ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אום חיראן: עוד גפרור שיוביל לפיצוץ בין יהודים לערבים

פינוי היישוב הבדואי הוא עוד נדבך במתח האלים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית, שמצטרף להתבטאויות ולמעשים של חה"כ מהרשימה המשותפת. יש לקוות שהצדדים המתונים ינצחו

רק הגפרור הזה היה חסר כדי להצית שוב תבערה ענקית ולגרום לפיצוץ נוסף בין האוכלוסייה היהודית והערבית במדינה, שמתחיל להזכיר את אירועי אוקטובר 2000. המתח האלים היה כבר בשיאו הלילה בכפר אום אל-חיראן. הריסת בתים בכל מקום ובכל זמן מעוררת זעם עצום שמתפרץ לאלימות, ולא משנה אם הדבר נעשה בעצמונה, בעמונה או בקלנסוואה. התחושה של אדם שרואה את ביתו נהרס, גם אם יש לו סידור חלופי, היא תמיד נוראית ומעוררת נקמה. חוסר הכבוד וחוסר האונים מצטברים לכעס שלא תמיד ניתן לשליטה.

תיעוד מהאוויר של הפיגוע באום אל חיראן (צילום: דוברות המשטרה)


באום אל חיראן נוסף גם אירוע הדריסה. עשר פעמים ראיתי את סרטון הרכב שמתקרב לעבר השוטרים, וקשה לי להחליט, כמו לכל אחד אחר, האם הנהג, יעקב מוסא אבו-אל קיוואן, דרס ואחר כך נורה, או שנורה ואחר כך דרס. צריכה לקום כאן וועדת חקירה שתבדוק ותגיע למסקנה נחרצת באשר למותו הטראגי של רס"ב ארז (עמדי) לוי. ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו נראית לכן נמהרת מדי. נתניהו קבע כי "ארז היה שוטר מצטיין, בנו של שוטר, והוא נרצח הבוקר בפיגוע דריסה. זהו פיגוע הדריסה השני במשך ימים ספורים. אנחנו נלחמים בתופעה הרצחנית הזאת שמכה גם בישראל וגם בעולם".
  
הערבים יוצאים היום לשביתה כללית בעקבות האירועים, ועוד שלושה ימי אבל על מותו של אבו אל-קיוואן. המגזר הבדואי שפעם נחשב למתון וידידותי מוביל היום את המחאה. חלפו כנראה הימים שבהם הדרוזים והבדואים התחרו על מספר המתגייסים לצה"ל. אין יותר גדוד בדואי, אבל יש אוכלוסייה הולכת וגדלה של בדואים בדרום שהולכת ומתנתקת מהמדינה, וכל ניסיונות ההסדרה והיישוב בקרקע לא צלחו ולא יצלחו ורק יוצרים עימותים נוספים. אתמול נרשמה עוד נקודת שפל ביחסים, ולא משנה מי כאן האשם.

הערבים בישראל מרגישים היום כי הרס הבתים בקלנסוואה ובאום אל-חיראן הוא סוג של פיצוי שמשלם נתניהו לימין על הפינוי הצפוי של עמונה. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת לא יחמיצו כמובן את ההזדמנות להלהיט את הרוחות ולשפוך עוד דלק לאומני על המדורה. שמעתי את ח"כ זוהיר בהלול, איש המחנה הציוני, משווה את האירועים בכפר הבדואי אום אל-חיראן להירושימה ונגאסקי, לא פחות. התמונה של איימן עודה שנפצע בראשו לא מרגיעה את השטח, וגם ההתבטאויות של חברי הכנסת טיבי, זחאלקה וזועבי שקבעו כי הנרצח היה דווקא המורה מאום אל-חיראן, ולא השוטר מיבנה - רס"ב ארז (עמדי) לוי זכרונו לברכה.

וכל האירוע הזה משתלב לרעה בפרשת חבר הכנסת גאסל גטאס, שהבריח פלאפונים למחבלים בכלא. המעשה הגביר את האיבה והחשדנות בין הערבים והיהודים במדינה, זה ברור. עכשיו מגיע חוק ההדחה שנועד לסלק את גטאס מהכנסת. גם אם יש לחוק הצדקה, הוא דוחק את הרשימה המשותפת גם משורות האופוזיציה. ההפגנות שהתקיימו אתמול בתל אביב, חיפה, נצרת, וגם בואדי ערה לוו בקריאות קשות נגד אפליה וגזענות. יש גם ניסיונות לבנאם את הסכסוך ולפנות לגורמים אירופאים, אבל יש גם ניסיונות ממשלתיים להגיע לפשרות ולמנוע התלקחות נוספת. נקווה שהצדדים המתונים ינצחו, אבל הלילה זה לא נראה כך. 



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg