ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

"טראמפ התכוון להכריז על העברת השגרירות בהשבעתו"

סנאטור בוב קורקר, יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, חשף כי הנשיא תכנן לקבוע כעובדה את העתקת הנציגות האמריקאית בישראל כבר בשעה 12:01 של יום השבעתו, 20 בינואר. לדבריו, כעת הנשיא יעשה זאת רק אחרי שישמע את ההתנגדות של מדינות ערב

סנאטור בכיר בארה"ב חשף בריאיון לתוכנית הרדיו החדשה של המגזין "פוליטיקו" היום  (יום ב') בצהריים כי נשיא ארה"ב החדש דונלד טראמפ התכוון להכריז על העברת שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים ביום השבעתו, 20 בינואר, אך חזר בו ברגע האחרון. זאת, כחלק מהסבר גדול וארוך על הסבך שבו נתונה המפלגה הרפובליקאית על מול מעשיו של הנשיא החדש, שנבחר משורותיה אך פועל במקרים רבים בניגוד להשקפת עולמה.

 

בוב קורקר, יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, סיפר כי "הם היו מוכנים להעביר את השגרירות ב-12:01 של 20 בינואר, ואולי ב-12 ושלושים שניות. זה עמד להיות הצעד הראשון שלהם". בדומה להחלטות רבות של טראמפ גם זו הושעתה, הסביר קורקר, אולם הבהיר כי הנשיא מתכוון כעת לשמוע את התנגדויותיהן של מדינות ערב טרם הכרעתו בעניין. בנוסף, טראמפ ממתין גם לפגישתו השבוע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, קורקר ציין כי לתחושתו, "כנראה בסוף הוא עדיין יעבור אותה".

בישראל דווח כי העברת השגרירות נדחתה לא רק בגלל החשש מההתנגדות הערבית או מהאיומים באלימות מוסלמית, אלא גם בשל הבקשה מהממשלה בירושלים. הדיווחים הללו לא אומתו עד כה, אך גם השגרירות לא הועברה בינתיים.

קורקר הרפובליקאי, שהתראיין לתפקיד מזכיר המדינה במגדל טראמפ לאחר בחירת האחרון לנשיא, ישב לשיחה ארוכה עם כתבי הרשת והסביר כיצד אנשי מפלגת השלטון בארה"ב תופסים את האיש החזק בבית הלבן. סיפור השגרירות, כדבריו, הוא תסמין לחוסר הוודאות שסובב את המדיניות המעשית שלו אל מול הצהרותיו.

לדבריו הסנאטור, טראמפ הוא "כדור הרס" בכל הקשור למדיניות החוץ האמריקאית הוותיקה, והוא עוד חדש למגבלות ולמחויבות הנדרשת ממנהיג ממנהיג העולם. במקום, הסביר קורקר, הנשיא נחוש "פשוט להרוס כל דבר" בתפיסת העולם של הממסד בארה"ב על העולם.

המפלגה הרפובליקאית, הוסבר בכתבה, שרויה בבעיה קשה בימים אלה: הנשיא החדש נוקט מדיניות חוץ, בעיקר, העומדת מנגד לאמונה של רבים מהרפובליקאים - החל ביחס לוולדימיר פוטין, וכלה בתפקידה של ברית נאט"ו בזירה הבינלאומית. בכתבה הגדירו זאת כ"נשיא רפובליקאי עם מדיניות חוץ מאוד לא רפובליקאית".

 

"האתגר שלנו", הסביר קורקר, "עומד להיות אם אתה רוצה לעשות עסקאות ועוד עסקאות, או שאתה רוצה להרוס את זה ואת זה. אתה צריך להחליט על איזו מטרה אתה עובד". לפיכך, הרפובליקאים צריכים לבחור במה הם מצדדים: כשבית הלבן יושב איש המפלגה הרפובליקאית הפועל בניגוד לתפיסתה, הם צריכים להחליט אם הם משמשים לו אופוזיציה או מנסים להשפיע עליו דרך המעגל המצומצם של מקורביו.

כך למשל, ג'ון מקיין ולינדזי גראהם פתחו במלחמת הודעות לעיתונות נגד מדיניות החוץ ההרסנית של הנשיא, "המציבה אתגר מסוכן לתפקידה של ארה"ב בעולם". קורקר, מנגד, מנסה למצוא דרך ביניים. "הייתי רוצה שחלק מהדברים שאמר וצייץ ועשה לא היו קורים", הוא אמר, וציין כי הוא עדיין רואה שבריר של תקווה להתוות את נתיבו של הנשיא על פי התפיסה הרפובליקאית.

ובה בעת, יש לו גם קווים אדומים ברורים: לא משנה מה טראמפ יאמר, הבהיר קורקר, "אני לא רואה את רוסיה כידידה של ארה"ב בשום צורה ודרך". סוגיה בעייתית אחרת היא היחס לאיראן: בימים שבהם אמור הנשיא להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, סוגיית הסכם הגרעין שבה ועולה על פני השטח. רוב תומכיו של הנשיא בארה"ב סבורים שהוא לא צריך לבטל לחלוטין את ההסכם, אלא רק לשנות אותו או לאכוף אותו ביתר תוקף.

קורקר, למשל, מקווה שהנשיא אכן לא ינקוט צעד קיצוני. "במקום ליצור משבר עצמי חדש, אני חושב שהם עומדים לזרום עם מה שיש", הוא אמר. אלא שהכתבה הסתיימה בנימה פסימית: בדומה לכל דבר אחר שקשור בנשיא החדש, הדבר הכי ודאי הוא חוסר הוודאות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg