ראשי » חדשות » צבא וביטחון

לוחמים לקראת גזר הדין: "תחושת האכזבה גדולה"

לקראת יום הדין של אלאור אזריה, חיילים מספרים על משבר האמון מול דרג המפקדים, אך מוסיפים כי "לא תהיה התקוממות". אם יוטל עליו עונש מאסר יעמדו בפני אזריה מספר אפשרויות לערעור, בקשת חנינה או המתקה של העונש

גזר הדין של החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, יינתן מחר (ג') בבית הדין הצבאי המיוחד בקריה. מדובר במפקדת המטה הכללי של צה"ל, ובקומות הגבוהות של מבנה המטכ"ל בוודאי מחכים כבר לשמוע את הכרעת השופטים, אך לא רק שם. גזר הדין יכול להיות בעל השלכות רחבות גם על מה שקורה בשטח ובפלוגות הלוחמים, ואילו יישלח אזריה לכלא, כפי שדורשת התביעה הצבאית, עלולות להגיע תגובות גם מהכיוון הזה שיכולות להיות בעלות משקל לא מבוטל.
 
אחד הפגמים הקשים שנחשפו במהלך המשפט ובעדויות חבריו של אזריה לפלוגה, הוא השבר הגדול שיש בין הפיקוד הזוטר והלוחמים לבין המפקדים - מח"ט כפיר, מח"ט יהודה, מפקד הגדוד ומפקד הפלוגה. לעתים נראה היה בעדויות כי מדובר בשני גורמים עוינים אחד לשני, אלה מול אלה, ולא בכוח אחד שאמור ללכת יחד אל הקרב. חבריו של החייל היורה השמיעו טענות קשות על המפקדים בשטח, וקשה היה לטעות במסרים שיוצאים מבית הדין.

"רק הבאז התקשורתי והעובדה שהוא עמד לדין פלילי משפיעה ביותר, ויש לי חבר שאמר שלעולם הוא לא יירה במחבל", סיפר לוחם באחת מחטיבות החי"ר. לדבריו, למרות זאת, וככל שיהיה גזר הדין קשה עבור החיילים הלוחמים, הוא צופה כי ההתנהלות בשטח תישאר על כנה. "אני מאמין שימשיכו לעבוד כרגיל. בגדוד שלנו לא הייתה איזו התקוממות, אלא תחושת אכזבה עמוקה. קשה לי לראות משהו קורה, אולי ירידה במחזורים הבאים בגיוס לקרבי".

אלאור אזריה: סיכום האירועים (עריכה: עלאא עאקלה)
 

ר', לוחם ביחידה מיוחדת, סיפר כי לפני כמה שבועות הוא וחבריו השתתפו בסדנת חינוך שבה הוקדש אחד הדיונים לפרשת אזריה. "המפקדים מהר מאוד חתכו את זה ואמרו לנו שמדובר בחייל שפעל שלא כשורה וחרג מהצורה שבה היה מצופה ממנו לפעול, וכעת הוא משלם את המחיר על מעשיו", הוא תיאר. "אני חושב שכל מה שקורה כעת יצא מפרופורציות ולא היה צריך להגיע למקום הזה. כל הסיפור היה אמור להיסגר בתוך הצבא. אין לי ספק שזה משפיע וישפיע על הצבא ועל צעירים לפני גיוס, אבל אני באופן אישי לא אהסס מחר אם אהיה בפעילות מבצעית בחברון".

אי אפשר לדבר אמנם על שבירת כלים בין דרג המפקדים ללוחמים, וקשה להניח כי נגיע לשם, אך הדברים ודאי אינם מתנהלים על מי מנוחות. מפקדי גדודים בשטח נדרשו לשאלות בסוגיות הללו בשנה האחרונה ולא יכולים היו להתעלם מעיסוק הפקודים שלהם בפרשה ובמשפט המתנהל, בטח לאור הכותרות שיצאו ממנו בכל דיון. גם מה שיישמע בגזר הדין יגיע במהירות אל הכוחות בשטח, ובצבא ינסו לצמצם נזקים אם אמנם יוטל על אזריה עונש מאסר שלא יתקבל בקלות בשטח. 
  
כבר לאחר הכרעת הדין לפני כחודש וחצי, אז הורשע אזריה בעבירות של הריגה והתנהגות שאינה הולמת, דיווחו קצינים בגדודים המשרתים ביהודה ושומרון כי אלוף פיקוד מרכז, רוני נומה, הנחה מפקדי פלוגות לעבור בין הפקודים שלהם ולשוחח על המקרה. המפקדים נדרשו להסביר כי ישנו הבדל בין הטיפול הפיקודי והתחקיר שבסופו ננזפו מפקד מחלקה ומפקד הפלוגה והודח החייל מלחימה, לבין ההחלטה המשפטית להעמיד את אזריה לדין פלילי ולהרשיע אותו.

בפועל, למרות הצהרות של לוחמים המביעים תחושות תסכול ואכזבה בשיחות עם בני משפחה וחברים בסופי שבוע, אם בוחנים את עשרות הפיגועים שאירעו מאז נעצר והועמד לדין החייל על רקע הירי במחבל המנוטרל בחברון, לא נרשמו אירועים בהם לוחמים היססו לפתוח בירי ולהרוג או לפצוע מחבלות או מחבלים. "אפקט אזריה" הוא לא משהו שקיים הלכה למעשה.
 

אך בחזרה לבית הדין ולמישור המשפטי. כפי שדווח גם ב-360 ועל פי הצהרות צוות ההגנה של החייל, ערעור יוגש לאחר מתן גזר הדין בטענה כי הכרעת הדין וההרשעה אינם עולים בקנה אחד עם חומר הראיות. אם יוטל על אזריה עונש מאסר, והערעור שכנראה יוגש לא יתקבל, הוא יוכל לנסות אפיקים נוספים דוגמת חנינה או בקשה להמתקת העונש על ידי המפקד הצבאי. אל"מ במיל' לירון ליבמן, התובע הצבאי לשעבר וכיום חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרסם היום סקירה משפטית ובה התרחישים והכללים לשני האפיקים הנוספים מלבד הערעור.

מי שיוכל להקל בעונשו של אזריה, אם יהיה כזה, הוא ראש המחוז השיפוטי, קצין בדרגת אלוף, ובמקרה הזה מפקד פיקוד המרכז. לדברי ליבמן, המתקת העונש היא הליך שיכול לצאת לפועל רק בסיום ההליכים בבתי הדין וכאשר פסק הדין הוא חלוט וחלפה תקופת הערעור. כמו כן, ניתן להקל בעונש רק אחרי שעברו שלושים ימים מסיום ההליכים. בניגוד להליך של חנינה, בו ניתן למחוק את ההרשעה והכתם הפלילי, המתקת העונש היא רק יכולת להקל בעונש - התערבות בגזר הדין - אך לא ביטול או שינוי של ההרשעה.

בנוסף, חוק השיפוט הצבאי מחייב את הפרקליט הצבאי להביא בכל שישה חודשים נאשמים אשר נגזר עליהם עונש של לפחות שנה בפועל בפני ועדה מיוחדת לעיון בעונש, אשר יכולה להמתיק עד מחצית מעונש המאסר. אופציה נוספת היא חנינה על ידי נשיא המדינה. על פי הסקירה של ליבמן, המדיניות בנוגע לבקשות של חיילים היא שהנשיא לא ידון בהן אם לא מוצתה האפשרות לבקש הקלה בעונש לפי חוק השיפוט הצבאי.

אם אזריה יידרש להליך כזה, בקשות חנינה המתייחסות לחיילים שהורשעו בבית-דין צבאי מועברות אל לשכת שר הביטחון. הוא מוסר את חוות-דעתו, ומלבדו גם הפרקליט הצבאי הראשי וראש אכ"א מביעים את דעתם, יחד עם המלצת הרמטכ"ל, ואלו מועברות גם כן אל נשיא המדינה. האזרח מספר אחת לא נדרש לקבל את תמיכת הצבא למהלך, והסמכות שלו היא בלעדית ואינה תלויה בחוות דעת חיובית של מפקדי הצבא.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg