ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

המומחים חלוקים: האם חוק ההסדרה יעמוד במבחן בג"ץ?

בשמאל מאיימים כי חוק ההסדרה לא יעבור את בית המשפט, או שיוביל את ישראל להאג, אבל הדעות חלוקות. מומחה למשפטים מזהיר כי החוק ״יגרום נזק גדול מאוד בעולם", ואילו מומחית אחרת משוכנעת: "החוק סביר לפי המשפט הבינלאומי"

יעמוד או לא יעמוד בבג"ץ? סוגיית עמידתו של חוק ההסדרה במבחן בית הדין הגבוה לצדק מטרידה רבים מימין ומשמאל, אחרי שעבר בקריאה שנייה ושלישית שלשום בכנסת. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט  הצהיר כבר כי לא יהיה מוכן להגן על החוק בבג"ץ, כיוון שלדעתו - אותה ביטא מספר פעמים בחודשים האחרונים - החוק אינו חוקתי. לפי כל ההערכות, מבחן בג"ץ יערך כבר בימים הקרובים, וכבר כעת הוא מקטב את המשפטנים בארץ בסוגיה. המומחים חלוקים לא רק בהקשר של עמידת החוק במבחן בג"ץ, אלא גם בפוטנציאל שלו לפגוע בישראל בבתי משפט בינלאומיים.
 
"החוק ראוי ויכול לעמוד היטב בבג"ץ"

עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, סבורה כי החוק החדש אינו מנוגד למערכת הסבירות של חוקים בישראל. לדעתה של דרשן-לייטנר, גם מאספקט הבינלאומי, לו ישראל הייתה צריכה להגן על עצמה בהאג - יש לה טענות חזקות בתחום החוקי. "בעיקרון מה שהחוק אומר זה שקרקע שנלקחה בתום לב והתיישבו עליה ישראלים, אז עושים מעשה מידתי להגן על הבעלים וגם על המתיישבים הקיימים כרגע בשטח", מסבירה דרשן-לייטנר. "כלומר, השטח רק מוחכר מהתושב הפלסטיני שמקבל את ערך הקרקע, פלוס 25 אחוז. זה פיצוי נאות לקרקע, כיוון שהוא לא יכול להשתמש בה בכל מקרה כי הוא לא יעבד קרקע בלב ישוב יהודי".

דרשן-לייטנר טוענת כי דווקא המעמד החוקי של יהודה ושומרון יקשה על בג"ץ לפסול את החוק. "פיצוי כזה היה קורה בכל מקום, אולם רק ביו"ש קיימת בעיה כי יו"ש נחשבת שטח כבוש. החוק ביו"ש יוחל על ידי המפקד הצבאי, כי חוקי המדינה לא חלים ביו"ש כרגע. לכן גם בג"ץ לא יכול לפסול את החוק משתי טעמים: הראשון, שעל פי החוק בארץ חוקי המדינה גוברים על החוק הבינלאומי, ולכן זו לא עילה לפסילתו; והטעם השני הוא כי החוק עומד טוב בתחום זכויות האדם וכבוד האדם וחירותו, היות והפלסטינים מפוצים היטב על קרקע שהם בכלל לא היו יכולים לעשות בה שימוש".
 
על העמידה מול הטענות בעולם בהקשר לחוק אומרת דרשן-לייטנר: "מעבר לכך, בתחום הבינלאומי ישראל תעמוד מול הטענה שהיא פועלת בניגוד לאמנת ז'נווה, שמגנה על תושבי אזור כבוש. אבל גם כאן, ישראל תטען שחוקי האמנה התקבלו בגלל המשטר הנאצי שגירש אוכלוסיות שלמות, רצח אותם ובזז את רכושם. ישראל אינה כזו. היא מגנה על הרכוש הפלסטיני, היא שומרת על הזכויות של הפלסטינים. במקרים שהחוק הזה מתייחס אליהם, נעשתה טעות בתום לב, כאשר הבעלים מפוצה עליה ולא מאבד את הבעלות על הקרקע אלא רק מחכיר אותה בדיעבד. לכן גם מבחינה בינלאומית ישראל כלל לא מפרה את אמנת ז'נווה, שמדברת בעיקר על דיקטטורים מטורפים שבוזזים אוכלוסיות שלמות בכוונה תחילה, ומתוך פעילות שלא מגנה על התושבים. זה ממש לא המצב ביו"ש. מעבר לכך כלל לא ברור שיו"ש היא שטח כבוש, אבל זה כבר דיון אחר".

"ראוי לפסול את החוק בבג"ץ"

הפרופסור למשפטים חבר הכנסת והשר לשעבר אמנון רובינשטיין, מתנגד מאוד לחוק. לטעמו, על בג"ץ לפסול אותו מכל וכל. "החוק הזה נוגד את זכות הקניין, ולכן הוא מנוגד לחוק יסוד כבד האדם וחירותו שמדבר על זכות הקניין. מעבר לכך, הוא פוגע גם בעמדת ישראל במשפט הבינלאומי, כי הוא מחיל חוק ישיר על יו"ש - שאינה חלק מהמדינה. עד היום מה שהגן עלינו בחו"ל מהמצב בו ביו"ש יש זכויות רק לישראלים, היה המצב הזה שלא חל שם החוק ישראלי, והריבון בשטח היה המפקד הצבאי. כעת יש חוק חדש שמשנה את המצב הזה, והוא יגרום נזק גדול מאד לישראל".
   
רובינשטיין מוסיף כי "זו הפעם הראשונה שהכנסת מחוקקת חוק ישיר על יו"ש, דבר שלא קרה עד כה. היו חוקים פרטיים, אבל לא היה חוק מהסוג הזה. לכן לטעמי החוק לא ראוי ויש לפוסלו. האם הוא ייפסל בבג"ץ? איני יודע, אבל זו דעתי בנושא. אני חושב שגם ראש הממשלה מבין זאת, ולכן הוא התנגד לחוק עד הרגע האחרון כמעט".

"במשטר החוקתי הישראלי הכנסת היא המחוקקת"

פרופסור אבי בל, פרופסור בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, ועמית בכיר בפורום קהלת, אמר כבר בעבר כי לדעתו החוק חוקתי, וכי ניסיונותיו של היועץ המשפטי לממשלה לטרפדו היו חסרות יסוד משפטי. "היועץ המשפטי טען כי אין לכנסת סמכות להשיג את הפתרון המוצע באמצעות חקיקה, והוא אף מזמין את בג"ץ לפסול את החוק. על פי חוות דעתו, הצעת החוק תפגע לכאורה בזכויות חוקתיות קנייניות של בעלי הנכסים הפלסטינים, וכן היא נוגדת, כביכול, את המשפט הבינלאומי. חוות הדעת של היועץ המשפטי מעלה טענות שלפיהן חל איסור בדין הבינלאומי, על המפקד הצבאי של שטח המוחזק בתפיסה לוחמתית, להפקיע בדיעבד קרקעות לצורכי הסדרה של בנייה, וכן חל עליו איסור לסרב להגן על זכויות קניין פרטיות של תושבים. אפילו אם היה בסיס לטענות אלה, הן לא היו רלוונטיות במקרה הנוכחי, שהרי דין הכנסת אינו כדין מפקד צבאי. במשטר החוקתי הישראלי הכנסת היא המחוקקת".
 

באשר לסוגיה הבינלאומית, טוען בל כי "הדין הבינלאומי נקלט למשפט הישראלי רק חלקית, וגם זאת רק במקום שהכנסת לא קבעה אחרת. לפי הדין הישראלי, מקום שהמשפט הבינלאומי קובע כלל פלוני, וחוק של הכנסת קובע כלל אחר, החוק של הכנסת גובר. כאשר עסקינן בדיני תפיסה לוחמתית, קיימים נימוקים נוספים להעדיף את החקיקה של הכנסת, שהרי המשפט הישראלי מעניק לה את הסמכות לקבוע שדיני תפיסה לוחמתית כלל לא יחולו בשטח מסוים, ללא קשר למעמדו במשפט הבינלאומי. כך, למשל, עשתה הכנסת ב-1981 עם רמת הגולן".

בל מדגיש כי "גם אם היה מדובר בהחלטה של מפקד צבאי בלבד, עדיין קביעתו של היועץ המשפטי הייתה שגויה. יש אינספור חוקים בעולם הליברלי-דמוקרטי שמטפלים בבעיות המתעוררות כאשר אחד בונה בית על קרקע של אחר. אפילו בארה"ב, שלא מתפשרת בהגנתה על זכויות קנייניות של הפרט, החוק קובע שיש מקרים שבהם דווקא הפולש יקבל את הבעלות על הקרקע ואפילו פיצוי לא מובטח לבעלים המקורי. אין מקום בעולם שבו נקבע שהסדר כזה הוא בלתי חוקתי או שיש בו פגיעה חמורה מדי בזכויות קנייניות. גם סוגיית ההפקעה נידונה במדינות אחרות, ואין שחר לטענה שהפקעת נכס, כדי למסור אותו לידי פרט אחר, אינה נחשבת צורך ציבורי המצדיק הפקעה".

"אין לכנסת סמכות לחוקק את החוק הזה"

המומחה למשפט חוקתי, פרופסור עמנואל גרוס, סבור כי על בג"ץ לפסול את החוק משתי סיבות עיקריות. "החוק ביו"ש אינו חוק של הכנסת, אלא של המפקד הצבאי, משום שיו"ש היא שטח כבוש. לכן מלכתחילה אין לכנסת סמכות לחוקק חוקים ביו"ש. מדובר בקביעה ישנה של בית המשפט העליון, לפיה יהודה ושומרון מוחזקים בתפיסה צבאית. הואיל וכך, אז למעשה הריבון בשטח הוא המפקד הצבאי ולא המדינה. לכן למדינת ישראל, לאמור לכנסת - אין סמכות לחוקק שום חוקים מעבר לתחומי הריבונות שלה. זה הבט אחד שבגללו בעצם בית המשפט העליון צריך להצהיר על החוק כלא חוקתי, כי הוא חורג מתחומי הסמכות של הכנסת".

לדעתו של גרוס חוק ההסדרה גם מתנגש עם החוק הבינלאומי: "הוא נוגד את המשפט הבינלאומי, משום שלפי המשפט הבינלאומי השטח הזה הוא שטח כבוש, ומה שמסדיר אותו זה אמנות ז'נווה שהמדינה מחויבת אליה. לפי האמנה אסור למדינה כובשת לפגוע בקניין של הנכבשים על ידה, אלא במקרה חריג של מטרות צבאיות מיוחדות - וכאן אין צורך כזה. לכן, גם מהסיבה הזו שהמדינה פוגעת במשפט הבינלאומי החוק צריך להיות מוכרז כלא תקף".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg