
"חלק גדול מהתכנתים יוחלפו על ידי כותבי רנ"רים"

"חוק מור", תחזיתו של גורדון מור מ-1965, קובע כי המחשבים משתפרים פי שתיים כל כשנתיים לערך. היום, ניתן לומר שהתחזית הזו היתה די מדויקת, ומעבר לכך: לצד מעבדי המחשוב, התפתחו במהירות אקספוננציאלית גם זיכרונות המחשב ומהירות הרשתות. פיתוחים טכנולוגיים בתחום האינטרנט של הדברים והבינה המלאכותית הם כבר חלק מחיי היום יום, ומגמה זו תלך ותתרחב. לאן לוקח אותנו עידן הבינה המלאכותית, והאם יש לנו ממה לחשוש?
תפוצת הטלפונים הניידים וכניסת ה"אינטרנט של הדברים" -כל אותם דברים שהופכים מחוברים -המכוניות, הרובוטים התעשייתיים בקווי הייצור, המכונות החקלאיות המדויקות, הרחפנים, מרכיבים מסוימים של ה"בית החכם", מוני החשמל והמים, ועוד - כל אלו "מדברים" לא רק עם האנשים, אלא גם בינם לבין עצמם. כך למשל הכספומטים מדווחים למערכת המחשוב העיקרית בבנק, הרמזורים מדווחים לחדרי השליטה של העיריות, מצלמות האבטחה מדווחות לחמ"לים.
מכיוון שכך יש יותר יותר ישויות -תאגידים גדולים, עיריות, משרדי ממשלה, הבנקים, חברות האשראי והביטוח, הרשתות החברתיות ואפילו אתרי קניות מקוונים, אשר מחזיקות אצלן כל הזמן, יותר ויותר מידע. למעשה גם כמות המידע בעולם, פחות או יותר מכפילה את עצמה כל שנתיים.
מהלך זה ממונף באמצעות מחשבי "למידה עמוקה" -בינה מלאכותית הנשענת על "רשתות נוירונים רבודות", או רנ"רים. הרנ"רים הם יישומי מחשב ש"לומדים" להבין ולבצע משימות -כמו בני אדם. בשביל להצליח -הם משתמשים במידע, שכאמור מכפיל את עצמו כל כשנתיים, הם נשענים על יכולת מחשוב שמכפילה את עצמה כל שנתיים וכתיבתם נשענת על "קוד פתוח", מה שמאפשר לכל דור רנ"רים חדש להשתפר בהשוואה לקודמו ניתן לומר, אם כן, שקצב התפתחות הבינה המלאכותית מכפיל את עצמו פי שמונה כל שנתיים.
שיחה אינטיליגנטית עם מחשב
כבר היום, הרנ"רים יודעים לנהל שיחה אינטיליגנטית -וכך אפלקיציות כמו ALLO של גוגל ועוזרים אישיים כמו אלקסה של אמאזון, הום של גוגל או סירי של אפל -יכנסו יותר ויותר לחיינו.
בכל מקצוע שבו יש עבודה פיזית מוגדרת היטב -רובוטים יחליפו את אותו חלק של המקצוע וכך, כפי שכבר מתרחש היום, עובדי קווי הייצור במפעלי המכוניות, יוחלפו ברובוטים, חלק מהנהגים המקצועיים של משאיות שעושות קו קבוע -יוחלפו ע"י רובוטים גם הם.
בכל מקצוע שאפשר להגדיר בו נתחי עבודה מוגדרים היטב -גם אם זה למלא טפסים, או לענות על שאלון, או לתת שרות במסגרת סל מוגדר היטב של נושאים (כמו למשל כספרים בבנקים) -רנ"רים ממוחשבים יחליפו את בעלי המקצוע האנושיים.
רנ"רים יפתרו את הבעיות לבד
חלק גדול מהתכנתים יוחלפו על ידי אנשים שמתמחים בכתיבת רשתות נוירונים רבודות -למעשה, חלק גדול מתעשיית המידע כולה תעבור ממצב בו בני אדם צריכים להבין לעומק את הבעיות, לפתח אלגוריתמים מאוד מורכבים ולתכנת את המחשבים כדי שיוכלו לפתור את האלגוריתמים -למצב בו בני האדם יכתבו "רנ"רים" וילמדו את המחשבים איך לפתור בעצמם את המשימות.
כבר היום, יש רנ"רים שיודעים לתרגם בין שפות, להמיר קול לטקסט, לקרוא מדף נייר, לתת תחזיות לגבי התנהגות הבורסה, לשוחח בשפה חופשית, לממש מנוע חיפוש שיודע לענות על שאלות בשפה טבעית ועוד -טוב, לא פחות מבני אדם. הם משתפרים, כאמור, פי שמונה כל שנתיים.
שתי מדרגות גדולות נוספות צפויות לקרות בחמש השנים הקרובות. במרכזי הנתונים וברשתות הסלולר: ראשית, לתוך מרכזי הנתונים הקיימים ייכנסו מעבדים גרפיים מבוזרים -צ'יפים ממוחשבים שיודעים לבצע במקביל המון פעילויות חישוב -כך שכל מרכז נתונים יהפוך ל"מחשב על" שעבר אופטימיזציה לרנ"רים. מהירות העברת המידע בין השרתים בתוך אותו "מרכז נתונים" ביחד עם יכולת העיבוד המקבילית הזו -ימשיכו להקפיץ את ביצועי הרנ"רים בהתמדה.
במקביל, בכדי לתמוך במכשירי הקצה -הטלפונים הניידים וכלל חברי האינטרנט של הדברים, תיפרסנה רשתות סלולריות מהדור החמישי. רשתות אלו יוכלו לתמוך קצבי העברת נתונים בסדרי גודל יותר ממה שאנחנו מכירים היום.
הצרוף הזה של מכשירי קצה חזקים ביחד עם גישה לענן שעבר אופטימיזציה לרנ"רים -יאפשר מגוון חדש של יישומי קצה שבתוכם יש כבר חומרה תומכת רנ"רים, כך שניתן יהיה לממש "יישומים חושבים" ללא השהיות.
יישומים אלה יוכלו לכלול למשל לתמוך באמצעי Augmented Reality ללא השהיות, במשקפיים חכמות במחיר סביר, כאלו שיתאימו להרבה מאוד יישומים. כך למשל עיוורים -יוכלו "לראות" באמצעות משקפיים כאלה, חרשים יוכלו "לשמוע", ניתן יהיה לתת "קסדה חכמה" לכל חייל ולא רק לטייסי קרב ועוד ועוד.
באמצעות הבינה המלאכותית, אם נדע לכוון את התפתחותה נכון, נוכל לפתור חלק ניכר מהאתגרים שעוד נותרו לאנושות -מפענוח הגנום, דרך המצאת תרופות חדשות, פענוח הדמאות רנטגן או "אם אר אי" ועד לבניית "רובוטים -עוזרים" שיוכלו לתמוך באנשים מבוגרים ובודדים שכאלו יהיו בעולם יותר ויותר
ה"בינה המלאכותית" משתפרת פי שמונה כל שנתיים ולכל מי שמתלבט מה ללמוד באוניברסיטה או איזה מקצוע לבחור או היכן לעבוד -מומלץ לו לקחת את זה בחשבון.
דרור בן דוד. ראש תחום רשתות נוירונים מלאכותיות בחברת "מטריקס איי טי".
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg