ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"לישראל יש טענות משפטיות טובות לזכויות ביו"ש"

המשנה ליועמ"ש לעניינים בינלאומיים אמר במהלך דיון חסוי הנוגע לחוק ההסדרה: "מדינת ישראל בחרה לאורך השנים שלא לממש את הזכויות המשפטיות האלה, ולא להחיל ריבונות ביהודה ושומרון"

על רקע העלאת חוק ההסדרה השבוע למליאת הכנסת, נחשפו היום (ג') הפרוטוקולים של דיון חסוי שהתקיים בדצמבר האחרון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בדיון אמר המשנה ליועץ המשפטי לענייני משפט בינלאומי, ד"ר רועי שיינדרוף, המומחה במשרד היועמ"ש לדין הבינלאומי, כי "חשוב להגיד שלמדינת ישראל יש טענות משפטיות טובות לזכויות בשטחי יהודה ושומרון".
 
שיינדרוף הוסיף: "יש גם טענות היסטוריות ואחרות. גם בדיון המשפטי יש למדינת ישראל טענות משפטיות לזכויות בשטחי יהודה ושומרון. מצד שני, מדינת ישראל בחרה לאורך השנים שלא לממש את הזכויות המשפטיות האלה, שלא להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובחרה לנהל את שטחים האלה בהתאם לדינים במשפט הבינלאומי, שחלים על תפיסה לוחמתי".

בדיוון השתתף גם היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן ארי. הוא אמר כי "מערכת הביטחון, אני והשר ליברמן, מתנגדים לחוק ההסדרה חד וחלק. "זו פעם ראשונה שהכנסת מחוקקת בענייני מקרקעין שנמצאים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל". בתגובה אמרה לו ח"כ ציפי לבני, כי "אבל השר הצביע בעד", וזה השיב: "אני לא עוסק בפוליטיקה".

עוד אמר בן ארי כי אף אם ישראל תכיל את החוק במדינת ישראל, חוק ההסדרה לא יוכל לעבור: "אני רוצה להגיד משהו לאנשים שהיו רוצים לראות מצב של החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון. בחוק המקרקעין לא תמצא סידור כזה שאתם מציעים כאן, ואני מתקשה להאמין שחוק כזה בכלל היה עובר בישראל. בשביל להסדיר בעיות קרקעיות ניגשים למכשיר של הפקעה? לא פשוט בדיני ארצנו".
 
היועמ"ש לדין הבינלאומי שיינדרוף ציין כי החלטת ישראל שלא להחיל ריבונות ביו"ש, "זו החלטה שהתקבלה בתחילת הדרך לפני 50 שנים, ומאז מדינת ישראל נוהגת באופן הזה: היא לא מקבלת את תחולתה של אמנת ז'נבה בשטחי יהודה ושומרון, היא מקבלת תחולה של הנורמות ההומניטריות של האמנה, ולשיטתה היא כן מתנהלת בהתאם לתקנות האג, כפי שהיא הודיעה הרבה מאוד פעמים לבית המשפט העליון וכפי שהוא פסק מאז בעשרות או מאות פסקי דין, שחלים בשטח".

לדברי שיינדרוף, הדרך היחידה כרגע לנהל את יהודה ושומרון, היא בהתאם להגדרה המשפטית של תפיסה לוחמתית. "במשפט הבינלאומי אין חורים שחורים" אמר. "אם אנחנו מחליטים שהמסגרת המשפטית הזאת לא חלה בשטח, עולה השאלה מהי המסגרת שכן חלה בשטח, וצריך לתת מענה לשאלה הזאת".

שיינדרוף פנה לחברי הכנסת: "לא להתבלבל, זו לא העמדה שאומרת שהשטח הוא כבוש במובן המשפטי של אמנת ז'נבה, או מבחינת הטענות שיש לנו ביחס לדיספוזציה הסופית של השטח. זה אומר שבחרנו בחירה שפעלנו לפיה במשך 50 שנה,והיא שעד שתהיה דיספוזיציה של השטח, או עד שיהיה איזה שינוי דרמטי - אנחנו מנהלים  את השטח הזה בהתאם לדיני התפיסה הלוחמתית.
  

"בתקנות האלה יש הרבה מאוד כללים, אבל התקנה שרלוונטית לנו בראש ובראשונה היא מספר 46, שעוסקת בחובה להגן על זכות הקניין. זו חובה כללית והיא חלה בשטח ביחס לתושבים בשטח, אבל יש לה חריגים במשפט הבינלאומי".

שיינדרוף הסביר לחברי הכנסת שישראל יכולה להפקיע שטחים ביו"ש, אולם לא באופן שפוגע בפלסטינים, הנחשבים לאוכלוסיה מוגנת. הוא אמר כי לדעתו יש בעיה בחוק ההסדרה, המקנה יכולות להפקיע קרקעות מפלסטינים שלא כדין. "יכולות להתעורר שאלות, כי הרי בנייה בלתי חוקית או כניסה לקרקעות, זה לא נחלה רק של צד אחד. יש אנשים שמפרים את החוק ולמרבה הצער, הם לא מעט. צריך להסתכל בצורה שלמה מבחינת החובה לשמור על קניין הפרט", אמר.

אתמול פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שבכוונתו להסכים לקיים את הדיון המדובר במליאה היום. "אני שומע כל הזמן אולטימטומים מזויפים", אמר נתניהו. "אני לא מתרגש מזה. יש אנשים שעסוקים בתדרוכי סרק לתקשורת וברשתות החברתיות. אני עסוק בלנהל את המדינה ואני חושב על האינטרס הלאומי ופועל רק על פיו". את הדברים אמר ראש הממשלה לאחר דיווחים שלפיהם הוא מנסה דווקא לדחות את ההצבעה על חוק ההסדרה, עד לאחר פגישתו עם הנשיא טראמפ בהמשך החודש.

ח"כ יאיר לפיד על חוק ההסדרה (צילום: ערוץ הכנסת)

 

בינתיים, בבית היהודי ממשיכים להתעקש כי יעלו את הצעת החוק להצבעה במליאה במהלך היום. "לחצי מיליון תושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מגיעים חיים נורמליים - כמו לתושבי כפר סבא ותל אביב", אמרו גורמים במפלגה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg