ראשי » חדשות » בארץ

לחץ דם, עקמת והתקפי זעם: ילדי המסכים חולים יותר

עמותת "נתיבי רשת" מזהירה: החשיפה המוגברת של ילדים לתכנים ברשת, מזיקה הרבה יותר משחשבנו. אחד המקרים האחרונים שהגיעו לעמותה היה סביב ילדה דתיה בת 8 שגלשה באתרים פורנוגרפיים. משרד החינוך יקדם תכנית להגנה מהתופעה

השמנה, אוסטיאופורוזיס, פגיעה במערכת החיסונית, עקמת, לחץ דם גבוה, בעיות ראייה, תסמינים אוטיסטיים והתקפי זעם: זו רק רשימה חלקית של הפגיעות הנגרמות לילדים ונוער בשנים האחרונות כתוצאה מעלייה בזמן המסך ומגלישה לא בטוחה - כך עולה מנתונים של עמותת 'נתיבי רשת', הפועלת להגברת המודעות לנושא ומציעה פתרונות לשימוש נכון באינטרנט.

לפי העמותה, הבעיה מתחילה אצל ההורים, שאינם מודעים לפגיעות האפשריות בילדיהם ולנזק לטווח הארוך שגורמת ההתמכרות למסך. "מדובר במגפה. יש היום צונמי של זמן חשיפה ארוך למסכים, שפוגע בהתפתחות של
הילדים", הזהיר יונה פרסבורגר, מנכ"ל העמותה.
  
"הפגיעה הראשונה נוצרת כתוצאה מעודף זמן מסך שמשפיע על ילדים באופן בריאותי, פסיכולוגי והתפתחותי", הוא אמר. "בנוסף לכך נוצרות בעיות תקשורת עמוקות שנגרמות גם מכך שההורים נמצאים בטלפון החכם שלהם כל הזמן. כתוצאה מכך יש פחות שיח בבית, גם כי הילדים מרוכזים במסך ולכן לא מעבדים נכון חוויות ותסכולים. הם לא מסוגלים לפתח חברות עמוקה ושיח, ויש אצלם ירידה באמפתיה".

עוד עלה מנתוני העמותה כי בעוד המבוגרים חוו ילדות ללא המכשיר הסלולרי ביד, המאפשרת התפתחות תקינה, גדל כיום דור של ילדים בעלי בעיות בריאות, שאינם מסוגלים לתקשר עם הסביבה באופן תקין. לפי נתוני סקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות, הטלפון צמוד לידיהם של ילדים כבר מגיל תשע, בני נוער גולשים ברשת יותר מארבע שעות ביממה, שניים מכל שלושה ילדים מתחת לגיל 13 נחשפו לתכנים פורנוגרפיים, וכל ילד רביעי נפגע מאלימות ברשת.

ד"ר גדי ליסק, ראש תחום רפואה התנהגותית בעמותה, תיאר את הנזקים הנגרמים לילדים בדור האינטרנט. "חוסר התנועה המתלווה לישיבה ארוכה מול המסך גורם להשמנת יתר, או מהצד השני לחולשה ורזון. בנוסף נגרמת פגיעה בצפיפות העצם כי הם לא מספיק בתנועה, וכתוצאה מכך הוקדם גיל האוסטיאופורוזיס לנשים בעשרים שנה", הוא הסביר.
  
"תופעה מרכזית נוספת שמסכים גורמים לה היא הפרעות שינה. כל שעת מסך גורמת לירידה בזמן השינה ולפגיעה באיכות השינה. כתוצאה מכך נפגעת המערכת החיסונית של הילדים, וגדל הסיכוי שלהם לחלות בסרטן ומחלות נוספות. חוסר שינה כרוני גם גורם לסימפטומים של הפרעת קשב".

התיאור מבעית: בזו אחר זו מנה ד"ר ליסק הפרעות, מחלות ובעיות שמהן סובלים ילדי הדור הצעיר ועוד יסבלו מהן בעתיד. הוא ציין גם שילדים ונוער סובלים היום יותר מבעיות ראייה ומבעיות אורתופדיות כמו עקמת. לדבריו, המסכים יוצרים מתח כרוני, שגורם אף הוא להפרעות השינה, וכן ללחץ דם גבוה - תופעה שלא הייתה בעבר אצל ילדים.

"לפעמים", הזהיר ד"ר ליסק, "החשיפה הארוכה למסכים והשימוש התכוף בתקשורת ברשת מביאים להתנהגות על הרצף האוטיסטי - קושי בקריאת הזולת, אי יצירת קשר עם חברים, אמפתיה ירודה והיעדר הנאה מפעילויות. מבחינה לימודית נגרמות בעיות זיכרון וריכוז, וירידה בהישגים. גם אפשר לראות אצל הילדים יותר אגרסיה ואימפולסיביות, התקפי זעם ומצבי רוח קיצוניים".
   

בעמותה הגישו השבוע את המידע לשר החינוך נפתלי בנט, וזה הודיע שיפעל לקידום תכנית למוגנות ילדים ברשת במוסדות החינוך – החל בגני הילדים ועד לבתי הספר. הצעד הזה, נטען, יכול לחולל שינוי משמעותי לטווח הרחוק באמצעות חינוך מחדש לשימוש נכון ולא פוגעני ברשת ובמסכים.

העמותה פועלת גם עם ח"כ שולי מועלם ו'איגוד האינטרנט הישראלי' להגדרה בחוק של סינון תכנים פוגעניים. "אנחנו רוצים שעד גיל ההתבגרות יהיו לילדים מודעות והרגלים בריאים לשימוש במסכים", אמר פרסבורגר. "הם נחשפים כיום מגיל צעיר מאוד לתכנים פוגעניים כמו אלימות קשה ולתכני מין ופורנוגרפיה. זו מגפה חברתית שפוגעת גם במשפחות טובות וגם בציבור הדתי-לאומי".

לדבריו, שני המקרים האחרונים שבהם פנו אליו הורים להתייעצות ולקבלת עזרה היו דווקא במשפחות דתיות. "פנתה אלינו אם לילדה בת שמונה שגלשה באופן קבוע באתרים פורנוגרפיים, והסברנו לה כיצד לשוחח איתה ולטפל בכך. היה גם ילד בן 13 שגנב זהות של נערה ושידל ילדה לעשות מעשים חמורים מאוד. אמו פנתה אלינו
לעזרה, ולא הייתה מודעת לעובדה שבמשך שנים הוא היה חשוף לתכנים מיניים ואיבד את הגבולות לגמרי".
 
פרסבורגר הזהיר עוד ש"כשאין שיח ומעורבות הורית ולא דואגים לסינון יעיל, זה יכול לקרות בכל בית". בעמותה מתייחסים גם למצבים של ביוש (שיימינג) וחרמות חברתיים שעשויים להוביל לדיכאון. "בעבר היה קשה לארגן חרם והוא היה נוצר לאט יותר, ואילו היום בוואטסאפ מארגנים חרם תוך דקות", אמר ד"ר ליסק. "ילד שמקבל הודעות ב-11 בלילה שהוא בחרם, למי הוא פונה? כיצד הוא הולך לישון?"

לפי הנחיות 'איגוד רופאי הילדים הישראלי', אסור לתת זמן מסך לתינוקות עד גיל שנתיים, ועד גיל שבע מותרת שעה ביום בלבד, שמתארכת לשעתיים עד גיל 16. בפועל, כמובן, זמן המסך גדול הרבה יותר. "הצענו לשר תכנית חינוכית שתתחיל כבר בגני ילדים, שבה גם ההורים וגם הילדים יקבלו את כל המידע המתאים על השימוש במסכים באופן בריא ומוגן – באמצעות שיח פתוח עם הילדים, הגבלת זמן שימוש ופיקוח", ציין פרסבורגר. "הכי חשוב שהילד ידע לשלוט במסך, ולא שהמסך ישלוט בו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg