ראשי » חדשות » משפט ופלילים

איפה עובר הגבול בין הפלילי למוסרי בחקירות נתניהו?

טובות הנאה או מתנות, דיבורי סרק בין ראש ממשלה למו"ל או קשירת קשר לקבלת שוחד. השאלה שמרחפת בימים אלו בחדרו של היועמ"ש היא מתי עוברת פעולה שנויה במחלוקת של איש ציבור מהמישור האתי לפלילי, האם יימצא "אקדח מעשן" או שהכול יישאר נתון לפרשנות

עטים יכולים להיות תחביב יקר, במיוחד אם אתם שייכים לאלה שאוהבים עטי יוקרה. תשאלו את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. לא כולם מכירים את חיבתו לעטים, אבל במשך השנים צבר אולמרט עטים נובעים רבים משלל חברות ומותגים.
 
אוסף העטים המכובד והיוקרתי של ראש הממשלה לשעבר הוערך ביותר ממיליון דולר. הוא לא נעלם מעינם של אנשי עסקים, ובקרב הצמרת העסקית של אותם ימים היו שנהגו לשלוח לו עט במתנה. הדרך ללבו של אולמרט בשלל תפקידיו הבכירים - היה מי שאמר - רצופה ים של דיו. ב-2006 דיווח לראשונה אתר news1 על "פרשת העטים", בחשד שאולמרט פעל לקידום ענייניהם של אנשי עסקים ששלחו לו עטים יוקרתיים במתנה.

בעקבות החשיפה הורה היועמ"ש דאז מני מזוז על פתיחתה של בדיקה, שאינה חקירה, בנוגע לסיוע של אולמרט שהיה אז שר התמ"ס ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, לידידו אלכסנדר טסלר במנהל. זמן קצר לפני התערבותו של אולמרט הוא קיבל עט נובע שטסלר רכש ב-1,750 דולר. בתום הבדיקה שיגר עו"ד רז נזרי, עוזרו הפלילי דאז של מזוז, מכתב ולפיו "הממצאים שנאספו אינם מבססים חשד לביצוע עברה פלילית, ולפיכך יש לסגור את תיק הבדיקה".

מה שהביא לכך, על פי מכתבו של נזרי, היה בין השאר הגילוי שאמנם היו קשרי ידידות בין טסלר לאולמרט וכי הוא אכן התערב בעניינו של חברו, אולם הייתה זו התערבות מינורית. יחד עם זאת הדגיש כי "אכן, מוטב היה כי מר אולמרט היה נמנע מלטפל במישרין בענייניו של מר טסלר, וזאת נוכח היחסים האישיים ביניהם, אך עם זאת, נסיבות הפגישה ותוצאותיה אינן מקימות תשתית לחקירה פלילית".
 
עו"ד נזרי מפרשת העטים של אולמרט הוא אותו רז נזרי שחבר בצוות המצומצם שהקים היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במשרד המשפטים האמון על חקירות תיק 1000 (המתנות) ותיק 2000 (נוני מוזס). יחד עם השניים חברים בצוות פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, שהביא לעסקה עם שולה זקן בפרשת אולמרט, עו"ד נורית ליטמן, ראש פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) שהייתה גם התובעת בפרשת ח"כ בניזרי, ד"ר גיל לימון, עוזרו של היועמ"ש והאיש הקרוב ביותר אליו, ד"ר עו"ד חגי הרוש, עוזרו הפלילי של מנדלבליט, ועו"ד עדי מנחם.

צוות הבכירים שמר על מידור גבוה מאוד בפרשות נתניהו ועד התבטאותו הראשונה של היועמ"ש בפרשה השבוע, שמר על שתיקה. יש לא מעט דמיון בין פרשת העטים של אולמרט לתיק 1000 של נתניהו, השאלה היא אם הפעם יכריע הצוות שיש חשד מובהק לפלילים ויחליט על הגשת כתב אישום, או שכמו בפרשת העטים יסתפק בנזיפה.

בהודעה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נכתב כי החל מיולי בדקה המשטרה "שורה ארוכה של טענות לכך שראש הממשלה ביצע לכאורה עברות מתחום טוהר המידות". עוד נכתב כי חקירת המשטרה "העלתה כי חלקן של הטענות הופרכו ונמצא כי הן חסרות בסיס, וחלקן אינו בעל פוטנציאל ראייתי המצדיק פתיחה בחקירה פלילית".

זו אם כן, שאלת השאלות שמרחפת בחדרו של מנדלבליט וצוות בכירי משרד המשפטים: מתי עוברת פעולה שנויה במחלוקת של איש ציבור מן המישור האתי אל המישור הפלילי? בסיס התשובה לכך נעוץ בעיקר בפרשנות שייתן היועמ"ש לפעולותיו של ראש הממשלה, ואם יחליט להגיש כתב אישום, הרי שהדבר יהיה נתון לפרשנותו של בית המשפט.
 
וכשיש פרשנות, ישנם גם לחצים. על אלה אמר השבוע מנדלבליט בנאומו במכללת נתניה: "אנחנו סוגרים את החלונות ברח' צלאח א-דין, ומתמקדים במלאכת אכיפת החוק. קולות הרקע מבחוץ של אלו המבקשים להסיט אותנו מדרכנו, לא חודרים ולא משפיעים. אלה שיקולים זרים. אסור שהם ישפיעו. נדמה שכולם רוצים לתפוס טרמפ, ו'לעזור' לנו לנהל את החקירה - ואני אומר להם: תודה רבה, אנחנו מסתדרים מצוין". 

בתיק 1000 החשד הוא שראש הממשלה ורעייתו קיבלו מתנות אסורות בדמות סיגרים ובקבוקי שמפניה יקרים מהמיליארדר ארנון מילצ'ן. בנוסף, נבדק חשד שבנם יאיר קיבל מתנות יקרות מהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר כדי שראש הממשלה יקדם את האינטרסים שלו בישראל. בין היתר, לפי החשד, אִפשר פאקר ליאיר נתניהו לשהות בדירת הפאר שלו במלון רויאל ביץ' בתל-אביב.
 

בחלק מהפרסומים בתקשורת נטען ששווי המתנות שקיבלו בני הזוג נתניהו לאורך השנים ממילצ'ן נאמד במאות אלפי שקלים, אולם גורם במערכת אכיפת החוק אומר ל'מקור ראשון' כי מדובר בסכומים מופרכים. "העובדה שנמצאו חשבוניות על סכומים גדולים במשרדיו של מילצ'ן לא אומרת שמה שנרכש בה אכן נועד לזוג נתניהו. על החשבוניות לא כתוב 'עבור ביבי ושרה'. במציאות מדובר בסכומים של כמה אלפי שקלים".

חוקרי המשטרה חקרו בפרשה את ראש הממשלה וגבו עדות מרעייתו שרה ומבנו יאיר, שאינם אנשי ציבור ולכן מותר להם על פי החוק לקבל מתנות. ראש הממשלה ורעייתו סיפרו לחוקרים כי יש להם ולזוג מילצ'ן היכרות רבת-שנים והמתנות ניתנו במסגרת קשרי החברות בין המשפחות. יאיר סיפר בעדותו שהוא מצוי בקשרי חברות עם פאקר, וטען שאביו לא פעל בשום אופן כדי לקדם את האינטרסים של המיליארדר האוסטרלי בישראל.

בניגוד למקובל לחשוב, החוק מתיר לאיש ציבור לקבל מתנות. בשנת 2000 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין (כיום שופט בבית המשפט העליון), כי גם כאשר ניתנת מתנה מידיד קרוב, ואפילו אין בקבלתה עברה פלילית, מן הראוי לדווח עליה כדי "שלא יבוא יום ויהיה צורך להיחקר על כך" - אולם היא מותרת.

פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי, מסביר כי "החוק מתיר לקבל 'מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין'". כלומר, מתנות מחברים מותרות בתנאי שהן אכן מחברים, וכי שווי המתנה נחשב למקובל. בפרשת נתניהו השאלה היא האם שווי הסיגרים והשמפניות אכן נחשב מתנה נורמטיבית למעמדו של נותן המתנה ושל נתניהו עצמו.
 
עו"ד עפר ברטל, מומחה לעברות צווארון לבן אשר ייצג את שולה זקן בפרשת הולילנד, מסביר כי ממד החברות בין המיליונר לראש הממשלה הוא בעל משקל משמעותי מאוד. לדבריו, על מערכת אכיפת החוק להבין מתי וכיצד נוצרה החברות, מכיוון שאם נוצרה במסגרת תפקידו של נתניהו הרי שהיא עלולה להיות בעייתית. כמו כן יש לבדוק האם יחסי החברות כוללים נתינת מתנות הדדית.

על פי הדיווח שרה נתניהו העניקה גם היא מתנה למילצ'ן אולם יש למדוד את שווייה. נתניהו לא יצטרך להוכיח כי המתנות של אשתו שוות למתנותיו של מילצ'ן מכיוון שקיימים ביניהם הפרשי הון גדולים מאוד, אך יצטרך להוכיח עלות משמעותית.

מה אם כן יסבך פוליטיקאי באישום לשוחד ובאם יורשע גם למאסר של עשר שנים? "שוחד הוא סוג של טובת הנאה שניתן בייחוד לבעל תפקיד ציבורי ופוליטי, כדי שיפעיל את יכולתו וכוחו, יגייס את מעמדו לטובת מציע השוחד, ובתנאי שתינתן לו הטבה אישית כזאת או אחרת", מסביר עו"ד אסף דוק, מומחה לדין הפלילי.

"היסוד העובדתי בעברות השוחד מתמלא גם במצבים שבהם לקיחת השוחד או מתן השוחד לא הושלמו. כלומר, בין אם עברת השוחד השפיעה ובין אם לא - הדבר עדיין ייחשב כשוחד. היסוד הנפשי בעברות השוחד מתקיים כאשר מקבל השוחד מודע לעובדה כי לקיחתו היא בתמורה לפעולה הקשורה למילוי תפקידו. בדומה לכך, גם נותן השוחד אמור להיות מודע לעובדה כי מתן השוחד עומד בזיקה ישירה למילוי תפקידו של מקבל השוחד".

אלא שפסיקת בית המשפט החמירה אף יותר על החוק וקבעה כי גם טובות הנאה תמימות ייחשבו שוחד מכיוון שיש חשד ל"שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו". במשרדה של עו"ד ותנ"צ בדימוס זיוה אגמי-כהן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר, מסבירים כי "'שלח לחמך' הוא למעשה מתן טובות הנאה לעובד ציבור, גם אם אי אפשר לבסס קשר בין מתן טובת ההנאה ובין קבלת ערך כלשהו מעובד הציבור בתמורה. הרציונל מאחורי סוג זה של עברה הוא שנותן השוחד 'קונה' לאט לאט את עובד הציבור למטרות עתידיות שבהן דווקא כן ירצה לקבל ממנו תמורה".

כאמור, מידת החברות בין ראש הממשלה לבין נותני המתנות היא שתכריע את הכף. ב-2005 הורשע למשל עובד מדינה בכיר ברשות המסים על כך שהזמין קולגות לבר המצווה של בנו וכל אחד מהם העניק לו מתנה בשווי 500 שקלים. הוא הורשע מכיוון שהוכח שבינו לבין 80 המוזמנים הייתה "היכרות שטחית בלבד".
 
כך קרה גם עם העמדתו לדין של שר הביטחון לשעבר בנימין בן-אליעזר ז"ל על הלוואות שקיבל מאנשי העסקים אברהם נניקשווילי ורוי מוצפי. בן-אליעזר טען כי ההלוואה היא מתנה שניתנה במסגרת היותם חברים, אולם המדינה החליטה בכל זאת להעמידם לדין. 

במשך השבוע החולף הכניסה המשטרה את החקירה בפרשות 1000 ו-2000 להילוך גבוה וסחטה את דוושת הגז עד הסוף. המטרה: לסיים את החקירה כמה שיותר מהר ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט לידיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כדי שיכריע אם יש מקום להגיש כתב אישום, ואם כן - נגד מי.

מצעד הנחקרים במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד התארך השבוע. מול תקתוקי המצלמות נכנס ליאח"ה כמעט מדי יום מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס שעומד במרכז הפרשה ונחקר תחת אזהרה במשך שעות. בבוקר יום שלישי, בעוד מוזס נחקר בחדר אחד, עורך 'ישראל היום' עמוס רגב מסר עדות בחדר הסמוך. יום קודם לכן העיד עורך 'ידיעות אחרונות' רון ירון. בשתי מערכות העיתונים לא ידעו מראש שעורכיהם הראשיים זומנו למתן עדות. הכול נשמר בסוד.
 

גורם ששמע את הקלטות השיחות בין נתניהו ומוזס אמר ל'מקור ראשון': "על פניו יש כאן עברות של ניסיון לתת שוחד מצד מוזס וניסיון לקבל שוחד מצד נתניהו. לראש ממשלה יש השפעה גדולה על העברת חוקים וכשהוא מסכים לכאורה לעשות חוק נגד 'ישראל היום' זה ניסיון לקבל שוחד. אם יתברר במהלך החקירה שהוא עשה מהלכים להעברת החוק, זו כבר עברה של קבלת שוחד".

אלא שהמרחק בין האמת העובדתית לאמת המשפטית עודנו רב, לא רק מפני שטרם נחשפו כל ההקלטות ולכן קשה לאמוד את פליליותן, אלא שגם אם ההקלטות שנחשפו משקפות את המצוי בשאר שיחותיהם של נתניהו ומוזס, הרי שלטענת נתניהו היה זה תרגיל שטמן למוזס כדי להשיג ראיית סחיטה שאותה רצה לשמור ל'יום הדין'.

כלומר, מבחינתו הוא כלל לא התכוון להתערב בענייני 'ישראל היום' ולכן לא משנה תוכן העסקה, מכיוון שלטענתו כלל לא הייתה כוונה במעשיו. מצבו של נתניהו יהיה טוב יותר אם יש לו ראיה לכך שלא התכוון.

שאלה שעל פי ההערכות נשאל נתניהו בחקירה היא אם השיג ראיה לניסיון שוחד, מדוע לא פנה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה? הצעת השוחד לכאורה שעלולה להיוולד מן ההקלטות היא סיקור חיובי בעיתון (טובת הנאה) בתמורה להתערבות בחקיקה (חוק ישראל היום) המתאפשרת לנתניהו בהיותו עובד ציבור או הפעלת לחצים לשינוי התפוצה של 'ישראל היום'.

השאלה המכריעה היא האם מדובר בדיבורי סרק או שמא הדיבורים הפכו למעשים. פגישות בין פוליטיקאים למו"לים ולעורכים אינן דבר חריג. כל אחד רוצה שיסקרו אותו באופן חיובי. אם חוקרי המשטרה ימצאו "אקדח מעשן" שלפיו היו מעבר לדיבורים בין נתניהו למוזס גם מעשים, הם ימליצו ליועמ"ש להגיש כתב אישום. אם לא - התיק ייסגר.
 
קו ההגנה של נתניהו ומוזס זהה. שניהם טוענים בחקירות שלהם כי מדובר בשיחות בלבד וכי לא הייתה כל כוונה לממש את ההבטחות. בחקירתו טען נתניהו כי לא התכוון לקדם את חוק ישראל היום וכי אמר את הדברים רק כדי לרצות את מוזס וכדי למתן את הסיקור השלילי נגדו, ובעיקר נגד בני משפחתו.

עוד טען נתניהו כי לראיה הוא לא פעל לקידום החוק, והחוק לא הובא שוב להצבעה לאחר פירוק הממשלה. מוזס אמר לחוקרים כי לא התכוון לשנות את הסיקור של נתניהו בעיתון בפועל, אלא ביקש למשוך זמן עד לבחירות וכן לשנות את עמדתו של נתניהו בעניין חוק ישראל היום.

המציאות בשטח מאששת את הטענות הללו. במערכת הבחירות האחרונה, לא רק שקבוצת 'ידיעות אחרונות' לא סיקרה את נתניהו באופן אוהד, אלא שהיא החריפה בצורה אגרסיבית את הסיקור השלילי נגדו כדי למנוע ממנו להיבחר שוב. מצד שני, נתניהו לא נשאר חייב ותקף את מוזס מעל כל במה אפשרית והפך אותו לאויב מספר אחת שמנסה לפגוע בשלטון הליכוד.

לא בכדי כשהתבררו תוצאות הבחירות פרצו פעילי הליכוד בשירה: "או אה מה קרה, נוני אכל אותה". ההתקפות של נתניהו עבדו היטב עד שמבחינת הפעילים נתניהו רץ בבחירות מול מוזס ולא מול הרצוג.

"זהו תיק מורכב מאוד", אומרת עו"ד זיווה אגמי, לשעבר ראש יאח"ה, על תיק 2000. "ההיבט הציבורי של קשר אפשרי בין מו"ל 'ידיעות אחרונות' לראש ממשלה ושר תקשורת הוא חמור, אבל מכאן ועד הרשעה פלילית הדרך ארוכה".

גורם שעבד בעבר בפרקליטות המדינה אומר כי "לרוב מעדיפה הפרקליטות שלא להסתכן בזיכוי הנאשם בבית המשפט ולכן בוחרת להאשים באישום קל יותר אך כזה שיהיה פשוט יותר לנצח בו ולהרשיע". אם להשליך על פרשת נתניהו, הרי שהחקירה מבקשת לבדוק אם מדובר לא רק בעברת שוחד, אלא גם בעברה קלה של "הפרת אמונים" שדינה עד שלוש שנות מאסר.
 

כך למשל בפרשת אולמרט-טלנסקי בחרה המדינה להאשים את אולמרט בהפרת אמונים, ובעברה זו הוא אכן הורשע, ולא בשוחד. אולמרט אינו היחיד, איתו נמנים גם שר הפנים אריה דרעי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס (פסיקה שעיצבה את היחס להפרת אמונים) וראש עיריית רמת-השרון יצחק רוכברגר.

"פעולה שיש בה ניגוד עניינים והיא מבוצעת על ידי עובד הציבור, יכולה להיחשב הפרת אמונים", מסביר עו"ד אסף דוק. "התביעה נדרשת להוכיח שלושה רכיבים: יש להוכיח כי פעולת המרמה בוצעה על-ידי עובד ציבור שניצל את הסמכות הציבורית שניתנה לו לצורך הגשמת אינטרס פרטי שלו.

"קרי, כאשר עובד ציבור בכל דרג שהוא, מנצל את מעמדו כגורם בעל השפעה להשגת טובות הנאה אישיות, מעשיו יוגדרו כמעשי מרמה והפרת אמונים; שפעולת המרמה בוצעה מכוח תפקידו של הנאשם כעובד ציבור, וכי פעולת המרמה הובילה לפגיעה בציבור. בניגוד לשוחד, מאז שנת 2004 לנוכח הפסיקה של בית המשפט העליון נקבע כי בעברה זו לא נדרשת מחשבה פלילית ייחודית ודי להסתפק במעשה".

פרופ' מרים גור-אריה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית טוענת כי בשל העובדה שהגדרתן של עברות הפרת אמונים עמומות גם בחוק וגם בפסיקה, ישנה נטייה לערבב בין התחום האתי והפלילי.

"בשל העדר תיחום מדויק להפרת אמונים, זיכו בתי המשפט לא פעם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים מעברת הפרת אמונים, תוך שהם מדגישים כי מידת הפגיעה באמון הציבור, גם אם אין להקל בה ראש, אינה מגיעה למידה המצדיקה את הפעלתו של המנגנון הפלילי".
 
כך גם הכריעו היועמ"ש מזוז ועו"ד נזרי בפרשת העטים של אולמרט. במאמר שכתבה בעבר טענה פרופ' גור-אריה כי מערכת המשפט שרויה בבהלה מפני עברות שחיתות ולכן ממהרת לגשת למישור הפלילי ולדלג על זה האתי. "המאבק בשחיתות הציבורית הגיע לממדים של 'פאניקה מוסרית'. פאניקה זו הביאה להשתלטות של העברה הפלילית של הפרת אמונים על תחומים משמעתיים ואתיים", הסבירה.

גם עו"ד דוק מסביר כי בשאלה אם ניגוד עניינים או חריגה מטוהר המידות עוברת את הגבול הפלילי, משפיעה בעיקר "עוצמת ניגוד העניינים ומידת הסטייה מהשורה. לא כל ניגוד עניינים של עובד ציבור מקים בסיס לעברת מרמה והפרת אמונים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg