ראשי » חדשות » צבא וביטחון

רק 41% מהלוחמים סוברים שהמפקד יגבה אותם אם יטעו

נתונים חמורים נחשפו בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון: שביעות רצון נמוכה בקרב הלוחמים כלפי המפקדים, וירידה במוכנות לתפקיד קרבי. ח"כ אוחנה: "הנתונים מדאיגים". מנהל כוח אדם בצה"ל: "הסקר נלקח חודשיים לאחר אירוע אלאור אזריה"

ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל בראשות ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, קיימה היום (ה') דיון שבו עלה נתון חדש ומדאיג, ולפיו 41% בלבד מהמערך הלוחם חושבים שהמפקד יגבה אותם אם יבצעו טעות במילוי תפקידם. בקרב חיילי החובה, אחוז הסוברים שהמפקד יגבה אותם במקרה של טעות עומד על 51 בלבד.
 
הנתון המדובר הדאיג את חברי הוועדה, זאת על אף שכל המערכים, לרבות הלוחמים, הראו עליה בהרגשה שהמפקד דואג לצרכיהם. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תא"ל ערן שני, אמר כי "זו הפעם הראשונה שהשאלה הזו הוצגה, ובשל כך אין לנו קנה מידה להשוואה או לבחון מגמה".

לדברי שני, "הסקר הזה נלקח חודשיים לאחר האירוע בחברון. אי אפשר להתווכח עם הנתון, אבל בשיח בין המפקדים לחיילים אנחנו לא מזהים מגמה או מחאה כלשהי". הוא הוסיף כי "עם זאת, היות שזה נתון חדש יחסית, עוד לא פתחנו סט של פתרונות".

ראש צוות סדיר בנציבות קבילות החיילים סא"ל ברק ברודי, אמר כי "המסקנות שלנו, שהן לא מחקריות, מזהות פער שמתבטא באמון החיילים במפקדים. יש מספר סיבות לנסיגה הזו, וביניהן הכלים שהמפקדים הצעירים מקבלים, שגורמים להם להתנהג בצורה מסוימת מול החיילים, וגם חניכת המפקדים במהלך הדרך".
 
ח"כ איל בן ראובן מהמחנה הציוני, שהשתתף גם הוא בדיון, הוסיף: "הנתון הזה, שהכי מטריד אותי, הוא תולדה של שיח חברתי שמשפיע על הצעירים. אנחנו, כאן בבניין הזה, צריכים להיות ערים למה ואיך אנחנו אומרים דברים, כי יש לזה השלכות. יש משמעות למושג 'צבא העם' ויש לשמור עליו, והשיח קשור לזה קשר עמוק".

ח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי התייחס לפרשת אלאור אזריה בהקשר המדובר, ואמר: "אני סברתי, ועדיין סבור, שעל המפקדים בשטח להיות מספיק אמיצים ולדון במקרים של החיילים שלהם בעצמם".

נושא נוסף שעלה בוועדה מפי ראש ענף מחקר במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל, סא"ל יעל טופל, נוגע במוטיבציה של המלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) להתגייס לתפקידי ללחימה, ושל חיילי החובה לצאת לתפקידי קצונה: "קבוצות האיכות הגבוהות עדיין רוצות יותר מקבוצות אחרות את השירות הקרבי, אבל בקבוצות האיכות הגבוהות של 54-56 יש איזו ירידה לאורך השנים האחרונות במוכנות לתפקיד קרבי לוחם".
  

לדברי טופל, "האתוס והתרומה עדיין מופיעים בתשובות שלהם, אבל יש התרחבות בהגדרה של מהו שירות משמעותי ומיהו לוחם, כאשר כיום איש סייבר נתפס כלוחם טכנולוגי. גם לגבי הקצונה והקבע יש סה"כ מגמות יציבות של רצון ונכונות. אין בעיה מבחינת צרכי כוח האדם, ולמעשה גם בשנות ה-80 ראינו מספרים דומים. הנתונים של ירידה שפורסמו, נכונים למספר שנים האחרונות, אבל מהווים חזרה מקפיצה הלא מוסברת של שנת 2012".

סא"ל טופל הוסיפה כי "יש בשנים האחרונות עלייה בהסכמה עם הקביעה כי מי שלא משרת בצה"ל הוא אזרח טוב בדיוק כמו מי שכן משרת – כלומר יש למעשה שינוי במגמה החברתית והיחס לאי שירות".

תא"ל ערן שני הסביר כי "כל פעם שיש תקופה יחסית רגועה, זה משפיע על בני הנוער והמוטיבציה, ובאירועים בהם יש תחושה של מלחמה על הבית רואים עליה בהתאם. בנוסף, הנוער היום יותר אינדיבידואליסט ושואל מה ייצא לי מזה. בני נוער מתחילים בתיכון תואר אקדמי במדעים, ומיד מצפים לשרת באמ"ן ולא כלוחמים. אותו דבר עם אלו הלומדים במגמות סייבר, בתיכונים שכל ראש עיר וראש מועצה פותחים.
    
"לצערי, אין הרבה אנשים שמתאימים לתפקידים במערך הסייבר, אבל אנחנו ניצור את האיזון העדין שיאפשר את התרחבות הסייבר בלי לפגוע במערך הלוחם. עם כל הכבוד וההערכה לאנשי הטכנולוגיה והסייבר, הם לא לוחמים. לוחם זה מי שנמצא בשטח וחשוף. צה"ל ימשיך בתעדוף הלחימה, תוך מתן מענה לטכנולוגי".

ח"כ אבי דיכטר מהליכוד הגיב: "מאוד הזדהיתי עם המסר של לחימה תחילה. יש בעיה בנתוני השנים האחרונות בנכונות לקרבי אצל גברים, בניגוד לנשים אגב, ואי אפשר, וגם אסור, לטאטא אותה. כרגע הירידה עוד לא דרמטית, אבל צריך לוודא כבר עתה שלא תהפוך לכזו, כי אח"כ שיקום מוטיבציה הוא בעייתי. זה גם מתחבר לדיון שלנו השבוע של חשיבות שנת השירות, שכן זו האוכלוסייה שגם עצמה מתנדבת לפיקוד, וגם מעודד את הנוער ללכת ללחימה".

ח"כ בן ראובן אמר על הדברים: "אין ספק שכוח אדם איכותי ביחידות הלוחמות, והמוטיבציה של בני הנוער לשרת, זו נקודת ערך עליונה בבסיס החברה הישראלית. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך מחזקים את מי שרוצה לשרת. זה לא במקום לעשות עבודה עם מי שלא רוצים, אבל צריך לחזק את החזקים, כי הם אלה שבכל יישוב ייצרו את האווירה הנכונה וימשכו אחרים אחריהם להתגייס".
 
ח"כ אוחנה סיכם את הדיון ואמר: "בתקופה האחרונה אנו עדים למספר שינויים דרמטיים בניהול כוח האדם בצה"ל, ובכלל זה קיצור שירות החובה, שינוי מודל הקבע, קיצוץ בכוח אדם ועוד. מטבע הדברים שינויים אלה ואחרים משפעים על החברה הישראלית כולה ועל צה"ל בפרט. ככלל, נתוני הסקר מדאיגים, ויש לפעול להמשך מעקב".

אוחנה ביקש לקבל לפני פסח את פירוט תוכנית העבודה של צה"ל לשינוי הנתונים, "בדגש למול סוגיית תחושת הגיבוי שהחיילים מקבלים ממפקדיהם". הוא הוסיף: "נציגי קבילות החיילים מתבקשים לנתח האם הנתונים החמורים בנושא הירידה באמון המפקדים הוא תולדה של התנהגות המפקדים בפועל, או של עלייה ברמת המודעות של החיילים לזכויותיהם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg