באוסלו בטוחים: נהיה היעד הבא למתקפת סייבר רוסית לקראת הבחירות
החשש הנורווגי הוא שהקרמלין ינסה להשפיע על מערכת הבחירות במדינה, בדומה לטענות המושמעות על התערבות טכנולוגית רוסית במרוץ לנשיאות ארה"ב. במוסקבה הגיבו בביטול: "שיגעון רדיפה"
הבהלה מאימתו של הדוב הרוסי הגיעה גם לנורווגיה: בתקופה האחרונה, רצף של פרסומים בעיתונות בממלכה הסקנדינבית רומם את הקרמלין שוב לדרגת האיום הגדול ביותר על הביטחון הלאומי של נורווגיה, ולצד התבטאויות של מבחר בכירים במדינה, נראה שאוסלו חזרה לימי המלחמה הקרה.
רצף של פרסומים בעיתונות בממלכה הסקנדינבית רומם את הקרמלין שוב לדרגת האיום הגדול ביותר על הביטחון הלאומי של נורווגיה. פוטין עם משפחת המלוכה הנורווגית
צילום: EPA
שיאו של הגל האנטי-רוסי ששטף את נורווגיה השבוע היה דו"ח של שירות הביון הנורווגי, שקבע כי "יש לצפות לפעולות ריגול רחבות היקף" מצדה של רוסיה, "הן בתחום הפוליטי והן בתחום הפיננסי". ההשערה הייתה שהקרמלין יפעל להרחיב את השפעתו בתחום באמצעות מערך הסייבר שלו.
אחרי פרסום הדו"ח הביעו באוסלו את החשש שמוסקבה תנסה בין השאר להשפיע על הבחירות לפרלמנט הנורווגי, שייערכו בספטמבר הקרוב – כמו ההתערבות שמיוחסת לה בבחירות לנשיאות ארה"ב.
ראש שירות הביון הגנרל מורטן האגה לונדה הסביר ש"בשנים האחרונות חדרה רוסיה לרשתות החברתיות כדי להשפיע על דעת הקהל במדינה באמצעות הפצת מידע כוזב. בהתחשב בפעלתנות שמגלה הקרמלין בסוגיה, יש לנו יסוד להניח שיש למוסקבה מידע שבו היא יכולה להשתמש כדי להשפיע על תהליכים פוליטיים במדינות אחרות. אמנם אין לנו הוכחות חותכות לכך שרוסיה מאיימת על מערכת הבחירות הנורווגית, אבל תהיה זו תמימות להניח שלא יהיו התפתחויות בכיוון הזה".
הדו"ח של שירותי הביון פורסם ימים ספורים בלבד אחרי שבעיתונות הנורווגית נפוצו פרסומים שלפיהם המודיעין הרוסי ערך "מבצע משולב" שמטרתו להניא את חברי ועדת פרס נובל לשלום מלהעניק את העיטור היוקרתי לנשיא אוקראינה פטרו פורושנקו, שנוא נפשם של ראשי הקרמלין.
אחד המועמדים המרכזיים לקבלת פרס נובל לשלום. נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו
צילום: AFP
בדיווח של תאגיד השידור הממשלתי הנורווגי נטען שבשנת 2015 התקבל במטה הביון במוסקבה מידע שלפיו פורושנקו הוא אחד המועמדים המרכזיים לקבלת הפרס, וזאת בשל עמידתו האיתנה מול התוקפנות הרוסית בחצי האי קרים ובמזרח אוקראינה.
לפי ההערכות באוסלו, במוסקבה החליטו לא להותיר את זהותו של הזוכה בפרס בידי הגורל. לפיכך פעל הקרמלין באמצעות הפצת חדשות מזויפות שישחירו את שמם של האוקראינים, ואף נעזר ברשת סוכניו הידועים שפנו לוועדת פרס נובל כדי למנוע מפורושנקו את הזכייה.
בשלב הראשון של המבצע, כך דווח בנורווגיה, כמה אתרי חדשות ברוסיה ואתרים פרו-רוסיים ברחבי העולם פרסמו מכתב שעליו לכאורה חתם יושב ראש הפרלמנט האוקראיני דאז, ולדימיר גרויסמן, המכהן כיום כראש ממשלת אוקראינה.
במכתב הזה, שנשלח לשגרירות ארה"ב בנורווגיה, גרויסמן כביכול הודה לממשל האמריקאי על פעילותו לקידום מועמדותו של פורושנקו לקבלת הפרס. באוסלו סבורים שהמכתב פורסם והופץ ברשת כדי לשמש אליבי למקרה שהנשיא האוקראיני אכן יזכה בפרס, ואז יטען הקרמלין שההתכתבות מוכיחה שוועדת הפרס היא בובה אמריקאית שמקבלת את הוראותיה ישירות מוושינגטון.
כביכול הודה לממשל האמריקאי על פעילותו לקידום מועמדותו של פורושנקו לקבלת הפרס. ראש ממשלת אוקראינה. ולדימיר גרויסמן
צילום: EPA
בשלב השני של המבצע, שני דיפלומטים רוסים פגשו את מזכיר ועדת פרס נובל, ההיסטוריון הנורווגי אולב ניולסטאד, ודנו עמו במשך שעה וחצי במועמדותו של פורושנקו לעיטור היוקרתי. ניולסטאד סיפר לעיתונות הנורווגית שחש שהדיפלומטים הרוסים מנסים להשפיע על החלטתו בעניין ולמנוע מהנשיא האוקראיני את הזכייה בפרס. החשדות הללו התחזקו לאחר בדיקה של שירות הביטחון הנורווגי שהעלתה שאחד משני הדיפלומטים הרוסים הוא סוכן פעיל של שירותי הביון במוסקבה.
בסופו של דבר המאמץ הרוסי - אם אכן היה כזה – הצליח: בשנת 2015 זכה בפרס נובל לשלום קוורטט הדו-שיח הלאומי של טוניסיה, ולא "מלך השוקולד" האוקראיני, כפי שידוע פורושנקו בארצו.
הקרמלין, אגב, ביטל את כל הדיווחים הללו כ"שיגעון רדיפה נורווגי". גורמים במוסקבה אישרו את קיומה של הפגישה בין מזכיר ועדת הפרס ובין הדיפלומטים, אך ציינו שהיא הייתה "הליך עבודה שגרתי" ולא מבצע מודיעיני "מדומיין".
בתגובה עוקצנית במיוחד שפרסמה שגרירות רוסיה באוסלו לתחקיר של הרשת הממלכתית הנורווגית סנט הקרמלין בטענות הסקנדינביות, וקבע ש"מצער שביקור נימוסים של דיפלומטים אצל מזכיר ועדת פרס נובל שרק נכנס לתפקידו מוצג כ'משחקי ריגול'. מצער מאוד שבדבר הזה משתתפים בכירים בגופים שאמורים להילחם בסכנות אמיתיות כמו טרור בינלאומי, וכן גוף תקשורת ממלכתי.
אמר כי הקמפיין שמתנהל בנורווגיה נגד ארצו נועד להכשיר את הקרקע לתגבור כוחות נאט''ו מול גבולותיה של רוסיה. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב
צילום: AP
"נראה שאת המימון הנדיב שמקבלים הגופים האלה שקל יותר להצדיק באמצעות הפחדת האוכלוסייה המקומית בדבר 'איום רוסי' ו'מלחמות סייבר' משונות, וזאת במקום מלחמה במחבלים של ממש או לחלופין מציאת סיפורים עיתונאיים שיש להם משמעות אמיתית לקהל המקומי".
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר מצדו השבוע שהקמפיין שמתנהל בנורווגיה נגד ארצו נועד להכשיר את הקרקע לתגבור כוחות נאט"ו מול גבולותיה של רוסיה. לטענתו, כך מנסה המערב להצדיק את הצבתם של חיילים וציוד צבאי מתקדם נוסף באזור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם