נתניהו יבקש מטראמפ: מנע החלטות בינלאומיות נגד ישראל
הנושא הראשון שצריך לעלות על השולחן בפגישת נתניהו וטראמפ, הוא הכתף הדיפלומטית שהמשטר החדש אמור לתת לישראל בהתנהלות עם הפלסטינים ואירופה בנוגע לתהליך השלום. העברת השגרירות, יכולה לחכות. במישור המדיני, המנהיגים צפויים ליישר קו לגבי איראן
הבעיה היותר גדולה של נתניהו בפגישתו שאמורה להתקיים בעוד שבועיים עם נשיא ארה"ב החדש דונלד טראמפ, היא איזה פרופיל להעניק לפגישה המדינית הראשונה ביניהם.נתניהו יפגוש נשיא שנמצא במצור מטעם חוגים רחבים בציבוריות האמריקנית, אשר אינם מקבלים את תוצאות הבחירות. הם לא מהווים אופוזיציה מקובלת, אבל כמו השמאל בישראל, הם פועלים כדי לחבל. על רקע האירועים האחרונים, נתניהו יצטרך לשאול את עצמו כמה ידידותי כלפי טראמפ הוא אמור להיראות.
לראשונה מזה שנים, יהיה המפגש בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקני פתח לדרך חדשה. נתניהו וטראמפ
צילום: קובי גדעון/ לע''מ
ראש הממשלה הוא מנהיג מספר 2 במפגשי טראמפ עם ראשי המדינות הידידותיות. לראשונה מזה שנים, יהיה המפגש בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקני פתח לדרך חדשה. לידידות חדשה, ולא ידידות מעושה וחלולה.
הנשיא הקודם אובמה נתן הרבה נשק, אך עשה ככל יכולתו כדי להעניק רוח גבית לדה-לגיטימציה של ממשלת הימין בישראל ולמדינת ישראל עצמה. אין זה מקרה שבתקופת אובמה תפסה תנועת ה-BDS גובה כזה בקמפוסים בארצות הברית.
לפי הדיווחים, ישראל לא תבוא בדרישות מעשיות מפליגות. נתניהו וליברמן סיכמו ביניהם על קבלת הבנות מהאמריקנים להכרה בריבונותה העתידית של ישראל על גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון. הגדרת הגבולות של הגושים לא תיקבע. אפשר לקרוא לזה 'מכתב בוש פלוס'. אולי 'פלוס פלוס'.
כמו כן, לא צפויה חסימה מוחלטת של אופציית ההסדר הכולל חלוקה לשתי מדינות. ישראל תבקש ערובות שבמסגרתן ארצות הברית תבלום כל פעולה באו"ם המבוססת על ההחלטה במועצת הביטחון הקובעת את אי חוקיות ההתנחלויות.
הנשיא הקודם נתן הרבה נשק, אך עשה ככל יכולתו כדי להעניק רוח גבית לדה-לגיטימציה של ישראל. ברק אובמה
צילום: AP
לטראמפ יש אינטרס ברור להפגין מהפך ביחסה של ארצות הברית לישראל תחת שלטונו. היחס האמריקני לישראל הוא סמל, לפחות כמו החזרה ליחסים המיוחדים עם בריטניה. כיוון שזה כל כך חשוב, נתניהו צריך לשכנע את טראמפ ואנשיו לחולל מהפך, קודם כל בתכני הדיפלומטיה הבינלאומית בכל הקשור לסכסוך הישראלי פלשתיני.
זה יותר חשוב מהעברת השגרירות לירושלים. העברת השגרירות עשויה לשמש כשוט הרתעתי כלפי הפלסטינים, ולכן זו לא תכנית לביצוע מידי.
לאורך כל השנים, חרף היותה ידידה לישראל, ארצות הברית היא זו שהעניקה אמינות ותוקף לנוסחאות שקריות וליסודות השקריים שבבסיס תכניות השלום. באופן כללי הניחה הקהילה הבינלאומית את נטל העוולות על כתפי ישראל, כך שעליה המחויבות לוותר כדי להגיע לשלום.
נכון שטראמפ אינו המנהיג האמין ביותר לפתוח במדיניות של אמת, אבל הוא וחבריו מסוגלים לחולל את השינוי. אמירת אמת פירושה שאין דבר כזה "שטחים פלסטיניים"; אין סימטריה בין הפלסטינים לבין ישראל בנושא ירושלים; וכן, הפליטים לא יכולים להיות חלק מהסדר הקבע משום שלישראל אין אחריות בנושא הזה. היא הצד המותקף מאז 1948.
משמעות האמת היא כי אין סימטריה בין טרור להתנחלויות. בנייה באריאל
צילום: אלי דסה
בנוסף, משמעות האמת היא כי אין סימטריה בין גופי טרור לבין קורבנות טרור, גם לא בין טרור להתנחלויות; חוקיות ההתיישבות היהודית בין הירדן לים מבוססת על החלטות חבר הלאומים משנת 1922 כחוק בינלאומי. שינוי הנראטיב בידי ארצות הברית עצמה יתרום לשלום. לא ניתן לכונן שלום על בסיס הנחות יסוד שקריות.
אך למרות כל הנאמר, הנושא הפלסטיני הוא יחסית שולי בהשוואה לסוגיות האסטרטגיות שיעלו על שולחנם של ביבי וטראמפ. אלה יכללו ודאי תיאום אזורי משולש בין ארצות הברית, ישראל ורוסיה. מלבד שינוי מדיניות צפוי כלפי איראן, הגזרה הרוסית נמצאת בראש הרשימה. התיאום עם רוסיה, כשהוא משולב עם תמיכה מדינית וביטחונית ברורה של ארצות הברית בישראל, אמור לייצר שקט בגבולות, לפחות לעתיד הנראה לעין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם