"חיפה כימיקלים התעלמו ממתן תשובות על מכל האמוניה"
הדו"ח שפרסמו השבוע חוקרים שבחנו את סוגיית האמוניה מתאר תרחישי אימים של מאות אלפי הרוגים במקרה של תקלה ודליפת החומר הרעיל. בחברה החיפאית דוחים את הטענות, ומגדירים אותן כ"אוסף של שקרים"
ביום שלישי האחרון נחשף הציבור לראשונה למסקנות המדאיגות מאוד שהגיעו אליהן עשרה מומחים שבחנו את סוגיית מכל האמוניה במפרץ חיפה: בלבה של העיר מבעבע וגועש מכל שבכל רגע יכול לקרוס ולשגר לאוויר כמות עצומה של גז רעיל, הזהירו החוקרים, שעמם נמנה גם זוכה פרס נובל לכימיה דן שכטמן. דליפה כזאת עלולה להביא למותם של מאות אלפי בני אדם.
מחברי הדו"ח, ובראשם פרופ' אהוד קינן מהפקולטה לכימיה בטכניון, חקרו את הנושא לבקשת ראש עיריית חיפה יונה יהב. ראש העיר, שראה כי המדינה ממשיכה לגרור רגליים בכל הקשור להקמת מתקן חדש בנגב, פנה אל המומחים והציב בפניהם אתגר - לגבש חוות דעת אובייקטיבית לגבי מכלול ההיבטים הקשורים בנושא האמוניה במפרץ חיפה, ובכלל זה שינוע העמונה, הספינה שנושאת אותה, מכל האמוניה, צורכי המשק הישראלי וחלופות אפשריות לגז, והמצב במדינות אחרות בעולם.
עיקרי מסקנות הדו"ח הם שמכל האמוניה עלול להתבקע "אפילו מחר בבוקר" ולהביא לנזקים עצומים, וזאת בשל היעדר תחזוק ואי עמידה בתקני הבטיחות והאחזקה העולמיים. כותבי הדוח קבעו כי "חובה להשבית את המפעל עכשיו".

במהלך מסיבת העיתונאים התייחסו החוקרים גם לאפשרות של פיגוע נגד אוניית האמוניה בשעת העגינה בנמל או בשעת ההפלגה שלה לאורך חופי ערי ישראל: "אם אוניית האמוניה נפגעת, אין אחר כך דבר במרחק עשרה קילומטרים ממנה. חצי אחוז אמוניה באוויר גורם למוות בתוך 5-10 דקות. אם המכל נפרץ במקום מיושב, אנשים חשופים לסכנה". פיגוע כזה יחולל ענן אמוניה במשקל של 8,000 טון שעשוי להגיע למרחק של מעל עשרים קילומטרים ולכסות את אזור חיפה והקריות בריכוז רעלים קטלני.
היבט סיכון נוסף שנשקף מהדו"ח הוא מערך המשאיות שמוביל את האמוניה מצפון לדרום. גם רעידת אדמה עשויה להוביל לאסון, אם המכל יקרוס ויביא "לפיזור אמוניה ולהרג של מאות אלפים".

על פי תקנים בינלאומיים, אורך חייו של מכל אמוניה עומד על ארבעים שנה, שבמהלכן הוא מחויב לעבור סדרת בדיקות פנימיות וחיצוניות. גילו של המכל בחיפה קרוב לארבעים שנה, ולא נעשו בו מעולם כל בדיקות פנימיות. מחברי הדו"ח קבעו כי הצהרות 'חיפה כימיקלים' שלפיהן המכל נבדק ואושר לשימוש במשך 55 שנים מהיום מופרכות ומשוללות יסוד.
המדינה העניקה אישור למפעל 'חיפה כימיקלים' להקים את המכל באפריל 1986. הוא אמור היה להכיל 12 אלף טון, אך בפועל אחרי הקמתו ב-1987 נודע כי בוצעה חריגה מההיתר והמכל מחזיק קיבולת של 14,300 טון. 'חיפה כימיקלים' היא תאגיד בינלאומי, ורוב הייצור שלה בחיפה מיועד לייצוא.
במשך שנים התריעו ארגוני סביבה על הסיכונים שבהצבת מכל האמוניה בלב אוכלוסייה אזרחית, ובשנים האחרונות הצטרף לדרישה זו ראש העיר יהב. במסמך שחיבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, תת אלוף (במיל') זאב צוק-רם (ווה), שנשלח ליהב בתגובה לאחת מגרסאותיו הראשונות של הדו"ח, נטען כי מדובר בתרחיש בסבירות נמוכה: "הסיכוי להתרחשות אירוע קיצוני כמו שמתואר בחוות הדעת של פרופ' קינן נמוך מאוד. מדינת ישראל לוקחת ברצינות רבה את נושא החומרים המסוכנים ומבצעת הערכת סיכונים באופן שוטף".

המאבק על הוצאת המכל מחיפה היה אמור להסתיים בהצלחה בשנת 2012, עת הודיע השר להגנת הסביבה גלעד ארדן על הקמת מפעל לייצור אמוניה מגז טבעי בדרום הארץ - כתחליף לאחסון האמוניה במפרץ חיפה. בהתאם קבע המשרד שהמכל ימשיך לפעול בחיפה עד מארס 2017 או עד הקמת המפעל בדרום. הממשלה אישרה את בניית המפעל במישור רותם כמיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית עוד באוקטובר 2013, וחוזה מסודר להקמתו אמור היה להיחתם עד ספטמבר 2015, אלא שהמשרד להגנת הסביבה הודיע כי המכרז כשל בגלל חוסר היענות לבניית המפעל מצדן של חברות בתחום.
מי שנדרש כעת להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה הוא השר החדש להגנת הסביבה, זאב אלקין (הליכוד). "עד היום 'חיפה כימיקלים' אמרו שמכל האמוניה הוא בעיה של המדינה ולא שלהם, ועד שהמדינה לא תמצא להם פתרון לקבלת האמוניה הם ימשיכו לאחסן אותה אצלם. אמרנו להם שהם טועים, ועכשיו זו בעיה שלהם. 'אתם מקבלים מאיתנו 'היתר רעלים', ולא ניתן לכם אותו אם לא תציגו לנו מתווה ברור להפסקת השימוש באמוניה כאן", אמר אלקין ל'מקור ראשון'.
השר הדגיש כי מכל האמוניה אמנם לא שייך ל'חיפה כימיקלים', אך היא הלקוחה הגדולה ביותר שלו וזקוקה לרוב הגז שמאוחסן בו. "אנחנו דורשים מהחברה להעמיד לוח זמנים מפורט לסגירת המכל בתוך שנים ספורות, או להציג פתרונות אחרים. אם היא לא תבנה לוח זמנים מסודר ומתווה ברור, המכל יצטרך להתפנות באופן מיידי פחות או יותר, וגופים שזקוקים לאמוניה – כגון בתי חולים ומפעלים – יצטרכו למצוא מקורות חלופיים".
אתמול אחר הצהריים, בתדרוך שקיים השר אלקין בצפון, הוא התייחס לשימוע שבפניו עומדת חברת 'חיפה כימיקלים' על המשך הפעלת המכל. לדבריו, במפעל בחרו להתעלם מדרישתו להעמיד לוח זמנים להעתקת המכל והשבתתו, ובמקום הציגו טענות בדבר בטיחותו ועמידתו בכל התקנים.
"אנחנו לומדים כעת את החומר, ונפעל בהתאם למסקנות", אמר אלקין. "אני יכול לצאת במהלך דרמטי ולהודיע על ביטול 'היתר הרעלים' למכל ולהביא לסגירת המפעל, אבל אז הם ילכו לבית המשפט שיבטל את הקביעה שלי. אז לא אוכל להנפיק צו שאוכל להגן עליו".

על פי הדו"ח, נראה שהיית חייב להורות על השבתה מיידית של המכל לאור הסיכונים שהוא מעמיד.
"נכון, אבל מצד שני יש רבים שחולקים על הדו"ח וטוענים כי מצבים כאלה בלתי אפשריים והסיכוי שיקרו נמוך מאוד. אנחנו מתייחסים לדו"ח הזה ברצינות גדולה וחושבים שהמכל חייב לצאת מהאזור הזה, אף שהמועצה לביטחון לאומי ופיקוד העורף אומרים אחרת לאחר שביצעו הערכת סיכונים. העמדה המקצועית שלנו היא שגם בשגרה וגם בחירום, רמת ההגנות שיש במכל כיום לא יכולה להצדיק את הישארותו באזור. צריך גם לקחת בחשבון שלא ניתן לעשות את זה ברגע אחד, כי המדינה זקוקה לאמוניה".
מה הייתה הסיבה לכישלון המכרז להקמת מפעל בדרום?
"המכרז כשל כי מחירי האמוניה ירדו מאוד בעולם, ולכן הוא הפך הרבה פחות כלכלי ממה שתוכנן. הגורם השני שהביא לנפילת המכרז הוא התנהלות חברת 'חיפה כימיקלים'. היא יכולה הייתה לעודד משקיע להקים את המפעל באמצעות הסכם אספקה מולו לרכישת האמוניה, ולא עשתה זאת. לכן היום באנו אליהם ואמרנו להם - לא באתם לעזור למכרז להצליח, ועכשיו אתם תתמודדו עם הבעיה".
מנגד, גורם בחברה הבהיר השבוע כי היא לא מתכוונת להפסיד במלחמה על האמוניה, והגדיר את הדו"ח כאוסף של שקרים וכחוסר הבנה של כותביו: "מדובר במומחי כימיה שלא מבינים בתחום הזה. אף אחד לא טוען שהם לא מבינים בכימיה, אבל הם לא מבינים בנוהלי אחזקה ואבטחה, בספינה, בנוהלי הפריקה ובמערכות ההגנה".

במפעל טענו עוד כי אין זה מתפקידו ומסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להתערב בנושאי חירום ובסיכונים ביטחוניים, אלא להתמקד בהשפעה על הסביבה בשגרה: "משרד הגנת הסביבה אחראי בשגרה וברעידות אדמה, ואין הוא אמור לדאוג לחירום. אנחנו נעמוד בתקנים ובדרישות החדשות שהוא העמיד לנו בלי כל שאלה, אבל אין לו יכולת לחייב אותנו להציג חלופות. המתקן הזה לא שלנו, ואנו לא מבינים כיצד אפשר לחייב אותנו לייצר לו חלופות.
"המכל נבדק בידי חברה מהגדולות והרציניות בתחום, והיא קבעה כי אורך החיים שלו הוא עוד חמישים שנות פעילות", אמרו עוד ב'חיפה כימיקלים'. "האיום בפגיעת טרור לא קיים רק במדינת ישראל. בהרבה מאוד מדינות מתמודדים עם איומי טרור ומלחמות, ולמרות זאת אוניות כאלה שטות בעולם כל הזמן.

"המדינה השיבה כבר לממצאי הדו"ח וטענה כי מדובר בסבירות של אפס אחוזים כמעט. מחברי הדו"ח השמיעו כל מיני אמירות, למשל על סדק במכל ועל 600 אלף איש שמתים בשנייה. מחברי הדו"ח לא היו מעולם במכל האמוניה. כיצד הם יכולים לראות סדקים? אי אפשר בכלל לראות את מכל האמוניה מבחוץ, אלא רק את שכבת ההגנה שלו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg