ראשי » חדשות » בארץ

סקר חדש קובע: ישראלים אוהבים לריב, והרבה

כשליש מהמריבות הן עם בן או בת הזוג, 40 אחוז מהישראלים צועקים בעת הריב, אך דווקא הגברים מעדיפים, באופן ניכר יותר מנשים, לשתוק ולהתחמק ממריבה. אלו הם חלק מנתוני הסקר מטעם מיזם 'דיבור חדש – השבוע לקידום מחלוקת בונה'

מעל ל-60 אחוז מהישראלים רבים לפחות פעם בשבוע, נשים רבות יותר מגברים, צעירים רבים יותר ממבוגרים ובכמעט מחצית מהמשפחות בישראל קיים נתק כלשהו בין בני משפחה. אלו הנתונים העולים מסקר שנערך על ידי פאנל פרויקט המדגם, בראשות דוקטור אריאל איילון, מטעם מיזם 'דיבור חדש - השבוע לקידום מחלוקת בונה'. הסקר כלל מדגם מייצג של 500 נבדקים, מגיל 18 עד גיל 64, אשר נשאלו מספר שאלות  על הרגלי הריב של הישראלים.
 
בין השאלות שנשאלו: כמה פעמים בשבוע הישראלים רבים בממוצע בפילוחי גיל ומין? (גברים נשים). עם מי אנחנו רבים הכי הרבה? (בני הזוג שלנו, חבר משפחה אחר, שכנים ועוד). בנוסף, בירר הסקר מהן התגובות המאפיינות את הישראלים בעת ריב (צעקות, קללות, בכי, איפוק ועוד) ובאיזה תחום פונים הישראלים לגישור.

נתון בולט שעלה מן הסקר הוא שהישראלים רבים הרבה, ואולי אפילו אוהבים לריב. הסקר הראה כי מעל ל-60 אחוז מהציבור בישראל רב לפחות פעם אחת בשבוע. בקרב אלו הרבים שש פעמים בשבוע ויותר, כלומר כמעט כל יום, בולטות הנשים עם 16 אחוז לעומת שישה אחוזים בלבד מהגברים.

עוד עלה מהסקר כי הצעירים, בגילאים שבין 18 ל-24, רבים הכי הרבה - כ-83 אחוז מהם רבים לפחות פעם בשבוע. מבוגרים לעומת זאת, בגילאים שבין 55 ל-64, רבים הכי מעט – פחות מ-40 אחוז מהם רבים לפחות פעם בשבוע בממוצע. כ-18 אחוז מהאוכלוסייה עד גיל 44 רבה שש פעמים ויותר בשבוע, לעומת כאחוז בלבד מהאוכלוסייה מעל גיל 45.

מעל ל-60 אחוז מהריבים שלנו הם ריבים בתוך משפחה. כ-36 אחוז עם בן או בת הזוג, וכ-25 אחוז עם בני משפחה אחרים. כלומר, הישראלים רבים הכי הרבה עם בני הזוג שלהם, והנתון עומד על מעל לשליש מהאוכלוסייה.

 
בגילאים שבין 25 ל-44 אנחנו רבים הכי הרבה עם בני הזוג שלנו - קרוב ל-45 אחוז - ולא בכדי. על פי רוב, אלו גילאי גידול ילדים והקמת משפחה. בקרב צעירים מתחת לגיל 18, פחות מ-20 אחוז העידו כי מירב הריבים שלהם הם מול בני הזוג, אך מעל ל-50 אחוז מהם העידו כי מירב הריבים שלהם הם מול בן משפחה אחר.

נתון מדאיג ועצוב במיוחד שעלה מן הסקר מראה כי בכ-45 אחוז מהמשפחות בישראל קיים מצב בו שניים או יותר מבני המשפחה מצויים בנתק תקופה ארוכה, או שאינם מדברים אחד עם השני, בעקבות ריב.

גם נותני שירות לקוחות הם מושא למריבה, כאשר מעל ל-16 אחוז מהישראלים טוענים שמירב הריבים שלהם הם מולם. בולטים בקטגוריה זו הם בני 45 ומעלה. כרבע מהם רבים הכי הרבה עם נציגי שירות לקוחות.
 
ריבים במסגרת העבודה רשמו מעל ל-10 אחוז בקרב האוכלוסייה, עם בוס, עובד, קולגה ועוד. מעניין לראות כי ישראלים רבים יותר עם אנשים זרים, כ-6 אחוזים, מאשר עם שכנים, 1.4 אחוזים, שזכו לאחוז הנמוך ביותר. כמו כן, נשים רבות פי שתיים יותר מגברים עם נהגים אחרים בכביש – 8 אחוזים לעומת 3.7 אחוזים בהתאמה.

התגובה הנפוצה ביותר בישראל, שמעידה על הרגלי ההתנהגות שלנו בעת ריב, היא הרמת קול וצעקה, עם נתון של 41.1 אחוז בממוצע. מאידך, הנתונים מראים גם על הרגלים מגוונים יותר בעת ריב – מניסיון לשכנע ולנצח בכל מחיר, 13.8 אחוזים, בין לעקוץ, 13.6 אחוזים, ואילו המדברים באיפוק, 13.2 אחוז. הנתונים הנמוכים ביותר הם כצפוי בקרב אלו שבוחרים להתפשר ולשתוק, עם 5.8 אחוזים, ואלו שבורחים או מסרבים להתייחס לריב, 1.8 אחוזים.

 
עוד עלה מהסקר כי אחוז הגברים אשר יעדיף לשתוק בעת ריב, גבוה פי שתיים וחצי מאחוז הנשים שינהגו כך. צעירים עד גיל 25, ומבוגרים מעל גיל 65 צועקים פחות בזמן ריב לעומת השאר – בגילאים שבין 26 ל-64. בגילאי 44-54 צועקים הכי הרבה, עם נתון של מעל ל-50 אחוז.

עוד מעניין לראות את השפעת הגיל על הרצון לנצח ולשכנע בכל מחיר בריב. הנתונים כמעט כפולים לטובת הצעירים: בגילאים הצעירים של 18-24 נרשמו כמעט 20 אחוז מקבוצת גיל זו, לעומת גיל ההורים של גילאים אלו, כלומר 45-54 , שם הממוצע עומד על כ-10 אחוז.

הסקר מראה כי מעל ל-50 אחוז מהישראלים היו פונים לגישור במקרה של סכסוך במשפחה, ובעיקר במקרים של גירושים. אך עדיין אין מספיק מודעות לכלי הגישור ולאפשרויות הגלומות בו, כשרבע מהישראלים מעידים כי לא היו פונים לגישור בשום מקרה.

הגישור גם אינו מספיק  מוכר כאלטרנטיבה לסכסוכים בחיינו. נרשמו אחוזים נמוכים בפתרון הגישורי בתחומי סכסוכי שכנים, 5.8 אחוזים, בנושאי עבודה, 6.4 אחוזים, מול רשויות הממסד, 5 אחוזים, ובנושאי צרכנות, 4.6 אחוזים.

 
אורית יולזרי, מנהלת תוכנית 'גישורים' בעמותת מוזאיקה-המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה, התייחסה לתוצאות הסקר: "במסגרת עבודתנו עם 37 מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה ברחבי הארץ, אנו נחשפים לתוצאות הסקר על בסיס יומי. הפער בין מה שהציבור מודע אליו לבין ההיצע הוא עצום ואני מאחלת שבשנה הקרובה יותר אנשים, ארגונים ורשויות יפתרו את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור ובניית הסכמות בכל תחומי החיים".

מיזם 'דיבור חדש' הוא שבוע המודעות לקידום מחלוקת בונה באמצעות הטמעת תפיסה וכלים מתחום הגישור והדיאלוג. המיזם הוא פרי שיתוף פעולה בין עמותת מוזאיקה - המרכז לישוב סכסוכים בהסכמה, והמרכז ליהדות וישוב סכסוכים של מכון פרדס. למיזם שותפה תכנית גישורים בחסות השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg