העולם על פי דונלד: משנה סדורה להבניית המציאות
עם השבעתו של טראמפ בשבוע שעבר, נפתח עידן ״העובדות האלטרנטיביות״. אבל בדרכו של נשיא ארה"ב למתג את המציאות כרצונו עומדים שני גופים נחושים: התקשורת והמודיעין. לא פלא שהוא הכריז עליהם מלחמה
פגשתי השבוע את ראש ה-CIA לשעבר, הגנרל דיוויד פטראוס, במסדרונות כנס העשור של המכון למחקרי ביטחון לאומי. בחודשים האחרונים ייעץ פטראוס לצוות המעבר לנשיאות של טראמפ, ובשלב מסוים אף היה מועמד לתפקיד מזכיר המדינה. הוא יודע מקרוב דבר או שניים על הנשיא הטרי. ועדיין, טראמפ הוא תעלומה.
כיצד טראמפ אמור לתפקד כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של צבא ארה"ב, שאלתי אותו, אם הוא מתמיד בסירובו לשמוע את תדרוך המודיעין היומי? טראמפ, כזכור, הסביר שהוא אדם נבון ואינו זקוק לשמוע את אותו תדרוך מאתיים פעם.
הגנרל פטראוס גיחך. "זה כבר לא המצב. ממקורותיי הפרטיים אני יודע שטראמפ כנראה יתודרך פעמים אחדות בשבוע על ידי היועץ לביטחון לאומי, הגנרל פלין. כך היה גם בתקופתו של הנשיא ניקסון. הוא תודרך בידי הנרי קיסינג'ר, שהיה אז יועצו לביטחון לאומי". בין קיסינג'ר לפלין יש כידוע כמה הבדלים זעירים, אך זה לא היה הרגע להתעכב עליהם.
ומה עבר לך בראש כשצפית בנאומו המביך של טראמפ בלנגלי? שאלתי אותו. האם זה היה המקום לסגור חשבון עם התקשורת על מספר האנשים שהגיעו לטקס ההשבעה? זה מה שהטריד אותו כשבגבו קיר הזיכרון לאנשי ה-CIA שנפלו במילוי תפקידם? אף מילה על ההקרבה של אנשי הסוכנות?
פטראוס נותר ללא מילים. הגנרל שפיקד על מבצעי התגבור בעיראק ובאפגניסטן וניהל את מבצע התגובה לרצח השגריר האמריקאי בלוב, פשט ידיים במבוכה, חייך וביקש באדיבות אישור להמשיך הלאה.
הגנרל מייקל פלין, יועצו לביטחון לאומי של טראמפ, היה שם חם השבוע. ביום ראשון פרסם ה'וול-סטריט ג'ורנל' ידיעה שעשתה הרבה רעש, ולפיה סוכנויות המודיעין האמריקאיות חוקרות תשדורות בין פלין לגורמים רוסיים. במרכזן סדרה של שיחות טלפון בין פלין לשגריר רוסיה בוושינגטון סרגיי קיסיליאק, ביום שבו הודיע ממשל אובמה על גירוש 35 דיפלומטים רוסים והטלת סנקציות חמורות על רוסיה.
בסוכנויות המודיעין האמריקאיות מעריכים כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על מבצע הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית במגמה לחבל בסיכוייה של הילרי קלינטון לנצח במרוץ לנשיאות.
בהקשר הזה נחקרים גם קשרים בין גורמים רוסיים ובין אנשי טראמפ, ופלין הוא בעל התפקיד הראשון בבית הלבן תחת הממשל החדש, ששיחותיו נחקרות כחלק מהחקירה הנרחבת של ה-FBI, ה-CIA, הסוכנות לביטחון לאומי ומשרד האוצר על הקשר בין ממשלת רוסיה למקורבי טראמפ.
הדלפת-הנגד לא איחרה להופיע. למחרת צוטט בכיר אנונימי ב-FBI שהסביר כי לא מדובר בחקירה רשמית של פלין עצמו. שמו עלה במסגרת ציתות מודיעיני שגרתי לשיחותיו של השגריר הרוסי. בשיחות עצמן, אמר המקור האנונימי, לא נמצא דבר.
בהמשך השבוע, ללא קשר ואולי דווקא כן, הודיע הבית הלבן כי ראש ה-FBI ג'יימס קומי ימשיך בתפקיד. מה שאומר שהוא יושב חזק בכיסא עד 2023, ורק אז תגיע כהונתו לסיום.
מה אומרת ההחלטה? האם הייתה זו הכרה של הנשיא טראמפ בכישוריו המקצועיים של קומי, או אולי סוג של גמול על החלטתו של ראש ה-FBI לפרסם את מכתבו לקונגרס שבו הודיע על חידוש חקירת המיילים נגד הילרי קלינטון, ממש ערב הבחירות? או שאולי לחקירה המתנהלת בנושא הקשרים של מקורבי טראמפ לרוסיה יש חלק בעניין?
גם אם אין כלום כי לא היה כלום, כפי שנוטים להתבטא במחוזות אחרים, מרק האינטרסים העכור הזה שבו שוחה ממשל טראמפ כבר מימיו הראשונים אינו מבשר כנראה טובות.
האיש הראשון שדיווח על שיחות הטלפון בין הגנרל פלין לבין השגריר קיסיליאק היה דיוויד איגנשיוס, הפרשן הבכיר של ה'וושינגטון פוסט'. גם הוא היה כאן השבוע בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. ישבנו בשמש החורפית לדבר קצת על רוסיה ועל טראמפ ויחסיו הסבוכים עם התקשורת וארגוני המודיעין.
פתחתי בשאלה מה היה באותה שיחה בין פלין לשגריר. "על פי ההסברים שנתן הצוות של פלין בעקבות החשיפה", השיב איגנשיוס, "היה דיבור על הזמנת ארה"ב לשיחות על עתיד סוריה באסטנה בירת קזחסטן ועל שיחה עתידית בין טראמפ לפוטין. השאלה היא אם היה נכון מבחינתו של פלין לדבר על הנושאים הללו.
"יש בארה"ב חוק שנקרא The Logan Act, האומר כי אם אנו נמצאים בסכסוך עם מדינה אחרת, מדיניות החוץ תתנהל אך ורק על ידי הנשיא ושליחיו. יש לנו רק נשיא אחד בכל עת, אז מדוע לדבר עם השגריר דווקא ביום שבו הנשיא מודיע על סנקציות? גם אם אני מבין שפלין רצה לדבר עם אנשים רבים, הוא היה אמור לומר 'זה לא הזמן'".
אבל פלין הוא כנראה לא האיש שיקפיד על דברים מסוג זה. על פי כתבת פרופיל שפורסמה ב'ניו-יורקר' בעת כהונתו כראש ה-DIA - סוכנות ההגנה המודיעינית - התקין פלין קשר אינטרנטי במשרדו בפנטגון, בניגוד מוחלט להוראות.
עוד לפני כן, כשהיה בעיראק, נהג לחמוק לעתים מתחנת ה-CIA בניגוד לכללים, ואף העביר על דעת עצמו חומרים מסווגים לנאט"ו. מדוע? כי לדבריו היו אלו "הוראות מטופשות". זו התנהלות חמורה לא פחות מזו שיוחסה להילרי קלינטון בפרשת המיילים, אבל הוא כעת האיש שמתדרך את הנשיא טראמפ בענייני ביטחון לאומי.
אגב, השיחות שעליהן דיברו פלין והשגריר הרוסי אכן נפתחו השבוע באסטנה תחת המטרייה של הקרמלין. אך על פי הדיווחים, לא עבר זמן עד שנציגי האופוזיציה הסורית והשלטון בדמשק הטיחו עלבונות זה בזה והעסק החגיגי התפוצץ.
שון ספייסר, דוברו של המועמד טראמפ, שדברר את שיחות פלין והשגריר הרוסי עוד במהלך הקמפיין, נדרש השבוע שוב לאותו עניין. ספייסר, שהפך בינתיים לדובר הבית הלבן ומנהל את התדרוך היומי לעיתונאים, השיב: "הייתה שיחה אחת. פלין והשגריר דיברו על התרסקות המטוס שנשא את מקהלת הצבא האדום, החליפו ברכות לרגל עונת החגים, דיברו על ועידה בסוריה, על דאעש ועל הסדרת שיחה בין טראמפ לפוטין".
אולם על פי דיווח קודם של 'רויטרס', שהתבסס על שלושה מקורות שונים, היו לפחות חמש שיחות בין פלין לשגריר הרוסי - בהן אותה שיחה ביום שבו הכריז אובמה על סנקציות חמורות נגד רוסיה.
עוד לפני הסיפור עם פלין, התפוצץ בקול תרועה סיפור ביקורו ההזוי של טראמפ במטה ה-CIA בלנגלי וירג'יניה. יממה לאחר השבעתו הגיע הנשיא לביקור בסוכנות הביון המרכזית, זאת לאחר שבשבועות שקדמו להשבעה הוא תקף באגרסיביות את סוכנויות המודיעין. העימות בין טראמפ לגופי המודיעין החל בעקבות הדו"ח שהוציאו הסוכנויות ובו נקבע כי רוסיה היא שעומדת מאחורי הפריצות למחשבי המפלגה הדמוקרטית במטרה להשפיע על הבחירות ולגרום לבחירתו של טראמפ.
בהמשך אמנם קיבל טראמפ את קביעת הסוכנויות, אך אז הגיע רגע הפיצוץ. ערב השבעתו לנשיא התקבלה בסוכנויות החלטה לתדרך את טראמפ על מידע שהגיע לידיהן ולפיו הרוסים מחזיקים בחומרים מודיעיניים מביכים עליו. את הדו"ח חיבר כריסטופר סטיל, סוכן ביון בריטי לשעבר, שנשכר בידי חברה עצמאית.
הפרטים הנפיצים בדו"ח כללו דיווחים על התרועעות עם נערות ליווי, שוחד במסווה של עסקות נדל"ן ותיאום פריצות למחשבי המפלגה הדמוקרטית עם שירותי המודיעין הרוסיים. דבר קיומו של הדו"ח, שתוכנו הועבר גם לנשיא היוצא אובמה ולמנהיגים בקונגרס, דלף, וטראמפ האשים את סוכנויות המודיעין בהדלפה נגדו ובשימוש בטקטיקות המזכירות את גרמניה הנאצית.
אבל כאמור, יממה לאחר השבעתו בחר טראמפ לפתוח את יומו בביקור במטה בלנגלי. יחד עמו הגיעה פמליה גדולה שנדחסה לתוך האולם הקטן והיציע שמאחוריו. האירוע אמור היה לסמן את ראשיתו של תהליך הפיוס בין הנשיא החדש לקהיליית המודיעין, וטראמפ החל לנאום כשבגבו קיר הזיכרון ל-170 אנשי הסוכנות שנפלו במילוי תפקידם.
אולם במקום להתייחס למקום ולמעמד המחייב, פצח טראמפ בנאום אסוציאטיבי שבו טען כי לטקס השבעתו הגיעו מיליון וחצי איש. "כשנאמתי, הסתכלתי והיה נראה שיש שם מיליון או מיליון וחצי איש - והם הראו חלק קטן שבו לא היה איש", טען טראמפ בפני אנשי ה-CIA הנבוכים והמופתעים.
"אנשי התקשורת הם בין האנשים הכי בלתי-הגונים בעולם", אמר. ראש ה-CIA היוצא, ג'ון ברנן, פרסם בהמשך תגובה שבה נאמר כי הוא "עצוב וכועס על ההאדרה העצמית של דונלד בפני אנדרטת הזיכרון של גיבורי ה-CIA".
איגנשיוס אומר שבעקבות הביקור שוחח עם בכירים לשעבר ב-CIA. לדבריו, חלקם לא היו מאושרים ממדיניות אובמה וחשו שאפשר היה להשתמש בסוכנות ביעילות רבה יותר. הם ציפו לימים טובים יותר תחת טראמפ, אך כשנשאלו לתחושותיהם בעקבות נאומו של הנשיא תיארו את טון דבריו כ"שגוי" ואפילו "דוחה ובלתי-הולם".
למרות דברי החלקות של טראמפ שטען בפני אנשי לנגלי שהוא אוהב אותם, שהוא אלף אחוז איתם, שאין לו כל סכסוך עמם וכי התקשורת שמורכבת מ"האנשים הכי לא הגונים בעולם" היא שיצרה את מצג השווא, המצב הרבה יותר מורכב. בפועל, הנשיא טראמפ "סימן" את שתי הקבוצות מחוץ לבית הלבן שמהוות מקורות מידע מרכזיים בחברה דמוקרטית - העיתונות מצד אחד וסוכנויות המודיעין מצד אחר. וכך גם את קשרי הגומלין המורכבים ביניהן.
המתח התפוצץ כבר בתדרוך הכתבים הראשון בבית הלבן של הדובר שון ספייסר. הוא ייסר בשוטים את התקשורת ההמומה, תוך שהוא מספק נתונים שנועדו לתמוך בגרסת הבוס ולפיה אירוע ההשבעה שלו היה הגדול ביותר אי פעם, אף שהנתונים האובייקטיביים שזרמו כל העת הוכיחו כי ההשבעה הגדולה ביותר הייתה של אובמה, והשטחים הריקים במורד ה'מול' שהוצגו שוב ושוב רק הגחיכו את טראמפ וטענותיו. בשביל מה הוא עושה את זה, חזרה השאלה על עצמה. הוא כבר נשיא, מה זה משנה.
התשובה הגיעה בריאיון שערך צ'אק טוד, מנחה 'פגוש את העיתונות', עם קליאן קונוויי, יועצת התקשורת של טראמפ. ריאיון שייכנס כנראה לקוריקולום של לימודי התקשורת.
טוד: "מדוע שלח הנשיא את דובר הבית הלבן בהופעתו הראשונה לומר דברי שקר? זה משפיע על אמינות הממשל כולו".
קונוויי: "אל תהיה כל כך דרמטי. הדובר הציג עובדות אלטרנטיביות".
טוד: "עובדות אלטרנטיביות? עובדות אלטרנטיביות אינן עובדות. הן שקרים".
אבל קונוויי המשיכה להתעקש וטענה שאין באמת דרך להעריך כמה אנשים נכחו בהשבעה של הבוס. גם הביטוי שהשתמשה בו, "עובדות אלטרנטיביות", הגאוני כשלעצמו, לא היה כנראה הברקה פתאומית אלא חלק ממשנה סדורה של טכנולוגיה תקשורתית להבניית המציאות ומיתוגה. העולם על פי טראמפ. וזה כנראה גם לא היה מקרי, חד-פעמי או טעות של דובר בהופעתו הראשונה בבית הלבן.
יומיים אחר כך חזר טראמפ על טענה שקרית נוספת, ולפיה במניין ספירת הקולות ניצחה הילרי קלינטון בשלושה מיליון קולות רק כי הצביעו לה בין שלושה לחמישה מיליון מהגרים בלתי-חוקיים.
לטראמפ אין שום דרך להוכיח את טענתו, וככל הנראה אין לה בסיס במציאות. אילו כך היה, הדבר המתבקש היה לפתוח מיידית בחקירה על תופעה שמטילה צל כבד על אמינות הבחירות. והראיה, ספייסר שנכווה בפעם הראשונה ברר הפעם את מילותיו בזהירות ואמר "הנשיא מאמין", ולא קבע עובדות במסמרות.
הניסיון המגושם של טראמפ ואנשיו למתג את המציאות של העידן החדש מציבה אותו בעימות מול התקשורת, אך גם מול גופי המודיעין וגם מול סוכנויות הממשלה, שאמורות לספק מידע אמיתי על נתונים קריטיים כמו, למשל, רמת האבטלה. רק כך אפשר לבחון את יעילות פעולותיה של הממשלה.
דיוויד איגנשיוס אומר שהוא מצפה מן הנשיא לתקוף את העיתונות. "זה מה שקורה לעתים קרובות, כשהעיתונות עושה את עבודתה. זה קרב מגע. אני רק מקווה שזה לא יהיה מגע מדמם. גם לא מצופה מאיתנו להיות נחמדים זה לזה", הוא אומר על יחסי התקשורת והממשל.
"מה שאנו לא מצפים לו", ממשיך איגנשיוס, "הוא שהנשיא או דוברו יאמרו דברים שיוכחו בקלות כשקר. השיטה שלנו לא תוכל לעבוד אם לא יהיה אמון שמה שהנשיא או דוברו אומרים מדויק. כשהעובדות יהיו נכונות, אפשר יהיה לדבר על מדיניות ולא על עובדות. אנחנו עומדים על ספם של זמנים קשים, אפלים.
"זו תקופה של עליית פופוליזם כועס. עידן שבו לכל אחד יש הנרטיב שלו, והרשתות החברתיות לוקחות מהתקשורת, מהמפלגות ומהגופים האזרחיים את תפקידם כגוף בורר ומתווך. לכל אדם יש בית דפוס פרטי בדמות סמארטפון, והתוצאה היא כאוס וכעס. לדמוקרטיה צווחת דרוש משהו רציני מאוד כדי להמציא אותה מחדש".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם