"כלואים בקופסה": ניצולי המפולת באיטליה מדברים
כמעט שבוע לאחר מפולת השלגים באיטליה, שיחזרו הניצולים את רגעי האימה. כדי לשרוד אכלו שלג, וכדי לשמור על תקווה שרו זה לזה. "היה חשוך, והדבר היחיד שיכולנו לשמוע היה את קולות הלכודים האחרים", סיפרו
קולות מההריסות: ניצולי מפולת השלגים הקטלנית שהתרחשה בעיירה פרינדולה שבהרי המרכז באיטליה בשבוע שעבר, שיחזרו היום (יום א') את רגעי האימה. בין היתר, סיפרו הניצולים כי אכלו שלג כדי להימנע מהתביישות ושרו זה לזה שירים כדי לא לאבד תקווה. זאת, בעוד הם מצונפים במחילות חשוכות וצפופות בין הריסות מלון ריגופיאנו.
עד כה נמצאו חמש גופות במתחם בית המלון שקרס כתוצאה ממפולת השלגים, שהתרחשה לאחר כמה רעידות אדמה במקום. חקירה נפתחה באשר לאסון, ושאלות היפותטיות של רשלנות כבר הועלו על ידי הרשויות באיטליה. החקירה נמצאת אומנם בשלביה הראשוניים, אך נראה כי השאלות שעומדות במרכזה הן האם בית המלון נבנה ברשלנות והאם היה על האחראים במקום לפנות את המלון מיושביה במעוד מועד.
אסון באיטליה: עשרות נלכדו במפולת שלגים על בית מלון. צילום: רויטרס
טבעו הטראומתי של האירוע, שהיה מנת חלקם של הלכודים, התגלה כשתשעה מהם חולצו על ידי אנשי צוותי ההצלה אתמול והיום. "יש לנו תקווה. אפילו אם אין סימני חיים, ניתן לקדוח דרך קיר ופתאום יתגלה קשר. זה מה שקרה עם הניצולים האחרים", אמר לוקה קארי, דובר צוות ההצלה. המחלצים המשיכו בחיפושיהם אחר ניצולים מבין 23 האנשים שנקברו תחת ההריסות הקפואות, למרות ש-48 שעות חלפו מאז קיבלו אות חיים אחרון.
קארי סיפר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי צוותי ההצלה עבדו סביב השעון עם הפסקות של שעתיים בלבד בכל פעם. הסיכון מפני מפולת נוספת נותרה גבוהה ושלג וערפל הוסיפו לעכב את מאמצי החילוץ בהרי מרכז איטליה. עבודתם התמקדה בהגעה למקטע מסוים באחורי המלון שהיה מוגן מפני מפולת נוספת על ידי סלעים.
"אנחנו כמעט בטוחים שיש חדרים שנותרו בשלמותם באזור הזה", אמר קארי. "הבעיה היא להגיע ללכודים. אין לנו הרבה מקום לטעויות, הפתחים דרכם החלקנו מטה אל המלון צרים מאוד, ולאחר כל ירידה צריך גם לשבור קירות עבים מאוד כדי להיכנס לחדרים, בתקווה למצוא מישהו בפנים".
הניצולים שחולצו עד כה, חמישה מבוגרים וארבעה ילדים, נלכדו תחת ההריסות המושלגות של הבניין בן שלוש הקומות למשך 40 שעות בטרם נוצר הקשר הראשוני עם מחלציהם. "אני ג'ורג'יה ואני חיה", נזכרה הסטודנטית בת ה-22, ג'ורג'יה גלאסי, במילים הראשונות שאמרה למחלציה, בראיון שהעניקה לגופי תקשורת איטלקים ממיטת בית החולים שלה. "וזה היה הדבר הכי יפה שאי פעם אמרתי".
גלאסי ובן זוגה, וינצ'נזו פורטי בן ה-25 , נאלצו להמתין 18 שעות נוספות מרגע שנוצר הקשר הראשוני עם המחלצים, עד שהוצאו מבין ההריסות אתמול בשעות הבוקר המוקדמות. המחלצים העניקו עדיפות לילדים איתם הצליחו ליצור קשר. כתוצאה ממפולת השלגים שפקדה את המלון סבלו השניים מכמה חבורות ומהיפותרמיה קלה בלבד.
הניצולים שהו כולם בקרבת דלתות הכניסה למלון והמתינו לתחבורה שתוריד אותם מההר בעת שמפולת השלגים אריעה ו"העיפה" אותם מאות מטרים קדימה. "כשקמתי היינו על הרצפה, חבולים אבל לא ממש פצועים", סיפרה גלאסי. "היה חשוך לחלוטין, והדבר היחיד שיכולנו לשמוע היה קולות הלכודים האחרים שהיו קרובים אלינו, מהדהדים". בעזרת תאורת טלפונים סלולריים, הבינו הניצולים שהם פזורים בארבעה "כיסים" נפרדים בגדלים שונים.
אחת מהניצולים, פרנצ'סקה ברונזי, הייתה לבדה ולא יכלה לעמוד על רגליה בשל קורת עץ ענקית שחסמה את דרכה. "זה היה מאוד קלסטרופובי אבל הדבר הכי נורא היה הצמא. כל הזמן הרטבתי את שפתיי עם קרח ועם שלג מלוכלך", היא סיפרה.
קורה נוספת התמוטטה סנטימטרים ספורים מראשו של ג'יאנפיליפו פרטה בן השמונה, כך סיפרה אמו אדריאנה ששהתה עמו. "חיבקתי אותו ואני חושבת שנשארנו ככה יום ולילה עד שחולצנו".
אחותו של ג'יאנפיליפו, לודוביקה בת השש, הייתה בחדר המשחקים יחד עם שני ילדים נוספים. "מזל שאמה יכלה לשמוע אותה דרך הקיר ולהרגיעה", סיפרה ג'ורג'יה. עוד אמרה הסטודנטית כי בן זוגה שר שירים כדי לרומם את מצב הרוח העגום. "לא היו לו ספקות שנחולץ והוא החזיק את כולנו. הוא העניק לקבוצה המון כוח", סיפרה בהכרת תודה ובגאווה. "הרגשתי כאילו אני כלואה בתוך קופסה. בכיתי המון".
אקו"ם