"BDS - הגורם העיקרי להסלמה באנטישמיות"
לאחר פרסום הדו"ח שהצביע על עלייה באירועי האנטישמיות, התכנסו מאות מנהיגים יהודים לדון במאבק בתופעה. אנשי ביטחון מישראל הדריכו אותם כיצד להתמודד עם האיומים: "אנחנו נמצאים במלחמה"
שני אירועים שהתקיימו ביום שני השבוע בבניין הפרלמנט האירופי במרכז בריסל, המחישו את ההתמודדות של יהודי אירופה בשנים האחרונות. בקומה הראשונה של הבניין התכנסו כמאתיים מנהיגים וראשי קהילות יהודיות ביבשת, לוועידה שעסקה במאבק באנטישמיות ובארגוני החרם על מדינת ישראל (BDS). באותה השעה, ארבע קומות מעליהם, קיימו עשרות פלסטינים ואירופים כנס מנוגד בתכלית, שדן דווקא בדרכים לחזק את תנועת החרם על ישראל.ישראלים תומכים ב-BDS
בין המשתתפים באירוע שבקומה החמישית זיהיתי גם כמה ישראלים דוברי עברית ובהם דרור פיילר, פעיל השמאל הרדיקלי הקורא לחרם על ישראל. כאשר משתתפי כנס ה-BDS הבינו שעיתונאים ישראלים הגיעו לעקוב אחר פעילותם, הם פיזרו את הכינוס ודחפו אותנו באלימות אל מחוץ לאולם.
היהודים באירופה מצביעים בבירור על תנועת החרם ככזו שכבר מזמן אינה עסוקה בביקורת על ישראל ותמיכה בפלסטינים, אלא בפעילות אנטישמית של ממש הגורמת לעידוד טרור ולפגיעה ביהודים.

"אנשים אומרים 'אנחנו לא אנטישמים, אנחנו רק מגנים את מדיניות ממשלת ישראל', אבל ההתבטאויות והמעשים שלהם הם אנטישמיים ממש. אני קורא לזה האנטישמיות החדשה", אומר ראש ארגון הקהילות היהודיות בצרפת, פסקל מרקוביץ'. "אנחנו רואים הרבה אתרים באינטרנט שנלחמים בציונות ובמדינת ישראל בגלל הנושא הפלסטיני, אבל המרחק מהביקורת הזו ועד טרור כלפי מטרות יהודיות באירופה קצר מאוד.
"קח לדוגמה את האירוע בבית הספר בטולוז, שהיה הרג של יהודים בגלל מה שעושים הישראלים לפלסטינים. המחבל בטולוז לא ביקש להרוג ישראלים אלא יהודים, כנקמה על מה שקורה במדינה אחרת מרחק אלפי קילומטרים מכאן. אנו יודעים שאת הזרעים הוא קיבל ממסרים של ה-BDS. ההנהגה האסלאמית לא עושה די כדי לעצור את ההתבטאויות נגד היהודים, למעט אימאמים אחדים שמנסים להרגיע".

יום קודם לכן, בישיבת הממשלה בירושלים, הציג שר התפוצות נפתלי בנט דו"ח מיוחד הסוקר את המגמות והתקריות האנטישמיות כלפי יהודי העולם במהלך השנה שחלפה ואת פעילות משרדו בתחום. מהדו"ח עלתה תמונה מדאיגה: ב-2016 נרשמה עלייה של מאות אחוזים בהתבטאויות אנטישמיות ברשת.
בחודש אוקטובר לבדו נחשפו 40 מיליון משתמשי טוויטר לפוסטים אנטישמיים. ברחבי היבשת מדווחים גם על עלייה של עשרות אחוזים בתקריות אנטישמיות מצד פעילי ימין קיצוני מזה וגורמים איסלאמיים רדיקליים מזה. ראשי הקהילות היהודיות באירופה, שמכירים את התופעות הללו מקרוב, לא היו זקוקים לנתונים הללו כדי ללמוד על המציאות שבה הם חיים. במושב הראשון של הכנס הם הציגו בזה אחר זה את האירועים שאיתם התמודדו יהודי מדינתם בשנה האחרונה.
אלכסנדר זלצמן, מבכירי פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה, תיאר את ההתמודדות של אנשי הקהילה הגדולה ביותר ביבשת. "יהודים אצלנו מותקפים מדי יום, וב-2016 הייתה עלייה חריפה במספר אירועי התקיפה", הוא מדווח לנוכחים.

"מעבר לעשרות מקרים של תקיפות שהסתיימו עם אנשים שנזקקו לטיפול רפואי, אנו נתקלים כמעט מדי יום בצלבי קרס שמרוססים באתרים יהודיים. זה מתחיל בכתובות נאצה על קירות בתי כנסת ובנייני הקהילות ובחילול אנדרטאות ובתי קברות, וממשיך באירוע של זריקת ראש חזיר כרות על שטח של קהילת חב"ד ברוסיה ותיעוד של המעשה בווידאו והעלאתו לרשת. מעט מאוד אנשים עומדים לדין על המעשים הללו, ולרוב הם נענשים בקנס כספי בלבד".
זלצמן מעיר כי מקור ההשראה לרבים מפשעי השנאה הללו הוא האינטרנט שהפך למוקד של הפצת שנאה ותוכן אנטישמי, כאשר הרשויות מתקשות לאתר את הכותבים ולהעמידם לדין.
"לא כולם אצלנו רוצים להכיר במציאות, ורבים מעדיפים שלא לדבר על זה ופשוט להתעלם", אומרת הלן פונטרך, נשיאת ארגון-גג של 27 קהילות יהודיות ברחבי הולנד. "אני חושבת שאנחנו צריכים להיות הקול שלהם, ולכן אני כאן. יהודים בהולנד שניכרים עליהם סממנים יהודיים או שיודעים שהם יהודים, סופגים ברחוב קריאות גנאי, קללות ונאצות.

'יהודי מלוכלך' זו כבר קריאה נפוצה. אימא שלי אמרה לי לאחרונה שבזמן 'צוק איתן' היא הרגישה כמו בשנת 1937, והפחד והאימה חזרו אליה. האמירה הזו עשתה אותי מאוד מודאגת לעתיד שלנו בהולנד. מצד שני אני חושבת שאנחנו צריכים להיזהר מאוד שלא נהפוך את עצמנו לקורבנות, כי אנחנו לא מסכנים. אני לא רוצה שהילדים והנכדים שלי יחיו כמסכנים, אלא כיהודים גאים".
אולי פעמוני האנטישמיות האלה קוראים לכם לעלות לישראל?
"אתה לא הראשון ששואל אותי את זה, אבל אני לא רואה פתרון כזה. אתה צריך להבין, אני יהודייה הולנדית, השורשים שלי כאן. עץ המשפחה שלי כאן בהולנד מגיע 600 שנים לאחור. אני יכולה לברוח לישראל, אבל אני לא ישראלית, אני יהודייה הולנדית. העסקים והמשפחה שלי כאן. זה אמנם חלום שלי לעלות יום אחד לישראל, אבל זה מאוד קשה לעזוב שורשים וזהות. אולי בעתיד אחיה על קו ישראל-הולנד, אבל אני לא רואה את עצמי עוזבת.
"אני חוששת שהעתיד כאן יהיה הרבה יותר נורא, ולכן הגעתי לכנס הזה כדי למצוא דרכים כך שאנחנו היהודים נוכל להמשיך לחיות בהולנד. גם אם אבחר לעזוב, אני רוצה להיות הבוס של עצמי בקבלת ההחלטות ואני רוצה לבחור איפה לגור. אני רוצה לקחת את גורלי בידיי ולא להיות תלויה בפחד".
יהדות סרביה הייתה בעבר אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביוגוסלביה לשעבר. כיום מתגוררים במדינה בין 3,000 ל-5,000 יהודים. רוברט סבדוש, נשיא הקהילה היהודית בסרביה, אומר כי "לא היו אצלנו מתקפות פיזיות מעבר להתבטאויות ברשתות החברתיות ובאינטרנט, ריסוס כתובות גרפיטי בגנות היהודים על מבנים שלנו וכדומה.
"לאחרונה היה מקרה של שכנים שהשחיתו דלתות של בית משפחה יהודית. יצרנו קשר עם המשטרה והרשויות המקומיות בבקשה שיעזרו ויגנו עלינו, אבל לא שמענו מהם".

נציגי הקהילות ממשיכים לתאר את המקרים שאיתם התמודדו בשנה האחרונה, ותמונת המצב נעשית מדאיגה יותר ויותר. שאלתי את הרב מנחם מרגולין, מנכ"ל איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EIPA), הגוף שמאחד את מנהיגי הקהילות השונות שהגיעו לכנס ושהפיק את האירוע, האם השיח על אירועי האנטישמיות לא עלול להגביר דווקא את תחושת הפחד של היהודים ביבשת.
"אני חושב שהשיח הזה דווקא חשוב מאוד", משיב הרב מרגולין. "זה נותן הרבה כוח למנהיגי הקהילות לדעת שהם לא לבד, והם גם שומעים כאן מאנשי מקצוע ומקולגות פתרונות והצעות להתמודדות. כשהם נמצאים כאן ביחד וכל אחד שומע מחברו על הבעיות שהוא מתמודד איתן, כולנו מרגישים שאנו לא לבד במערכה.
"חברי הכנסת מישראל, חיליק בר ויואב קיש והשרה גילה גמליאל שהגיעו לשמוע ולהשמיע, ממשלות ארה"ב והאיחוד האירופי ששלחו נציגים האחראים למאבק באנטישמיות, וארגונים יהודים אירופיים נוספים שנמצאים כאן, כולם מעבירים להם מסר שהם לא לבד במה שהם חווים".
גולת הכותרת של הכינוס הייתה מפגש עם אנשי ביטחון מקצועיים מישראל, שהקרינו בפני מנהיגי הקהילות מצגת בת שעה וחצי על האיומים שניצבים בפניהם והדרכים להיערך לקראתם. אנשי הביטחון הישראלים הסבירו לנוכחים כיצד להקים מערכי אבטחה ולממן אותם, אם באופן עצמאי ואם דרך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, מתוך הבנה כי יש להטיל גם עליהן את האחריות לביטחון התושבים היהודים.

הבעה של דאגה וכבדות מילאה את פני הנוכחים, שנדרשו לקחת אחריות ולדאוג לשלום אנשיהם. איגוד הארגונים היהודיים באירופה מעניק גם הוא למנהיגי הקהילות כלים להתמודדות עם מצבי משבר וחירום, ומלמד אותם כיצד להחזיר את היציבות לקהילה לאחר אירוע טרור.
"אנחנו מתמודדים מול מלחמה של ממש", הצהיר לאחר התדרוך פסקל מרקוביץ', ראש איגוד הקהילות היהודיות בצרפת (הקרי"ף). "אנחנו מעבירים בקהילות אימונים, כולל לנשים ולילדים, ומלמדים כיצד להתגונן מפני התקפות טרור, לצד הענקת כלים ומודעות לסיכונים שעומדים בפני היהודים בצרפת".
בשנים האחרונות, עם התגברות מפלס האנטישמיות ביבשת, מינו בפרלמנט האירופי מתאמת מיוחדת לנושא, קתרינה פון-שנורביין. במסגרת תפקידה היא עומדת בקשר עם הקהילות היהודיות לצורך גיבוש תוכניות פעולה למאבק באנטישמיות. פון-שנורביין זוכה לאהדה ולהערכה רבה בקרב מנהיגי הקהילות היהודיות, והרב מנחם מרגולין מספר לי כי היא אף לומדת עברית.

כאמור, רבים בישראל וביהדות אירופה רואים בתנועת החרם, הפועלת בפרלמנט האירופי באין מפריע, אנטישמיות חדשה ומוסווית. פון-שנורביין מצדה מבקשת בשיחה עמנו להציג עמדה שונה: "ה-BDS היא תנועה שיש לה זכות דיבור במגבלות חופש הביטוי. ברגע שהפעילות של הארגונים הללו, במיוחד בקמפוסים, הופכת לפעילות נגד סטודנטים יהודים שיש להם זכויות כמו לכל אזרח ביבשת, זה אכן בעייתי. אבל הביקורת על ישראל היא לא בהכרח אנטישמיות, ויש באירופה כללים ברורים מהי אנטישמיות, למשל שלילת קיומה של מדינת ישראל.
"אנחנו מתייחסים כמובן לאירועי תקיפה של יהודים כאל אירועים אנטישמיים, ויש לנו גבולות ברורים של מה מותר לומר בכל הקשור לעידוד אלימות ואנטישמיות. אחת הבעיות היא שמה שלא חוקי בעולם האמיתי, חוקי בעולם הפתוח של האינטרנט. אנחנו עובדים מול החברות הגדולות כמו גוגל, פייסבוק וכדומה, שמסירות תכנים בעייתיים בתוך 24 שעות. אנחנו לא עוצמים עיניים ונלחמים באספקטים השונים של האנטישמיות, אבל אי-אפשר לטעון שכל ביקורת על ישראל היא אנטישמיות".
כיצד אתם יכולים להבטיח את שלומם של היהודים מול החופש שארגוני החרם זוכים לו?
"המשימה שלנו באיחוד האירופי, והסיבה לכך שמינו אותי לתפקיד, הן כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שליהודים יהיה עתיד באירופה, ושהם לא יפחדו לגור כאן. אני מבינה שיש פחד בקהילה היהודית מהאנטישמיות שמגיעה ממקורות שונים, ואנחנו צריכים לטפל במקורות הללו. המדינות אחראיות לדאוג לביטחון אזרחיהם היהודים, ואני חושבת שההתמודדות שלנו צריכה להיות גם במישור החינוכי ובקרב הדור הצעיר.

"ילדים בבתי הספר מעלים טענות שונות שהם שומעים ברחוב, והמורים צריכים לדעת לתת להם תשובות. כשמדברים על השואה, למשל, יש המנסים להשוות ולומר שמה שקורה בעזה זו שואה, וחשוב מאוד שמורים ידעו להפריך אמירות כאלה. גם זה חלק מהאתגר שלנו באיחוד האירופי, במסגרת המאבק באנטישמיות. נכון שהיחס ליהדות הוא לא חלק מתוכנית הלימודים להוראה, אבל אנחנו כן נכשיר את המורים לדעת לענות לטענות כאלו".
את יכולה להבין את ההשוואה שעושים לעתים בישראל בין הפרלמנט האירופי לאו"ם, שתוקף את ישראל באובססיביות?
"אני חושבת שאין שום מקום ובסיס להשוואה כזו, כי מדובר במערכות שונות לחלוטין. האיחוד האירופי מורכב ממדינות היבשת שחולקות ערכים דומים ופועלות למענם במשותף, ואילו האו"ם מורכב מכל מדינות העולם. יש לנו משנה מסודרת וחוקה ברורה לחלוטין שמחייבת להילחם באנטישמיות, ויש לנו קבוצות עבודה שעוסקות בכך.
"השבוע הייתי עם נשיא האיחוד האירופי בהכתרת רב קהילה חדש בהולנד, ונוכחותו היא מסר ברור של האיחוד האירופי שאנטישמיות אינה מקובלת. אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בין מה שקורה ביחסי ישראל ומדינות אירופה ובין המאבק באנטישמיות".
משתתפי הכנס הסכימו כי העובדה שגם החברה האירופית הכללית הפכה בשנים האחרונות להיות מטרה לארגוני הטרור, גרמה לשינוי מסוים בהתייחסות הממשלתית לתחושות היהודים. "במשך זמן רב רק יהודים היו המטרה של הטרור, אבל זה השתנה", אומר פיליפ מרקוביץ', יו"ר ארגון-גג של גופים יהודיים בבלגיה. "פעם הרגשנו לבד, הרגשנו שאף אחד לא מבין מה עובר עלינו, ומאז האירועים בצרפת אנשים מבינים שזה פוגע בכולם".
מוריס טל, ראש הקהילה היהודית-ספרדית בבלגיה, מצביע על הבדלים כלכליים בין הקהילות השונות, המשפיעים על היכולת להתגונן מפני אירועי טרור: "אנחנו מתפללים בכל יום בבית הכנסת, ואין לנו בכלל שמירה על המקום. יש אמנם מצלמות וכדומה, אבל אם אנחנו רוצים לחיות בביטחון אנחנו צריכים לעמוד בהוצאות כבדות.

"יש קהילות שחיות באבטחה גדולה ומשמעותית מאוד והן בטוחות יותר, אך אלו שאינם עומדים בעלויות הגדולות פגיעים הרבה יותר. ישראל או המדינות שלנו צריכות לסייע לנו במימון האבטחה".
הרב מרגולין מסכם: "אנחנו מודאגים מהכיוון שאליו הולכת אירופה, ומאיך שהיא תיראה בעוד עשר שנים. המחקרים שעשינו מראים שלמעלה ממחצית יהודי אירופה מסתירים היום את יהדותם, ובוודאי שהם מעדיפים שלא להזדהות או להיות מוכרים כיהודים. מדיווחי הקהילות שאנחנו מקבלים עולה כי למעלה מ-85 אחוז מיהודי אירופה אינם רשומים ואינם מעוניינים להיות חלק מהקהילה היהודית.
"בבריסל, למשל, שבה 20 אלף יהודים, אפילו ביום כיפור ניתן למצוא בכל בתי הכנסת שלה יחד פחות מ-3,000 יהודים. 85 אחוז מהיהודים אינם מגיעים לבית הכנסת גם ביום כיפור. יש גם מדינות כמו הונגריה שבה 95 אחוז מהיהודים לא פוקדים את בתי הכנסת. חלק מהמטרות שלנו, שדיברנו עליהן גם בכנס, זה לחזק את הזהות היהודית בקרב יהודי אירופה ואת כוח העמידה שלהם.
"התשובה לשאלה איך תיראה אירופה בעוד עשור היא לגמרי בידינו, ובידי כל מי ששותפים למאבק שלנו. אם נעשה עבודה טובה בחינוך וביצירת מכנה משותף לכל הגורמים שנאבקים בשנאה ובאנטישמיות, נוכל לחנך את הדור הבא ואז נראה את אירופה במקום הרבה יותר טוב בעתיד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg