ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

השרה שקד: לא נילחם בבג"ץ אם יפסול את חוק ההסדרה

בשיחות סגורות הדגישה שרת המשפטים "בג"ץ הוא החסם בפני בית הדין בהאג". במקביל איימו בליכוד: "אם בנט ימשיך להתנהג כמו שהתנהג השבוע, נלך לבחירות". בתגובה אמרו בכירים בבית היהודי: "נשמח שיעבירו לנו את מפתחות המדינה"

להיות פוליטיקאי מצד אחד ולדעת להגיד את האמת מצד שני, גם כשהיא קשה, זו מעלה שחסרה במערכת הפוליטית שלנו. סעיף עמונה בחוק ההסדרה הוא דוגמה מצוינת לכך. חודשים ארוכים נח לו הסעיף המדובר בין סעיפי הצעת החוק, למרות שכל מי שפעל לקידום החוק ידע היטב שהסעיף לא יוכל להחזיק מעמד והוא ינופה החוצה לקראת הסוף. וכך אכן קרה.
  
רק שבדרך הישלו את אנשי עמונה, נטעו אצלם תקוות שווא, וברגע האחרון הטיחו אותם לרצפת המציאות. הבית היהודי והליכוד חטאו יחדיו בחטא אי אמירת האמת במקרה הזה, והתוצאות היו כואבות. שרת המשפטים איילת שקד, בניגוד להרבה פוליטיקאים, החליטה הפעם לנהוג אחרת ולהודות על האמת, גם כשהיא לא פשוטה עבורה ועבור מפלגתה.

ימים ספורים לאחר אישור חוק ההסדרה בכנסת, בשיחות סגורות עם בכירים במפלגתה, התייחסה שרת המשפטים לשאלה המורכבת הבאה - מה יקרה ביום שאחרי חקיקת החוק שמבקש לפתור את מצוקתן של אלפי משפחות ביהודה ושומרון? שלוש אפשרויות עומדות על הפרק בנוגע לפסיקה העתידית של בג"ץ בעקבות העתירות שהוגשו נגד החוק.
 
הכנסת אישרה את חוק ההסדרה (צילום: ערוץ הכנסת)


האפשרות הראשונה והרצויה ביותר היא שבג"ץ יאשר את החוק כפי שהוא, ובא לציון גואל. אפשרות אחרת, שהיא בהחלט ריאלית, מדברת על כך שבית המשפט העליון יאשר את החוק באופן חלקי ויבקש לערוך בו שינויים, בדיוק כפי שנהג עם חוק המסתננים. האפשרות השלישית, והמסובכת מכולן, היא שבג"ץ יפסול את החוק.

לאחרונה התבטא ח"כ בצלאל סמוטריץ' ביחס לאפשרות הזאת והודיע כי אם החוק יפול בבג"ץ, התגובה תהיה חריפה – חקיקת חוק "פסקת ההתגברות", שאמור לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בית המשפט העליון. אליבא דסמוטריץ', כך ניתן יהיה לחוקק מחדש את חוק ההסדרה, הפעם בלי יכולת של בג"ץ לבטלו. אלא שסמוטריץ', לפחות במקרה הזה, מאיים באקדח ללא כדורים.

בבית היהודי לא מתכננים פעולת תגמול כלפי בית המשפט העליון, בניגוד להצהרות הלוחמניות, לפחות לא על רקע אפשרות ביטולו של חוק ההסדרה. כך הסבירה השבוע שרת המשפטים באותן שיחות סגורות. "נסתפק בגיבוי שהכנו מראש לחוק ההסדרה באמצעות סעיף 'תקנת השוק' ועל ידי המתווה הקפריסאי", אמרה שקד לאנשים איתם שוחחה.
  
"גם אם נרצה לחוקק את פסקת ההתגברות, ברור שזה משהו שלא נוכל ליישם אותו על חוק ההסדרה, ולא נוכל לעקוף את בג"ץ בנושא הזה. צריך לומר את האמת, בג"ץ הוא החסם שלנו בפני בית הדין הבינלאומי בהאג. אם הוא יפסול את חוק ההסדרה, לא נחוקק את החוק הזה שוב. צריך לומר את האמת ולהיות ישר. אני לא רוצה שציבור המתיישבים יחיה באשליות סביב העניין הזה". 

אגב, גם אם בבית היהודי היו רוצים לחוקק את חוק פסקת ההתגברות, אפילו עבור מקרים עתידיים אחרים, זה לא ממש תלוי בהם. הסעיף המפורסם שדרש השר משה כחלון להכניס בהסכם הקואליציוני עם הליכוד מאפשר למפלגתו להצביע נגד הצעת החוק. כך שגם ככה אין לה רוב בכנסת.

ועוד ספיח אחד שנוגע לחוק ההסדרה, והוא עוסק בסיבוב המהלומות שהחליפו בתחילת השבוע נתניהו ובנט. ובכן, מתברר שהסיבוב הזה עודנו כאן. בליכוד האשימו השבוע את בנט בכך שהוא עסוק בלגנוב קרדיטים ממפלגת השלטון. אלא שעכשיו גם מאיימים שם בהליכה לבחירות במידה והחיכוכים הללו יימשכו.
 

 
"אם יהיו בחירות זה רק בגלל בנט", האשימו בכעס בכירים בליכוד. "הוא מאתגר אותנו יותר מידי ומתחיל להימאס לנו מזה. על כל דבר הוא רוצה לקחת קרדיט לעצמו. יש דברים שעליהם החלטנו שהולכים ביחד, כמו חוק ההסדרה ונושא עמונה, ועליהם לא מתחרים בענייני קרדיט". את הדברים מסיימים אותם בכירים במפלגתו של נתניהו באיום מרומז: "אי אפשר יהיה להמשיך ככה לאורך זמן".

חשבתם שבבית היהודי יתרגשו מהאיומים? ובכן, לא ממש. "הליכוד פשוט חצופים", הגישו בכירים במפלגתו של בנט את הגרסה שלהם לעניין. "גם הליכוד, בדיוק כמו כל מפלגה אחרת, מחויבים למשמעת הקואליציונית. ככה מנהלים מדינה. ואם הליכוד לא יודע לנהל מדינה, אז בבקשה שיעביר לבית היהודי את המפתחות. אנחנו נשמח לקבל אותם". מי אמר שאישור חוק ההסדרה אמור להרגיע את המתחים בתוך הקואליציה? 

במהלך חודש ספטמבר בשנה שעברה, באולם כנסים גדול בראשון לציון, כינס יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד מאות מתומכיו לכנס גדול וחגיגי. מטרת האירוע הנוצץ היתה השקת מסמך שבע הנקודות של המפלגה, שם הוצגה תכנית העבודה הבסיסית של יש עתיד, במידה והיא תזכה להקים יום אחד את הממשלה.

המסמך עסק בין היתר בתפיסת הביטחון של ישראל, במתווה להסדר מדיני מול הפלסטינים, בתכנית לניקוי השחיתות במערכת הפוליטית ועוד כהנה וכהנה נושאים מנושאים שונים. הסוגיה שבלטה בהיעדרה מאותו מסמך נגעה לענייני דת ומדינה, שלא הוזכרו בנייר אפילו לא במילה.
 

 
הרבה גבות הורמו לאור העובדה שנושא מרכזי בסדר יומה של המפלגה פשוט הועלם מהמסמך ללא שום זכר. אלא שמהר מאוד הורדו למטה אותן גבות, מאחר והימים היו ימי ניסיונות ההתקרבות של לפיד לחרדים. אלו לא היו רק מסרי האחדות המפייסים כלפי החרדים, אלא גם מחוות דתיות חיצוניות מצדו של לפיד (וגם מצד אחרים במפלגה) שבלטו וסוקרו באופן מוגבר.

אלא שמשהו ככל הנראה השתנה מעט בתקופה האחרונה בהקשר הזה. מסרי האחדות המקרבים אמנם עדיין נשמעים מפיו של לפיד, אך נראה שבאיזשהו מקום ירדה אצלו ההבנה שהוא לא באמת יכול לבנות על הצטרפות של החרדים לקואליציה בראשותו.

סימן ראשון לכך ניתן במפגש שקיים השבוע לפיד עם תא כתבי הכנסת, במהלכו הודה שהסיכויים שליצמן ויהדות התורה יצטרפו לממשלה בראשותו שואפים לאפס. את ש"ס ודרעי הוא כן לוקח בחשבון, אבל גם ביחס אליהם לפיד מבין שהם יגיעו (אם יגיעו) בסופו של תהליך, ולא בשלב שצריך לספור 61 תומכים. אך על המהלך המרכזי שאולי מעיד על כך שלפיד כבר פחות מחזר אחרי החרדים דווקא לא שמעתם. הוא קשור לאותו מסמך שבע הנקודות של יש עתיד.

בשקט בשקט, בלי פרסום תקשורתי, בוצע לאחרונה שינוי מעניין במסמך המדובר. סעיף 4 במסמך עבר שינוי לא קטן והפך לסעיף שמציג את העקרונות המרכזיים בהם דוגלת המפלגה בנושאי דת ומדינה. מי שדחף, נדנד ושכנע בכל כוחו להוסיף את הסעיף המדובר, ואף ניסח אותו, הוא ח"כ אלעזר שטרן, שגם הוא אינו אהוד במיוחד על המפלגות החרדיות.
   
אם ליצמן כבר היום מקפיד שלא להחליף מילה עם לפיד, המסמך המדובר צפוי להקצין עוד יותר את החזית בין השניים, ואולי אף להחזיר את הימים בהם המפלגות החרדיות ויש עתיד נהנו להתעמת ביניהן.

יש בסעיף הזה התחייבות לקדם את כל הסוגיות הנפיצות בתחום המדובר, שנחשבות עבור החרדים, כל אחת בנפרד, כקו אדום: ברית הזוגיות, גיור, כשרות, נישואין וגירושין, חוק השבת ומה לא. אך הנושא הבולט מכולם, שצפוי לעורר באופן מיוחד את חמתם של החרדים, נוגע לגישה של מדינת ישראל כלפי הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים בארה"ב.

"ישראל היא בירת העם היהודי כולו ועלינו לחזק ולהדק את הקשר עם יהדות העולם תוך הכרה בזרמי היהדות השונים", קובע הסעיף. סולחה עם החרדים? אופציה לשיתוף פעולה בקדנציה הבאה? לא בגלגול הזה. 

מרצ, סיעה קטנה עם חמישה מנדטים, סוערת בימים אלו באופן יוצא דופן. לא מדובר באמירה מלגלגת או בהתייחסות צינית, אלא בתיאור מציאות מדויק. השיח שנוצר בעקבות הצעת יו"ר המפלגה ח"כ זהבה גלאון לקבוע פריימריז פתוחים למפלגת השמאל (יש שיגידו השמאל הקיצוני) יצר בלגן של ממש בתוככי המפלגה. אלא שרבים מאנשי המפלגה מפקפקים בכנות כוונותיה של גלאון בנוגע ליוזמת הפריימריז.
 

 
הנה סיפור קטן בהקשר הזה. לפני תשעה חודשים הגיש אבי דבוש, חבר הנהלת מרצ, הצעה לוועדת החוקה של המפלגה. מדובר בהצעה כמעט זהה לזו שמקדמת עכשיו גלאון. ההצעה של דבוש מדברת על פריימריז פתוחים לבחירת הרשימה לכנסת ולבחירת יו"ר המפלגה. באותם ימים, לפני שזה נהיה פופולרי לדבר על פריימריז בתוך מרצ, נותר דבוש כמעט לבדו במערכה.

מה קרה עם ההצעה שלו במהלך תשעת החודשים האחרונים? כלום ושום דבר. היא עדיין מחכה בוועדת החוקה של המפלגה. בראש הוועדה עומד עידן למדן, שלטענת בכירים במפלגה נחשב מקורב לגלאון.

"אם זהבה באמת רוצה פריימריז, איך זה שעד לרגע זה ההצעה של דבוש עדיין תקועה ולא מקודמת?", תהו גורמים במרצ. "הרי כל מה שגלאון היתה צריכה לעשות זה לבקש מלמדן לקדם את ההצעה".

בינתיים הצטרף למערכה דמות פוליטית נוספת – יריב אופנהיימר משלום עכשיו, שבכלל משתייך למפלגת העבודה. אופנהיימר שלח השבוע מייל לחברי ועידת מרצ ודחק בהם לקדם את מהלך הפריימריז. על הדרך הוא גם זכה לאיומים ועלבונות מצד כמה חברי ועידה, שלא ממש ששים לקראת פריימריז במפלגה, ומאוד לא אהבו את העובדה שאופנהיימר השיג את פרטיהם האישיים של חברי הוועידה. אפילו איום בתלונה למשטרה עלה ברקע.
   
נכון לעכשיו מעטים האנשים במפלגה שמאמינים שאכן יש רצון כנה ואמיתי לקדם פריימריז פתוחים במרצ. מה שלא מונע את אותה סערה רבתי שמתרחשת בכל סניף וסניף במפלגת הבוטיק.

והנה תגובתו של מזכ"ל מרצ, מוסי רז, שארוכה כמעט כמו הטקסט כולו: "במהלך שמונת החודשים האחרונים מרצ דנה בשינויי חוקה ותקנון, וקיימה על כך שתי ועידות. מיד עם קבלת ההצעה של אבי דבוש לפריימריז פתוחים הקימה ועדת החוקה ועדת משנה שתדון במכלול ההצעות הרבות שהונחו לפניה בעניין שינוי שיטת הבחירות במפלגה.

"היום מונחות על שולחן ועדת המשנה הצעות שונות לפריימריז, ועלתה דרישה לפנות למומחים על מנת לקבל את התמונה המלאה וחוות דעתם הרחבה - תהליך שמתבצע כעת.
 

 
"יו"ר נשיאות ועידת מרצ, אורי זכי, זימן דיון במחצית מרץ על פריימריז פתוחים. מתוקף תפקידי פניתי ליושבי ראש הסניפים, ואנחנו מקיימים מפגשים על מנת לדון על ההצעה לפריימריז פתוחים במרצ. אחרי שכל התהליך יסתיים, תתכנס ועידת מרצ ותוכל לקבל החלטה מושכלת. יו"ר מרצ זהבה גלאון כבר הודיעה שבשנה הקרובה תגיש לוועידת מרצ הצעה לפריימריז פתוחים ואם הבחירות הארציות יוקדמו היא תביא אותה להצבעה מידית של הוועידה.

"יו"ר ועדת החוקה, עו"ד עידן למדן, הוא עו"ד בעל שם, ממלא מקום ראש עיריית רמת השרון ופעיל במרצ כבר 25 שנים. השיקולים שלו עניינים בכל נושא והוא לא מקבל תכתיב מאיש. למדן ביקש למסור שהוא סירב לקדם את הצעתה של יו"ר מרצ גלאון, למרות בקשתה ממנו, כדי שכאמור הכל יובא לוועידה שתדון במשמעויות המורכבות של השינוי המוצע". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg