השער של בית שערים: התגלית המפתיעה ממעוז הסנהדרין
חוקרי אוניברסיטת חיפה גילו שער גדול הבנוי מאבנים, במהלך החפירות שלהם במקום מושבו של רבי יהודה הנשיא במאה השנייה לספירה. זאת למרות הדעה הרווחת כי יישובים מאותה תקופה היו ללא שערים. "זו הפתעה גדולה" שאולי מסבירה את שם היישוב
האם התגלה השער של בית שערים? מפתן שער גדול ממדים יחד עם מגדל הבנוי אבנים גדולות ומסותתות התגלו בחפירות של אוניברסיטת חיפה בבית שערים, מעוז הסנהדרין במאה השנייה לספירה ומקום מושבו של רבי יהודה הנשיא.למרות שאולי זה נראה כיום אך הגיוני שליישוב בשם "בית שערים" יהיה שער, הגילוי הוא הפתעה גדולה. זאת מאחר ובאותה תקופה יישובים מסוג זה לרוב לא היו מוקפים חומה ובוודאי שללא שערים.
למרות שאולי זה נראה כיום אך הגיוני שליישוב בשם ''בית שערים'' יהיה שער, הגילוי הוא הפתעה גדולה. מבט על המגדל משמאל והכבשן מימין
צילום: ד''ר עדי ארליך
"לפי כל הידוע לנו, יישוב מסוג זה לא היה אמור להיות מוקף חומה, ולכן היה זה כמעט ברור שהשם 'בית שערים' לא קשור למילה שער", הסבירה ד"ר עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, שעומדת בראש החפירה. כעת, הגילוי מחייב את החוקרים לחשוב על כל הנושא מחדש.
בית שערים, שבגליל התחתון, היה יישוב יהודי בתקופה הרומית שהגיע לשיאו במאות השנייה והשלישית לספירה. בתקופה זו, רבי יהודה הנשיא קבע שם את ביתו, מה שהפך את המקום למושבה של הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה ביותר באותה תקופה.
אלא שיישובים קטנים יחסית כמו בית שערים – ובמיוחד, יישובים יהודים קטנים יחסית – לרוב לא היו מוקפים חומה או שערים בתקופה הרומית. ואמנם, עד לגילוי המפתיע של חוקרי אוניברסיטת חיפה, אכן לא נמצאה חומה כזו ובוודאי שלא נמצאו שערים. חלק מהחוקרים אף חיפשו מקור אחר לשם. אלא שהחפירה הנוכחית, כך נראה, משנה את התמונה מהקצה לקצה.
עיקר החפירות בבית שערים מתמקדות בגן הלאומי בית שערים, אולם לפני מספר שנים התגלו מספר אבנים עתיקות בחצר ביתה של טלי זייד, נכדתו של אלכסנדר זייד שהחל את החפירות בבית שערים לפני 80 שנה.
''ייתכן כי ייחודה כעיירה עשירה, שנתגלו בה מבני ציבור מפוארים, מסביר גם את השער יוצא הדופן בגודלו ובאיכות בנייתו''. שער עם שקעים לדלת
צילום: עדי ארליך
החופרים גילו מהר מאוד שבחצר של משפחת זייד טמון "אוצר" ארכיאולוגי: מגדל הבנוי באבני גזית גדולות מסותתות ובצמוד לו, מפתן שער עם צירים לסגירת דלת דו-כנפית, קרוב לארבעה מטרים רוחבו, ורחוב המוביל פנימה לעבר העיר. ולא רק חומה ושער נמצאו בעיר שלא הייתה אמורה להיות מבוצרת כלל וכלל. במפתן השער נמצא חריץ נעילה חצוב באבן עבור מנעול גדול מידות שמטרתו הייתה לנעול את השער.
"זוהי בהחלט הפתעה גדולה. מרבית היישובים בתקופה הרומית אינם מבוצרים, בוודאי יישוב יהודי קטן יחסית, שאפילו לא נחשב לעיר רומית רשמית. היו בצפון יישובים יהודים בודדים מבוצרים, כגון יודפת, אבל אפילו יישובים אלה, שהיו גדולים ומרכזיים, לא כללו שער גדול ומרשים כמו זה", אמרה ד"ר ארליך.
אז מה יכול להיות בכל זאת הרקע לביצורה האפשרי של העיר? לדבריה של ד"ר ארליך, בבית שערים גרו מנהיגים עשירים ומכובדים. היא שימשה כאחוזה לאיסוף מיסים של המלכה ברניקי במאה הראשונה לספירה, ומאה שנה לאחר מכן כמושב הסנהדרין וביתו של רבי יהודה הנשיא, מעשירי וחכמי היהודים בתקופה זו.
בחלקו העליון של הכבשן התגלו גם שרידי תעשיית זכוכית. כבשן הקרמיקה
צילום: ד''ר עדי ארליך
"ייתכן כי ייחודה כעיירה עשירה, שנתגלו בה מבני ציבור מפוארים, מסביר גם את השער יוצא הדופן בגודלו ובאיכות בנייתו. עולה הסברה כי שערים גדולים ומרשימים שהקיפו את העיירה תרמו לשמה, 'בית שערים'. תאריכו המדויק של הביצור עדיין לא ידוע ויחכה לחשיפת הביצור במלואו בעתיד. אפשרות נוספת היא שמדובר במצודה חשובה שניצבה באתר בתקופה הרומית, ואנחנו חשפנו את בית השער שלה", אמרה ארליך.
בנוסף לחומה ולמפתן השער, גילו החוקרים מחוץ לשער, מצפונה לו, כבשן קדרים עגול וגדול שייצר קרמיקה בשלהי המאה הרביעית לספירה, בנוי אף הוא מאבן גזית. בחלקו העליון של הכבשן התגלו גם שרידי תעשיית זכוכית והסברה היא שבמחצית השנייה של המאה הרביעית שימש האזור שמצפון ליישוב לתעשיות מזהמות של ייצור קרמיקה וזכוכית בכבשנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם