ראשי » חדשות » בארץ

"למשרד הבריאות אין נתונים על היקף הפרעות האכילה"

בדיון מעקב שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, סיפר מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי בנושא הפרעות האכילה בישראל, למשרד הבריאות יש הערכות בלבד. ח"כ עאידה תומא סלימאן: "איך אפשר לדבר על פתרון כאשר לא יודעים מה היקף הבעיה?"

בזמן שבין 30 ל-40 אלף צעירות בישראל סובלות מהפרעות אכילה ורק כמחציתן מחלימות מכך, במשרד הבריאות "הלכו לאיבוד" כ-10 מיליון שקל לטיפול במחלה. הנתון נחשף בדיון מעקב שערכה היום (ג') הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), על מסגרות הטיפול בהפרעות אכילה.
 
ח"כ תומא-סלימאן אמרה בדיון כי "העדויות הכואבות ששמענו בדיון הקודם לא נתנו לי לישון מספר לילות. הרגשת חוסר האונים ממערכת הבריאות, שלא מבינה את עומק הבעיה - בעיה פיזית ונפשית ביחד, שמשפיעה על כל המשפחה של החולה - ולכן לא מצליחה להתכונן ולטפל בה כראוי. בישיבה ההיא גילינו שיש בעיה גדולה של פריסה של מסגרות טיפול, וגם חלק מהמעט הקיימות נמצאות בסכנת קריסה".

ח"כ עליזה לביא מיש עתיד: "המחלה הזו רק הולכת ומתפשטת ומנעד גילאי החולים מתרחב. הקהילה חייבת להיות מחויבת למתן מענה. הקושי לאתר כוח אדם מיומן למגזר הציבורי גם הוא, בפועל, רק שאלה של תקציב".

ח"כ עמיר פרץ הוסיף: "נער או נערה שחלו וצריכים טיפול, אנחנו צריכים לדאוג לזה. תפקידנו לדרוש ממשרד הבריאות חלוקה נכונה בין אשפוז, מרפאה קהילתית וטיפול בבית. האחיינית שלי, גאונה ומצטיינת, נכנסה למשבר עם המחלה הזו, וזה השפיע על כל המשפחה. רק תגידו לנו מה לדרוש ממשרד הבריאות, תקציבים, נגישות, ואנחנו נהיה שם".
 
ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה בתל השומר, טען בדיון: "אותם 10 מיליון הוזכרו בדיון לפני חצי שנה, ואנחנו תוך שלושה ימים הגשנו הצעה עם תקציב מדויק, עד רמת פרוסת הלחם, לקבל חלק מהם כמענק חד פעמי לתשתיות - ועד היום הם בודקים את ההצעה. יש לנו כרגע 35 חולות שממתינות לאשפוז, ואם נקבל תקציב, אנו ערוכים לפתוח מידית 12 עמדות לטיפולי יום, שגם יאפשרו טיפול מסוג זה וגם יורידו את זמני ההמתנה לאשפוז".

רוני בלנק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אמר כי "למשרד הבריאות אין נתונים על היקף התחלואה בהפרעות אכילה בישראל, על מספר המאובחנות ועל מספר המטופלות, אלא הערכות בלבד. להערכתם, בין 8-6 אחוז מהנערות בגילים 24-15 בישראל סובלות מהפרעות אכילה, כלומר בין 40-30 אלף נערות ונשים, וזה לא כולל נשים בגילאים אחרים או גברים".

הוועדה שמעה במהלך הדיון מספר עדויות, כמו עדותה של ג', תושבת אילת, אשר סיפרה שהייתה צריכה לטוס למרכז הארץ מספר פעמים בשבוע בשביל טיפול, או דבריה של ר': "אין סטנדרטים לטיפול ראוי. אי אפשר לקרוא לדיאטנית שמקבלת חולה לעשר דקות בשבוע, טיפול בהפרעות אכילה. תופעת זריקת המטפלות מטיפולים, שדיברנו עליה בהרחבה בדיון שעבר, ממשיכה בשיא כוחה והיא החמורה מכולן. איך אפשר לקטלג חולה ככרונית אם לא ניתנים לה אמצעים לטיפול בקהילה?! יש צורך להתאים את הטיפול למטופלת, ולא את המטופלת לטיפול".
 
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון: "אני מקווה שהקולות האלה גם מגיעים לדיוני התקציב בין משרד הבריאות לאוצר. 10 מיליון זה כסף קטן למדינה ואנו מדברים כאן על הצלת חיים. אם משרד האוצר לא בטוח איפה הכסף, זה רק מוכיח שצריך לצבוע אותו ככסף ייעודי בבסיס תקציב המשרד.

"משרד הבריאות צריך לחדד להן את חובת הדיווח, וכן לאסוף מקופות החולים נתונים מסודרים על היקף המחלה. איך אפשר לדבר על פתרון לבעיה כאשר כלל לא יודעים מה ההיקף ומה הצרכים שלה? מוטב היה שמשרד הבריאות, אם הוא רואה שאינו עומד באספקת שירותים מתאימים, יקשיב לחולים ולמשפחות שלהם לגבי הצרכים, ויחתום חוזים עם העמותות שכבר מספקות את השירותים הללו בהצלחה. הרי המחסור אדיר וזועק לשמים ואין זמן לחכות", סיכמה תומא-סלימאן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg