לבנון: האתגר של מתכנן עירוני במחנה פליטים
פיראס אסמאעיל הפלסטיני נעזר במצלמה המותקנת על בלון גדול לצורך משימה פשוטה יחסית: הקמת שטח ירוק באמצע מחנה בורג' אל-שמאלי
מצויד במצלמה יקרה ובבלון אדום גדול, פיראס איסמאעיל – פלסטיני בן עשרים ממחנה פליטים בדרום לבנון – אינו המתכנן העירוני הרגיל. אבל התמונות מהאוויר שסייע לצלם ממחנה בורג' אל-שמאלי, ליד עיר החוף צור, יעזרו לתושבים לתכנן הכול: מאזורים ירוקים ועד למרכזי פיקוח בריאותיים.
"מלמטה לא באמת ניתן לומר משהו על המחנה. אבל מלמעלה אתה יכול לראות עד כמה צפופים הבניינים וכמה מעט מקום יש שם", אמר איסמאעיל לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי". "התברר מאוד שאין שם תכנון – המפה הזאת היא הפעם הראשונה שבה יש סוג של תכנון עירוני של המחנה", הוא הוסיף.
מיזם המיפוי נולד כשתושבי בורג' אל-שמאלי, אחד מ-12 מחנות פליטים פלסטיניים בלבנון, ביקשו להקים אזור ירוק בלב השכונה. הם ביקשו עזרה מקלאודיה מרטינז, עובדת סיוע הומניטרי שהתנדבה במחנה במשך שנים רבות. "ביקשתי לראות מפה, אבל מה שהראו לי היה כמו ציור של ילד", היא סיפרה ל"אי-אף-פי", "החלטנו שאנו זקוקים למפה חדשה, שתהיה שימושית גם בשביל בעיות ברשת החשמל, בשרפות ובפיקוח תברואתי של מסעדות".
לבנון היא ביתם של 450 אלף פליטים הרשומים במוסדות האו"ם, המתגוררים במחנות צפופים שבהם שירותים שמעניקות הרשויות מצומצמות והתשתיות רעועות. כשהוקם ב-1948 כדי לקלוט את הפלסטינים שברחו מישראל, בבורג' אל-שמאלי התגוררו רק 7,000 בני אדם. אבל כעת חיים בו כ-23 אלף תושבים, והוא סובל מתעסוקה "גבוהה באופן קיצוני" – כך לפי סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים.
בסיועה של מרטינז, תושבי בורג' אל-שמאלי גייסו יותר מ-16 אלף דולר במימון המונים בשנה שעברה, כדי לשלם על מיזם מיפוי קהילתי של המחנה.
במשך כמה ימים קשרו איסמאעיל וחברו המתנדב מוסטפה "אחת ממצלמות 'קאנון' בעלות שישים דולר הללו" לבלוני הליום אדומים והעיפו אותם מעל חלקים שונים של המחנה, כדי לצלם תמונות מהאוויר.
הממפים הצעירים צחקו כשסיפרו על האתגרים של ניווט הבלון דרך המבוך הכאוטי של הסמטאות הצפופות במחנה. בהזדמנות אחת הבלון התפוצץ כשניסו לדחוס אותו רחוב צר במיוחד. במקרה אחר, ירי אקראי מחתונה סמוכה פגע במצלמתם כשהייתה באוויר.
כשהדביקו את התמונות יחדיו, הממפים ראו את המחנה מלמעלה בפעם הראשונה: רשת בשחור-לבן של גגות בטון המנוקדים במכלי מים ובצלחות לוויין, שנשבר באקראיות על ידי שורות עצים.
כדי לייצר את המפה האמיתית הם הדפיסו עותקים מוגדלים של התמונות, והזמינו את תושבי המחנה לזהות את ציוני הדרך שם. אבל הם גם ביקשו מהם לרשום הערות על מקומות או תאריכים רלוונטיים במחנה, הקשורים בזיכרונותיהם.
בפברואר נאספו תושבים סקרנים במרכז "אל-הולא", הארגון הקהילתי שעמד בראש היוזמה, כדי לתרום להם מניסיונם. הם נברו בתמונות, שצולמו ממעוף הציפור, בניסיון למצוא את ביתם ולהדביק פיסות דבק נייר המזהות אתרים מקומיים, כגון המאפייה של אבו-סאמר, טיפת החלב של נג'ווה והמסגד הישן.
"אנשים כתבו שהחנויות נפתחו בשנה כזו או אחרת, ארגונים שנוסדו בתאריך מסוים, או השנה שבה הושמש לראשונה חשמל במחנה. חנות פלאפל שם, חנות טלפונים שם", סיפר אסמאעיל.
התמונות המוערות נשלחו למתכננים העובדים על גימור המפה, שתודפס אז ותופץ בקרב תושבי המחנה. מבחינתו של מחמוד ג'ומעה, העומד בראש "אל-חולה", המפה תשמש "מסר, הנושא בחובו את הדאגות, הבעיות ואת סגנון החיים של המחנה". תושבי רבים מעולם לא השתמשו במפה בעבר, אבל כעת "אנו יכולים לתכנן בניינים – לתכנן את העתיד".
אחרי שקיבל השראה מגגות הבטון הנראים בתצלומי האוויר, ג'ומעה אמר שכבר קיים דיון על הקמת מיזמי גינון אורבניים ופארק שלם מאוחר יותר השנה. "הופתעתי לגלות שלמרות הצפיפות, אנו יכולים ליצור", אמר ג'ומעה, תושב ותיק של המחנה, ל"אי-אף-פי". "יש אפשרות ליוזמה – יש תמונה חיובית למרות כל הקשיים".
המארגנים אמרו גם כי המפה תסייע להפוך את בורג' אל-סמאלי לנגישה לאזרחי לבנון, שההתרשמות שלהם מהמחנות הפלסטיניים נצבעים לעתים קרובות בדעות קדומות על אזורים שבהם שורצים פשע וקיצוניות. "יש עניין גדול בקרב התושבים בבניית גשרים עם הקהילה הלבנונית, בניסיון לומר שהמקום הזה לא מפחיד, שניתן להסתובב בו", סיפרה מרטינז.
אקו"ם