ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בג"ץ דן בפינוי עמונה: "מתווה מטריד מאוד"

בפתח הדיון שאל ראש ההרכב, השופט סלים ג'ובראן, אם לא ניתן למצוא פתרון שלא יפגע בזכויות בעלי הקרקע הפלסטינים, ותהה מדוע לא ניתן למצוא הסדר זמני למתנחלים

בית המשפט העליון דן היום בצהריים (יום ג') בעתירה של פלסטינים נגד מדינת ישראל, בדרישה לעצור את יישום המתווה ליישובם מחדש של תושבי עמונה, במסגרת הריסת היישוב. בתום הדיון הודיעו השופטים כי ישלחו בהמשך את הכרעתם לצדדים המעורבים בדיון.
 
השופטים סלים ג'וברין, ניל הנדל ויורם דנציגר שמעו את טענת המדינה, שהוצגה בידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וכן את דרישות הפלסטינים, המיוצגים בידי ארגון השמאל "יש דין". הדיון נערך בשתי שאלות עיקריות: שאלת יישוב המתנחלים בקרקעות הפרטניות שהמדינה הקצתה לכך, ושאלת השימוש במתווה הקרוי "פירוק-שיתוף" לצורך הקמת היישוב מחדש. מתווה כזה נעשה במקרה שבו שני בעלי נכס מוצאים את עצמם כשותפים באותו נכס בעל כורחם ורוצים שדרכם ייפרדו. בית משפט שלום מאשר את הפעולה, ולשם כך דרושה הסכמת שני בעלי הנכס .
 
בא כוחם של הפלסטינים, עו"ד שלומי זכריה מארגון "יש דין", טען כי המדינה הודתה שהפלסטינים הם בעלי האדמות שעליהם רוצה המדינה ליישב את תושבי עמונה, ואמר כי הרצון להשתמש במתווה של "פירוק-שיתוף" - היא חסרת תקדים לחלוטין, ומעולם לא נעשה בה שימוש קודם לכן. יתרה מכך, זכריה הבהיר כי בעיניו מדובר בהליך לא חוקי, המנוגד לתקנות האג ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לטענתו, הממשלה מנסה לקדם עסקה ליישב את המתנחלים על חשבון הפלסטינים, שהיא פוגעת בזכויותיהם באמצעות מתווה לא חוקי.

השופט ג'ובראן, ראש ההרכב, הבהיר למדינה בתגובה את עמדתו ביחס לפינוי בתחילת הדיון. "מתווה עמונה מטריד מאוד בגלל זמניותו", הוא אמר, "האם אין פתרון ללא פגיעה ברכושם של בעלי האדמות (הפלסטינים – נ"ב)?" הוא שאל.

חוק ההסדרה והמאבק על עמונה: צעד אחר צעד
 
בהמשך ציין עוד ג'ובראן כי "זה לא נעים להעתיק את התושבים מיישוב ליישוב", ותהה "מדוע לחפש מתווה זמני, ולא קבוע על אדמות מדינה" לצורך התושבים – עד שיתברר להיכן ניתן להעתיק אותם. כפי שהבהיר לאחר מכן, "אין יותר קבוע מזמני". באופן כזה, הסביר השופט, "נוכל למנוע חיכוכים וגם לשמור על שלום הציבור".

הפרקליט מטעם המדינה, עו"ד אבינעם סגל אלעד, הסביר כי בראיית המדינה מתווה עמונה "משמעותי ביותר", בגלל השלכות הרוחב שיש לפינוי של יישוב בסדר גודל כזה, כדבריו. הוא הוסיף כי פינוי תשעת הבתים בעמונה נצרב בזיכרון כאירוע טראומתי, ואיש אינו רוצה שיחזור בשנית. הוא הבהיר עוד כי המתווה מתוכנן לשנתיים בלבד, ונועד רק להגיע להסכמה לפינוי עמונה בדרכי שלום.
 
הוא ציין עוד בתשובה לשאלת ג'ובראן כי נעשתה בדיקה לגבי הבעלות על הקרקעות שאליהן יועברו המתנחלים, ואמר שאף על פי שנבחנו פתרונות נוספים - תושבי עמונה הסכימו רק לזה. עו"ד סגל אמר גם כי אין קרקעות מדינה אחרות בקרבת עמונה, ולכן לא ניתן ליישם את המתווה באדמות כאלה.

השופטים ביקשו לברר מה יקרה אם בית משפט השלום לא יאשר את מתווה ה"פירוק-שיתוף", ונציג המדינה השיב שלשם כך יש שנתיים למצוא פתרון אחר. הוא הוסיף כי אם אכן כך יהיה, המדינה תנסה להקים יישוב חדש בקרקעות מדינה אחרות. לטענתו, במקרה כזה המתווה שהגיעה המדינה עם המתנחלים יעמוד בעינו, וכך יעברו המתיישבים בדרכי שלום למקום חדש שיוקם בקרקעות מדינה. הוא הבהיר עוד שהתושבים הסכימו להתפנות בדרכי שלום ללא קשר להצלחת המתווה, בהתאם לבקשת נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.

לאחר שאלה נוספת של השופט ג'ובראן ציין עו"ד סגל כי אם מתווה הפירוק-שיתוף ייכשל, תנסה המדינה להעביר את המתיישבים לשבות-רחל מזרח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg