מדוע המשטרה חוקרת רק מעטים ממקרי מוות של ילדים בדואים כרשלנות
המשטרה ציינה כי בחלק מהאירועים שיקרו בני המשפחה של ההרוגים, ורק בתום החקירה התבררה האמת. רופא בכיר מרהט: "אנחנו לא מתייחסים לכל מה שההורים אומרים כאמת, הם בפאניקה". משטרת ישראל: "כל מוות נחקר ביסודיות כדי להגיע לחקר האמת"
סדרת מקרי מוות לא שגרתיים בחודשים האחרונים במגזר הבדואי מעוררת תהייה הן על אופי הטיפול המשטרתי בחקירת נסיבות מותם של ילדים, והן על התנהלותם של הורים שילדיהם נפגעו בתאונות. האירועים הללו הפכו רווחים במגזר הבדואי באחרונה, ויש אף מי שמודים שם כי "מדובר בתופעה מדאיגה".
בחודשיים האחרונים לבדם מתו שישה פעוטות מהמגזר ב"תאונה במרחבי הבית". שלושה מהם נדרסו על ידי בן משפחה, אחת נחנקה מעצם זר, תינוק נוסף טבע ונסיבות מותה של פעוטה אחרת מחורה עדיין נחקרות. על הסטטיסטיקה העגומה הזאת יש גם להוסיף את מקרי המוות של ילדים כתוצאה משרפה בבית, כמו אירוע שהתרחש בנגב בחודש שעבר ובו נספה פעוט אחד. ככלל, מנתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים עולה כי במגזר הבדואי נפגעים יותר ילדים בתאונות המתרחשות בסביבות הבית, וזאת בהשוואה למגזר היהודי במדינת ישראל.
ד"ר סולימן אלקרינאווי, רופא ילדים בכיר ב'סורוקה' ובמרפאה של קופת חולים 'כללית' ברהט, הסביר כי "זאת בעיה נפוצה מאוד במגזר הבדואי - החל בתאונות שמתרחשות בתוך הבית עצמו, כמו פגיעות ממים חמים, הדלקת אש וגז, בית שנבנה עם מרפסת ללא מעקה ועוד. כשילדים נופלים הם סופגים חבלות ראש קשות. יש גם פגיעות בתוך הבית עצמו כתוצאה מרעל עכברים או מרעל יתושים. הילדים משתמשים בזה בטעות, וכתוצאה מכך סובלים מהרעלות ומבצקות נשימה".
הרופא ציין עוד כי גם על יד הבית יש פציעות. "בחצר שלא בנויה באופן בטיחותי עומדות מכוניות אחת ליד השנייה, והנהג לא רואה את הילדים הקטנים שעוברים על ידו. הרבה פעמים כתוצאה מכך נפגעים ילדים קשה או מתים. במגזר הבדואי יש משפחות מרובות ילדים רבות, קשה לפקח על כולם ואירועים כאלה מתרחשים בתוך שנייה".
אלא שפעמים רבות במקרי הפגיעה במגזר הבדואי נוסף גם ממד אחר: סיבות המוות מעלות שאלות רבות, ובהן גם חשד להזנחה או רשלנות. אחיה של הפעוטה מחורה, למשל, טבע אף הוא למוות לפני שנתיים בבאר הסמוכה לביתו. אף במקרים של דריסת ילדים בודקים החוקרים כיצד ייתכן שקרוב משפחה של ההרוגים מתניע את רכבו ולא שם לב לפעוט השוהה ליד הרכב. כמו כן, הם מבררים מדוע נמצאים כלל אותם ילדים בחנייה ללא השגחה.

יתרה מכך: לפחות בשניים מאירועי הדריסה בחודשיים האחרונים שיקרו בני המשפחה בחקירתם, וטענו כי הילדים נפלו מגובה ונהרגו. רק בתום החקירה התברר כי סיבת המוות היא דריסה. בדצמבר, למשל, הובאה פעוטה בת שנה ושבעה חודשים משגב-שלום למרפאה ביישוב. אביה טען שבתו נפלה מגובה, אך לאחר חקירת האירוע התברר כי נדרסה והמשך הבדיקה הועבר לבוחני אגף התנועה של משטרת ישראל, כמקובל במקרים של תאונות דרכים.
הדפוס החוזר הזה מעיד על רשלנות לכל הפחות, שכן תאונות ביתיות אינן נגרמות לרוב מתשתיות קלוקלות. פעמים רבות האשם העיקרי הוא ההורים עצמם. המדינה מתקצבת לשם כך תוכניות הסברה שונות במגזר הבדואי לבטיחות ילדים, אך לעתים רק ענישה עשויה לשמש כהרתעה – ונכון לעכשיו לא הגיעו הדברים לידי כך.
חלק מן המקרים שצוינו לעיל נמצאים עדיין בתהליך חקירה, וחלקם נחקרו והועברו לפרקליטות. הנתונים הקשים אמורים לעורר את המגזר, שצריך לבחון אפשרות של בדק בית, כמו גם את רשויות החוק, שעד כה לא הצליחו לצמצם את התופעה הקשה.
למעשה, כדי שהמקרים הללו יגיעו למערכת המשפט יש צורך בחקירות שמניבות מסקנה ברורה. אלא שהמשטרה לא תמיד נוקטת הליכים חמורים יותר מאשר בכל מקרה של תאונת דרכים, אף כשמדובר בהגדרה מופרכת יחסית לנסיבות האירוע.
ד"ר אלקרינאווי אישר כי המקרים שבהם הורים מביאים לטיפול רפואי את ילדיהם שנפגעו בתאונה ביתית ומשקרים לגבי נסיבותיה נפוצים למדי. "זה מקרה קיים, לא פעם אנחנו רואים את זה. אבל זה רגיש למדי, ובתור רופא בעל ניסיון בקהילה גם לי קשה להתמודד עם זה. אף שאנחנו יודעים שהילד נדרס, ההורים יכולים לספר דברים אחרים. מצדנו אנו לא רוצים להתמודד עמם, כי ממילא הם במצב קשה מאוד וכועסים על עצמם".

לדבריו, בדרך כלל הוא מסוגל לזהות את מקור הפציעה במנותק מדברי ההורים, ועל כן הוא גם מבין מה גורם להם לשקר. "יש בהם פאניקה, הם פוחדים מהחוק וגם חוששים לצד השני, לנהג שדרס את הילד – זה יכול להיות אפילו בן משפחה, אבא או אח. אפילו כשהם מגיעים למיון או לטיפול נמרץ הם לעתים משקרים, ואנחנו לא מתייחסים לכל מה שההורים אומרים כאמת, אלא בספקנות".
לעתים, הוסיף הרופא, הוא נדרש גם לערב את המשטרה במהלך העניינים. "יש הורים שטוענים שאוטו דרס את הילד, אף שלמעשה הוא נפל מכלי רכב נוסע, ויש מקרים שבהם נטען כי הילד נפגע מאוטו – אף שהוא נפל מקיר גבוה. במקרים של חשד כבד אנחנו מודיעים על כך למשטרה, והיא יכולה לפתוח בחקירה".
"המשפחות מתמודדות עם מצבים קשים מאוד", הוסיף קרינאווי. "ההורים מתעוררים וצריכים לטפל בחמישה או בשישה ילדים ולהכין להם אוכל. זה מסובך. העירייה עושה הרבה למען הנושא, וכך גם משרד הבריאות. יש מודעות לעניין, אבל זה לא מספיק. יש צורך גם בחינוך בתוך המגזר, וגם להתמודד עם תנאי החיים החדשים (צפיפות ביישובים הבדואיים – נ"ג). לא תמיד זו אשמת הנהגים", ציין עוד הרופא באשר למקרים של דריסת ילדים. "לפעמים ילדים קטנים מאוד הולכים לבית הספר, ולעתים רואים ילד בן שבע שלוקח לגן את אחיו הקטן, שגילו ארבע או חמש. בתוך שנייה יכול להגיע אוטו מהצד ולפגוע בו. אם הילדים גם קופצים לפני המכונית קשה מאוד לעצור, וכך נוצרים מקרים טרגיים".
איסחק אבו-אלקיעאן, חבר מועצת חורה, הודה אף הוא כי יש צורך בטיפול מעמיק יותר של הרשויות. "זאת בעיניי תופעה מדאיגה", הוא אמר. "זו רשלנות שבסופו של יום אינה הפיכה. אם הורה דורס בכוונת תחילה את ילדיו, או אם יש מקרה של דריסה שכולם סבורים שנעשתה בכוונת תחילה – המשטרה צריכה להיכנס ולחקור לעומק את המקרה. ואם יתברר שאכן כך היה, צריך לגשת לבית המשפט".
עם זאת, הוא הבהיר כי לדעתו "אין הורה שדורס בכוונת תחילה את ילדיו או את בני משפחתו. אני לא חושב שזה קשור לאכיפה, מכיוון שממילא המשטרה נכנסת לתמונה רק לאחר האירוע. צריך שתהיה מודעות גדולה יותר בסוגיה".
ממשטרת ישראל נמסר כי "נושא התאונות של ילדים במגזר הבדואי מוכר, ומגיע לפתחה של משטרת ישראל רק בקרות מקרה אסון. כל מוות של ילד בנסיבות לא טבעיות נחקר לעומק וביסודיות כדי להגיע לחקר האמת. חקירה הנוגעת למותו של ילד בטרם עת היא רגישה, ומשטרת ישראל רואה שליחות להביא לדין אחראים במקרה של רשלנות פושעת שהביאה למוות או למעלה מכך".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg