ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

קרקע-קרקע: הצצה לעולמו של ארגון השמאל 'יש דין'

צוות ראשוני מזהה מבנים עם פוטנציאל להכרזה כבלתי-חוקיים, אנשי שטח מאתרים בעלי תביעה על קרקעות, עורך דין ערבי-ישראלי מארגן את ייפוי הכוח, והעתירה בדרך לבג"ץ. הכירו את דרכי הפעולה של ארגון השמאל 'יש דין' שהביא לעקירת עמונה

ההר שעד לפני שבועיים עוד היה מלא חיים, עומד עתה בשיממונו. הגשם שטף את אבק המאבק, וכותרות העיתונים עברו לנושאים אחרים שעל סדר היום. אדמת המריבה של עמונה נשארה ותישאר יתומה.

הרס בתיהן של משפחות יהודיות לא יבנה בתים חדשים של משפחות פלסטיניות. היחידים שאולי ירוויחו מהשממה הם ארגוני השמאל, ובראשם 'יש דין' שפעלו למען פינויו; אולי התרומות יזרמו ביתר שאת לאחר פרסום תמונות ההר השומם.
 
'יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם' הוקם ב-2005 בידי נשים שפעלו בין השאר במסגרת 'מחסום ווטש', וחרט על דגלו מאבק למען צדק לפלסטינים. בפועל הוא מחבל באפשרות של רבים מהם לשפר את איכות חייהם  בתמורה לאדמה שלעולם לא יוכלו לעבד אותה, נאבק למנוע את רכישתה בידי יהודים או בהעברת פיצוי כספי לאותם פלסטינים, ומשקיע משאבים רבים לאתר עוד ועוד פלסטינים שחיים בחו"ל והטוענים לבעלות על קרקעות - בעלות שלא תמיד ניתן להוכיח אותה, אבל פעמים רבות די בטענה הזו כדי למנוע מיהודים להתיישב במקום.

בין היתר עומד הארגון בראש החץ של המהלכים להריסת מבנים ביהודה ושומרון, בחסות בג"ץ. ברשימת ההצלחות עד כה: איתור בעלי הקרקעות הפלסטינים של תשעת הבתים בלב היישוב עפרה, ועתירה לבית המשפט העליון שהסתיימה בהוראה על הריסתם; איתור פלסטינים הטוענים לבעלות על קרקעות מסוימות בעמונה, וטרפוד המתווה שנועד להשאיר את היישוב על ההר באמצעות רכישת חלקה סמוכה - מהלך שהסתיים לפני כשבועיים בפינוי עמונה.

'יש דין' עמד גם מאחורי הפינוי של שכונת האולפנה בבית-אל, ועתירה להריסת 17 מבנים במאחז תפוח-מערב בשם תושבי הכפר יאסוף. המהלך האחרון הסתיים השבוע בדחיית העתירה, לאחר שהמדינה הודיעה שתזיז את הקרוונים במקום ותסדיר את השכונה באופן חוקי.
 
עפרה ממשיכה לעמוד בחזית המלחמה המשפטית של 'יש דין', ותהיה גם היעד הבא שלו. לפי מידע שהגיע ל'מקור ראשון', ארגון השמאל אוסף בתקופה האחרונה נתונים על פלסטינים שמחזיקים בבעלותם קרקעות בשכונת גבעת-צבי שבדרום עפרה, ובכוונתו לדרוש את פינוי כל בתי השכונה.

איך פועל הארגון? כיצד הוא משיג תובעי בעלות פלסטינים על אדמות יישובים יהודיים? בפרסומים של הארגון נאמר שתושבים פלסטינים פונים אליהם ישירות לאחר השתלטות לא חוקית של המתנחלים על אדמתם, ומבקשים מהם סעד כארגון זכויות אדם. אך לפי גורמים שדיברנו עמם אופי הפעילות שונה לחלוטין ואינו מתבסס בהכרח על פנייה של תושבים מקומיים, אלא על עשייה אקטיבית מצד הארגונים שמטרתה להיאבק בהתיישבות היהודית ביו"ש.

"הארגון שם לו למטרה לפעול בשלושה מוקדים עיקריים", מספר גורם המעורה במתרחש. "הראשון הוא איסוף מידע ועדויות מפלילות על פעילות של גורמי ביטחון שפוגעת בפלסטינים. השני הוא איסוף מידע בנוגע לפעילות של מתנחלים שפוגעת בפלסטינים, והמוקד השלישי הוא נושא האדמות. בשלושת המוקדים מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין פעילי הארגון ובין הרשויות המקומיות הפלסטיניות - כלומר, ראשי הכפרים והמועצות שמארחים את אנשי 'יש דין' בלשכותיהם ומסייעים להם לגבות עדויות מהתושבים המקומיים.
 

 
"לרשות הארגון עשרה 'רכזי שטח' בשכר, והם מסתובבים בשטח במכוניות 'לנדרובר' חדשות כדי לגבות עדויות. הם אוספים את הנתונים הראשוניים, ועל בסיסם ממשיכים הגורמים המשפטיים של הארגון, וממפים שטחים פוטנציאליים לקראת תביעה נגד ישראלים שבנו בהם, או מגישים תלונות נגד אנשי ביטחון בטענה לאלימות. המפגש השני, של הגורמים הבכירים יותר בארגון, מתקיים בדרך כלל אצל ראשי המועצות המקומיות. המתלוננים מוזמנים למשרדים ומדברים עם אנשי הארגון, ואלה מגישים את התלונות".

מקור אחר הבקי בפרטים סיפר שצוות של הארגון משתמש במערכת של המנהל האזרחי כדי לאתר שטחים "בעייתיים", ורק לאחר מכן יוצאים רכזי השטח לאתר את בעלי הקרקעות. "במערכת הגיאוגרפית הממוחשבת (GIS) שבנה המנהל האזרחי יש מיפוי של כל השטחים ביהודה ושומרון, מחולקים לפי חלקות.

מעבר למערכת הבסיסית אפשר לרכוש שכבות מידע נוספות, המציגות מידע על אדמות מדינה, היכן עובר הקו הכחול של היישובים, אדמות הרשומות בטאבו ותצלומי אוויר המתעדכנים מדי חודש. העלות הכוללת מגיעה לעשרות אלפי שקלים. צוות מטעם ארגון 'יש דין' רכש את המערכת הבסיסית ואת השכבות הנוספות, והוא מאתר אדמות פוטנציאליות שיש בהן רמזים לבעלות פלסטינית, או אדמות בעלות פוטנציאל לחריגה - כלומר, שאין בהן הקצאות לאדמות מדינה, כך שסביר להניח שהבתים שעליהן נבנו על קרקע פרטית.

"מערכת ה-GIS והשכבות של תצלומי האוויר והחלוקה לקרקעות, נמצאת גם בידיהם של עמותות וארגונים המעוניינים לרכוש אדמות מפלסטינים. הנתון החסר במשוואה, שהוא המשמעותי ביותר, הוא השמות של אותם בעלים או יורשים של קרקעות. פה לארגון 'יש דין' יש יתרון משמעותי, והוא קשר לרשות הפלסטינית. האינטרסים זהים כמובן - למנוע התרחבות של ההתיישבות היהודית".

הרוח החיה באיתור ראשוני של בעלי קרקעות פלסטינים הוא דרור אטקס. מי שהיה איש שטח של 'שלום עכשיו' מרכז כיום את פעילות השטח של 'יש דין'. "הוא פרש מ'שלום עכשיו', הקים חברה פרטית שנקראת 'כרם נבות', ונותן שירותים כפרילנסר לכל מיני ארגונים ובין השאר גם לארגון 'יש דין'", מסביר המקור. "הוא נפגש עם פלסטינים וגובה מהם עדויות".

בפגישה שקיימנו עם מרים אל-חמאד, אחת מבעלות הקרקע בעמונה, היא ציינה בפירוש שנציגים מטעם הארגון הם שפנו אליה, ואף שלפה מהארון בסלון ביתה עלון של ארגון 'יש דין' עם מסמכים המלמדים על הקשר בינה ובין הארגון. היא גם ביקשה להודות לפעילי הארגון על פועלם למען "שחרור" אדמתה "מידי המתנחלים".

לאחר איתור החלקות הרלוונטיות פונים אנשי 'יש דין' לעורך הדין הערבי-ישראלי חוסאם יונס, הפועל מול הרשות הפלסטינית ומול נציגי השלטון המקומי הפלסטיני - כלומר, ראשי הכפרים והמועצות שבידיהם נמצאת רשימת השמות של בעלי הקרקעות. "אחרי שיש בידיהם המידע הזה, שאגב נשמר בסודיות מוחלטת אצל ראשי הכפרים ואצל המנהל האזרחי כדי למנוע רכישה של יהודים, הם עובדים באמצעות השגרירות הפלסטינית בירדן כדי לאתר את הנפקדים - בעלי הקרקעות או היורשים שלהם".

לדברי המקור, עו"ד יונס, תושב ואדי-ערה ובעל משרד בירושלים, "אחראי לחתימת ייפוי כוח מאת הפלסטינים הרלוונטיים כדי להגיש בשמם עתירות לבג"ץ. הוא זה שהלך ואיתר את כל הנפקדים בעמונה. יש בידינו מידע ממוסמך ולפיו עו"ד יונס מקבל כסף מהרשות הפלסטינית". עם החתימה על ייפוי הכוח והגשת העתירה בבג"ץ הופכות הקרקעות מנכסי נפקדים לקרקעות פרטיות שאסורות בבנייה - "או יותר נכון, מכשירות הריסת מבנים". עורך הדין יונס ייצג אסירים ביטחוניים, ומוגדר כמי שהעניק שירותים משפטיים עבור המשרד לעניני אסירים של הרשות הפלסטינית.

"כדי להסביר עד כמה המערכת משומנת אפשר לראות את מתווה הפתרון שהמדינה ניסתה להעביר בעמונה. המדינה הכריזה במוצאי שבת לפני כחודשיים על חלקה 38 ושלוש חלקות נוספות סביבה כנכסי נפקדים, במטרה להעביר אליהן את מתיישבי עמונה. ביום ראשון יונס כבר נפגש בירדן עם תשעת האחים שנחשבים היורשים של החלקה, והחתים אותם על ייפוי כוח.

צריך להבין: שמונה מתוך תשעת האחים שהוחתמו כבעלים בחלקה 38 חיים בירדן ובעלי תעודות זהות ירדניות - כלומר לא ממש מתכוונים לרשת את הקרקע הזו - ואח אחד גר בכלל בדובאי. כולם התכנסו בירדן יום אחד אחרי ההכרזה. בייפוי הכוח כתב יונס שהוא יושב ברחוב הראשי של העיר סאלט בירדן עם תשעת בעלי הקרקע, ושהם חתמו בפניו. אלה אנשים שחמישים שנה לא היו באזור, ופתאום יום אחרי ההכרזה של מדינת ישראל הם התייצבו וחתמו על ייפוי כוח. ברור שיש פה שיתוף פעולה של הרשות הפלסטינית, ואולי גם של גורמים רשמיים אחרים".
   
בניגוד לרוכשי אדמות יהודים, הדרך המשפטית של ארגון 'יש דין' ועו"ד יונס פתוחה. "כל מי שמתעסק בנושא מבין שיש העדפה ברורה מבחינת בג"ץ לקבל טענות של פלסטינים לבעלות על אדמות", אומר גורם העוסק ברכישת קרקעות.

"בזמן שעמותות וארגונים יהודיים צריכים לספק מסמכים רבים כדי להוכיח רכישה ועוברים הליך של שנים בבירור העסקאות, הטענות הפלסטיניות מתקבלות במהירות. ראיתי את ייפויי הכוח של עמונה והבתים בעפרה. כל אחד שמתעסק בתחום יכול להבחין בבעיות בסיסיות שיש במסמך הזה, אבל מבחינת בג"ץ הוא היה קביל ובאמצעותו בעצם הצליחו לחבל בהסדר שהוצע בתחילה על ידי הממשלה".

"אני עורך דין בעל משרד עורכי דין בירושלים", אמר לנו עו"ד יונס בתגובה. "מזמינים את שירותיי כדי להחתים בעלי קרקעות על ייפויי כוח. אני לא עובד באיתור בעלי הקרקעות".

האם במקרה עמונה הזמינו אותך כדי שתחתים את בעלי הקרקע שנחשבה אדמת נפקדים?
"אני לא יודע מה זה 'הזמינו'. במקרה של עמונה הם היו צריכים שירותי נוטריון. נסעתי לירדן והחתמתי את האנשים בתור נוטריון".

מי הזמין את השירות?
"אני לא חושב שזה צריך לעניין את הציבור".

האם אתה מקבל תשלום מארגון 'יש דין' או מהרשות הפלסטינית?
"עניין התשלום תמורת שירותיי נוגע לרשויות המס, והן בודקות אותו. זה לא אמור לעניין את הציבור. אני לא חושב שצריך לעניין מישהו אם אני מקבל כסף מהרשות הפלסטינית. אני עורך דין בעל משרד, ומזמינים את שירותיי. מי מזמין את השירות, מי משלם - זה עניין ביני לבין הלקוח".

היית שותף לעתירות נוספות לבג"ץ בנושא קרקעות ביהודה ושומרון?
"הגשתי עתירות נגד כוכב-השחר ומצפה-כרמים, הגשתי עתירות בעֵלי, בשכונת האולפנה בבית-אל, בגבעת-אסף ובמגרון. הגשתי בכמה מקומות גם תביעות וגם עתירות".

האם מתגבשת עתירה לגבי שכונת גבעת-צבי בעפרה מעבר לתשעת הבתים?
"לא הגשתי עתירה לבג"ץ על שאר הבתים בעפרה. יותר נכון לומר - עוד לא הגשתי עתירה כזאת".

פנינו לאנשי 'יש דין' וביקשנו לראיין גורם מטעם הארגון, וללמוד על אופי הפעילות שלו. לצערנו הם סירבו להגיב עניינית, ובחרו במקום זאת להעביר תגובה התוקפת את אופן הסיקור של הארגון ב'מקור ראשון'.

להלן תגובת ארגון 'יש דין'': "כתבה זו היא המשך הסיקור המסולף, שלא לומר השקרי, של פעילות ארגון יש דין בעיתון זה. למרות זאת, אנחנו שמחים שלראשונה בחרתם לשאול אותנו איך באמת פועל הארגון. יש דין הינו ארגון זכויות אדם משפטי הפועל מזה 11 שנה ברחבי הגדה המערבית, ומורכב ממתנדבים ואנשי מקצוע, בהם צוות משפטי. לעתים הארגון גם שוכר את שירותיהם של אנשי מקצוע חיצוניים.
 

 
"הארגון הוקם לנוכח הקשיים בהם נתקלו קורבנות עברה פלסטינים אל מול רשויות אכיפת החוק הישראליות. במהלך שנות קיומו של הארגון נוצר קשר מקצועי עם מועצות, כפרים ועיריות רבות ברחבי הגדה. הארגון נפגש עם ראשי מועצות וגורמים נוספים בקהילות הפלסטיניות, שומע מהם את מצוקותיהם ומייעץ להם בנוגע זכויותיהם ולגבי האפשרויות העומדות בפניהם כדי להיאבק באי הצדק שנעשה להם. ההחלטה אם לפעול באופן משפטי מסוים נתונה לחלוטין לנפגעי העברה הפלסטינים.

"יש דין אינו 'מקושש' או 'ממציא' עותרים, כפי שנטען לא אחת בעיתון זה. פעמים רבות ראשי מועצות, המכירים את הקהילות שבהן הם חיים, מציגים את המידע המשפטי שנמסר להם מיש דין בפני תושביהם, ואלה בוחרים להסתייע בנו להגשת תלונות או עתירות. יש דין לא יוזם הגשת עתירות או תלונות ובוודאי שאינו פועל ממניע זר שאינו טובת נפגעי העברה הפלסטינים שאנו מייצגים.

"אנו מבינים שגם בכתבה זו מופיעות טענות נוספות שמושמעות על ידי אנשים שאינם בקיאים בעבודת הארגון, ולכן כלל לא ברור על מה הן מסתמכות. זכותכם לבקר את עבודת הארגון, אולם היינו מצפים שהביקורת תתבסס על עובדות. במידה וקוראי מקור ראשון מעוניינים במידע מהימן על עבודת הארגון, הם מוזמנים לגלוש באתרנו או לקרוא את הדו"חות שאנחנו מפרסמים, בהם מתוארת שיטת העבודה שלנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg