ראשי » חדשות » צבא וביטחון

גיוס בנות דתיות: הסערה המגזרית עולה מדרגה

בארגון 'חותם' מתריעים מפני הידרדרות רוחנית בצבא, ומבקשים לעצור את המגמה בציונות הדתית. ראשי המכינות לבנות משיבים: "הם בוחרים בהפחדה, יש אתגרים גם בשירות הלאומי"

נערה דתייה מסיימת את האולפנה ובוחרת להתגייס לצבא, ושם היא מגלה שכל מה שמכרו לה לפני הגיוס על תרומה משמעותית למען עם ישראל מסתכם בעבודת ניירת, בהטרדות של מפקדים ובהידרדרות רוחנית.

המסר המבהיל הזה, שכוון לעיניהן של בוגרות י"ב במגזר הדתי באמצעות סרטון אנימציה מוקצן, הצית שוב את הוויכוח הפנים-מגזרי בסוגיה הבוערת. יוזמי הסרטון 'בודדה במערכה' בארגון 'חותם', ששמו להם למטרה לעצור את מגמת גיוס הבנות הדתיות לצה"ל, לא צפו את האש שיחטפו בתוך המגזר ומחוצה לו.
 
"אנחנו עוסקים בנושא גיוס הבנות בצורה אינטנסיבית כבר יותר משנה, ועורכים הסברה באולפנות", מספר הרב אריאל בראלי מישיבת ההסדר בשדרות, החבר בארגון 'חותם'. "הגענו לבנות שמביעות מצוקה בשירות הצבאי שלהן, והתמונה שהתגלתה לנו היא שבחסות הדחיפה של מכינות ורבנים מהזרם הליברלי, הבעיות בשירות הלאומי מחווירות לעומת המצב בשירות הצבאי. הרגשנו שהבנות מסונוורות מהשליחות ומהאתגר, ולא יודעות באמת לקראת מה הן הולכות".

המציאות שמתאר הרב בראלי נדונה בהרחבה ב'מקור ראשון', ובין היתר הובאו נתוני אגף כוח אדם בצה"ל המראים כי מספר הבנות הדתיות המתגייסות נמצא במגמת עלייה, ובשנת 2015 הוא עמד על כ-2,200.

המגמה הזו מדאיגה גורמים רבים בציונות הדתית, בעיקר את אלו המשתייכים לקו החרדי-לאומי, שניסו עד היום לעצור את הרכבת בעזרת עצומות רבנים וחידוש פסקי הלכה נגד גיוס בנות. נראה שלעת עתה המסר לא חלחל, והדיון נותר מרחף מעל ראשו של הציבור. הסרטון החדש מסמן שינוי דרמטי בשיח הרבני בנושא.

"בעולם הווירטואלי שלנו אני לא מכיר דרך לעורר מודעות לנושא מסוים בלי סרטון", מסביר הרב בראלי. "הוא נועד לחדד את הנקודה שיש עולם התמימות והרצון הטוב, ויש את העולם האכזרי יותר שרבים מהחיילים נמצאים בו. המסקנה שלנו היא שלבת הדתייה אין מקום בצבא, לא בגלל היעדר יכולת אלא מצד האחריות לדמותה הרוחנית בעתיד".
 
דאגת הרבנים לבנות, כפי שהיא מצטיירת בסרטון, עוררה בשבוע שעבר כעס וביקורת רבה בחוגים מסוימים. "הסרטון של 'חותם' נגד התגייסות נשים דתיות לצבא הוא קמפיין החרד"קים של הציונות הדתית", מאשימה מיכל נַגֵן, ראש המכינה הקדם-צבאית לבנות 'צהלי', ומשווה את המהלך לפעילות נגד גיוס בקרב חרדים, שבמסגרתה כונו המתגייסים בלעג "חרדים קלי דעת", ובראשי תיבות חרד"קים.

"הנושא ראוי לעלות לדיון, אבל הדרך הפכה את זה ל'הם' ו'אנחנו' ואני לא סולחת להם על כך. הם הפכו את התמונה לכך שדור ההורים יוצא נגד הנוער. במקום לקחת אחריות על הציבור, אנשי חינוך ורבנים בחרו להשאיר את הנוער לבד".

בפוסט שפרסמה לאחר שצפתה בסרטון כתבה נגן מילים קשות מתוך זעזוע עמוק. "החבר'ה מ'חותם' - הגזמתם לגמרי! זו ירייה בתוך הנגמ"ש. אפשר להתווכח על ערכים ועל פרשנויות הלכתיות - אבל האם המטרה מקדשת את כל האמצעים? מביך ומעליב אותי לחשוב שככה אתם רואים את הנערות המתגייסות. מביך ומעציב אותי להבין כמה קטנות וטיפשות אתם חושבים שאנחנו".

ראש המכינה לבנות 'לפידות אמונה', הרב ניר יהודה, מזהה בסרטון חלק מהסיטואציות המורכבות הכרוכות בשירות נשים בצה"ל, אך גם בעיניו הדרך לא ראויה. "הסרטון מפגין זלזול בנשים, ואני יוצא מתוך הנחת יסוד שזו לא הייתה המטרה של 'חותם'. הם לקחו את הסרטון למקום של גיחוך, אבל יש בו נקודה של אמת. כראשי מכינות העוסקים בתחום הזה אנחנו יודעים שהמפגש עם הצבא מורכב ולכן גם דורש הכנה".
   
לשאלתי האם הפגיעה בנערות המתגייסות מכוונת או תוצר לוואי, ענה הרב בראלי כי "מדובר בסרטון אנימציה וככזה הוא מציג את המציאות בצורה נלעגת, אבל כל מה שמתואר בסרטון מבוסס על סיפורים ששמענו. לא ישבנו והמצאנו את זה.

"אנחנו קוראים לבת ה-18 'תחשבי טוב לקראת מה את הולכת, דעי שזה לא העולם שמציירים במדרשות ולא בטוח שיש לך היכולות הרוחניות להתמודד'. אם יש בנות בודדות שזה מתאים להן - שיערב להן, אבל אי-אפשר להפוך את זה לתנועה המונית וכללית". 

נקודת המחלוקת בין הצדדים בציונות הדתית מהותית: בעוד שהמתנגדים מנסים לעצור את גיוס הבנות באמצעים שונים - מפרסום פסקי הלכה, דרך עצומות רבנים ועד לסרטון האחרון - התומכים מבקשים להבהיר כי "הרכבת כבר יצאה מהתחנה" ויש להעניק לבנות שבוחרות להתגייס ליווי ותמיכה. ב'חותם' מאמינים שהקרב שהם מנהלים כעת נגד הלגיטימציה לשירות נשים דתיות בצה"ל יעצור את הסחף.

המהלך הראשון שלהם בנושא היה מכתב רבנים שנשלח לשר החינוך נפתלי בנט לפני כחודשיים, בדרישה שלא לאפשר את כניסת העמותות המעודדות גיוס לצה"ל למוסדות החינוך הממלכתי-דתי. לאחר מכן יזמו בארגון את מכתב השמיניסטיות לשר, המבקש שלא לערער על תפיסת עולמן בהכנסת הארגונים הללו למוסדות החינוך, ובנוסף נערך תחקיר על פעילות עמותת 'אלומה'.

  
"זו ההונאה הגדולה בחמישים השנים האחרונות בתחום החינוך", מאשים עמיטל בראלי, מנכ"ל 'חותם' (ואחיו של הרב אריאל בראלי). "זה התחיל עם רבני הקיבוץ הדתי שעודדו גיוס בנות, אך לפני כמה שנים הם שינו את שמם ל'אלומה' ופנו לדתיים במיינסטרים ולרבנים כמו הרב אבינר, ואמרו שהם מלווים בנות שכבר בחרו להתגייס כדי לא להפקיר אותן.

"הם פעלו ברמייה; כלפי חוץ מיתגו עצמם כמי שמטפלים בבנות שבחרו להתגייס, ובפועל עבדו למען שינוי תודעתי ושכנעו בנות להתגייס". בראלי אינו חוסך במילים קשות נגד העמותה ואף יוצא בביקורת נגד ראשי החמ"ד, שלטענתו תומכים כיום בגיוס הבנות בניגוד לעמדה הרעיונית הניצבת לדבריו בבסיס החינוך הממלכתי-דתי.

"העמותות האלו נכנסות לאולפנות ומדברות עם בנות בתחילת כיתה י"א שדעתן עוד לא מגובשת, ומייצרים אווירה של צבא. אני מדבר על עצמי כאבא ששולח את הבת שלו למוסד חינוכי ומעבירים לו מסר שמחנכים לשירות לאומי, אבל בפועל זה לא נכון. כופים עליי חינוך שלא מתאים לי".

בראלי מסביר כי הקש ששבר את גב הגמל מבחינתם הוא הניסיון לשנות את תקנות החמ"ד. "הרגשנו שהארגונים האלו מפעילים מכבש לחצים אדיר על החינוך הדתי לשנות את הגישה הבסיסית שלו. רק לאחרונה נבנתה תקנה להכניס את 'אלומה' למוסדות החינוך הדתי, וראשיו פועלים לקדם אותה למרות שהם מחויבים להנחות את הבנות לשירות לאומי. אי-אפשר עוד לגלגל עיניים ולהפטיר כאשתקד. היינו חייבים לשים את נושא הגיוס על השולחן.

"ראשי הציבור הדתי-לאומי במשרד החינוך מעודדים גיוס בנות, וזו הרוח במשרד החינוך. הם מתפארים בנתוני הגיוס הגבוהים, ואז ראשי האולפנות נאלצים בעל כורחם להכניס את הארגונים האלה".

ראש החמ"ד, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, לא מבין על מה המהומה שיוצר ארגון 'חותם'. "אין כל תקנה בנושא הכנסת עמותות הכוונה לצה"ל המחייבת את החמ"ד. אנחנו מחנכים את הבנות לשירות לאומי משמעותי - זו ההנחיה הכללית שלנו. באותה נשימה, כל בוגרת היא שלנו ואנחנו גאים בה, גם אלו שהולכות לצה"ל וגם אלו שבוחרות בשירות לאומי".
   
ליפשיץ משתדל שלא להכניס את ראשו ללב הוויכוח, אך גם בעמדה הניטרלית שהוא מביע מתגלה מדוע רבני הקו החרד"לי חוששים כל כך: "25 אחוז מהבנות הדתיות הולכות לצה"ל, ובשנים האחרונות אין גידול דרסטי במספרים. אבל אני חושב שהתפקיד של מוסד חינוכי ושל מנהל בית ספר הוא להדריך, ללוות ולחזק בנות שבוחרות להתגייס. יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וכל מנהל בית ספר מתאים לעצמו את הפעולות המתאימות לרוח המקום ולבנותיו".

גם בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' מגבים את ליפשיץ: "אין שום שינוי בתקנות ובהוראות של החינוך הממלכתי-דתי", אומר יו"ר התנועה, ד"ר חנן מנדל. "אנשי חותם פשוט פוחדים מהשטח ומהמשפחות הדתיות ששולחות בנות לצה"ל. הם מפחדים מכך שמנהלי המוסדות, שראו שללא הכוונה הבנות הולכות לצבא ללא עזרה, נותנים כעת ל'אלומה' להיכנס יותר".

ד"ר מנדל טוען כי ב'חותם' פועלים להפריד בין הציבור הציוני-דתי ובין צה"ל ויתר מוסדות המדינה. "ראינו את זה בהתקפה על תנאי השירות של החייל הדתי, ועכשיו בסרטון האחרון. כעת הם חוששים מאובדן שליטה על הבנות.

"הם הבינו שהדיון ההלכתי לא מספיק ושישנם בתי מדרש ורבנים התומכים בגיוס נשים לצה"ל, ולכן הם בחרו בהפחדה. הם לא השתמשו בטיעונים הלכתיים אלא באוסף של שקרים שהופרכו כבר על ידי מחקרים והצבא". 

בעמותת 'אלומה', מושא ההתקפות הישירות והעקיפות של 'חותם', מסרבים להתרגש. "הנתונים כמעט לא השתנו בשנים האחרונות. מה שמטריד את המזדעקים הוא שגיוס בנות נכנס למיינסטרים הדתי-לאומי ואינו רק תופעת שוליים", אומרת מנכ"לית העמותה, יפעת סלע.

"יש אתגרים בשילוב החברה הדתית-לאומית בחברה הכללית. אני לא חושבת שצעירה דתייה שמגיעה בפעם הראשונה מהאולפנה למערכת השירות שלה - צבאי או לאומי - זה עניין פשוט. עם זאת, אתגרים יש בכל מקום וחובה עלינו לעשות הכול כדי שכאשר יהיו אתגרים יהיו גם פתרונות".
 

 
לדברי סלע, המקרים המוצגים בסרטון מתרחשים אולי בצבא אבל הם קורים גם בשירות הלאומי, ובכל מקרה מדובר בתופעות שוליים. "במערכת הצבאית יש שיטה הבודקת שדברים נעשים כראוי, וישנה הרבנות הצבאית ופקודות המגנות על הבת הדתייה.

"הצעירות הדתיות רוצות להשתלב בחברה הישראלית, בצבא ובהשכלה הגבוהה, ואנחנו נותנים להן מענה. אם רבני חותם קוראים להתבדל, אנחנו ב'אלומה' מתנגדים לכך. לא זו דרכה של הציונות הדתית".

בהתייחסה לעבודת המדרשות המכינות לשירות צבאי, אומרת סלע כי נוצר מצב שבו דווקא הבנות שמאדירות את לימוד התורה הן הבנות שמתגייסות לצה"ל ולומדות במכינה. "רק בחמש השנים האחרונות התרחבו כל המוסדות הקיימים - עין הנצי"ב, צהלי, לינדנבאום, באר, ומוסדות נוספים התחדשו - מגדל עוז, מדרשת נטף, לפידות. לימוד התורה לנשים רק התעצם, ולכן הטענה שהבנות מתקלקלות בצבא  לא רק שאינה מדויקת אלא גם לא נכונה".

היא מסרבת להגיב לטענות של בראלי, אך אומרת שהייתה שמחה להיפגש עם נציגי הארגון. "אני קוראת לארגון חותם להוסיף אור במקום להחשיך. בסרטון שהם הוציאו הם מוסיפים חושך".

ב'אלומה' ובמכינות הקדם-צבאיות קיבלו בימים שלאחר פרסום הסרטון תגובות מהמתגייסות לעתיד וגם מהחיילות המשרתות. "הם חושבים שאנחנו מטומטמות?" תהו חיילות באוזני סלע.

"הבנות שלנו ראו את הסרטון שהוא מרגיז ומזלזל, אבל זה לא החליש אותן אלא גרם להן להרהר בתפקידן ובמשימה שלהן", אומר הרב ניר יהודה, ואילו נגן מוסיפה כי "הבנות שלי היו מטולטלות מהחוויה של בגידת המבוגרים. הן היו בהלם, וחשו מותקפות מבית ומחוץ. שירות של חיילת דתייה בצבא הוא משימה כל כך מורכבת, למה לא לתת לבנות האלה גב".

כאמור, בארגון 'חותם' טוענים כי הסרטון מבוסס על מקרים אמיתיים ועדויות שהגיעו אליהם. מנגד, עינב אטיאש, בוגרת מכינת צהלי ששירתה כקצינת 'אכזריות' בביסל"ח והשתחררה עם סיום מבצע 'צוק איתן', מקווה שהבנות ששוקלות להתגייס לא יקנו את ה"סטיגמות הישנות" כהגדרתה על השירות הצבאי.

"כל מי שעברה צבא תגיד שזה לא נכון. היו סוגיות קשות אבל זה לא שונה ממה שאיתו מתמודדים חיילים דתיים. קיבלתי את כל הזכויות שלי כחיילת דתייה, וההתמודדויות שהיו רק חיזקו אותי מבחינה דתית. הייתי מתפללת שלוש תפילות ביום כחיילת, מה שלא קורה היום באזרחות".
   
לדברי אטיאש, ההכנה שקיבלה במכינה סייעה לה להתמודד, ואילו חברותיה בשירות הלאומי הן שנותרו "בודדות במערכה". "חברות שלי שעשו שירות לאומי סיפרו על התמודדויות דומות מול בוס, או על כללים נוקשים. ההבדל היחיד הוא שבשירות הלאומי מי שלא נהנית יכולה לקום וללכת".

אביטל, בוגרת מכינת לפידות המשרתת כיום, בחרה במילים קשות יותר כלפי יוצרי הסרטון. "הפצת הסרטון הזה מוכיחה כי מטרתם של יוצריו אינה להעניק סיוע רוחני, אלא ליצור 'אנטי' כלפי צה"ל וכלפי שירות של בנות בו. מדובר בחלק מקמפיין מתמשך וקיצוני, שמגיע מתפיסת עולם שבוחרת לחיות בבועה מתבדלת ואנטי-ממלכתית.

"אמנם לא קל להתפלל בצבא כי זה בא על חשבון דברים אחרים, אבל החברים והמפקדים דאגו לזמני התפילה שלי לפעמים יותר משדאגתי להם בעצמי", הוסיפה בדברים שכתבה בדף הפייסבוק של המכינה.

"לא קל להיות דתייה בצבא בשבת, אבל זה עוצמתי. זה גורם לך למצוא את השבת שלך בדברים הקטנים ומכניס הרבה משמעות. זה ללכת לשמירה, לדבר בקשר ובמקביל לשמוע חברה שקוראת לך פרשת שבוע, ואז לחזור ולעשות קידוש. עצוב לי שעושים הכול כדי למנוע מבנות דתיות ללכת לצבא במקום ללוות ולהכין אותן כמו שצריך, ופשוט לתת את ברכת הדרך". 

כששוחחתי עם אנשי 'חותם' הם סיפרו כי בידיהם נתונים המצביעים על כך ש-40 אחוז מהבנות הדתיות בצבא נחלשות מבחינה רוחנית או עוזבות את הדת. כשביקשתי לראות את הסקר והנתונים הם לא נמצאו, אך בארגון אמרו כי "הסקר בהחלט נערך על ידי הארגון והרב שמואל אליהו". מנגד, ב'אלומה' הציגו סקר המראה כי 86 אחוז מהבנות העידו כי הצבא לא החליש אלא דווקא חיזק אותן מבחינה דתית.
 

 
גם בלי לדבוק בנתונים, נראה כי הציבור הדתי עובר שינוי משמעותי ומכיל יותר ויותר את העובדה כי בנותיו בוחרות גם בגיוס לצבא ולא רק בשירות הלאומי. "הבנות היום מתלבטות אם להתגייס או לא, וגם אם נעמוד באמירה ברורה נגד גיוס - מי שתבחר בצה"ל לבסוף תתגייס בלי הכנה", מזהיר הרב ניר יהודה. "יש לנו שליחות ואנחנו נותנים מענה לבנות האלו".

"אני לא אומרת שכל הבנות הדתיות צריכות להיות בצבא; מדובר באתגר מורכב, ולכן מי שלא תעמוד בו צריכה ללכת לשירות לאומי", מסכמת נגן. "יש תנועה חברתית ונהירה גדולה של בנות לצה"ל ואי-אפשר לשבת ולדון בה מרחוק. לכן אנחנו מובילים את המהלך הזה של הכנה והדרכה. אנחנו ב-2017 ויש מאות בנות חכמות ונבונות ויראות שמים שצריכות עכשיו לבחור, ולמי הן יקשיבו - למי שמכבד אותן או למי שמבזה אותן?"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg