועי אום אל חיראן, שבה לא מצוינת ולו במילה גינוי או התייחסות כלשהי לפיגוע הדריסה. בהודעת הארגון נאמר, בין השאר: "אנו עוקבים בדאגה ובחשש אחר הדיווחים והעדויות על העימות הקשה והחמור לפנות בוקר באום אל חיראן. אנו קוראים לחקירה ראויה ומיידית של האלימות המשטרתית הבוקר ושהרשויות בישראל לא יטייחו את תוצאותיה כפי שראינו שנעשה בעבר".
   
פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor: "הפעילות של הארגונים הללו תורמת לאווירה שבה אין מקום לפשרה הוגנת. חשוב לזכור שגם למממנים באירופה יש אחריות לכך. במשך שנים, ארגונים אלו התעלמו מהמורכבות בסוגיה זו ותרמו באופן משמעותי לדה-מוניזציה ודה-לגיטימציה. על ארגונים הטוענים לקדם את שלטון החוק וזכויות אדם מוטלת החובה לשקול את אמירותיהם ולנהוג באחריות. התוצאות הטרגיות של פעילותם נראות עכשיו בבירור".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg